newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הבינה המלאכותית מגבירה את ההפצצות על עזה

כלי הנשק האוטומטיים ומונְחי AI, שבישראל מהווים מקור לגאווה, רק הופכים את המלחמה לזולה יותר ולקלה יותר לתחזוקה – ואת ה"מבצעים" ברצועה הנצורה לאירוע שנתי

מאת:
הריסות של בניינים אחרי התקפה ישראלית בעיר עזה, ב-5 ביוני 2021 (צילום: מוחמד זענון / אקטיבסטילס)

המלחמה הפכה לאירוע שנתי. הריסות של בניינים אחרי התקפה ישראלית בעיר עזה, ב-5 ביוני 2021 (צילום: מוחמד זענון / אקטיבסטילס)

"השמים מעל עזה מלאים בפצצות ישראליות", סיפר לי אנאס באבא כשדיברנו בוואסטאפ לפני כמה שבועות, זמן קצר אחרי שישראל והג'יהאד האסלאמי הסכימו להפסקת אש מתוחה בעקבות ההתקפה הישראלית האחרונה על הרצועה הנצורה, שהרגה 33 פלסטינים ופצעה עוד עשרות. אף שהתקפות הרחפנים פסקו, הזמזום הבלתי פוסק של הכתב"מים נמשך. הצליל שימש כתזכורת – כפי שניסח זאת באבא, עיתונאי מעזה – לכך שמלחמה היא כעת אירוע שנתי.

כל כך הרבה משפחות פלסטיניות כבר איבדו את ביתן בהפצצות החוזרות ונשנות של הרצועה ב-16 השנים שחלפו מאז שהוטל הסגר האוטם, עד שהשיקום הפך למלאכה שלא נגמרת לעולם. וזה נהיה קשה אף יותר בגלל מעורבותם של ארגונים וממשלות רבים, שכולם מציעים סיוע הומניטרי מוגבל. באבא מסביר שבשל המספר הגדול כל כך של תושבים שזקוקים לסיוע, והכסף הרב שנדרש לבנייה מחדש, משפחות עלולות לשהות ברשימות המתנה במשך שנים.

ההפצצות הישראליות על עזה הופכות תכופות יותר, גם תודות לחידושים בתחום הבינה המלאכותית (AI), וצבא שכפוף לתכתיבים של ממשלות שהולכות ומקצינות ימינה. הצבא מתפאר בכך שיחידות המודיעין שלו יכולות כעת לאתר מטרות במדויק – תהליך שפעם לקח שנים – בתוך חודש בלבד. גם כשמניין הגופות בשטחים הכבושים גדל, המשבר ההומניטרי הזה בקושי חודר לזירה הציבורית היהודית-ישראלית, שמבוצרת מאחורי צנזורה צבאית, מערכות הגנה מפני טילים וסתם אדישות. במקום, האלימות באזור עוברת דרך השיח המשחרר של החדשנות הטכנולוגית.

בתקשורת הישראלית, המלחמות האלה מתנהלות לפי דפוס מוכר. ההכרזה על מתקפה חדשה בעזה מזכירה השקה מיוחלת של המשחק Call of Duty. הצבא מציף את הרשתות החברתיות בצילומים מרהיבים של חיילים נושאי נשק, והמבצעים מקבלים שמות תנ"כיים, שמעוררים תחושת עוצמה צבאית כמעט מיתולוגית. ואז הטילים יורדים על עזה, ומפוצצים תשתיות, בתים וחיים של פלסטינים, בזמן שאזעקות שולחות את הישראלים בדרום בבהלה למקלטים.

בימים שאחרי הפסקת אש, גנרלים מסתובבים בין כלי התקשורת ומדברים על חדשנות ואוטומציה שנחשפו בהתקפה האחרונה. הם חוגגים נחילים של רחפנים קטלניים שמוכוונים על ידי אלגוריתמים ממחשבי-על, שיכולים לירות ולהרוג כמעט ללא מעורבות אנושית, באותה דרך שבה מנכ"לים בעמק הסיליקון משבחים צ'אטבוטים. בזמן שהעולם סוער ורוגש מהפיתוחים החדשים בתחום הבינה המלאכותית, כל מלחמה שמנהל הארסנל הצבאי האוטומטי של ישראל בעזה מדגימה את המחיר האנושי של החידושים האלה.

"מכפיל כוח"

מלחמה תמיד היתה הזדמנות לסחר בנשק. אבל לאחר שההפצצות הלא סימטריות על עזה הפכו לאירוע שנתי, הצבא התחיל למתג את עצמו כסוג של חלוץ בתחום הבתולי של הלוחמה האוטומטית. הצבא הישראלי טען שניהל את "מלחמת הבינה המלאכותית הראשונה" ב-2021 – המתקפה בת 11 הימים על עזה, שכונתה "מבצע שומר החומות", שבה נהרגו 232 איש (לפי נתוני "בצלם"), ונפצעו יותר מ-2,000. רחפנים מחקו משפחות שלמות, הרסו בתי ספר ומרפאות, ופוצצו בניינים רבי קומות שבהם שכנו משפחות, עסקים ומשרדים של גופי תקשורת – ממש לא יעדים צבאיים.

חייל שולח רחפן ריגול לעזה בזמן מבצע צוק איתן, ב-14 ביולי 2014 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

מציגים את עצמם כחלוצים בתחום הלוחמה האוטומטית. חייל שולח רחפן ריגול לעזה בזמן מבצע צוק איתן, ב-14 ביולי 2014 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

בזמן ש-72 אלף פלסטינים איבדו את ביתם ואלפים נוספים ביכו את מתיהם, גנרלים ישראלים התפארו במהפכה שהובילו בתחום הלחימה. "הבינה המלאכותית היתה מכפיל כוח בשביל הצבא", התרברבו גורמים צבאיים, ופירטו כיצד להקות של רחפנים רובוטיים אספו מידע מודיעיני, איתרו מטרות, והטילו פצצות כמעט ללא התערבות אנושית.

הדפוס הזה חזר על עצמו קצת יותר משנה לאחר מכן. באוגוסט 2022, הצבא פתח במתקפה בת חמישה ימים על עזה, שכונתה "מבצע עלות השחר" ושבה נהרגו 49 פלסטינים, ובהם 17 אזרחים. טילים התפוצצו ברחובות מחנה הפליטים ג'בליה, והרגו שבעה תושבים שברחו מביתם בגלל הפסקות חשמל. רחפנים פגעו גם בבית קברות סמוך, והרגו ילדים ששיחקו במרחב פתוח נדיר באזור.

לאחר ההרס, הצבא השיק קמפיין יחסי ציבור מוקפד נוסף, ושבר איסור של שנים על דיון פומבי בשימוש ברחפני בינה מלאכותית בפעילות צבאית. תא"ל עומרי דור, מפקד בסיס חיל האוויר פלמ"חים, אמר שרחפנים מצוידים בבינה מלאכותית העניקו לצבא דיוק כירורגי בהתקפה, ואיפשרו לחיילים "למצוא אדם או משגר בודד ולנטרל אותו מבלי לייצר נזק סביבתי ונזק לאדם אחר".

אך כמו בכל מקרה של קידום עצמי, הודעות כאלה נוטות להגזמה. ראשית, ישראל לא ניהלה את "מלחמת הבינה המלאכותית הראשונה" ב-2021. רחפנים, מערכות הגנה מפני טילים ומלחמת סייבר נמצאים בשימוש כבר עשרות שנים ברחבי העולם, וצבא ארה"ב, ולא הצבא הישראלי, נחשב לרוב כחלוץ האמיתי בתחום.

בווייטנאם, למשל, חיישנים ומאות מחשבים של י.ב.מ סייעו לחיילים האמריקאים לעקוב, לאתר ולהרוג לוחמים של הווייטקונג – ואזרחים רבים – בתקיפות אוויריות קטלניות. כשחיילים אמריקאים נכנסו לעיראק, נכנסו איתם גם רובוטים חמושים ברובים שיכולים גם לפוצץ חומרי נפץ. מאז סוף העשור הראשון של שנות ה-2000, רוב הממשלות שילבו מערכות למידת מכונה בצבא ובמודיעין שלהן. להקות של רחפנים אוטומטיים כבר הרגו חמושים ואזרחים במלחמות בלוב ובאוקראינה.

אם כך, מה שגרם לצבא הישראלי להפוך את ההתקפות על עזה למסעות פרסום מתואמים הוא דווקא הרווייה בשוק. ב-2021, מומחי בינה מלאכותית הזהירו מפני רחפנים קטלניים תוצרת טורקיה שיכולים להסתער ולהרוג מטרות בלי מעורבות אנושית. סין ספגה ביקורת חריפה על ייצוא של מערכות נשק אוטומטיות – מצוללות רובוטיות ועד רחפנים חמקנים – לפקיסטן ולסעודיה.

סוחרי הנשק הישראלים חוששים שמדינות אחרות יחסלו את היתרון התחרותי של "מדינת הסטארט-אפ" בייצוא נשק למשטרים עם רקורד מפוקפק בתחום זכויות האדם. "ברור שדברים השתנו, ושישראל צריכה לשנות גישה אם היא לא רוצה לאבד שווקים פוטנציאליים", אמר בכיר בצבא הישראלי לעיתון של תעשיית הביטחון אחרי המבצע באוגוסט 2022.

והמאמצים האלה משתלמים: אחרי מבצע "שומר החומות", יצוא הנשק הישראלי הגיע לשיא של כל הזמנים ב-2021. ולנוכח ההפצצות החוזרות ונשנות על עזה והמלחמה המשתוללת באוקראינה, הנתון הזה צפוי רק לגדול.

תעורכת הנשק ISDEF22 בגני התעורכה בתל אביב, מרץ 22, 2022 (צילום: אורן זיו)

המאמצים משתלמים, והיצוא מזנק. תערוכת הנשק ISDEF22 בגני התערוכה בתל אביב, במרץ 22, 2022 (צילום: אורן זיו)

סכנות חדשות

התפשטותה של לוחמת הבינה המלאכותית אין משמעותה שצריך להשתמש בטכנולוגיה הזאת ללא הגנות ומגבלות. אלגוריתמים בהחלט יכולים לייעל היבטים רבים של המלחמה – מהנחיית טילים דרך סינון נתונים ועד פיקוח על מעבר גבולות. אבל מומחים מפרטים רשימה ארוכה של סכנות שעולות מהמערכות האלה: מדה-הומניזציה דיגיטלית, שמצמצמת את בני האדם לשורות קוד ומאפשרות למכונה לקבוע מי יחיה ומי ימות; ועד להפחתת העלות והורדת הסף למלחמה, באמצעות החלפת החיילים באלגוריתמים.

פרט לכך, רוב הנשק שנמצא כיום בשוק מלא באגים, ולעתים מזהה לא נכון מטרות או מתוכנת מראש להרוג יותר חברים בקבוצות דמוגרפיות מסוימות. אפילו אם הטכנולוגיה מסייעת לצמצם את מספר האזרחים שנהרגים בהפצצה אחת, כפי שטוענים תומכיה, מערכות נשק אוטומטיות עלולות להפוך את המלחמה לשכיחה יותר ולקלה יותר לתחזוקה, ולאפשר לה להימשך ללא סוף נראה לעין.

זה המקרה בעזה. כפי שמנסח זאת העיתונאי באבא: "עזה היא אחד מהמקומות הצפופים ביותר בעולם, עם אוכלוסייה של 2.3 מיליון נפש על פחות מ-45 קמ"ר". לא משנה כמה מתקדמות הטכנולוגיות, כל הפצצה ישראלית ברצועה גובה את חייהם של אינספור חפים מפשע. "אזרחים נלכדים לעתים קרובות בקו האש", הוא מוסיף.

מאז 2021, כשישראל התחילה לקדם בפומבי את השימוש בבינה מלאכותית במבצעים צבאיים, נהרגו יותר מ-300 פלסטינים בהתקפות השנתיות הישראליות, ואלפים נוספים נפצעו או איבדו את ביתם; תשתיות חיוניות, כמו מערכות ביוב ורשתות חשמל, ניזוקו בהתקפות הסדירות. האוטומציה אולי איפשרה לישראל לא להכניס חיילים לרצועה ובכך לצמצם את האבדות מצידה – אם ניתן היה בכלל לגייס את הכוחות ולהשיג לכך תמיכה פוליטית – אבל בעיקר גרמה לפצצות ליפול על עזה לעתים תכופות יותר.

פרשנים פוליטיים דנים לעתים קרובות בסכנות של מערכות הנשק האוטומטיות בלשון עתיד. אבל ברחבי פלסטין כבר משלמים מחיר אנושי גבוה. "אנחנו רואים כבר זמן רב ראיות לשימוש שישראל עושה בשטחים הכבושים, בעיקר בעזה, כמעבדה לבדיקה ופרישה של טכנולוגיות נשק ניסיוניות", אמר עומר שאקיר, מנהל אזור ישראל-פלסטין ב- Human Rights Watch.

שאקיר מדגיש שהשימוש בנשק כזה ברחבי הגדה המערבית ועזה – מרחפנים דרך אמצעים ביומטריים ועד מערכות בקרת ירי רובוטיות – "הופכים לאוטומטי את השימוש הלא חוקי שישראל עושה בכוח ואת האפרטהייד נגד הפלסטינים". בהינתן המרכזיות של ישראל בשוק הנשק העולמי, שאקיר מאמין ש"זה רק עניין של זמן לפני שמערכות נשק שישראל משתמשת בהן כיום יגיעו לפינות הנידחות ביותר בכדור הארץ".

פעילי זכויות דיגיטליות מזהירים גם הם שהנשק שמפותח בפלסטין יזרע הרס כאשר ייצאו אותו לחו"ל, ומדגישים שהמערכות האלה מגיעות מתוך הקשרים פוליטיים של גזענות ואפליה נגד פלסטינים. למשל, אם הצבא הישראלי לימד את התוכנה להרוג מספר מסוים של לא-לוחמים בהפצצות רחפנים, כפי שדווח ב"שיחה מקומית" ובמגזין 972+ בשנה שעברה, האם המספר הזה ישוכפל גם באלגוריתמים שמנחים טילים מדויקים? ואם חיילים ישראלים שעומדים במחסומים מקבלים הנחיות לעכב זמנית גברים פלסטינים בגילים מסוימים, האם הגבולות הביומטריים החדשים, שעליהם דיווחו לאחרונה באמנסטי אינטרנשיונל, ימליצו לעכב את כל מי שעונה על הדמוגרפיה הזאת? כפי שמסבירה מונה שאטיה, מנהלת הסברה בחאמלה (המרכז הערבי לפיתוח המדיה החברתית), "אם הנתונים מוטים, אז התוצאה הסופית תהיה גם היא מוטה נגד פלסטינים".

לא נראה שהצבא הישראלי מוטרד מהתפתחויות כאלה בתחום הבינה המלאכותית. "מה עושה צ'אט GPT? מזקק לך ידע, תובנה, שאתה צריך", אמר סא"ל מארק מנדלמן, ראש ענף תכנות ביחידת מצפן ביחידת לוטם, בראיון בפברואר. "כי יש גבול לספיקה שלך כבן אדם. יכול להיות שאם תשב לעבד את המידע במשך שבוע, תגיע לאותה מסקנה בדיוק. אבל יש סיכוי שהמכונה עושה את זה בדקה ולך ייקח שבוע".

האופטימיות הטכנולוגית הזאת נראית בכל השורות והדרגים של הצבא הישראלי, וסייעה להצדיק את המלחמה המתמשכת. מפקדי יחידות עילית של המודיעין מפרסמים כתבים שמאמצים "סינרגיה בין אדם למכונה". אחרים מחזיקים בעמדות מפתח בחברות נשק כמו אלביט מערכות, ולהוטים לייצא מערכות נשק אוטומטיות ברחבי העולם.

כש-60 מדינות, ובהן סין וארה"ב, פרסמו בפברואר "קריאה לפעולה", בעיקר סמלית, שתומכת בשימוש אחראי בבינה מלאכותית צבאית, ישראל סירבה לחתום על ההצהרה. במקום, מפקדים בכירים משווים בין רובוטים קטלניים לצ'אטבוטים, ונשמעים כמו הייטקיסטים שטוענים שהבינה המלאכותית רק תשפר את חיי האדם.

ההיקף העצום של ההרס ברצועת עזה הנצורה מקשה יותר ויותר להאמין לטענות האלה. אם ההפצצה האחרונה חשפה משהו, זה שאפילו הנשק הכי מתקדם טכנולוגית לא יכול לנטרל את המחיר האנושי של המלחמה, לא משנה כמה מתוחכמים האלגוריתמים.

סופיה גודפרנד היא דוקטורנטית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת דיוק. היא מתמחה בזכויות דיגיטליות ומעקב דיגיטלי בישראל/פלסטין. המאמר התפרסם במקור במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf