newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רחפנים מטילים טרור על עזה כבר שנים. עכשיו גם בגדה המערבית

הצבא הישראלי מקדם לוחְמת רחפנים כאמצעי פחות קטלני לשליטה על השטחים הכבושים. אבל הניסיון מלמד ששימוש בטכנולוגיה מתוחכמת כגון זו רק מנציח את האלימות

מאת:
רחפן ליד העיר העתיקה בירושלים, ב-12 ביולי 2022 (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

פנטזיה של לחימה. רחפן ליד העיר העתיקה בירושלים, ב-12 ביולי 2022 (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

לוחְמת הרחפנים הגיעה רשמית לגדה המערבית. ב-29 בספטמבר, דווח ב"ג'רוזלם פוסט", על סמך ציטוטים של מקורות צבאיים אנונימיים, כי הרמטכ"ל נתן אור ירוק לשימוש ברחפנים חמושים בגדה.

הדיווח הגיע זמן קצר אחרי שהסתיים כנס שקיים הצבא במתחם הסייבר בבאר שבע, תחת הכותרת "שבוע החדשנות המבצעית הבינלאומי", אליו הגיעו משלחות צבאיות מרחבי העולם. באירוע, גנרלים דנו בחידושים האחרונים בתחום הלחימה, בחדרים ממוזגים, שבהם הוצגו מכונות ירייה אוטומטיות ונשק סייבר. מחוץ לבניין, רחפנים ומסוקי תקיפה קיימו סימולציות של תקיפות קטלניות במדבר הצחיח, ומדי פעם חתך מטר טילים את האוויר החם.

ההנהגה הפוליטית והצבאית של ישראל טוענת כי חידושים כאלה בלוחמה אוטומטית מספקים פתרונות מהירים למעגל האלימות, שלדבריהם הוא, למרבה הצער, כרוני. האלימות רק התגברה עם הזמן, כש-2022 היא כבר השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מזה שבע שנים.

כדי לפתור את ה"משבר הביטחוני" לכאורה הזה – שבמציאות נובע מעשורים של כיבוש, היעדר אופק כלכלי והנהגה פוליטית רעועה – הצבא מעוניין להשתמש ברחפנים כדי לבצע מעקבים במחנות פליטים ולפגוע בחמושים, להתקנת צריחים של נשק אוטונומי קטלני כדי לאבטח מחסומים עמוסים, ולפריסת מצלמות ביומטריות כדי לעקוב אחרי אזרחים ברחבי הגדה.

במובן הזה, רחפנים מגלמים פנטזיה של לחימה: הם קטנים ואלגנטיים, וגורמים להרג להיראות פחות מלוכלך ויותר יעיל. לא משנה שלפנטזיה הזאת אין כל בסיס במציאות, כפי שניתן ללמוד מ-17 שנה של התקפות קטלניות מהאוויר ברצועת עזה. המערכת הצבאית בישראל מאמינה כיום שנשק אוטונומי – שכולל מצלמות טובות יותר, אלגוריתמים מתוחכמים, וטילים מדויקים יותר – יכול להוות תחליף לאסטרטגיה פוליטית אמיתית, מה שמזין מעגל קסמים אינסופי של לחימה.

ישראל היתה חלוצה של טכנולוגיית הרחפנים. ב-1968, רב סרן באגף המודיעין, שבתאי בריל, חיבר מצלמות זעירות לגחונם של מטוסים קטנים שנשלטו מרחוק – כמו אלה שילדים מטיסים בחצר האחורית– לצורך מעקב חשאי אחרי הגבול המצרי. בתחילת מלחמת לבנון הראשונה, בתעשייה האווירית (תע"א) היה פס ייצור של רחפני מודיעין צבאיים, שיכלו לטוס לצד מטוסי הקרב, לזהות מטרות ולהנחות טילים. הפיתוחים הטכנולוגיים האלה נתנו השראה למעצמות צבאיות נוספות – מארה"ב ועד סין – להזרים כסף רב לייצור רחפנים משלהן.

כיום, ישראל ממתגת את עצמה כ"מעצמת רחפנים". מג"ב מפעיל רחפנים שמרססים מפגינים במתחם אל אקצה בגז מדמיע. חיילים בגדה מפזרים קהל במחסומים בעזרת רחפן שיורה פולסים של קול, וגורם למפגינים לסחרחורות ולבחילה. אנשי מודיעין צבאי מטיסים רחפני ריגול מעל העיר עזה כדי לדייק יעדי ההפצצות.

פלסטינים רבים כבר חיים שנים בצילה של מלחמת הרחפנים. הנוכחות שלהם בעזה כל כך קבועה, שזכו כבר לכינוי "זנאנה", כלומר "זמזום" – שמתייחס לרעש הבלתי פוסק מעל הגג, כמו נחיל דבורים מאיים.

בשנים האחרונות, גנרלים ישראלים התרברבו שהרחפנים מספקים להם "צבא בלי חיילים". זו בעיקר אשליה, מכיוון שהרחפנים רק מעבירים יותר חיילים לעיסוק במעקב ובהתנקשויות ממוקדות. ביחידת 8200, צוותים של אנליסטים עוברים על המידע שמגיע מלוויינים, מצלמות אבטחה ורחפנים, צילומים אוויריים, נתוני מיקום סלולריים, ומידע מודיעיני מהשטח שנצבר כבר עשורים. הם שולחים את הממצאים למפתחים, שמשתמשים בנתונים כדי ליצור אלגוריתמים שינחו את הכטב"מים היכן לתקוף.

רחפן יורה גז מדמיע, במהלך הפגנה בביתא מול המאחז אביתר, ב-4 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

רחפן יורה גז מדמיע, במהלך הפגנה בביתא מול המאחז אביתר, ב-4 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

בו בזמן, היחידות הקרביות עובדות יחד עם מפקדים במודיעין על פריסה של מערכות למידת מכונה במתקפות בעזה, סוריה או לבנון. ההתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית הפכו את המערכות האלה למתוחכמות למדי. במאי 2021, הצבא הישראלי הודיע שהרחפנים שהופעלו ב-11 ימי הלחימה בעזה השתמשו בבינה מלאכותית, ולא במפעילים אנושיים, כדי לקבוע איפה ומתי לתקוף.

החידושים האלה בהריגה מרחוק לא הפכו את ההפצצות בעזה לפחות קטלניות. בארבע המתקפות הגדולות של ישראל על הרצועה מאז 2007 נהרגו כ-4,000 פלסטינים – יותר ממחציתם אזרחים. כשהצבא השיק את להקת הרחפנים מונחית הבינה המלאכותית בשנה שעברה, תועדו 192 אזרחים פלסטינים הרוגים ב-11 ימי הלחימה, לפי נתונים שפורסמו באינטרספט.

חלקם נהרגו בטעות, כפי שטען הצבא. אבל חיילים ב-8200 הודו שחלק מהאזרחים הלא חמושים נהרגו במכוון במהלך התקיפות הישראליות בעזה. הנהגת הצבא מודעת לכך שאפילו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לא יכולה להבטיח תקיפות מדויקות באזורים עירוניים צפופים, ובשל כך, "היו לנו בצבא חוקים, לגבי כמה בלתי מעורבים מותר להרוג בעזה ביחד עם מי שמחסלים", סיפרה ליובל אברהם אישה ששירתה בחיל המודיעין באוגוסט.

בהתקפה האחרונה על עזה, באוגוסט, רחפנים חמושים רשמו יותר מ-2,000 שעות טיסה ב-66 שעות של לחימה. לפי "טיימס אוף ישראל", "הרחפנים סרקו את רצועת עזה בימים שלפני המלחמה", וסיפקו "מודיעין 24/7". המצלמות שלהן מעבירות בשידור חי את החיים על הקרקע ליחידות מודיעין שיושבות קילומטרים משם, ואלה מפתחים אלגוריתמים שמשמשים את הצבא במלחמה הבאה.

מלחמה בלי ניצחונות

הנוכחות התמידית של רחפנים הופכת את טראומת החיים באזור מלחמה למורכבת אף יותר, גם אם הם לא מטילים פצצות. פסיכיאטרים אומרים שאזרחים רבים שחיים תחת לוחמת רחפנים סובלים מחרדה מטרימה: פחד מהתהייה אם אחד הרחפנים שחגים מעל ייפגע ויהרוג גם אותך. כפי שניסח העיתונאי העזתי חולוד בלטה: "בלילה אני מפחד שיפוצצו אותי, וביום אומרים לי שהמקום שבו אני גר כבר הורד מהמפה".

הפילוסוף הצרפתי גרגואר שאמאיו מתאר לוחמת רחפנים כ"מלחמה בלי ניצחונות". לדבריו, החיים תחת מצור מתמיד כל כך לא אנושיים, עד שלעתים קרובות לוחמת הרחפנים גורמת ליותר ויותר אנשים להתחמש ולהצטרף לכל ארגון שהרחפנים פועלים נגדו. וכך, המטרה של מלחמת הרחפנים מצטמצמת במהירות לחיסול רשימת יעדים, שרק הולכת וגדלה, מה שמצדיק עוד השקעות בטכנולוגיות – תמונות באיכות גבוהה, מנועים שקטים יותר, וטילים טובים יותר – והמלחמה נמשכת עוד ועוד.

זה מה שקרה בעזה מאז תוכנית ההתנתקות ב-2005. עשור וחצי של סגר חונק ותקיפות חוזרות ונשנות הובילו לאבטלה גבוהה מאוד, שיעור עוני גדל, ודור שגדל תחת איום המתמיד במלחמה. הצבא מזמן הכיר בכך שהמשבר ההומניטרי והפוליטי שנוצר בעקבות המצור אינו מסייע לישראל.

בשנה שעברה, גם מנהל מחסום ארז שלמה צבאן אמר כי "צריך לפתוח את עזה מיד", כדי להחליש את חמאס. אבל מפקדים בצבא מודים בגלוי שהמשבר הוא חלק מאסטרטגיה מתוכננת להמשיך את המלחמה ככל הניתן. ב-2015, אלוף במיל גרשון הכהן, שפיקד על ההתנתקות, אמר ל"טיימס אוף ישראל" שהוא מחשיב את חמאס לבן ברית של ישראל: "לא הם ולא אני רוצים פתרון סופי", לדבריו.

בינתיים, בגדה המערבית מיליוני אזרחים סובלים מפלישות הצבא למחנות פליטים צפופים, לכפרים ולערים מרכזיות; חייהם מופרעים שוב ושוב בהגבלות על תנועה ובשיטות מעקב חודרניות. לא מפתיע שהנהגה פוליטית רעועה והאופקים הכלכליים המוגבלים מגבירים את הפופולריות של הארגונים החמושים. כשההבטחות הריקות ל"צמצום הסכסוך" מתחלפות בלוחמה אווירית באזור כולו, דבר אחד ברור: האלימות, שכבר גבתה את חייהם של רבים כל כך השנה, צפויה להימשך, גם מלמעלה.

סופיה גודפרנד היא דוקטורנטית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת דיוק. היא מתמחה בזכויות דיגיטליות ומעקב דיגיטלי בישראל/פלסטין. הכתבה פורסמה במקור במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf