נפתח משפטו של יונתן פולק, שמסרב לשתף פעולה עם ההליך

משפטו של הפעיל יונתן פולק נפתח היום (חמישי) בבית המשפט השלום בפתח תקווה. פולק עומד לדין לאחר שנעצר בינואר בהפגנה נגד המאחז אביתר, בעיירה ביתא שליד שכם. הוא יושב במעצר בית מאז פברואר ונאסר עליו להיכנס לגדה המערבית. פולק מסרב להכיר בבית המשפט, והצהיר כי ייצג את עצמו ולא ישתף פעולה עם ההליך.

בכתב האישום נטען שפולק זרק אבנים, ומיוחסות לו תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הוא הכחיש את הדברים בהצהרה שהגיש לבית המשפט: "זה בית המשפט של הקולוניאליזם הישראלי, אין לי שום כוונה לשתף איתו פעולה, אנחנו לא אמורים להגן על עצמנו בפני בית המשפט הזה, בטח לא על פעולות של התנגדות".

בהצהרה שהגיש כתב פולק: "אפרטהייד וקולוניאליזם אינם לגיטימיים, בית המשפט הזה אינו לגיטימי, וההליך הזה, כמו כל ההליכים המתנהלים בבית המשפט הצבאי המקביל לו – זה שכל מהותו דיכויה של ההתנגדות – אינו לגיטימי". השופט ארז נוריאלי, סגן נשיא בית המשפט השלום בפתח תקווה, לא איפשר לפולק לקרוא את ההצהרה בבית המשפט, בנימוק שהוא יודע לקרוא, ושאם הוא מכוון אותה "בשביל התקשורת, תגיש להם".

פולק, פעיל אנטי ציוני ותיק נגד הכיבוש והאפרטהייד, נעצר ועוכב עשרות פעמים בעבר. הוא הורשע חמש פעמים, וב-2020 הוחזק במעצר במשך חודש וחצי, לאחר שסירב להשיב לדיונים בקובלנה הפלילית שהגיש נגדו ארגון הימין "עד כאן". הוא אחד מהישראלים המעטים שהולכים מדי שבוע למחאות, והקדיש את חייו לעמידה לצד המאבק הפלסטיני.

ביום שישי 28 בינואר, היום שבו נעצר, המחאה בביתא התקיימה לא רק מול המאחז אביתר, אלא גם בכניסה לעיירה, סמוך לכביש 60. בצהריים, ג'יפ של מג"ב הסתער על המוחים, והשוטרים עצרו את פולק. בדיון קודם בבית המשפט סיפרה עורכת דינו, עו"ד ריהאם נסרה, כי פולק שמע שניים מהשוטרים מתאמים ביניהם גרסאות: "בזמן אמת, החשוד שמע את השוטרים מתדרכים אחד את השני מה להגיד בחקירה, עד ששמו לב שהוא שומע אותם, והפסיקו".

במהלך הדיון היום, השופט ניסה לשכנע את פולק לא לוותר על ייצוג. "לא רק כדי להתוות דרך, אלא כדי לשמור. שתהיה עין או אוזן נוספת", לדבריו, אך לבסוף נעתר לבקשה. השופט שאל את פולק אם הוא מודה באשמה או מכחיש, ולאחר שסירב לענות על השאלה, השופט קבע כי ההצהרה, שבה כתב "למרות שאין בכוונתי להודות בדברים אותם לא עשיתי, לא אסכים להיות צד פעיל במשפט הזה", נחשבת כהכחשה, לכן יתקיים שלב ההוכחות במשפט.

בהצהרה שהגיש, חזר פולק על מה שטענה עורכת דינו בדיונים הקודמים, כי שמע את השוטרים מתאמים גרסאות. מכיוון שפולק לא צפוי לנהל הליך הגנה, לרבות חקירה נגדית, הנושא לא יעמוד למבחן בבית המשפט.

ביולי ביקש פולק, באמצעות עו"ד נסרה, להעביר את התיק לבית משפט צבאי. ישראלים – גם מתנחלים או פעילים שנעצרים בגדה – נשפטים בדרך כלל בבתי משפט בישראל, בעוד פלסטינים נשפטים בבתי דין צבאיים, לפעמים גם פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית שביצעו עבירות שמוגדרות "ביטחוניות" בגדה.

"במשך השנים, פעל המבקש לצד פעילים פלסטינים ופעילים ישראלים, וראה במו עיניו כיצד יישום מדיניות סמכות ההעמדה לדין בה נוקטות המשיבה והתביעה הצבאית מייצרת, הלכה למעשה, מצב מפלה לפיו – בנסיבות דומות – פלסטינים מועמדים לדין בבתי משפט צבאיים, ואילו יהודים מועמדים לדין בבתי משפט בישראל", נכתב בבקשה. "המבקש חפץ בוויתור על הפריבילגיות מהן הוא נהנה, ומבקש – פשוטו כמשמעו – להשוות את תנאי העמדתו לדין לתנאים בהם היה נתון כל פלסטיני לו היה נעצר יחד איתו, באותן הנסיבות".

באוגוסט דחה השופט נוריאלי את הבקשה. אף שפולק טען שמכיוון שהעבירה בוצעה בגדה עליו להישפט בבית משפט צבאי, השופט ציין כי "בנסיבות המקרה שלפניי, בבחינת מירב הזיקות, התחשבתי בכך שהמבקש בעל אזרחות ישראלית ומרכז חייו בפועל נמצא בישראל, לרבות משפחתו ומקום עבודתו". עוד קבע כי "אין מקום להידרש לטענה שהעלה המבקש אשר לקיומה של אפליה אתנית מאחר ואינה רלוונטית לענייננו".

בהצהרתו, פולק ציין בתור דוגמה את עו"ד טארק ברגות, תושב ירושלים ולשעבר חבר לשכת עורכי הדין הישראלית, שנשפט על עבירות ביטחוניות בבית משפט צבאי בגדה; לעומתו עמירם בן אוליאל, יהודי תושב מאחז בגדה, שרצח את בני משפחת דוואבשה, נשפט בישראל.

בתום הדיון אמר פולק ל"שיחה מקומית": "הגשנו בקשה להעביר את המשפט (לבית דין צבאי) מכיוון ששם נשפטים פלסטינים שנעצרים באותן עבירות שעליהן אני נעצרתי, בין אם הם תושבי הגדה או תושבי ישראל. בית המשפט לא התייחס לחומר שהגשנו, ודחה זאת בנימוק טכני. זה ייצוג מושלם של משטר האפרטהייד של ישראל: מערכת אחת ליהודים ואחת לפלסטינים".