שכם תחת מצור: "כשסוגרים אנשים בכלוב זה מתפוצץ"

בערב יום כיפור האחרון, בשעת הזריחה, קבוצה של כ-100 מתנחלים התאספו על הכביש שמוביל מחווארה לשכם. המתנחלים, חלקם חמושים בנשק אוטומטי, חסמו שורה ארוכה של מכוניות פלסטיניות, שניסו להיכנס לעיר, וקיימו במקום מנהג סליחות.

המתנחלים תיארו את הפעולה כ"כתר אזרחי". הם היו מלווים בחיילים ובשוטרי מג"ב, שסגרו שער מתכת הממוקם על הכביש, כדי לוודא שכלי הרכב הפלסטיניים לא יעברו. מאז, כמעט מדי יום מתנחלים נוהרים לכניסה הדרומית של שכם כדי לחסום כניסת הפלסטינים. לעתים, גם פוליטיקאים וחברי כנסת מגיעים למקום ומשתתפים בפעולה.

זו אינה הפעם הראשונה שבה מתנחלים חוסמים את הכבישים לשכם, כשכוחות הביטחון מסייעים להם. אבל הפעולה בערב יום כיפור ציינה התחלה של קמפיין חדש להגברת השליטה על הפלסטינים בגדה המערבית, לאחר עלייה בהתקפות ירי של פלסטינים על חיילים ומתנחלים באזור. ההתקפות עצמן מגיעות אחרי חודשים של פעילות צבאית מוגברת בצפון הגדה, בעיקר בג'נין ובשכם, לצד התגברות אלימות מתנחלים נגד פלסטינים ורכושם.

המתנחלים אומרים שמטרתם היא להפעיל לחצים על הממשלה לפתוח במבצע רחב היקף בשכם, נגד "קיני הטרור". הצבא, לפי דיווחים בתקשורת, מיישם כיום את הסגר בין השאר כדי ללחוץ על הרשות הפלסטינית לפעול נגד גוב האריות, קבוצת חמושים משכם שלקחה אחריות על ההתקפות האחרונות, וקוראת תיגר גם על כוחות הביטחון הישראליים וגם על הרשות.

"המצב בשכם ובכפרים הסמוכים גרוע מאוד, והוא יתפוצץ", אומר פאיז, תושב האזור. "כשסוגרים אנשים בכלוב, זה מה שקורה".

ב-12 באוקטובר, יום אחרי התקפה על מחסום ליד ההתנחלות שבי שומרון, הצבא הטיל סגר על העיר שכם, שאותו הוא מתחזק עד היום. רוב הכניסות לעיר נחסמו, והפלסטינים יכולים לעבור ברכב וברגל רק דרך כבישים בודדים, ורק אחרי בדיקה קפדנית. החסימות גרמו לפקקי תנועה עצומים. פלסטינים חיכו שעות, בזמן שהחיילים בדקו באטיות כל מכונית, עברו על תעודות הזהות, ולעתים אף צילמו פלסטינים בטלפונים הסלולריים שלהם. מעל העיר ובכפרים הסמוכים שמעו כל הזמן את קול זמזום הרחפנים.

אחד מהמחסומים העמוסים ביותר באזור שכם הוא בית פוריק. מאות כלי רכב המתינו שם בשבוע שעבר כדי לעבור ביציאה המזרחית של העיר בשביל לצאת משכם ולהיכנס לבית פוריק – ומשם לכפרים אחרים באזור. לפלסטינים מותר לנסוע רק מרחק קצר של כמה עשרות מטרים כדי לחצות דרך למתנחלים בלבד. עשרות המתינו מחוץ לכלי הרכב שלהם ליד שער המתכת הצהוב שנוהל על ידי חיילים. לדברי אנשים באזור, הקצב הרגיל הוא מכונית אחת עוברת כל כמה דקות.

פאיז, שהתנדב לעמוד במחסום ולהסדיר את התנועה, סיפר ל"שיחה מקומית" על תושב בית פוריק, שנתקל במחסום החדש כשחזר מארה"ב. "לקח לו 12 שעות לטוס לפה. ומכיוון שהוא גר 2.5 ק"מ מהמחסום, לקח לו עוד 12 שעות להגיע הביתה. זו המציאות פה. יש כאן נשים שלא נותנים להן ללכת לשירותים, ילדים קטנים ואנשים חולים – לא אכפת להם".

עלי, תושב בית דג'ן – כפר שנמצא ממש מעבר לכביש מהמחסום – חיכה יותר משלוש שעות אחרי שחזר מיום עבודה בבניין, בתל אביב. "יש לי אישור לנסוע בכל המדינה, אבל אני לא יכול להגיע לבית של ההורים שלי, שנמצא כמה מאות מטרים מכאן", אמר בתסכול.

אף שקיימות דרכים עוקפות לכפר, פלסטינים מתקשים להשתמש בהן בשבועות האחרונים, מכיוון שמתנחלים חוסמים אותן. "יש עכשיו מצור. אנחנו חושבים שהמתנחלים לחצו על הצבא לעשות את זה. הם מענישים מאות אלפי אנשים בגלל מעשים של בודדים".

"אני מנסה לא לעבור במחסום בימים אלה – עשיתי את זה רק פעם אחת בשבוע האחרון", אמר יוסף אבו תאבט, שגר בשכם ובמקור מבית דג'ן. "היום זו הפעם השנייה. אני מנסה להישאר בשכם ולהימנע מהנסיעה. אבל הגיע סוף השבוע, ואני לוקח את אישתי ואת ארבעת הילדים שלנו לפגוש משפחה. אנחנו מחכים כבר שלוש שעות. היום יש צעירים שמכוונים את התנועה, יש רק תור אחד, וזה טוב. לפעמים החיילים סוגרים את השער ולא נותנים לאף אחד לעבור. אנחנו לא יודעים למה".

נאסים חטאטבה, שהמתין גם הוא בתור, הוסיף: "אתה רואה אנשים מעשנים נרגילה על הכביש, מתפללים, לומדים, משחקים. זו השגרה עכשיו. אני משורר, כתבתי שיר שלם בזמן ההמתנה. אני לא חושב שזה קשור לבדיקת מכוניות – הם רוצים להגביל את הפעילות של החמושים. משתמשים בנו כמגינים אנושיים. אנחנו מכסים את הדרך של המתנחלים".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כחלק מהגברת הפעילות הביטחונית במרחב שכם הוחלט בצה"ל על חסימת הצירים והתנועה אל העיר וממנה והשארת צירי תנועה בודדים בהם יתבצע בידוק ביטחוני קפדני".

למרות הסגר, החמושים ממשיכים לפעול

גוב האריות עומדים במרכז ההתפתחויות הדרמטיות בתוך וסביב שכם. הקבוצה מורכבת ככל הנראה מפלסטינים שהיו בעבר חברים בפלגים אחרים, כמו גדודי חללי אל אקצא – שנחשבה לזרוע הצבאית של פת"ח. רבים מהחברים בקבוצה צעירים, חילונים ולא משויכים לאף אחד מהפלגים הפלסטיניים המרכזיים. החמושים פועלים באזור שכם, בעיקר בעיר העתיקה ובמחנה הפליטים בלטה – שני אזורים עם היסטוריה של התנגדות לכיבוש.

לפי ראיון עם העיתונאי הפלסטיני יוניס טיראווי, הקבוצה הוקמה על ידי עבדול חכים אל-שאהין, תושב שכם שנעצר בנובמבר 2021. שניים מחבריו שגרו בעיר העתיקה, אדהם מברוק ומוחמד אל-דכיל, שהיו חלק מהקבוצה, סירבו להסגיר את עצמם לשב"כ. שלושה חודשים אחרי מעצרו של שאהין, בפברואר 2022, שניהם חוסלו על ידי ישראל.

לאחר מכן, תחת הנהגתם של איברהים נבולסי ומחמוד בנה, הקבוצה התחילה לחסום את הכניסה לקבר יוסף. אחרי שהצבא הרג את נבולסי, באוגוסט, לפי טיראווי, "הם החליטו לעבור מהגנה להתקפה, ולירות על מחסומים ועל התנחלויות ליד שכם".

לפני שישראל התחילה לפעול באופן ממוקד נגד החמושים בשכם בפברואר, לאחר שהרגו שלושה פלסטינים בעיר, גוב האריות היו עדיין קבוצה קטנה, שבעיקר ירתה לעבר עמדות צבאיות ריקות, ולא זכתה לתמיכה בקרב הציבור הפלסטיני. מאז המבצע הישראלי, הקבוצה זוכה לאהדה רבה. צעירים נוספים הצטרפו אליה וקמו לה חקיינים, שהקימו קבוצות דומות בערים אחרות בגדה. אמש, אפילו אנשי הרשות הפלסטינית הצטרפו בגלוי לירי על כוחות הצבא הישראלי שנכנסו לשכם.

כך, למרות הסגר שהוטל על העיר, קבוצות חמושים פלסטינים המשיכו לפעול. כמה ימים לפני יום כיפור, ב-2 באוקטובר, מתנחלים הפגינו בכניסה אחרת של שכם, ליד ההתנחלות איתמר; פלסטינים חמושים פתחו באש על חיילים ששמרו על המתנחלים, ופצעו אחד; יוסי דגן, יו"ר המועצה האזורית שומרון, צולם כשהוא שולף את אקדחו בזמן שהוא וקבוצה של ילדים הסתתרו מאחורי מכונית. ב-11 באוקטובר, חמוש פלסטיני פתח באש על חיילים שעמדו במחסום ליד שבי שומרון, והרג את החייל עידו ברוך, בזמן שמאות מתנחלים השתתפו בצעדה לרגל סוכות.

Israel is strangling Nablus. 171,000 people locked down. pic.twitter.com/LaOf3mlRm7

— Rohan Talbot (@rohantalbot) October 18, 2022

בין אם בגלל הבחירות, שגורמות לשר הביטחון בני גנץ וראש הממשלה יאיר לפיד לנסות להראות שהם מסוגלים להוביל מדיניות תוקפנית וימנית מזו של בנימין נתניהו, או בגלל הלחצים של המתנחלים על הצבא – המצב כיום הוא הגרוע ביותר מאז סיום האינתיפאדה השנייה.

גורם ביטחוני אמר ל"שיחה מקומית" שהסיבה לסגר ולפלישות היא פעילות של חמושים כמו אנשי גוב האריות. הגורם הסביר שמי שעומדים מאחורי ההתקפות על העמדות וכלי הרכב הצבאיים בחודשיים האחרונים הגיעו ספונטנית מתוך שכם, ללא מבנה ארגוני או היררכיה; זה הוביל את הצבא להגביל את התנועה של כל תושבי שכם, מכיוון שלפי הגורם אין דרך לצפות מי ישתתף בירי.

הגורם הוסיף שלפני הסגר של הצבא, התרחשו שתיים עד ארבע התקפות כאלה בשבוע, וכעת מספרן ירד. לדבריו, בנוסף לכך המתנחלים לוחצים על הצבא לפתוח במבצע חומת מגן 2, אך "זה לא ריאלי".

העובדה שלגוב האריות אין מבנה היררכי ברור מאתגרת את הממסד הביטחוני הישראלי, המשיך הגורם. לדבריו, ענישה קולקטיבית רק תגרום לפלסטינים נוספים להצטרף להתנגדות המזוינת. "היו לנו הרבה דילמות איך לעשות את הסגר הזה. אנחנו מבינים את הנזק ההיקפי שנגרם לאוכלוסייה. אבל אנחנו רואים התקפות ירי, אנשים מתים, ואנחנו חייבים לעצור את זה".

בכל הנוגע למטרות של הצבא ולמשך הצפוי של הסגר, הגורם אמר: "אנחנו צריכים לפרק את גוב האריות. אנחנו לא יכולים לחיות עם העובדה שהם מתקיפים התנחלויות ועמדות צבאיות".

בינתיים, ישראל משתמשת באלימות ישירה ועקיפה בניסיון לחסל את הקבוצה. ב-16 באוקטובר, הודיעה על שלילת היתרי כניסה ל-164 בני משפחה של מי שחשודים בהשתייכות לגוב האריות.

בבוקר ה-23 באוקטובר, תאמר אל-כילאני, חבר בולט בגוב האריות, חוסל באמצעות מטען שהוטמן באופנוע שלו. הקבוצה האשימה את ישראל בהתנקשות, שלטענתם בוצעה בסיוע תושב מקומי, אף שאיש לא לקח עליה עדיין אחריות. לפי דיווחים, אל-כילאני השתתף בכמה מבצעים, ובהם שליחה של תושב שכם בן 19 לבצע התקפה בתל אביב בחודש האחרון, שסוכלה על ידי כוחות הביטחון.

המתנחלים לוקחים את העניינים לידיהם

למרות חומרת והיקף הפעילות הצבאית בשכם, שלא נראתה כמותה כבר שני עשורים, המתנחלים סבורים שזה לא די, וממשיכים לקחת את העניינים לידיהם.

ב-13 באוקטובר, בעקבות שמועות על פציעה של ישראלים, ובהם ילדים, על ידי פלסטינים שזרקו אבנים בחווארה, עשרות מתנחלים פשטו על העיירה – שיושבת כשבעה קילומטר משכם ומהווה יעד להתקפות מתנחלים רוב השנה האחרונה, לעתים קרובות בגיבוי הצבא. המתנחלים – קטינים ובוגרים – נשאו רובים ואלות, אחד מהם אף החזיק גרזן. דובר צה"ל אישר מאוחר יותר כי בין התוקפים היה חייל סדיר שלא בתפקיד.

הקבוצה ניסתה להיכנס לחנויות של פלסטינים וזרקה אבנים על העוברים והשבים, היכתה אנשים וניפצה שמשות של כלי רכב. כמה חיילים דחקו את הפלסטינים לאחור, זרקו עליהם גז מדמיע וירו באוויר, ואיפשרו למתנחלים להמשיך במתקפה.

האלימות נמשכה 15 דקות. כששוטרי מג"ב הגיעו לזירה, המתנחלים עזבו. אף אחד מהתוקפים לא נעצר. החיילים נשארו במקום והמשיכו לזרוק גז מדמיע ולחסום את הכבישים. ביום שלמחרת, מתנחלים חזרו לחווארה להתקפה נוספת, וזרקו אבנים על בתים של פלסטינים. חייל שעבר במקום ברכב צבאי פתח באש על אחד הבתים.

המתקפות על חווארה לא זכו להדים רבים בתקשורת המיינסטרים הישראלית, עד שב-20 באוקטובר מתנחלים תקפו חיילים בעיירה. אחד התוקפים, שנעצר והועבר לשב"כ, היה חייל שגר בהתנחלות ליד שכם. בניגוד לדממה המוחלטת סביב התקפות המתנחלים נגד פלסטינים בחווארה ובכל נפת שכם בחודש האחרון, האלימות נגד החיילים זכתה לגינויים גורפים מפוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית, כולל הימין הקיצוני.

לפי נתוני "בצלם", מתחילת 2022 נהרגו 107 פלסטינים מידי הכוחות הישראלים בגדה ובמזרח ירושלים, 16 מהם משכם וממחנות הפליטים הסמוכים לעיר. חמישה נהרגו מידי אזרחים ישראלים, ואחד מידי חיילים או מתנחלים. הנתונים אינם כוללים את תאמר אל-כילאני, לוחם גוב האריות שנהרג ביום ראשון, ושישראל טרם לקחה אחריות על הריגתו.

"לאף מפלגה פלסטינית אין כזה כוח"

התקווה שהגבלות התנועה יפעילו לחץ ישיר או עקיף על הרשות הפלסטינית, ויובילו אותה לפעול נגד החמושים, התבדתה. הרשות אולי לא תומכת בגוב האריות, ואף רואה בקבוצה איום על שליטתה בעיר. אבל הפופולריות הגוברת של הקבוצה גורמת לאנשי הרשות לפקפק ביכולת להגיע איתה להסכם שיכניס את הלוחמים לתוך כוחות הביטחון הפלסטיניים, תמורת סוג כלשהו של חנינה מישראל, כפי שנעשה עם שתי קבוצות חמושות אחרות בעבר.

כל פתרון אפשרי יהיה חייב לאפשר לישראל, לרשות הפלסטינית ולגוב האריות להכריז על "ניצחון". כרגע, לא נראה שקיים פתרון כזה. מצד שני, ישראל לא קבעה תאריך יעד או מטרה קונקרטית להגבלות התנועה, ולא ברור מתי יסתיים הסגר על שכם.

הלוגיקה הישראלית, שגורסת כי הרשות הפלסטינית חייבת לפעול בעצמה נגד החמושים, לא מתחשבת בעובדה שהפשיטות הרבות, ההתנקשויות והמעורבות הצבאית הישראלית בצפון הגדה בחודשים האחרונים היא סיבה מרכזית לשחיקת מעמדה של הרשות ולרצונם של הפלסטינים הצעירים להצטרף לקבוצות החמושות כדי להתנגד גם לכיבוש הישראלי וגם לרשות.

עיתונאי פלסטיני משכם, שביקש להישאר בעילום שם, אמר ל"שיחה מקומית" שבחברה הפלסטינית יש תמיכה נרחבת בגוב האריות. "אנשים תומכים בחמושים. כולם מאחוריהם. מכבדים אותם כי הם לא קשורים לאף דמות מפוקפקת או מפלגה פוליטית, אלא פועלים עצמאית. זה יצר להם דימוי נקי. אפילו אם לא אוהבים אותם, לא יוצאים ואומרים שזה לא מקובל. אפילו בעלי עסקים אומרים שהם מוכנים להפסיד הכנסות למען המטרה".

לדבריו, "כשאנשי גוב האריות השתמשו בטלגרם כדי לקרוא לאנשים לצאת לרחובות בשבוע שעבר, כולם יצאו, בג'נין, בשכם, ברחבי הגדה. יש להם השפעה רבה. לאף מפלגה פלסטינית אין כזה כוח – לא לחמאס, לא לפת"ח, לא לרשות. מדהים לראות איך קבוצה קטנה של אנשים הצליחה להגיע לדבר כזה רק עם טלגרם".

העיתונאי מדגיש שתנועות התנגדות מזוינות כמו גוב האריות הן כיום הכוח החזק ביותר שפועל בשכם, וכל ניסיון של הרשות הפלסטינית לחסל את הקבוצה ייתקל בתגובה קשה. הוא הזכיר את מעצרו של מוסעב אל-שתייה בסוף ספטמבר – לוחם חמאס שהיה במקום גבוה ברשימת המבוקשים של ישראל, ושרד כמה ניסיונות התנקשות – על ידי הרשות, שהוביל למחאות המוניות בעיר נגד כוחות הרשות הפלסטינית. "עבור הציבור, המצב ברור: או שאתה עם הרשות הפלסטינית, או שאתה עם הלוחמים. אין יותר אפשרות לתמוך בשניהם".

לגבי האפשרות של "עסקה" עם הרשות, אמר העיתונאי: "זו שאלה קשה, אם עסקה כזאת תעבוד. חלק מהחמושים כמעט ילדים, אפשר לשכנע אותם, אבל לפני כמה ימים הם סירבו לדבר כזה. הרשות יצרה איתם קשר כמה פעמים, וטוענת שאי אפשר להביס את ישראל עם M-16. לפי הלוגיקה הזאת, הם לא רוצים שהילדים האלה ייהרגו. הרשות טוענת שהיא מנסה לעזור לצעירים האלה לחיות חיים טובים. אבל בעיני הפלסטינים, העמדה הזאת היא בגידה, ניסיון לדכא את ההתנגדות".

לאחר הפשיטה של הצבא ביום שלישי לפנות בוקר על העיר שכם, שבמסגרתה נהרגו חמישה תושבים – אחד מהם, ודיע סביח חוח, פעיל מרכזי בגוב האריות, נראה כי ישראל ויתרה על האופציה ללחוץ על הרשות הפלסטינית, והחליטה לפעול בעצמה. כאמור, על פי הדיווחים, בחילופי האש השתתפו גם חברים במנגנונים הפלסטינים.

"הכיבוש חוזר על אותן טעויות"

רפא מסמאר, עיתונאית שגרה בשכם, מתארת את המצב בעיר כך: "אין בעיה עם חשמל ומים. הבעיה היא מחסור במזון. יש רק מעט ירקות ופירות, וכמעט אין בכלל עוף או בשר. המחירים עולים. לפני כמה ימים קניתי קילו עגבניות בחמישה שקל. אתמול לקחו ממני 12 שקל. חלק מהכפרים סביב שכם נמצאים גם הם תחת מצור, למשל הכפר דיר שרף. משם אפשר להגיע לעיירות וערים כמו סבסטיה וקלקיליה, שמהן מגיעים רוב הירקות".

לדבריה, "שבוע אחרי תחילת הסגר התחילו לצוץ ברחבי העיר ועדות מקומיות שמחלקות סלי מזון לעניים, בעיקר בעיר העתיקה, במחנה הפליטים בלטה ובמחנה עין בית אל-מא. הוועדות האלה יוצרות קשר עם אנשי עסקים, ומחלקות סלי מזון לעניים בשכם, בעיקר בעיר העתיקה, במחנה הפליטים בלטה ובמחנה אל עין, לפעמים בחינם, לפעמים במחיר נמוך. יש אנשי עסקים שתורמים ולא רוצים שהשם שלהם יוזכר, כי זאת מצווה, זכאת.

"העירייה מצידה הודיעה על פטור מתשלום חשבונות מים בגלל המצב. חשמל אנחנו בכל מקרה משלמים לפי שימוש. המסחר משותק, אף פלסטיני מישראל לא מגיע. הם היו מגיעים בשישי ושבת, הם הלקוחות מספר אחד, קונים רהיטים, בגדים, מזון.

"רבים מחברי נשארו לעבוד ברמאללה. העובדים הפלסטינים שיוצאים לישראל מעדיפים להישאר בכפרים שלהם ולא לחזור לשכם. חלקם אפילו נשארים בתוך ישראל. אבל המשפחות שלהן חרדות לגורלם. כולם מפחדים שתהיה עוד פלישה לעיר, שתשאיר את הנשים לבדן, בלי הבעלים והאחים שלהן שעובדים בישראל", אמרה מאסמר.

"אוניברסיטת א-נג'אח העבירה את הלימודים לאונליין, אבל זה יצר בעיה. יש 23 אלף סטודנטים, וקודם כל אחד מהם היה קונה כל יום, נגיד, סנדוויץ' בחמישה שקלים, זה נתן פרנסה לחנויות באזור. עכשיו הודיעו שהלימודים יחזרו להיות פנים מול פנים, וכל סטודנט שמגיע מחוץ לשכם יקבל מגורים על חשבון האוניברסיטה.

"הכיבוש חוזר על אותן טעויות כשהוא אוכף ענישה קולקטיבית. אנשים אוגרים נרות, מזון, מכינים עצמם למלחמה. התרגלו לעונשים הקולקטיביים האלה ויודעים שישראל והכיבוש אחראים עליהם. אף אחד לא יודע מתי המצור ייגמר. נשאלת השאלה כמה זמן נצליח לשרוד".

לדבריה, "גם אם אנשים היו רוצים לדבר עם אנשי 'גוב האריות', זה מסוכן. הם (אנשי גוב האריות) על הכוונת של ישראל. אתה לא יודע מה יקרה אם תתקרב. כשפלשו לשכם והרגו את אל-נבולסי, ילד נהרג ואשה זקנה נפצעה מהירי ועד עכשיו היא בבית חולים. אתה מרגיש שכבר הענישו אותך כאזרח של שכם, אז מה אכפת לך. הישראלים לא ישיגו את מה שהם רוצים".

יש מועד לסיום המצור?

"אף אחד לא יודע. זו שאלה לגיטימית כמה זמן נצליח לשרוד. בשבת אמרו שראש הממשלה הפלסטיני וחמישה שרים יבואו לבקר בשכם. לא ברור איך ייכנסו ואיך ייתנו להם לצאת. האם הם יתאמו עם התיאום והקישור הישראלי? אולי דרך האמריקאים? אנשים שואלים, אבל הממשלה לא עונה. אולי הביקור הזה יסמן את תחילת הסוף של המצור. לא יודעים".

פנינו לדובר צה"ל, למשטרה ולשב"כ בבקשה לקבל נתונים רשמיים על מספר האירועים שבהם חמושים פלסטינים תקפו מתנחלים או חיילים בגדה בחודשים האחרונים, וכן לגבי מספר התקריות שבהן מתנחלים תקפו פלסטינים או חיילים באותה התקופה. בדובר צה"ל מסרו כי נתונים על תקריות שבהן פלסטינים תקפו מתנחלים וחיילים יפורסמו רק בסוף השנה. הם אישרו כי מאז הגבלות התנועה על שכם חלה ירידה במספר התקריות שבהן פלסטינים ירו את תקפו מתנחלים או חיילים באזור שכם.

בדוברות המשטרה סירבו לספק את הנתונים, והציעו פנייה לפי חוק חופש המידע, ששאורכת זמן רב. בדוברות השב"כ טרם ענו לפנייה.

על פי פרסום ב"הארץ", שציטט מקור ביטחוני ישראלי, בין 11 ל-21 באוקטובר היו יותר מ-100 מקרים של פשיעה לאומנית שבוצעו על ידי יהודים, רובם התרחשו בצפון הגדה, בעיקר באזור חווארה.

יובל אברהם ומירון רפופורט השתתפו בהכנת הכתבה