newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מועצת קרית טבעון מנעה מפגש יהודי-ערבי בערב יום הזיכרון

האירוע, שמאורגן על ידי פעילי "לוחמים לשלום" ו"פורום המשפחות השכולות", היה אמור להתקיים ביישוב בפעם הרביעית, אך במועצה סירבו להשכיר למארגנים מבנה ציבור, "בגלל הממלכתיות"

מאת:

המועצה המקומית קרית טבעון החליטה שלא לאפשר לקבוצה מתושבי המקום לשכור מבנה ציבור במטרה לקיים בו מפגש משותף יהודי ערבי בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל. בשל כך בוטל המפגש, שהתקיים ברציפות ביישוב מאז 2016. נראה כי במועצה המקומית מנסים להימנע מהתמודדות עם הוויכוח הציבורי שמעוררת היוזמה, וזאת לאחר שבשנה שעברה גרר האירוע, שהתקיים בחנות ספרים במרכז קרית טבעון, סערה ברשתות החברתיות ואיומים מצד מתנגדיו, שבעקבותיהם נדרשה המשטרה להתארגנות מיוחדת. עוד הוכחה כי בישראל 2019 האלימות והאיומים מנצחים את חופש הביטוי.

בשלוש השנים האחרונות התקיים בקרית טבעון, ב"קרון הספרים" שבמרכז היישוב, מפגש בערב יום הזיכרון, שאורגן על ידי פעילים מהארגונים "לוחמים לשלום" ו"פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני", בהם גם בני ובנות משפחות שכולות מקומיות. המפגש, שאינו טקס זיכרון, ומתקיים לאחר סיום הטקס היישובי, מזמין דוברים יהודים וערבים, ביניהם בני משפחות שכולות, לשתף סיפורים אישיים, מחשבות ורגשות על אובדן, פגיעות המלחמה ויום הזיכרון.

"קיום האירוע בערב כל כך חשוף ורגיש המתקיים בעת הזו בקהילת קרית טבעון יוביל לשיסוי ולא לאחדות". המפגש היהודי-ערבי בקריית טבעון, ערב יום הזיכרון 2018 (צילום: גל מוסנזון)

"קיום האירוע בערב כל כך חשוף ורגיש המתקיים בעת הזו בקהילת קרית טבעון יוביל לשיסוי ולא לאחדות". המפגש היהודי-ערבי בקריית טבעון, ערב יום הזיכרון 2018 (צילום: גל מוסנזון)

בשנת 2016 נערך המפגש המשותף הראשון בקרית טבעון, שביקש לבחון האם היום הזה יכול בכלל להיות משותף לכל אזרחי ישראל, יהודים וערבים. השתתפו בו כשמונים איש והוא "עבר מתחת לרדאר" אומר גלעד אלון, מבעלי "קרון הספרים" שיזם אז את האירוע. בשנה השניה, הוא מספר, "כבר היה ניסיון להתפרץ לחנות ובאמצעים אלימים לגרום לביטול האירוע. המשטרה הגיבה מהר וסיימנו את הערב כמתוכנן". הארץ דיווח אז כי המפגינים נכנסו לחנות בתחילת הערב והודיעו כי "הערב לא יתקיים". ב-2018 עלה מספר המשתתפים באירוע לכמאתיים. חלקם נאלצו לעמוד על המדרכה מחוץ למקום ולצפות דרך החלונות. לפני האירוע, הרשתות החברתיות סערו והוויכוחים הגיעו לכדי איומים על המארגנים והמשתתפים. הפעם, המשטרה נערכה מראש בכוחות גדולים למפגש. כמה עשרות המפגינים שהגיעו למקום בערב הורחקו ממקום האירוע.

השנה, לקראת ערב יום הזיכרון, צפו המארגנים למספר גדול יותר של משתתפים. לכן הם פנו מבעוד מועד לראש המועצה, עידו גרינבלום, בבקשה להקצות להם מקום שיוכל להכיל את הקהל בצורה מכובדת, עם מקומות ישיבה מספקים שיאפשרו לחברי הקהילה המעוניינים בכך לקחת חלק באירוע. הם הבהירו כי מטרתם אינה התגרות והביעו נכונות לשלם על השימוש במבנה שיוקצה לצורך המפגש, למרות שמדובר במבני ציבור קהילתיים שאמורים להיות פתוחים לכולם.

"ערב זה מיועד להעלאה ושיתוף זיכרון האובדן והכאב (שהינם תוצאות בלתי נמנעות של כל עימות אלים) ולהביא להבנה טובה יותר של הצד האחר", כתב עמוס גבע, אח שכול ממלחמת 73 לראש המועצה. "מטרת ערב השיח היא לכונן ולקיים דו-שיח בין אזרחי המדינה בניסיון לתרום ולו במעט לריפוי וריכוך הפצעים ושיכוך כאב השכול שדבר לא יעלימו או ימצא לו מזור אמת".

בעקבות הפניה קיים ראש המועצה פגישה עם נציגי המארגנים, ולאחריה החליט להביא את הנושא לדיון בהנהלת המועצה, שם הוחלט בשבוע שעבר, ברוב של שישה מול שני חברי מועצה שתמכו במתן אפשרות לקיום האירוע, שלא לאפשר שימוש במרחב הציבורי לאירועים פרטיים במהלך יום הזיכרון. זאת בשונה משאר 364 הימים האחרים בשנה בהם תושבי המקום יכולים לשכור, ואף לקבל חינם אין כסף, מרחבים ציבוריים לטובת אירועים שונים. אולם, אומרת הנהלת המועצה, "ככל שהאירוע יתקיים בשטח שאינו ציבורי, המועצה תקפיד על זכותו להתקיים".

בהודעה שפרסמה המועצה הסביר ראש המועצה הצעיר והטרי יחסית, עידו גרינבלום, מטעם מפלגת העבודה, כי "מדובר בהחלטה מורכבת וקשה ובתהליך מאתגר. ברור לי כי אין מדובר בפרובוקציה וברצון להתריס, אלא ברצון כן ובצורך אמיתי של משפחות ופרטים לקיים אירוע שונה. מאידך, בתור מי שאמון על הממלכתיות ביישוב ברור לי כי נתינת מרחב ציבורי בערב יום הזיכרון לאירוע פרטי איננה נכונה וזו העמדה שקידמתי בהצבעת ההנהלה". הוא הוסיף: "אני מכבד ומוקיר את תושבי היישוב שפנו בבקשה זו וקורא לכל תושבי קרית טבעון לנהוג ברוח של מתינות, סבלנות וסובלנות בימים מורכבים אלה, ככתוב בספר תהילים 'בקש שלום ורדפהו'".

חברת המועצה, העיתונאית שרון רופא אופיר, אמרה בעקבות ההחלטה כי "דבריו המפעימים של עמוס גבע ששכל את אחיו במלחמת יום כיפור נגעו בי מאוד. הורגש שהוא מדבר מדם ליבו, ומבקש להשיב אל הציבוריות הישראלית מושגים שלצערי כבר נשכחו, שמותר לחלום שלום וצריך לחתור אליו. יחד עם זאת, הסברתי להם שלא אתמוך בבקשה, שכן כנבחרת ציבור חלה עלי אחריות ציבורית לרחשי הלב של הקהילה ולחוסנה, אני חשה שקיום האירוע בערב כל כך חשוף ורגיש המתקיים בעת הזו בקהילת קרית טבעון יוביל לשיסוי ולא לאחדות, ואם המטרה היא לדבר שלום, על פי תפיסת עולמי השלום בראש ובראשונה מתחיל בתוכנו".

גלעד אלון, ממארגני המפגש מצר ומוחה על "ההחלטה המקפחת". "אנו חושבים שהמועצה נהגה בחוסר התחשבות בקהל גדול ובמקום להפגין מנהיגות ולהוביל מהלך כזה של פיוס והכלה, קפאה בעמדה מסתתרת ופחדה מתגובה ציבורית", הוא מסר היום ל"שיחה מקומית". הוא ציין גם כי "יפתיע אולי לדעת שזו אותה מועצה שרק ימים ספורים קודם לכן תמכה בפעילות של יום הגאווה הלהט"בי בטבעון, ולא חששה להוביל מהלך ולהתעמת עם התנגדויות".

בג"ץ הפך את החלטת נתניהו. משפחות פלסטיניות וישראליות שכולות בטקס הזיכרון המשותף, 2018 (תומר ניוברג / פלאש 90)

בתוך כך, מוקדם יותר היום (שני) קיבל בג"ץ את עתירת מארגני טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני שיתקיים בתל אביב, והתיר כניסתם של מאה משתתפים פלסטינים מהגדה לטקס שיתקיים מחר, תוך ביטול החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו למנוע את כניסת המשתתפים הפלסטינים באופן גורף.

בעקבות ההחלטה אמרו מארגני הטקס, מ"לוחמים לשלום" ו"פורום המשפחות השכולות" כי "פעם נוספת הוכיח בג"ץ כי גם כוחו של שר הביטחון וראש הממשלה אינו בלתי מוגבל, וכי המחשבה שלמנוע ממשפחות פלסטיניות, חלקן הגדול שכולות, מלהגיע לקחת חלק בטקס זיכרון שמסריו הם פיוס, שלום ותקווה, היא בחזקת אבסורד. במציאות מתוקנת כלל לא היינו נדרשים לבג"ץ הזה ובמציאות מתוקנת לא היינו מקיימים טקס כזה בשבוע שבו מעגל השכול בשני הצדדים התרחב. אנו קוראים לציבור לבוא לטקס ולהצטרף לאמירתו המרכזית והחשובה שאנו גאים להוביל כבר 14 שנים ברצף: לא לייאוש, כן לתקווה".

את הטקס, שיתקיים בפארק הירקון, ינחו מיקה אלמוג וסאמירה סראיה, וצפויים לקחת בו חלק אלפים רבים. כמדי שנה, אנחנו נעביר אותו בשידור חי ב"שיחה מקומית".

במקביל יתקיימו בערב יום הזיכרון אירועים אלטרנטיביים יהודים-ערבים משותפים נוספים בחיפה ובקיבוץ הרדוף. האירוע בחיפה יחל בשעה תשע ב"אל עין" תחת הכותרת "אלטרנראטיב", ויקחו בו חלק ג'סיקה נבו, אדיב ג'השאן, בנימין גונן, לילך ובר וחבר מועצת העיר חיפה רג'א זעאתרה. המפגש בקיבוץ הרדוף יחל בשעה תשע וחצי, ואותו מארגנת קהילת "שער לאדם". בין הדוברים: אורית רוזנבליט, וליד מולא, נסרין מורקוס, פרופ' משה יצחקי ורותי בן נתן. הסעות מקרית טבעון לאירוע הזה יצאו בשעה תשע.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf