ראשי תנועות הנוער בחרו צד: סמוטריץ' והכסף

היה טוב לכולנו אם רבע מיליון חניכות וחניכי תנועות הנוער היו מצטרפים למחאה נגד הממשלה. לא רק בגלל מספרם ויכולות הארגון, אלא בעיקר כדי שהנוער – שדרת המנהיגות העתידית שהתנועות מחנכות – יממש את אחריותו לעתיד החברה והמדינה.

אבל ראשי תנועות הנוער החליטו לוותר. כפי שפרסמתי במרץ, הם בחרו לא לקבוע עמדה בשאלה לאן פניה של המדינה, וחיבקו את השאיפה שזה יהיה ללא שסעים ומחלוקות, בהסכמה ובאחדות השורות. בכך הם כמובן קבעו עמדה – עמדת הממשלה.

מה שנותר עמום בתחילה, התבהר עד מאוד בחודש האחרון. הדבר התחיל במפגש חנופה בלשכת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שלאחרונה הרעיף עליהם תקציב שופע. הם באו כדי לחזק את מסר האחדות, לה "אנו זקוקים בימים אלו יותר מכל", וכדי להחניף לו (דבר שקר) שבזכותו – "זו הפעם הראשונה בה מדינת ישראל לוקחת אחריות [תקציבית] על תנועות הנוער" (המקורות בהמשך).

למחרת הם התארחו בלשכת הרמטכ"ל. הם באו כדי להזכיר לו "שצה"ל הוא צבא העם", שיש לפעול יחד נגד אי ההתייצבות ואי ההתנדבות, ושעליו האחריות "להשאיר את צה"ל מחוץ למשחק הפוליטי". מפתיע או לא, אלה בדיוק המסרים של ממשלת הימין המלא מלא.

מה הפלא שמזכ"ל תנועת בני עקיבא, שרמז כי הוא זה שבישל את הפגישה, חגג את ניצחונו: "הם [תנועות הנוער שאינן במחנה הדתי לאומי] נמצאים בשיחות עם כל מיני גורמים שמעודדים סרבנות או אי התייצבות, ועדיין הם אומרים: הצבא הוא מחוץ למשחק".

"קבענו תוכנית עבודה משותפת גם כהכנה לשירות משמעותי, גם כשמירה על צה"ל כצבא העם, וגם באמירה – הדבר הזה הוא הגשמת חלום של כולנו, בוא נמשיך ונחלום אותו ביחד". וכל עוד הם יחלמו "ביחד", בנות ובני הנוער שמתחנכים בתנועות יישארו מחוץ למעגל הנאבקים על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית.

מתנה של 75 מיליון שקל

במאי האחרון אישרו הממשלה והכנסת את בקשת שר האוצר להעביר לתנועות הנוער תקציב חד פעמי של 75 מיליון שקל. על כך הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג"צ, שממתינה כעת לתשובת המדינה.

את הכסף לקח השר סמוטריץ' מתוך הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר"), שבה נצברות הכנסות המדינה מהיטלים על רווחי נפט, גז טבעי ומשאבי טבע אחרים. החוק קובע כי בכל שנה תחליט הממשלה כיצד להשתמש בתשואות הקרן, ובתנאי שהצעת הממשלה תכלול את "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת", וכן את "הסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב".

הרעיון היה ליצור קשר בין הרווחים מניצול משאבי טבע מתכלים, שרובם ניכְרים במרחב הנגב, לבין השימוש ברווחים אלה לטובת העתיד הרחוק – אנרגיה מתחדשת ותעסוקה מתחדשת, שני המרכיבים הנפגעים מניצול משאבי הטבע.

כאן מתחילה הפוליטיקה, שכן יו"ר מועצת הקרן – מי שמחליט על יעדי השימוש בכסף – הוא סמוטריץ' (הציונות הדתית), ואילו יו"ר ועדת הפיקוח על הקרן, שמאשרת את החלטות הקרן, היא ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית).

וכך, ב-27 באפריל הביאה הממשלה לאישור ועדת הפיקוח הצעה להקצות מרווחי הקרן 75 מיליון שקל לטובת בינוי חדרי פעילות לתנועות הנוער, ועוד 35 מיליון שקל לטובת בינוי במערך בריאות הנפש בקהילה.

ככל שמטרות אלה ראויות וחשובות, מיד מתעוררות שתי שאלות: מדוע נלקח הכסף מקרן שעניינה קיימות משאבי טבע, ולא מתקציבי המשרדים הרלוונטיים: החינוך והבריאות? ואם כבר נלקח, מדוע דווקא לשני סעיפים אלה, ולא לאינספור מטרות ראויות שתקציבן קוצץ או נפגע, כמו מיגון יישובי קו העימות בצפון, כפרי הנוער ופנימיות הרווחה, שירותי הבריאות לפליטים מאוקראינה, החינוך המיוחד לילדים עם מוגבלויות, וכדומה?

השר סמוטריץ' אמר בדיון: "זה נכון שהחוק מבקש מהממשלה להודיע כמה היא השקיעה מתוך הפירות של הקרן במטרות האלה [אנרגיות מתחדשות ותעסוקה בנגב], וזה כנראה בא לשקף את זה שהמחוקק רצה לשים דגש, אבל הוא בהחלט לא מחייב. זאת אומרת אני יכול לבוא לפה, ולהגיד כרגע אנחנו משקיעים אפס".

שר האוצר לקח, אם כך, כסף, שהוא ידע היטב לאיזה מטרות נועד, והסביר כי אם החוק מחייב אותו להודיע כמה כסף יושקע במטרות אלה, אז תשובתו: "אפס שקלים". אי אפשר להבין את זה אחרת, אלא ששר האוצר עושה בקרן העושר שימוש כאילו מדובר בכסף הפרטי שלו.

ומדוע דווקא לתנועות הנוער? סמוטריץ' לא השיב. נציגת משרד האוצר שנכחה בישיבה, ענתה: "זה קשה יחסית לדעת", והוסיפה: "זה יותר בסְפֵירה של יועץ השר".

כאשר הופנתה השאלה לעומר רחמים, יועץ השר סמוטריץ', הוא השיב: "השר הלך לשני דברים שהם במהותם שייכים למרחב מאוד לא פוליטי". הנה התשובה: השר סמוטריץ' (לפי עוזרו) קבע כי לתנועות הנוער מגיע הכסף, משום שהן איבדו את עצמאותן האידיאולוגית.

תנועות הנוער חולקות כבוד לשר

במונחים של תנועות הנוער, 75 מיליון שקל זה הרבה מאוד כסף. התמיכה השנתית של משרד החינוך בתנועות בתקציב 2024 היא 87.7 מיליון שקל, כלומר תקציבן כמעט הוכפל.

עוד צריך לומר כי תחום הבינוי לטובת מועדוני נוער, מרכזי נוער או סניפים של תנועות וארגוני נוער, נמצא במצוקה גדולה. למעשה אין הגדרה תכנונית מה ייעודו או תפקודו של מרכז נוער, אין קביעה מחייבת לבנות מרכזי נוער וכמובן שאין לכך תקציב קבוע, אלא רק רצונם הטוב של ראשי השלטון המקומי.

לפיכך, קל להבין את תגובת ראשי תנועות הנוער להחלטת השר סמוטריץ', כפי שפורסמה בערוץ 7: "בשם המזכ"לים וכלל תנועות הנוער אנחנו מודים לשר האוצר, ומקווים כי תמיכתו בתנועות הנוער תתרום לאחדות החשובה לה אנו זקוקים בימים אלו יותר מכל".

הנה לנו רמז דק לקשר בין הימנעות תנועות הנוער מהשתתפות במחאה נגד הממשלה בשם "האחדות" שלה "אנו זקוקים בימים אלו", לבין התמיכה התקציבית שעליה החליט השר, באופן שעדיין מתברר בבית המשפט.

ב-9 באוגוסט לקחו ראשי התנועות צעד נוסף קדימה, והתארחו בלשכת השר. לפי מה שפורסם, הם לא באו לשם כדי לדרוש מהשר לבטל את הקפאת התקציבים לרשויות המקומיות הערביות, החלטה שהתפרסמה יום קודם לכן, ופגעה בין השאר בחינוך הבלתי פורמלי במגזר הערבי. הם באו "על מנת להודות לו על ההחלטה להעברת תקציבים לבניית מבני התנועות".

יו"ר מועצת התנועות אף הפליג בשבחים, ואמר: "זו הפעם הראשונה בה מדינת ישראל נכנסת מתחת לאלונקה ולוקחת אחריות על תנועות הנוער". בואו לא נגזים: זאת לא באמת "הפעם הראשונה", שכן התנועות מקבלות כסף מתקנה תקציבית קבועה שהותקנה ב-1999. ובכלל, ההכרה בכך שהממשלה "לוקחת אחריות על תנועות הנוער", אינה נשמעת לי כמשהו להתפאר בו. ומה עם עצמאותן האידאולוגית?

כמובן, ששר האוצר עצמו, כמו גם מפלגת "הציונות הדתית", מיהרו לפרסם ברשתות החברתיות את תמונת ראשי תנועות הנוער מחבקים את השר סמוטריץ'. אם יש דבר שהוא באמת זקוק לו "בימים אלו" של מחאה, זה ודאי הכרה ציבורית חוצת מגזרים.

תנועות הנוער נוזפות ברמטכ"ל?

אבל זה לא הכל. יום למחרת הביקור המחניף בלשכת השר, ביקרו ראשי תנועות הנוער אצל הרמטכ"ל. גם כאן, לפי מה שפורסם, הם לא באו כדי לחזק את הרמטכ"ל לנוכח ההתקפות שהוא סופג משרים ומחברי כנסת. הם גם לא באו כדי להבטיח לו שהם עומדים לצידו, אם וכאשר ייאלץ להכריע בין שלטון החוק לשלטון הממשלה.

הם באו כדי לומר "שצה"ל הוא צבא העם אשר מכיל את כלל חלקי החברה הישראלית", וכדי לקרוא "יחד להמשיך ולחנך להתייצבות ולהתנדבות". לא מרחיק לכת להניח שיש כאן רמז עבה מאוד לתופעת אי ההתייצבות ואי ההתנדבות של אנשי המחאה.

יו"ר מועצת התנועות אף הוסיף: "אי התייצבות מסוכנת למדינת ישראל וכולנו קוראים להשאיר את צה"ל מחוץ למשחק הפוליטי. העמדה שלנו ברורה מאוד וזה המסר שאנו רוצים להעביר פה".

האם שמענו משהו דומה לעמדה "הברורה מאוד" של תנועות הנוער ממקור אחר? כן בהחלט! הנה היא מפיו של השר סמוטריץ' שאמר בכנסת: "אני חושב שהשיח סביב הסרבנות הוא שיח פסול ומסוכן". סמוטריץ' אף האשים את הרמטכ"ל הקודם (אביב כוכבי) שהוא "מכניס פוליטיזציה בוטה לצה"ל", והוסיף: "מי שרוצה לשמור על צה"ל מאוחד כצבא העם, בקונצנזוס ומחוץ לפוליטיקה, צריך לחוקק עשר שנות צינון לפחות לרמטכ"לים".

בשיאו של המאבק חסר התקדים על דמותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית, בשעה שהצבא כבר מזמן משמש כלי מרכזי במאבקם של אנשי המחאה בהחלטות הממשלה, וחברי הקואליציה מערערים בפומבי על היושרה המקצועית של הרמטכ"ל, בשעה כזאת, כל מה שהיה לראשי תנועות הנוער לומר, באופן דומה מאוד לעמדתו של שר האוצר, זאת דרישה להחזיר את המציאות לאחור, לתקופה שבה הצבא היה צבא העם, מחוץ לזירה הפוליטית וללא איומי פגיעה בכשירות.

אפילו דובר צה"ל, בפרסום של מערכת אתר צה"ל, כינה את המפגש: "פגישה לא שגרתית".

החניכים צריכים לצאת לרחובות

אף שהדבר מאוד מפתה, אני לא חושב שאפשר להצביע על קשר סיבתי ישיר בין כל הנקודות שהזכרתי: חולשתן האידאולוגית של תנועות הנוער, תלותן המוחלטת בתקציב המדינה, מתנה של 75 מיליון שקל ישירות מהשר סמוטריץ', ביקור חנופה בלשכת השר, וביקור נזפני בלשכת הרמטכ"ל.

ובכל זאת, דבר אחד אני לומד מהשתלשלות הדברים: זה היה מאוד מסייע למדינת ישראל לנוכח המשבר הנוכחי, אם רבע מיליון הנערות והנערים המתחנכים בתנועות הנוער, היו נותרים נאמנים לאידאולוגיה החינוכית המשותפת לכל התנועות: מבט ביקורתי על המציאות, לקיחת אחריות חברתית, ופעולה לטובת עתיד המדינה. לא בהכרח ביחד, ובטח שלא באחדות, אלא במנהיגות ביקורתית, פורצת דרך ומובילה.