שלושה הסברים פשוטים על איך שמתווה הגז של נתניהו מסוכן לכולנו

המחירים לא יירדו, הגז עלול להשאר באדמה, ועל הדרך מחסלים את הרגולציה שנועדה לבלום את הטייקונים. כך נראה מתווה הגז שראש הממשלה מנסה בכל כוחו להעביר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אורי בן-דב

"מתווה הגז" טלטל השבוע את הפוליטיקה הישראלית. בנימין נתניהו הפעיל לחצים אדירים כדי לאשר הצעה חסרת תקדים מבחינת השלכותיה על הדמוקרטיה, הממשלה נקרעה בין מחנות ונתניהו – לעת עתה – הפסיד במערכה. זה לא אומר שהוא יפסיק לנסות לקדם את המתווה הזה.

אבל מה הוא בעצם המתווה החדשה למשק הגז הישראלי שנתניהו כל כך מתעקש עליו, ולמה יש כל כך הרבה התנגדות כלפיו? אפשר לצמצם את התשובה לשלוש נקודות עיקריות.

1. נתניהו מכשיר את השרץ

בתוך כל בליל המספרים, המניפולציות הפוליטיות והמאבקים ברחובות, קצת נעלמה מהעין העובדה שלנגד עינינו הופעל בשבועיים האחרונים לראשונה אי פעם בתולדות המדינה תהליך קיצוני ביותר, שנועד במקור למקרי חירום ביטחוניים בלבד. התהליך הזה הופעל באופן שפגע בשלטון החוק, ובאינטרסים של אזרחי המדינה.

כי מה בעצם היה פה? בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, שהוא רואה ב"נובל אנרג'י" וב"דלק קידוחים" מונופול שיוצר הסדר כובל. כלומר, העובדה ששתי החברות שותפות בכל מאגרי הגז של מדינת ישראל מהווה, לדעת גילה, עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. זוהי, אגב, עבירה פלילית שהעונש הקבוע עליה בחוק הוא שלוש שנות מאסר.

במילים אחרות: הרגולטור החליט שיש פה עבירה שפוגעת במשק ודורשת את טיפולו, והוא אף הציע מתווה שהיה מפרק, לדעתו, את ההסדר הכובל.

> מורה נבוכים: מה הסיפור של שוד הגז הגדול?

בנימין נתניהו עם משלחת פיקוד העורף ששבה מנפאל (חיים צח / לעמ)

לא מקשיב לרגולטור. בנימין נתניהו עם משלחת פיקוד העורף ששבה מנפאל (חיים צח / לעמ)

מאותו רגע החל מחול שדים: בהוראת ראש הממשלה נתניהו הוקם צוות בראשות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, שנועד לנסח מתווה אחר, כלומר לעקוף את הרגולטור, וזאת באופן חסר תקדים. האם זה סביר שראש ממשלה יעקוף את הרגולטור המקצועי, העצמאי לכאורה? האם נוכל לדמיין מצב שבו הממשלה עוקפת החלטות של היועץ המשפטי לממשלה, למשל, שלא ימצאו חן בעיניה, באמצעות "צוות מקצועי"?

גילה עצמו, שהיה שותף בתחילה באותו הצוות, פרש ממנו במהרה והתפטר מתפקידו כממונה במחאה על המהלך ועל הכיוון של צוות קנדל. הצוות המשיך בעבודתו לפני ואחרי הבחירות במטרה לעקוף את הממונה. היום אנחנו יודעים שרוב העבודה שלו הייתה מפגשים עם נציגי חברות הגז, בפגישות שלא תועדו ואין להן פרוטוקולים בניגוד גמור לנהלים. מישהו, מסתבר, לא ממש מעוניין שנדע על מה הם דיברו שם.

בסופו של דבר גובש מתווה, אבל גילה, שאמנם התפטר אבל עדיין לא הוחלף, סרב לחתום על הפטור מהסדר כובל. עכשיו היה צריך להפעיל סעיף מיוחד בחוק ההגבלים העסקיים, סעיף 52, המאפשר לשר הכלכלה לחתום על הפטור למרות התנגדות הממונה – במידה ולפטור יש חשיבות אסטרטגית.

חשוב להבין: זהו סעיף שנועד למקרי קיצון. הוא נועד לאפשר לממשלה לאשר הסדר כובל כאשר שיקולים אסטרטגיים כבדי משקל מונחים על הפרק, והממונה על ההגבלים העסקיים אינו מודע להם או אינו מבין אותם. זה סעיף שצריך להיות מופעל רק במקרים חריגים מאוד. במקרה שלנו הוא מופעל כי ראש הממשלה לא מסכים עם אחד הרגולטורים. זה הכל. מתווה הגז אינו מהלך בעל חשיבות אסטרטגית.

> חמש סיבות טובות לתמוך במתווה הגז של נתניהו

אני יכול לכתוב את זה בוודאות גם מהכרות עם הפרטים אבל גם מהסתכלות על התהליך: הקבינט המדיני בטחוני אישר קיומו של אינטרס אסטרטגי בלי לקרוא את המתווה כלל. אחרי ישיבה של שעתיים, בה לא הוצגו פרטים, העניין אושר פה אחד.

ישיבת הממשלה שאישרה את העברת הסמכויות של שר הכלכלה לממשלה (לאחר סרובו של השר דרעי לחתום על המתווה) נערכה גם היא בלי שהמתווה הוצג כלל לשרים. השר היחיד שהצביע נגד היה השר להגנת הסביבה, אבי גבאי. "לא יתכן שבסוגיה הכלכלית הכי משמעותית למדינת ישראל יתקיים דיון טכני ולא מהותי ופרטני", כתב גבאי למזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, ולנתניהו.

אז התהליך הזה החל בעבירה על החוק, ומאותו רגע שהרגולטור זיהה את העבירה על החוק עושה ראש הממשלה מניפולציות וטריקים, חלקם קיצוניים, כדי לעקוף את הרגולטור ולהלבין את העבירה. יש פה דריסה של שלטון החוק בנימוקים אסטרטגיים מפוברקים ובהתליך שערורייתי באופן קיצוני.

רק בגלל זה אסור לקבל את מתווה הגז הנוכחי, אבל זה לא נגמר שם.

2. נתניהו מוותר על הריבונות

שותפוית הגז זיהו את ההזדמנות שנתניהו הניח לפתחן ויצאו לתקן את מדיניות הגז של הממשלה באופן שיזרים לכיסן עוד ועוד רווחים. המטרה הראשית שלהן הייתה ביטול מסקנות ועדת צמח, מ-2013.

ועדת צמח עסקה במדיניות הייצוא של גז מישראל וניסתה לאזן בין הרצון של המונופול לייצא כמה שיותר לבין הצרכים של המשק הישראלי. אני הייתי מהאנשים שנלחמו בוועדת צמח וסברו (כמו שסבור נשיא חברת "של" ארה"ב לשעבר) שישראל לא צריכה לייצא כמעט בכלל.

ועדת צמח סברה אחרת ואפשרה ייצוא. הוועדה קבעה שיש לשמור 450 BCM (יחידת נפח של מיליארד מטרים מעוקבים) מהגז שיש לנו לשימוש ישראל ואת השאר ניתן לייצא. לכן יש חשיבות גדולה לחישוב כמות הגז שיש בידינו.

ועדת צמח קבעה שרק מאגרי גז מוכחים (כלומר שמפיקים מהם גז בפועל) יכנסו לחישוב. כיום רק מאגר תמר נמצא בקטגוריה הזו, ומכיוון שיש בו רק כ-300 BCM אסור, על פי החלטת ממשלת נתניהו הקודמת, שאמצה את צמח, לייצא גז מתמר. כדי לייצא יש לפתח את מאגר לוויתן (כ-600 BCM) ולהעביר אותו מקטגוריה של "מאגר אפשרי" ל"מאגר מוכח". רק אז, אחרי שישאירו בצד 450 BCM, יהיה ניתן לייצא.

לא כאן המקום להסביר למה זו החלטה בעייתית, אבל הנקודה היא שהמונופול לא אהב אותה. היא עיכבה אותו. היא לא סייעה לו באינטרסים ההוניים שלו, ולכן המונופול יצא לשנות אותה.

> שוד הגז הגדול: כרוניקה של התנגדות אזרחית בתמונות

מפגינים במיצג המדמה את שרי הממשלה כבובות בידי יצחק תשובה כמחאה על חולשתה של הכנסת אל מול הטייקונים. מחאת הגז בתל אביב, 27 ביוני 2015. כ-4000 איש חסמו כבישים רבים לשעות ארוכות וכמה מפגינים נעצרו על ידי המשטרה. (יותם רונן/ אקטיבסטילס)

מפגינים במיצג המדמה את שרי הממשלה כבובות בידי יצחק תשובה כמחאה על התקפלות הממשלה בפני הטייקונים. מחאה נגד מתווה הגז בתל אביב, 27 ביוני 2015. (יותם רונן/ אקטיבסטילס)

על פי המתווה החדש שמציג נתניהו החישוב ישתנה ומעכשיו יכלול גם מאגרים אפשריים, ולא רק מוכחים. כלומר, מאגר תמר ייפתח ליצוא עוד לפני פיתוח מאגר לוויתן. הנזק הראשון והמיידי הוא שהתמריץ המרכזי לפיתוח לוויתן, גם בשוק של מחירים נמוכים כמו השוק הנוכחי, נעלם.

גרוע יותר: מתווה צמח נועד להבטיח שתמיד יישאר גז לישראל, אבל עכשיו אנחנו יכולים בהחלט להגיע למצב שהגז מתמר ייוצא, ובמהירות, ולוויתן לא יפותח למרות כל ההבטחות. האם עוד עשור נמצא את עצמנו במצב האבוסרדי שאנחנו מייבאים גז ונפט במחירים יקרים פי חמישה, למרות שיש לנו מאגרי גז עצומים? האם המתווה החדש ישאיר את הגז בים?

בכניעתה של ממשלת ישראל למונופול היא יצרה מצב שזה בהחלט עלול לקרות. זה קרה בעבר במדינות שלא הקפידו על פיתוח איטי ומדוד של משקי הגז שלהן ולא שמו כמטרה ראשית את פיתוח משק האנרגיה המקומי, הרבה לפני הייצוא. הנזק הכלכלי והאסטרטגי של ההחלטה הזו הוא עצום.

על הדרך המונופול גם הצליח לכופף את ידה של הממשלה והיא ויתרה על הדרישה הנחרצת של ועדת צמח להניח צינור נוסף מתמר, שהיה מאפשר לאלפי מפעלים שממתינים לתשתית הגז הטבעי הישראלי להתחבר ולצמצם עלויות. תשתית כזו הייתה מצילה למשל את "מגבות ערד". זה לא מתאים למונופול. זה לא יקרה.

איך שלא מסתכלים על זה מדובר במונופול אימתני שהצליח לקחת מדיניות ממשלתית ולשנות אותה מהקצה לקצה. ראשי המונופול עדיין מתלוננים על שינויים תכופים במדיניות הממשלה – רק שוכחים שהם אלה שכופים את השינוי הזה.

שיא הכניעה הוא בוויתור הממשלה על סמכויותה לעשר שנים. הממשלה מתחייבת לא לפקח על המונופול ואף למנוע מהכנסת לפקח. זו התחייבות שערורייתית, שמבטאת באופן מובהק את ויתורה של ממשלת ישראל על ריבונותה וריבונות הכנסת. גם לכן חייבים להתנגד אל מתווה הגז.

3. נתניהו שומר על מחירי גז גבוהים

מחיר הגז הישראלי עמד לא מזמן על כ-2 דולר ליחידת חום (BTU). זה היה המחיר התחרותי כאשר היו שני ספקים, ים תטיס ו-EMG המצרית. זה מחיר רווחי שמצדיק השקעה של יזמים בפיתוח השדות. כשהמצרים העלו את המחיר, "דלק" של תשובה התלוננו: למה חברת חשמל, שהיא לקוח יחיד, לא נותנת יותר גם להם? יצחק תשובה בעצמו דרש לפתוח חוזים קיימים: "לשפר באותו אופן את תנאיה של דלק, גם במסגרת ההסכמים שחתמה בעבר עם ים תטיס". ככה החל המחיר לעלות.

בסופו של דבר הכל חוזר לגרף הזה, שממפה את מחירי הגז בישראל בעשור האחרון. שימו לב שהנתונים הם הנתונים של מונופול הנפט עצמו, שאספתי מדיווחיו לבורסה:

מחירי הגז

כן, מחירי הגז בישראל נמצאים בעלייה מטאורית. זאת בעוד שבשנים האחרונות מחירי האנרגיה העולמית צונחים. אז למה זה קורה ככה בישראל? כי חברות הגז יכולות לגבות ככה, ואיש לא עוצר אותם.

במקום להוריד את המחיר ולפקח אותו או להגביל אותו במנגנון כזה או אחר, המתווה שנתניהו מקדם ישאיר את המחיר המופקע הזה. מאחורי כל המלל על מכירת מאגרים ודילול אחזקות, המחיר ימשיך להיות כמעט פי שלושה מאותו מחיר ראשוני של שני דולר.

מתווה נתניהו מקבע את המצב שבו המונופול שולח יד ארוכה לכיס האזרחים וגובה מאיתנו מליארדים, ופוגע במפעלי הפריפריה, בשכבות המוחלשות, בכולנו.

מתווה נתניהו מאפשר למונופול להמשיך ולהחזיק את המדינה כולה בגרון. לכן חייבים להתנגד אל מתווה הגז. במוצאי שבת נצא להפגנות בכל הארץ: בבית נתניהו בקיסריה, בבאר שבע, בקריית שמונה, בבית רה"מ ב-21:00, ובתל אביב, שם כמו בשבוע שעבר תתקיים צעדה מרחבת הבימה לקריית הממשלה, לעצרת בה ינאם ירון זליכה.

רוצים ללמוד עוד? בואו לחוגי הבית של מאבק הגז.

אורי בן-דב הוא קולנוען, מורה ליוגה, וממובילי מאבק הגז.

> שנה למתקפה על עזה: חוזרים אל 241 המשפחות שנמחקו

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

לפי דעתם של מנהלי בתי הספר, יותר משליש מהתלמידים לומדים אצל מורים שלא מתאימים לצרכים שלהם. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)

איכות ההוראה מידרדרת, אבל זה לא קשור להישגי התלמידים

מבחני פיזה מגלים שכמעט בכל פרמטר, איכות ההוראה בישראל נמוכה מהממוצע במערב ונמצאת בירידה. אבל אותם מבחנים לא מצאו קשר בין איכות המורים להישגי התלמידים. את התשובות צריך למצוא במקום אחר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf