newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השר ליצמן: למה לקח לחרדים 60 שנה לחזור לשולחן הממשלה?

חרם חרדי-אשכנזי בן כשישים שנה על ישיבה סביב שולחן הממשלה צפוי להשבר השבוע עם מינויו של יעקב ליצמן לשר הבריאות. מקורות החרם בתהליכי ההתנתקות של החרדים מהמדינה. סיומו הוא חלק מכניסתם להנהגתה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אתמול (ראשון) הכריע בית המשפט העליון כי סגן שר הבריאות, יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן (זה עם הקנאביס), לא יוכל לכהן כסגן שר במעמד שר, ויאלץ להתפטר מתפקידו. שעה קלה לאחר מכן פורסמה ההודעה על כינוס "מועצת גדולי התורה" – גוף ההנהגה התורני של "אגודת ישראל" ביום חמישי הקרוב. חוץ מדיון אודות סכנות הטכנולוגיה וקדושת השבת, צפויה המועצה לאפשר לליצמן לכהן בתפקיד שר, ובכך יישבר החרם החרדי-אשכנזי על שולחן הממשלה, שנמשך מאז 1952.

עם שאין לו עבר, הוא עם משוחרר. בשנים האחרונות, עושה רושם, העבר של "יהדות התורה" ומלחמות נושנות העיקו על חלוקת התיקים בכל פעם שהחרדים ביקשו להצטרף לממשלה. הכלל הוותיק ההוא, לפיו חברי הכנסת של יהדות התורה אינם מתמנים לשרים – הפך למעמסה.

מעניין שדווקא עתירה שיזם יריבו המושבע של ליצמן, יאיר לפיד, שאפילו לא זוכה לברכת שלום ממנו במסדרונות הכנסת – תקדם את ליצמן לתפקיד שר. לפיד, כדי להרגיז את ליצמן ואולי כדי להציק לנתניהו, עתר לבית המשפט העליון נגד מינוי ליצמן לסגן שר במעמד שר, והצליח להניע שינוי היסטורי – אם אכן תתקבל ההחלטה במועצת גדולי התורה ביום חמישי. מסבירנים חרדים מיהרו לומר אמש, שיהיה זה אולי השינוי המשמעותי ביותר שהצליח לפיד להניע במגזר החרדי.

אז מה גרם לשבירת הטאבו בן עשרות השנים הזה, לפיו החכי"ם החרדים האשכנזים אינם מצטרפים לשולחן הממשלה ולא מכהנים כשרים? האמת, שבניגוד לפרשנויות הרווחות באולפנים, ההחלטה הסמלית הזאת באה לאחר שינוי משמעותי ביחסים בין החברה החרדית והישראלית, שינויים שהפכו את אי הנוכחות ליד שולחן הממשלה לסמל ריק מתוכן, ואין כמו החרדים להתנער מסמל חסר חשיבות, כשיש צורך בכך. החלטת בג"ץ אתמול, לדוגמה, היא בהחלט צורך כזה.

> המאבק החסידי-ליטאי שמשסע את יהדות התורה

יעקב ליצמן (אקטיבסטילס)

לפיד לא אומר שלום במסדרון. סגן השר, ובקרוב השר כנראה, יעקב ליצמן (אקטיבסטילס)

משר הסעד לשר הדואר

אז ראשית ובקצרה ממש, נתחיל מההיסטוריה. מדינת ישראל קמה, ואחרי התחייבויות על חינוך כשרות ו"סטטוס קוו" ערטילאי – הצליח בן גוריון להביא את החרדים לחתום על מגילת העצמאות ולהצטרף לממשלה.

השר שכיהן מטעם "אגודת ישראל" (אז סיעה בתוך "חזית דתית תורתית") היה גיסו של האדמו"ר מגור יצחק מאיר לוין, מי שעליו נאמר כי "הפקיר רבי בשביל כלל ישראל", שהכוונה שלולי היה שם את פעמיו לשדה הפוליטי, היה הופך לאדמו"ר בעצמו. לוין התמנה לשר הסעד (טרם בוא מכבסת המילים שהפכה את המשרד ל"רווחה") וכיהן בשלושת הממשלות הראשונות, עד לשנת 1952.

למעשה, במהלך התקופה ההיא שררה עמימות לגבי אופיה המתגבש של המדינה החדשה. לחרדים הייתה אז יומרה להשפיע באופן משמעותי על זהותה, ולהיות שותפים להנהגתה. מרגע שהם הבינו שזה לא הולך לקרות, הם פרשו מהקואליציה ולא חזרו אליה עשרות שנים. הטריגר היה משבר גיוס הנשים. לוין התפטר על רקע אישור הכנסת את חוק שירות צבאי ולאומי לבנות, ועל אף שהניצחון החרדי בסיפור הזה היה מוחלט, החרדים נותרו בחוץ.

ב-1960 היתה עוד אפיזודה קצרה אך טראומתית מאוד מבחינת החרדים: בן גוריון הצליח לפצל את הסיעה החרדית ולגרום לכניסתה לממשלה של "פועלי אגודת ישראל" (פא"י, מפלגה בעלת אופי סוציאליסטי שהיתה באופן אבסורדי מזוהה עם הבורגנות, ורצה יחד עם אגודת ישראל), ולמינוי נציגה בנימין מינץ לשר הדואר.

המקרה הזה זכור בעיקר כפרשה פנים-מגזרית, משום שהמאבק מול פא"י, שהיה ארצי ומוניציפלי, ליווה את הפוליטיקה החרדית למעלה מ-30 שנה, והמקרה הזה היה בהחלט אחד השיאים שלו.

מינץ עצמו, אגב, למרות שניסה להנהיג אי אלו שינויים בעבודת הדואר בשבת, מצא את עצמו בחרם חריף ואף שהיה חסיד גור, נזרק מבית החסידים של גור בתל אביב, בה התגורר. לאחר השבעתו הוא כתב-ניבא כי "החרדים הם הנוקמים והנוטרים ביותר, ויילכו על גשר של מתים למטרתם הנבזית". בן גוריון כתב ביומנו מפיו של מינץ כי "הטרור של אגודת ישראל מתגבר… אין אנו יכולים להיות מופקרים". מינץ סבל מתקפות שהלכו וגברו, עד שלקה בהתקף לב ומת במהלך כהונתו, ב-30 במאי 1961.

בנימין מינץ ז"ל, לשעבר שר הדואר

בנימין מינץ ז"ל, לשעבר שר הדואר

ללכת עם, להרגיש בלי

המהפך ב-77' הביא עדנה לחרדים – מפא"י הרעה כבר לא הייתה בשלטון, וגם דור הנהגה חדש תפס את המושכות במועצת גדולי התורה. נושא ההשפעה על זהותה של המדינה גם לא בער – במשך השנים הקהילה החרדית הישראלית נעשתה מגובשת יותר ומתבדלת מהחברה הישראלית.

במאי 1977 נערכה ישיבה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ובה הוחלט על הצטרפות לקואליציית בגין. משלחת ירושלמית מצד הקהילות שהתנגדו לשיתוף פעולה עם הכנסת והממשלה הציונית, ניסתה להעביר את רוע הגזירה – ולבסוף התקבלה הפשרה, לפיה אגודת ישראל תהיה חברה בקואליציה, אך לא בממשלה. וכך היא נושאת בפחות מחויבות למעללי הקואליציה.

פרק חדש נפתח בפוליטיקה החרדית, ומאז הפכו המפלגות החרדיות ללשון המאזניים של קואליציות ישראל, כאשר למעט נושאי דת ומדינה, הן מתפקדות כמפלגות מרכז לכל דבר ועניין. את ההחלטה ההיסטורית הזו קיבל מי שהיה נשיא מועצת גדולי התורה דאז, הרב שך, לצידו של האדמו"ר מגור הטרי, שהיתה זו לו ישיבת המועצה הראשונה בה השתתף כנשיא – הרב שמחה בונים אלטר.

ההחלטה הבאה היתה כהונת סגני שרים. אגודת ישראל הספיקה להתפלג, להתאחד ושוב להתפלג, ומי שהחלה כצלע מבין שלוש בסיעה אחת אי שם בשנות החמישים, נעשתה למפלגה של שלוש סיעות יריבות, שלצידה מפלגה חרדית מזרחית. עם המנדטים בא הצורך בתפקידים, והורגשה החובה לפרוץ את המסגרת הצרה – לשם כך נועדו תפקידי סגני השרים.

בתחילה, לאחר ייעוץ משפטי, הושג היתר לכהן כסגן שר מתחת לשר. ולאחר שגפני הדיח את ליצמן מיו"רות ועדת הכספים, הותר לליצמן לכהן כסגן שר במעמד שר – הכי קרוב לשולחן הממשלה מאז איצ'ה מאיר לוין.

השבוע, כך זה נראה, ההתקרבות תרשום צעד נוסף – וליצמן יהפוך להיות השר הגוראי השלישי בממשלת ישראל, השני מטעם אגודת ישראל. המסע המייגע – הושלם.

> מה כל כך נורא בהתנגדות לכדורגל בשבת?

אריה דרעי, כנס בחירות ש"ס (אורן זיו / אקטיבסטילס)

קיבל היתר לשדר בטלוויזיה. אריה דרעי, כנס בחירות ש"ס (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אז איך זה קרה?

ובכן, שתי סיבות משמעותיות הפכו את ההצטרפות לממשלה לסמלית גרידה עבור החרדים האשכנזים. הראשונה והמרכזית היא הופעתה של ש"ס – מפלגה חרדית ששותפה, אפילו בכירה, בממשלות ישראל באישורם של גדולי התורה כולם, ובראשם הרב שך שהיה בין מקימיה.

אחרי שנים שבהן הש"סניקים מכהנים כשרים, סגני ראש הממשלה ושאר ירקות, תוך שההנהגה הרבנית של שתי המפלגות נעשית משותפת יותר ויותר וההבדלים מטשטשים, הפכה ההתנגדות לשולחן הממשלה דרמטית הרבה פחות, וסללה את הדרך גם לאשכנזים.

באופן מסורתי אגב, ההשתתפות בממשלה הותרה לספרדים משום שהם פונים לקהל רחב יותר. מאותה סיבה הותר להם אף לערוך תשדירי בחירות בטלוויזיה האסורה (מה לא עושים בשביל קולות של חילונים), ואגודת ישראל תרמה לש"ס את זמני התשדירים שלה – עד שגם היא שברה לבסוף אף את הטאבו על התשדירים.

הסיבה השניה והחשובה היא מעורבותם ההולכת וגוברת של החרדים בהנהלת המדינה ובחברה הישראלית. צריך להבין, מקומץ קטן המתגורר בבני ברק ובכמה שכונות בירושלים, הפכו החרדים לאחוז ניכר בחברה הישראלית.

בשש ערים בישראל מכהנים ראשי ערים מהמפלגות החרדיות, בהן ירושלים, חרדים נמצאים במגזר העסקי, באקדמיה, בלשכת עוה"ד, במגזר השלישי ובארגוני הצלה, ברצונם או שלא הם חלק מהחברה הישראלית, וזה משליך על הפוליטיקה – גפני כיו"ר ועדת הכספים מטפל בבעיות אזרחיות כלל ישראליות, לא רק מגזריות, שלא לדבר על ליצמן, או אריה דרעי.

זו כבר לא רק קבוצת עסקנים סקטוריאליים שחיה על "כספים יחודיים" – החרדים נוטלים היום חלק בהנהלתה של המדינה, לרע ולרע, ואך טבעי הוא שימצאו את עצמם סביב שולחן הממשלה.

בכל מיני פורומים שואלים חילונים בחשש מתי החרדים יכבשו את המדינה – הנה, הם בממשלה. מה יהיה מחר – שר חינוך חרדי? שר ביטחון חרדי? רק לא זה.

מאידך, תהליך הישראליזציה המתואר כאן, מטיל בדיוק את הספק ההפוך; האם התמורות הפנימיות הללו, מבשרות את סופו של הבידול הפוליטי החרדי?

כך או כך, הישארו עימנו – יהיה מעניין.

> איך אפשר למצוא אופטימיות פוליטית אפילו בבנט ושקד?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
פלסטינים ליד מכוניות שניזוקו מאבנים שהשליכו מתנחלים, ביישוב חווארה שנמצא דרומית לשכם, ב-15 במרץ 2020 (צילום: נאסר אישתאיה / פלאש90)

פלסטינים ליד מכוניות שניזוקו מאבנים שהשליכו מתנחלים, ביישוב חווארה שנמצא דרומית לשכם, ב-15 במרץ 2020 (צילום: נאסר אישתאיה / פלאש90)

אלימות המתנחלים ממשיכה כאילו אין מגיפה

בזמן שכל העולם נאבק בקורונה, תועדו 26 מקרי אלימות מצד ישראלים כלפי פלסטינים. אך מנהיגי המדינה נזכרים לגנות רק כשמתנחלים תוקפים שוטרים. הסיבה לשתיקתם ברורה: האלימות הזאת מסייעת בהנצחת האפרטהייד והכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf