למה לא מדברים בישראל על כלי הטיס האוטונומיים שהורגים ילדים?

איש לא בחן את המטרה. עבודה שיצר עמיר שיבי למחרת הרג ילדי משפחת בכר, ב-17 ביולי 2014 והיכתה גלים ברשתות החברתיות בעולם כולו

הצבא משתמש כבר עשרות שנים בכלי טיס לא מאוישים כדי לבצע, בין השאר, הוצאות להורג ללא משפט מהאוויר, אך עד 20 ביולי 2022 העובדה הזו היתה אסורה לפרסום בתקשורת הישראלית. לפני שנה, הצנזורה הצבאית שינתה מדיניות והחליטה לאשר את פרסום השימוש הזה בכלי טיס לא מאוישים לצורכי תקיפה.

>> הבינה המלאכותית מגבירה את ההפצצות על עזה

האיסור הזה עזר להשתיק את הדיון בישראל על הצד המוסרי של השימוש בכלי הרג הפועלים במידה רבה, אם כי לא מוחלטת, באופן אוטונומי. דיון ער כזה קיים בעולם, במיוחד סביב השימוש שעושה הצבא האמריקאי בכלי טיס לא מאוישים למשימות הרג. תחקיר "שיחה מקומית" חושף פרטים של שלושה מקרים, אחד מהם במהלך "צוק איתן" ב-2014 ושניים במהלך "שומר חומות" ב-2021, שבהם תשעה בלתי מעורבים פלסטינים, ביניהם חמישה ילדים, נהרגו כתוצאה מטילים שנורו מכלי טיס לא מאוישים. במקרה אחד נפתחה חקירה פלילית, אולם איש לא הועמד לדין. בשני המקרים האחרים, קצינים ננזפו, אולם לא נפתחה חקירה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

הצבא התחיל להשתמש בכלים האלה בתחילת שנות ה-80 בלבנון, אז הם כונו מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים). היום הם מכונים כטמ"ם – כלי טיס מאוישים מרחוק – שם מכובס, שנועד להדגיש את הגורם האנושי והלא אוטונומי בהרג, אף שהאלמנט הזה, כפי שנראה, אינו כה מרכזי. הצבא השתמש בכלים האלה לאלפי תקיפות בעזה ולאחרונה במחנה הפליטים ג'נין.

גם אם השם השתנה, מה שלא השתנה לאורך עשרות השנים האלה הוא שהכלים האלה היו סוד גלוי, כלומר בכל העולם, ובוודאי בקרב הפלסטינים, ידעו על השימוש הקרבי שנעשה בכלים האלה, אבל אסור היה לדווח עליו באופן רשמי לציבור הישראלי.

ישראל מתגאה ביעילות שלו. "הרמס 900" של אלביט שנמצא בשימוש חיל האוויר הישראלי (צילום: נחמיה גרשוני-איילהו CC BY SA 3.0)

רבע מהייצוא הביטחוני

חיל האוויר עצמו התגאה בכלים הללו בשלל פרסומים. בשנת 2014, למשל, נאמר כי לכטב"ם "הרמס 900" "יש יתרון מבצעי נוסף על כלי טיס ותיקים יותר, שכן הוא יכול לשאת מספר מטע"דים (מטען ייעודי), המאפשרים לו לבצע מספר משימות בגיחה אחת," אבל לא נאמר מהו אותו מטען. בסרטון רשמי של משרד הביטחון באנגלית לצורך מכירות בחו"ל הוצג אף כיצד "הרמס 900" של חברת אלביט מפציץ מטרות, והודגש כי יעילותו הוכחה בקרב.

ב-2022, מכירת הכלים התוקפים האלה היוותה רבע מכלל הייצוא של התעשיות הביטחוניות, יצוא, שהגיע לשיא של 12.5 מיליארד דולר בשנה שעברה. לאחרונה, בעקבות החששות להשפעה השלילית של ההפיכה המשטרית על כלכלת ישראל, התגאו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי התעשיות הביטחוניות "מפוצצות בהזמנות", וכי הודות להזמנות האלה כלכלת ממשלת ההפיכה המשטרית תוכל להחזיק את הראש מעל למים.

הקשרים בין הצבא לתעשיות הצבאיות כה חמים עד שהופצו סרטוני קידום מכירות משותפים לחיל האוויר ולחברת "אלביט", המפארים את נפלאות הכטמ"מים. בעת מבצע בעזה זורזה הכנסת כתמ"ם חדש כדי להפוך אותו לכזה שנוסה בקרב, מה שמקל מאוד על המכירות: ב-15 ביולי 2014, במהלך מבצע "צוק איתן", הוכנס לפעילות "הרמס 900", וכבר למחרת ביצע משימות. אזרחים עובדי "אלביט" העלו את המטוסים לאוויר והנחיתו אותם במהלך פעילות מבצעית.

עבור העזתים, השימוש בכלים האלה לא היה סוד. קשה למצוא פלסטיני שלא מכיר את הזמזום הייחודי של המכונות הללו. ב-2014 פרסם ד"ר עאטף אבו-סיף את המחקר "ללא שינה בעזה, מלחמת המל"טים הישראלית נגד עזה", שניתח את השימוש במטוסים הללו מאז 2009, על פי ממצאים משניים (סוג החימוש, אופן הפעלה). בדו"ח נכתב, כי במבצע "עופרת יצוקה" ביצעה ישראל 42 תקיפות בכלים מהסוג הזה שבהן נהרגו 87 בני אדם, מתוכם 29 ילדים. 73 אזרחים אחרים נפצעו בהתקפות האלה. במבצע "עמוד ענן", לפי הדו"ח, נהרגו בתקיפות מכלים לא מאוישים 36 פלסטינים, שני שליש מהם בלתי מעורבים.

כל פלסטיני מכיר את הזמזום של המטוסים האלה. מזל"ט מעל עזה, 2008 (צילום: מוחמד זאנון, אקטיבסטילס)

אולם בעוד האיסור של הצנזורה הצבאית לפרסם את השימוש שעושה ישראל בכלים האלה מנע דיון פנימי בציבור הישראלי, בעולם התנהל דיון ער בשאלות המוסריות הקשורות לשימוש שעשתה ארה"ב בכלים לא מאוישים לצורך הוצאות להורג ללא משפט. כך, לדוגמה, נשאלת השאלה האם העובדה שמדובר בכלי זול, שגם ההכשרה לשימוש בו זולה מאוד, יחסית להכשרת טייסים, מביאה לזילות בשימוש בכלי ולהרג חפים מפשע? מהי משמעות העובדה, שלאנשים המעורבים בתקיפה אין כמעט אוטונומיה להחליט על דבר, מלבד העיתוי המדויק של ההרג? כמה "בלתי מעורבים" נהרגים בתקיפות מהסוג הזה?

נחילים של כלי טיס אוטונומיים

מניעת הפרסום בישראל מנעה את קיום הדיון המוסרי הזה, וגם לא אפשרה לבצע תחקירים עיתונאיים על הרג בלתי מעורבים, בכוונת מכוון או בשגגה, כתוצאה מהשימוש בכלים האלה. אף שמדובר באחת הדרכים המרכזיות להפעלת אלימות בידי הצבא הישראלי, הציבור בישראל לא יכול היה להיחשף אליה ולדון בה.

גם לאחר הסרת הצנזורה לפני שנה, רוב התקשורת הישראלית יצאה למכת מנע כדי לבלום דיון ציבורי בשאלת השימוש במכונות מהסוג הזה בהוצאות להורג ללא משפט. כתבות יחסי הציבור, שחגגו את הסרת הצנזורה, עסקו בנפלאות הכלי ובאסתטיקה שלו. כמעט היה אפשר לשמוע ברקע את לאונרד כהן מתפייט על  "היופי של כלי הנשק שלנו". הכתבות לא עסקו במספרי ההרוגים, בניתוק ממעשי ההרג ובהשפעה המוסרית של לחימה כזאת. בוודאי לא בשאלה האם ראוי להשתמש בו.

ייתכן מאוד כי הורדת האיפול בעיתוי הנוכחי היא בלון ניסוי, שכן השימוש בכלי טיס לא מאוישים כבר דוהר הרבה קדימה. לפי פרסומים זרים, הצבא הישראלי משתמש כבר כיום בנחילים של כלי טיס אוטונומיים, המשתמשים במערכת בינה מלאכותית של חברת "אלביט" בשם Legion-x. הצבא הגדיר את מבצע שומר חומות במאי 2021  כ"מלחמת ה-AI הראשונה".

בעיתוי לא מפתיע נחשף לאחרונה באתר "בלומברג" כי הצבא הישראלי משתמש בבינה מלאכותית כדי לבחור מטרות ו"להפליל" אותן, תוך שימוש במערכת של חברת "רפאל" הנקראת Fire Factory. גורם אנושי מאשר את המטרות, אבל הן נבחרות באמצעות אלגוריתמים שהם בבחינת "Black box", כלומר מי שמאשר את תקיפת המטרות לא יכול לדעת מדוע המטרות הופללו ומהו המידע שהביא להפללתן.

התגאו שתעשיית הנשק הישראלית "מפוצצת בהזמנות". ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ', יולי 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אולם אף שהמידע כבר גלוי, מחוץ למערכת הביטחון לא מתקיים דיון ציבורי על השימוש בטכנולוגיות אוטונומיות לצרכי לחימה.

ההשתקה הזו נוחה לכל השחקנים. החברות הביטחוניות זוכות לפרסומים על נפלאות השימוש ברחפנים ובמטוסים בלי שתימתח על כך ביקורת, וכך גם משרד הביטחון והצבא. כך מובטח מעבר לכלי נשק  אוטונומיים, זולים וזמינים. על רקע המצב, שבו טייסים עשויים לסרב לבצע משימות תקיפה בגלל ההפיכה המשטרית, שימוש במכונות הרג אוטונומיות יכול להיות נוח במיוחד למערכת.

דווקא משום כך מסוכן מאוד שהחברה הישראלית תשאיר את הדיון הזה רק בתווך הנמצא בין חברות הנשק למשרד הביטחון. יש צורך אקוטי באיסוף ובפרסום עובדות על מה שנעשה עד היום מאחורי מסך ההסתרה. בכך עוסקות השורות הבאות.

הילדים ברחו, הכטמ"ם רדף אחריהם

אחד המקרים הזכורים מ "צוק איתן" הוא הרג ארבעה ילדים בחוף עזה. היום אפשר לאשר רשמית כי ההרג הזה בוצע בעזרת כטמ"ם ולהביא לראשונה עדויות ומסמכים המצביעים על הבעייתיות בשימוש  בכלים הללו. כמו כן, נחשוף גם שני מקרים נוספים, שבהם נהרגו בלתי מעורבים כתוצאה משימוש בכלי טיס בלתי מאוישים.

Ahed Atef Bakr, 10yo, Zakariya Ahed Bakr, 10yo, Mohammad Ramiz Bakr, 11yo and Ismail Mahmoud Bakr, 9yo. They were all killed by Israel on 16 July 2014 while they were playing on the beach in Gaza. Never forget ????#IsraeliTerrorism #IsraeliCrimes #FreePalestine ???????? pic.twitter.com/0a1k7pQacv

— Ania Lewandovska (@Anna_AnninaEl) July 17, 2023

המסמכים הנוגעים להרג הילדים בנמל בעזה נחשפו במסגרת חקירה של המשטרה הצבאית. במהלך  החקירה נחקרו קציני חיל הים, קצין חיל האוויר שישב במרכז תל אביב ושלט באירוע, קצין אחר שישב בקרון הפעלה ליד חוף הים, קציני תותחנים בפיקוד דרום, וקציני מודיעין שנכחו בתא תקיפה.

חקירות פנימיות מהסוג הזה נדירות ביותר. מעולם לא הועמד לדין פלילי קצין צה"ל, שפיקד על תקיפה שהרגה בלתי מעורבים. פרסום קיומן של חקירה כזו נדיר עוד יותר. עיקר החקירה בעניין התקיפה בעזה עסק במה שנקרא "הפללה", כלומר ההחלטה כי אדם או מבנה מסוים לגיטימי לסיכול.

בעולם נמתחה ביקורת רבה על תקיפות כטמ"ם המוגדרות כ"תקיפות חתימה" signature strikes)) , כלומר תקיפות של אדם שזהותו לא ידועה, אבל דפוס הפעולה שלו מרמז שהוא מטרה לגיטימית. לדוגמה, אדם הנושא נשק או נמצא באזור חשוד.

ב-16 ביולי 2014, בתחילת המבצע, כמה ילדים ממשפחת בכר, בני תשע עד 12, יצאו לשחק כדורגל בחוף הדייגים בעזה, בעת רגיעה בין התקיפות באזור. סמוך לשעה ארבע אחר הצהריים, כמה מהילדים נכנסו לצריף בחוף, והותקפו בטיל מהאוויר. אחד מהילדים נהרג בתקיפה הראשונה.

הילדים שניצלו מהטיל הראשון, החלו לברוח, ולאחר שהתרחקו מהצריף ומהמתחם, פגע בהם טיל נוסף. בתקיפה כולה נהרגו עאהד עאטף עאהד בכר, בן 9, זכרייה עאהד סובחי בכר, בן 10, מוחמד ראמז עזאת בכר, בן 11, ואיסמעיל מוחמד סובחי בכר, בן 9.  ארבעה ילדים נוספים מאותה משפחה נפצעו.

לא ידעו להבדיל בין ילדים למבוגרים. רגע ההתקפה בנמל עזה, יולי 2014 (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

ילדים הולכים באופן חשוד

התקיפה נעשתה בעזרת שני כטמ"מים: האחד שימש לצילום, והשני לתקיפה. לפי מסמכי חקירת מצ"ח שבידינו, מטוס לא מאויש מסוג "הרמס 450" ("זיק") שהה שעות מעל המטרה הסמוכה לחוף. לטענתה של ע', קצינת מודיעין של חיל הים, המטרה הוכרה כשייכת לכוח הימי של חמאס, שביצע פעולה בישראל ימים קודם לכן בחוף זיקים. הקצינה סיפרה כי היה מידע שפגישה של כוח כלשהו היתה אמורה להתרחש במקום.

כאשר הכתמ"ם הראשון זיהה דמויות מתקרבות, הוזעק הכלי השני, וזה ביצע את התקיפה ברגע שהילד הראשון נכנס לצריף. לאחר מכן, הכלי דלק אחרי הילדים שהחלו במנוסה ופגע בהם. לפי החקירה, התקיפה בחוף הים היתה רק אחת "ממאות רבות של תקיפות" מהסוג זה.

לפי עדותו של קצין מודיעין מחיל היבשה, המטרה נחקרה שנים קודם לכן. בעדותו הוא טען שהעובדה שהילדים רצו ואחר כך עברו להליכה החשידה אותם, שכן כי לפי "ניסיון קודם" כך מתנהגים לוחמים שלא רוצים שיחשדו בהם. הקצין אמר שבמקרה שמדובר ביעד בכיר, אפשר לקבל אישור לפגוע גם בבלתי מעורבים, אבל זה לא היה המצב במקרה הזה, כלומר היעד על חוף הים בעזה לא הוגדר כ"בכיר".

לפי העדים, לא נפל כל פגם בתקיפה, שכן המודיעין היה חזק לפחות כמו כל תקיפה אחרת, ולא נעשו טעויות שחרגו משיטת הפעולה המקובלת. לפי הקצינים, אם ההפללה עומדת במבחן סבירות ו"יש לה רגליים", וסביר שיהרגו בה פעילים עוינים, ראוי לבצע את התקיפה.

לפי העדויות, נראה שמדובר במקרה קיצוני של "תקיפת חתימה". לא היתה ודאות לגבי זהות המחוסלים. העובדה שנכנסו לצריף – שחיל הים קבע שנים קודם לכן שהוא שייך לכוח הימי של חמאס – הספיקה כדי להפכם למטרה. הפללתם המשיכה גם לאחר שיצאו מהמתחם. לפי העדויות, לא התקבל אישור לירות טיל נוסף לעבר הילדים אחרי שעזבו את המתחם, אולם בעיני הנחקרים לא היה בכך דבר חריג.

ניסו להימלט ולא הצליחו. מועתסאר בכר, שנפצע בהתקפה בנמל עזה שבה נהרג אחד מאחיו (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

"אני חושבת שהדמויות הם פעילי ממערך הקומנדו הימי של חמאס שבאים לאסוף ציוד ואולי לצאת עם סירות לקראת פיגוע כלפי מדינת ישראל", העידה קצינה בכירה בחיל הים. כמה ימים קודם לכן בוצע, כאמור, ניסיון חדירה בחוף זיקים, ומן העדויות עולה שהצבא רצה "לגבות מחיר" מהכוח הימי של חמאס. ולכן הצריף בנמל בעזה קיבל עדיפות כיעד לתקיפה. כלומר הילדים הותקפו לא כדי למנוע "פצצה מתקתקת", אלא כדי לנקום על מבצע שביצע הכוח הימי של חמאס.

הנסיבות השתנו, ההתקפה לא בוטלה

מהעדויות עולה כי המתחם הזה הופצץ לילה קודם כן. עולה השאלה האם סביר שלמחרת התקיפה, יתכנסו לוחמי חמאס בדיוק באותו המקום. עולה גם השאלה האם אפשר לטעון שהמתחם היה מגודר, אם הגדר הופצצה בלילה הקודם. אולם איש מהנחקרים לא ענה לשאלות הללו, המציבות סימן שאלה גדול מעל להפללה האוטומטית הזו. מהחקירה לא ברור האם הנוהל המקובל הוא לא לאשרר מחדש מטרות לפני תקיפה, שאף שבמקרה הזה הנסיבות השתנו בבירור.

אחד הנחקרים אמר כי גם לאחר בדיקה שנייה של הסרטון, לא ניתן היה לדעת שמדובר בילדים, "ילדים זה דבר שקשה מאוד לזהות בגלל שמסתכלים על המקום בראייה אנכית, מלמעלה", הסביר. כלומר, הכטמ"ם לא מסוגל להבדיל בין ילדים לבין בוגרים, שלא לדבר על וידוא זהותם.

הקצין מתא התקיפה העיד: "הייתי שותף למאות רבות של תקיפות וזה אירוע שצרוב לי כי הדיסוננס בין המידע המודיעיני החזק והתנאים המצוינים לתקיפה הפוכים ב-180 מעלות". אבל אם אי אפשר לדעת שמדובר בילדים, ברור שיש בעייתיות בתקיפה.

מ', קצין חיל האוויר, העיד כי המטרה נבחנה במיוחד מכיוון שזו היתה אחת התקיפות הראשונות שבוצעו בכלי ששימש בתקיפה. כפי שאמרנו קודם לכן, "הרמס 900", הוכנס לשימוש ב-15.7, יום לפני התקיפה בעזה. בשלב הזה, לא היתה לצבא ספרות מסודרת לגבי אופן הפעלת הכלים האלה בעת לחימה. רק שנים מאוחר יותר הכלי הזה ייכנס לשימוש במשימות סדירות.

מודעת אבל על ארבעת ילדי משפחת בכר שנהרגו בנמל עזה (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

החקירה בהרג הילדים בחוף בעזה, כמו כל החקירות ב"צוק איתן" בנוגע להרג בלתי מעורבים, נסגרה ללא העמדה לדין. זאת למרות שלפי הנתונים של הצבא עצמו, במבצע נהרגו 369 ילדים פלסטינים, רובם בתקיפות אוויריות. לא ידוע כמה מהן נעשו באמצעות מטוסים ללא טייס. בחלק מהמקרים שנבדקו נקבע, כי היתרון הצבאי שהושג בהרג היעד לחיסול היה גדול מאובדן חייהם של בלתי מעורבים, שהיה ידוע שהם עשויים להיפגע בעת שהוחלט על התקיפה. אולם משיחות שקיימה "שיחה מקומית" עם מפעילי כלים עולה כי דווקא תקיפות אלו – שבהם נפגעים בלתי מעורבים מתוך ידיעה מראש – ולא התקיפות השגויות, גובות מהם מחיר נפשי גדול.

ההבדל בין תקיפות "רגילות" ובין תקיפות מכלי טיס לא מאוישים הוא לא רק במיקום מפעיל כלי ההרג, ובמרחק שלו מההרג, אלא גם באופי ובכמות המטרות המותקפות. ההפללה מבוצעת זמן רב לפני ההרג, ולאף אחד בשרשרת, מהמפקד עד מפעיל הכלי בקרון, אין כמעט שיקול דעת. האוטונומיה שלהם מוגבלת מאוד מכיוון שאת כל המידע הם מקבלים מגורמים אחרים. פעמים רבות הם משמשים כחותמת כשרות אנושית להרג. במצב הזה, אין כמעט סיכוי לבדיקות ולחקירות, שכן דווקא האופן שבו מטרה "מופללת" כמעט ולא נחקרת.

הרג לא מעורבים מכטמ"ם בשומר חומות

הרג הילדים בחוף בעזה לא היה מקרה יחיד של הרג חפים מפשע על ידי כלים לא מאוישים. בחודש שעבר פורסמה בעיתונות הישראלית ידיעה שמקורה בהודעת דובר צה"ל, ולפיה קצינים ננזפו בעקבות שלושה אירועים שקרו במבצע "שומר חומות", במאי 2021. באירוע הראשון, ירי תותחנים, צוין כי לא נהרגו חפים מפשע. בשני האירועים האחרונים צוין כי קצינים ננזפו בעקבות הפללות שגויות. לא נאמר אם היו נפגעים בשתי התקיפות הנוספות. בתקשורת הישראלית הידיעה לא הדליקה נורה אדומה.

תחקיר "שיחה מקומית" מעלה כי בשני האירועים נפגעו בלתי מעורבים. האירוע הראשון התרחש ב-12 ביולי 2021. כטמ"ם של חיל האוויר הפציץ רכב והרג ארבעה בני אדם, שהופללו בטעות כפעילי חמאס. דובר צה"ל אישר ל"שיחה מקומית" כי הם היו חפים מפשע. על פי הצלבת שעת התקיפה עם התוצאות הקטלניות נראה, שמדובר בארבעה חקלאים, שהעמיסו אפרסקים על רכבם בצפון עזה. בתקיפה נהרגו עאטף אל-בראווי, נאאיל אל-בראווי, ואאיל אל-ר'ולה וטלעת אר'א. תיעוד התקיפה אף פורסם באתר צה"ל. באותו יום נהרגו בעזה 46 בני אדם, מחציתם בלתי מעורבים.

לפחות שני מקרים של הרג לא מעורבים בהתקפות של כטמ"מים. בית בעזה שהופץ במבצע "שומר חומות" ביוני 2021 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

המקרה השני אירע ב-19 במאי. כלי טיס ירה לעבר דימא סעד עלי עסליה, בת 10, תושבת ג'באליא. היא נהרגה ליד ביתה, לאחר שככל הנראה הופללה כפעיל חמאס. לפי עדות אימה, עסליה נשלחה להביא סיר מבית אחותה, במרחק 50 מטרים מביתם, וטיל פגע בה. ככל הידוע, לא היו בסביבתה מטרות חמאס. ננקטו צעדים משמעתיים נגד הקצינים, אך לא נפתחו חקירות פליליות.

בשבועות האחרונים דווח שכתמ"מים תקפו מטרות במחנה פליטים ג'נין, מחנה צפוף במיוחד. אולם ההסתרה עשתה את שלה, הציבור הישראלי הפך קהה, ואיש לא העלה שאלות אתיות לגבי השימוש בכלים האלה. מעטים שואלים מה התוחלת בסבבים הבלתי נגמרים, או האם ייתכן שההרג הנרחב    יהיה הדלק לסבב הבא.

מבחינת הצבא והתקשורת, ההרתעה הוחזרה, ומכירות הכתמ"מים ימשיכו לנסוק. אבל כאשר אנחנו עומדים בפתחו של עידן של הרג אוטונומי לחלוטין, חייבים לנהל את הדיון הזה לא רק בשם הפלסטינים החפים מפשע שנפגעים בתקיפות האלה, אלא גם בשם ההשפעות של ההרג האוטונומי הזה בצורותיו המשתנות על החברה הישראלית ועל התרומה האפשרית של שימוש בכלים כאלה לקידומו של משטר אוטוריטרי.

תגובת דובר צה"ל:

"צה"ל בודק טענות לפגיעה בבלתי מעורבים באופן יסודי. בתוך כך, צה"ל מפיק מפעילותו המבצעית לקחים באופן שוטף, ומטמיע אותם בהכשרות ובנהלי התקיפה, בין היתר על מנת למזער פגיעה בבלתי מעורבים ולהתייעל מבצעית.

"מאז מבצע 'צוק איתן', צה"ל שיפר את יכולות התצפית ואיסוף המודיעין וביצע התאמות בשיטות ההפללה של מטרות, במטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בבלתי מעורבים בתקיפות נגד ארגוני טרור הפועלים בשטחים מאוכלסים, כפי שניכר במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות ברצועת עזה."

*הכתבה נערכה לאחר פרסומה כדי להפנות לפרסום קודם על הירי בעזה ולשם הבהרות נוספות