מתנגדים לכדורגל בשבת? תהפכו אותנו לאיראן!
אורי משגב זועם. הוא זועם על שחקני הכדורגל שלא מוכנים לחלל שבת, על שופטת שחטאה בכך שלמדה בבר אילן ועל מירי רגב, כמובן. מבחינתו, אם יש דבר אחד שאסור להתפשר עליו במדינה - זה כדורגל בשבת
תקראו את שלושת הטורים האחרונים של אורי משגב ואחר כך תשאלו את עצמכם שוב למה מי שמתיימר להיקרא בישראל שמאל לא מצליח לסחוף אחריו את הציבור. בשניים הקודמים הוא הכתיר את הגנרל הבא למלך וירד על "הטהרנים" שלא מוכנים "להתלכלך", כלומר להתפשר על הקווים האדומים שלהם.
בטור שלו מאתמול (ראשון) משגב מסמן דווקא את הקו האדום שלו, שהחצייה שלו היא שבירת כלים שלאחריה ישראל הופכת – כן, ניחשתם נכון – לאיראן: קיום משחקי כדורגל בשבת. זה, עבור משגב, המגרש האמיתי עליו נלחמים על דמותה של המדינה, חשוב יותר מסוגיית איראן, נניח, שהיא רק "רעש רקע" שמפריע לדון בסלע קיומנו המאויים כעת על ידי "החומיינסטים".
הוא אוהב את המונח הזה, משגב. חומייניסטים. הוא חוזר עליו שוב ושוב, תוך לעג עמוק ל"מתחזקים" שמבקשים, רחמנא ליצלן, שלא יכפו עליהם לעבוד בשבת. כמה הוא בז להם, כמה תיעוב מטפטף מבין השורות שלו על הכדורגלנים שפנו לבית המשפט כדי להפסיק את המשחקים בשבת.
כמה לעג למירי רגב שתמכה בפנייה שלהם, כמה לעג לשופטת שקיבלה את בקשתם, שהיא "אחת משלהם – בוגרת תיכון דתי ברמת גן, שעשתה שירות לאומי והוסמכה למשפטים באוניברסיטת בר אילן". "צרות מוחין", "בורות". משגב שולף פה את כל התותחים הרטוריים. תפציצו כמה פלסטינים שאתם רוצים, רק אל תגעו לו בכדורגל. בכל זאת, אנחנו לא איראן.
כבר כתבתי פעם על משגב שלא ברור לי איך המומיה העבשה והשמרנית הזו עשתה לעצמה בקרב קהלים מסויימים שם של איזה כותב נועז. עד היום התעלומה הזו לא ברורה לי. מה שהצליח באמת להצחיק אותי זה שכדי לחדד את טיעונו, משגב שולף את ברל כצנלסון ואת דוד בן גוריון, "שמתהפכים כעת בקברם", אם עוד לא הבנתם את גודל האסון שהתרגש עליו. אם אכן כך, אני מצטרפת לכפיים של מירי רגב. אולי בכל זאת יגיע בסוף שינוי.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית