מחקר: הדרכת הורים לקריאה עם פעוטות תורמת לצמצום פערים

ככל שרוצים לסייע בהתפתחות ילדות וילדים בגיל הרך, וככל שרוצים לצמצם פערי התפתחות הנובעים מהרקע החברתי-כלכלי של ההורים, אין פעולה פשוטה, זולה ויעילה יותר, מאשר הדרכה להורים כיצד לקרוא בספרים ביחד עם ילדיהם. זה נכון שבעתיים לנוכח אזלת היד של המדינה בקידום מדיניות החינוך בגילים לידה עד שלוש.

מחקר שנערך על אימהות וילדיהן בחברה הערבית הראה, כי גם בהתערבות קצרת מועד, ואפילו בהתערבות מרחוק (בשל מגבלות הקורונה במועד המחקר), ניתן להשיג התקדמות משמעותית במיומנויות ההורים בקריאה משותפת, ואף התקדמות ביכולות הרגשיות חברתיות של הילדים, כפי שאציג בהמשך.

המחקר הוצג בכנס הארגון העולמי לחינוך לגיל הרך (OMEP) שנערך בשבוע שעבר, שבו השתתפה משלחת מטעם העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך (OMEP Israel), בראשות מור דקל, יו"ר העמותה. הארגון העולמי, ושלוחתו בישראל, פועלים כדי לקדם את הנגישות לחינוך ולטיפול באיכות גבוהה בגיל הרך בשני אפיקים: איכות החינוך בבית ההורים, ואיכות מסגרות הטיפול והחינוך הציבורי והפרטי.

מדיניות החינוך לגיל הרך הרחק מאחור

אלא שמקבלי ההחלטות בישראל נמצאים הרחק מאחור. דו"ח עדכני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על כך שלא חל שיפור משמעותי במיסוד החינוך לגיל הרך, גם מאז שנחקק חוק הפיקוח (2018) ומאז שעבר התחום (באופן חלקי) לאחריות משרד החינוך בינואר 2022.

גם בהשקעה התקציבית לגיל הרך אין חדש. ממשלת ישראל משקיעה בפעוט עד גיל 3 רק עשירית מההשקעה הממוצעת במדינות OECD. ההבטחה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מהשבוע שעבר, להוסיף לתקציב החינוך בגיל הרך 5.3 מיליארד שקל, היא בינתיים "על הקרח", שכן הכסף אינו נכלל בסעיפי תקציב המדינה לשנתיים הבאות, הנדון בימים אלה בכנסת.

האתגר המרכזי הוא בחינוך בגיל לידה עד שלוש, שם רק חמישית מחצי מיליון הפעוטות מתחנכים במסגרות מתוקצבות ומפוקחות על ידי המדינה. יתר ה-80% מתחנכים במסגרות שאיכותן אינה ידועה, שסובלות ממחסור חמור בכוח אדם בכלל, ובכוח אדם מקצועי בפרט.

המעט שנעשה בשנים האחרונות – כגון פתיחת קורסי הכשרה שבהם לומדים כעשירית מכלל המחנכות-מטפלות, שיפור זעיר בשכרן, ותקציב לבינוי מעונות חסרים לעתיד – אינו עומד בקצב התיקון הנדרש.

פרופ' עפרה קורת, חברת הוועד המנהל של העמותה למען הילד בגיל הרך, מעידה כי המחסור התקציבי פוגע גם בתוכניות החינוכיות. למשל, 20 מיליון שקל שהובטחו לפרויקטים חינוכיים בגנים קוצצו לאחרונה בחצי; ופרויקט קידום אוריינות שפה באוכלוסיות חלשות, שתוכנן בשיתוף אורנה פז, מנהלת המחלקה לגיל הרך במשרד החינוך, וספריית פיג'מה, נגנז לפני כמה ימים.

חשיבות הסביבה הלשונית של הפעוטות

המחנך יאן עמוס קומניוס היה הראשון לכתוב, בראשית המאה ה-17, על חשיבותם של הטיפול והחינוך של ילדים מגיל לידה, בבית ההורים ובאחריותם. הוא הבין שהבית הוא "בית הספר הראשון", ולכן "ההורים חייבים בעצמם להכיר את השיטות להנהגת ילדיהם, כדי שתחת ידיהם, יתחזקו הילדים בחוכמה ובחסד", שכן "אי אפשר ליישר עץ אשר גדל עקום".

מבין דרכי ההוראה בבית, המליץ קומניוס, בין השאר, על השיחה ("מה זה?", "עין"; "למה היא משמשת?", "כדי שאוכל לראות") ועל הקריאה המשותפת. הוא כתב: "משלים, סיפורים על בעלי חיים ושאר אגדות הבנויות לתפארת מחדדים עד מאוד את היכולות המולדות של הילדים".

סקירה של מחקרים עכשוויים מתחום מדעי המוח, מאששת את התובנות "העתיקות" של קומניוס. פערים בהתפתחות תינוקות לנוכח מיצב חברתי כלכלי נמוך של ההורים, מוסברים על ידי שני גורמים מרכזיים, המעכבים את התפתחות המוח: דלותה של הסביבה הלשונית בבית בו גדל התינוק, ומצבי מתח קיומיים בבית העני.

הדרכת הורים לקריאה משותפת

על הפוטנציאל הטמון בתמיכה כלכלית בהורים לטובת התפתחות ילדיהם, כתבתי בנפרד. המחקר הנוכחי שאציג עוסק בתמיכה בהורים לטובת העשרה של הסביבה הלשונית. המחקר נערך כעבודה לתואר שני על ידי סג'ה עיסה, בהנחיית פרופ' עפרה קורת, בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן (להרחבה ראו כאן הרצאה של פרופ' קורת בנושא קריאה משותפת).

במחקר השתתפו 64 אימהות מהחברה הערבית, וילדיהן (בנות ובנים) בגיל 4 עד 5, שלמדו בגני טרום חובה בחינוך הממלכתי הערבי. ההתערבות במחקר נמשכה שלושה שבועות בלבד, ובמסגרתה קיבלו האימהות מצגת הדרכה שכללה המלצות כיצד לקרוא בספר ביחד עם הילדים, וכן שלושה סרטוני הדרכה והדגמה של קריאה משותפת.

המצגת וסרטוני ההדרכה כללו המלצות כגון: ישיבה לצד הילד ומול הספר כשההורה והילד מסתכלים בו ביחד; חזרה על קריאת אותו סיפור כמה פעמים; שאילת שאלות והעלאת נושאים לשיחה על בסיס המסופר, בדגש על הפניית שאלות לילד ולא רק העברת מידע מההורה לילד; והתמקדות ברגשות, במחשבות ובכוונות של הדמויות בסיפור, וכן ברגשות ובמחשבות של הילד לנוכח הסיפור.

המחקר בחן את השפעת ההתערבות בשלושה תחומים: האמונות של ההורים לגבי חשיבות הקריאה המשותפת; ההתנהגויות של ההורים, כפי שמתבטאת בכמות מפגשי הקריאה ובאיכות השיחות עם הילדים; והתוצאות – כלומר, שיפור צפוי בהבנת הסיפור ובהבנה הרגשית חברתית אצל הילדות והילדים.

ההדרכה שיפרה את מיומנויות ההורים

בכל הקשור לאמונות ההורים התברר כי האימהות המשתתפות החזיקו בעמדות חיוביות כלפי קריאה עוד לפני המחקר. כ-80% מהן ציינו בשאלון המקדים כי חשוב לקרוא ביחד, וחשוב גם לשוחח עם הילד תוך כדי קריאה. כמו כן, רובן הכירו בכך שלהורים תפקיד חשוב בהתפתחות הילדות והילדים, ולמשפחה השפעה רבה על הישגי הילדים לעתיד.

עיקר הממצאים החיוביים במחקר נגעו לתחום התנהגות האימהות, כלומר לשיפור במיומנויות הקריאה המשותפת בשלושה תחומים מרכזיים: שאילת שאלות, הרחבה בשיחה מעבר לסיפור, והתייחסות לרגשות ולמחשבות של הדמויות בסיפור ושל הילדה או הילד.

בלשון החוקרות: "בהשוואה לקבוצת הביקורת, האימהות בקבוצת הניסוי התייחסו יותר בעת קריאת הספר לרגשות השונים שעלו מתוכן הסיפור, נתנו להם משמעות והרחיבו אותם. כמו כן, האימהות הרחיבו את מספר שרשראות התקשורת [משך השיחה], ואת השיח לאחר תוכנית ההתערבות."

גם בתחום התוצאות, אצל הילדים נרשם שיפור במדדים הנוגעים להבנת הסיפור ולהבנה רגשית חברתית, אולם מבחינה מחקרית השיפור לא הגיע לסף ההבדל המובהק. גם כך, סיכמו החוקרות: "מחקר זה מראה שהילדים מקבוצת ההתערבות דייקו יותר בהבנת הרגשות לגבי הדמות בסיפור", וכן: "ככל שהעידוד של האימהות היה גבוה יותר, הילדים דייקו יותר בהבנת הרגשות".

חשיבות יתרה להדרכת הורים בחברה הערבית

הדברים שהוזכרו נכונים לכלל ההורים, אך בנוסף, מאיר המחקר הנוכחי שני היבטים החשובים במיוחד לחברה הערבית בישראל.

ראשית, השפה הערבית היא דיגלוסית (כפולה) לנוכח ההבדלים המשמעותיים בין השפה הספרותית לבין שפת הדיבור. במצב זה, הילדות והילדים הצעירים נחשפים בחיי היומיום לשפה הדבוּרה, ורובם פוגשים בשפה הספרותית לראשונה רק עם תחילת הלימודים בגיל בית ספר.

מכאן שיש חשיבות רבה לקריאה בספרים כבר בגיל הרך, שכן בכך אנו מקדימים לחשוף אותם לשפה הספרותית. ההנחה היא שהיכרות מוקדמת עם השפה, יקל על המעבר והכניסה לבית הספר, ובהתאם ישפר את ההישגים של ילדות וילדי החברה הערבית באוריינות שפה.

היבט שני הנוגע למיצב החברתי-כלכלי הנמוך של החברה הערבית בישראל בהשוואה לחברה היהודית. אנו יודעים כי (בכל העולם) יש קשר חזק בין מיצב חברתי כלכלי נמוך של ההורים לבין הישגים נמוכים של ילדיהם. מכאן, שתמיכה מוקדמת באוריינות לשונית באמצעות ההורים, עשויה לסייע לילדיהם להתמודד עם גזירת הגורל של הפערים הכלכליים.

ואכן, גם במחקר זה, כמו במחקרים קודמים, נמצא כי יש בכוחה של הדרכת ההורים להשפיע לטובה על הילדות והילדים מעבר לממוצע הצפוי לנוכח מעמדם הכלכלי של ההורים. כלומר, ההשפעה (החיובית) של התערבות מסייעת להורים היא חזקה יותר מאשר ההשפעה (השלילית) של השכלה והכנסה נמוכות של ההורים.

אפשר – אם רוצים

כללו של דבר: אפשר לתמוך בהתפתחות ילדות וילדים בגיל הרך על ידי הדרכה להורים, המשכללת את מעורבותם בחינוך ובהוראת ילדיהם. זה חשוב שבעתיים בישראל, לנוכח אוזלת היד של המדינה לספק חינוך וטיפול איכותי לפעוטות עד גיל 3.

הדרכה להורים – אף שבמחקר שתואר היתה קצרת טווח (שלושה שבועות) ובהדרכה מרחוק (לנוכח מגבלות הקורונה) – שיפרה את מיומנויות ההורים בעת קריאה משותפת, ותרמה לשיפור בהבנה החברתית רגשית ובכישורי האמפתיה בקרב הילדות והילדים. עכשיו צריך שהמידע המחקרי יגיע גם לאוזניהם של מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.