דו"ח בינלאומי: כרטיס אדום לחינוך האזרחי בישראל

בשבוע שעבר פורסם הדו"ח השנתי של ה-OECD: חינוך במבט רחב, ובו פרק מעניין על התשואה החברתית של ההשכלה. בהכללה, ככל שהאוכלוסייה בעלת השכלה פורמלית גבוהה יותר, כך מחזיקים חבריה בעמדות דמוקרטיות יותר, מעורבים ופעילים יותר במרחב החברתי, ונוטים לדחות פרשנות קונספירטיבית ופופוליסטית של המציאות.

אלא שבישראל התקבלה תמונה חריגה. מצד אחד, האוכלוסייה בישראל משכילה מאוד, מעל הממוצע של המדינות הנסקרות (מקום 12 מתוך 45 מדינות). אולם מנגד, מידת ההסכמה של אזרחי ישראל לגבי חשיבותם של עקרונות דמוקרטיים, כגון בחירות חופשיות או עיתונות ביקורתית, נמוכה ממידת ההסכמה בממוצע המדינות, בכל דרגות ההשכלה.

בקרב אלה שהם בעלי השכלה נמוכה, ישראל מודרגת במקום האחרון מבין 26 מדינות שנסקרו, בחשיבות המיוחסת לעקרונות הדמוקרטיה. הנתונים למחקר נאספו בשנת 2020, משמע הכתובת למהפכה המשטרית היתה על הקיר.

אבל אין מי שמוכן לקרוא. שר החינוך התפאר לנוכח הדו"ח החדש "שמספר השעות המוקדשות בישראל למקצועות המורשת, החברה והרוח גבוה ביחס לממוצע המדינות". זה מבחינתו הישג מספק. מנכ"ל משרד החינוך הלך צעד קדימה והתהדר שהדו"ח "מצביע על כך שמערכת החינוך מצליחה להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים לפתחה".

>> עזוב את החינוך, קיש. זה גדול עליך

אכן, שעות לימוד יש בשפע: בישראל לומדים אזרחות בהיקף של שעתיים בשבוע בכל אחת מכיתות ב' עד ד' (יסודי), בכיתה ט' (חטיבת ביניים), ובכל אחת מכיתות התיכון י' עד י"ב. סך הכול 420 שעות לימוד.

אבל למרות שעות הלימוד הרבות, ולמרות ההשכלה הפורמלית הגבוהה של אזרחי ישראל, הצלחה אין כאן: התודעה האזרחית והדמוקרטית של אזרחי ישראל רדודה בהשוואה בינלאומית. הדו"ח החדש מהווה "כרטיס אדום" למערכת החינוך בישראל.

תודעה אזרחית רדודה

במסגרת המחקר נשאל מדגם של אזרחיות ואזרחים, בגיל 25 עד 64, ב-26 מדינות, באיזה מידה הם מדרגים את חשיבותם של מספר היגדים, בסולם 1 עד 10. ההיגדים הם: הבחירות הן חופשיות והוגנות, לאזרחים זכות הכרעה באמצעות משאל עם, המפלגות נענשות בבחירות אם תפקדו באופן לקוי, הממשלה פועלת לצמצום פערים כלכליים, אי אפשר לעצור את רצון האזרחים, התקשורת חופשית לבקר את הממשלה.

מדגם המשיבים חולק על פי שלוש דרגות של השכלה פורמלית: השכלה נמוכה עד גמר תיכון, השכלה תיכונית, לרבות קורסים על תיכוניים שאינם אקדמאיים, והשכלה גבוהה – אקדמית.

בכל ההיגדים ובכל דרגות ההשכלה, החשיבות הממוצעת שמייחסים אזרחי ישראל לעקרונות הדמוקרטיים נמוכה מהחשיבות בממוצע כלל המדינות.

הפערים בולטים במיוחד בקרב קבוצת האוכלוסיה בעלת ההשכלה הנמוכה (ראו תרשים). אזרחי ישראל (בעמודות הכחולות) מדורגים במקום האחרון מבין כלל המדינות בחשיבות שהם מייחסים לבחירות חופשיות והוגנות, לצמצום פערים כלכליים בחברה, להתחשבות ברצון האזרחים, ולהיותה של התקשורת כלי ביקורת על הממשלה.

ממוצע החשיבות של היגדים אלה בישראל הוא 6.5 מתוך 10, בעוד ממוצע החשיבות בכלל המדינות הוא 8.2 (העמודות הצהובות). אפילו אזרחי הונגריה ופולין, כולל אלה מהם בעלי השכלה נמוכה, מדורגים הרחק גבוה מעל ישראל.

להשכלה חשיבות רבה, בעיקר לנשים

בתרשים הבא ניתן לראות את דירוג החשיבות שמיוחסת לכך שהבחירות תהיינה חופשיות והוגנות. בצד שמאל מוצג הדירוג של ממוצע המדינות. ניתן לראות כי אכן הדירוג של בעלי השכלה נמוכה (עמודה כחולה), נמוך יותר מהדירוג של השכלה תיכונית (כתום) והשכלה אקדמית (ירוק).

כפי שהוזכר, הדירוג של כלל אזרחי ישראל נמוך מאשר ממוצע המדינות, אך בנוסף, הדו"ח מספק מידע לגבי שני חתכי אוכלוסייה: מגדר וגיל. בצד ימין של התרשים ניתן לראות כי הקשר בין השכלה פורמלית לתודעה אזרחית קיים גם אצל הגברים בישראל: ככל שההשכלה גבוהה יותר (מכחול לירוק), התודעה גבוהה יותר. עוד ניתן לראות כי בכל דרגות ההשכלה, הגברים בישראל בעלי תודעה אזרחית נמוכה מאשר ממוצע המדינות.

לגבי הנשים בישראל, התקבלה תמונה מיוחדת: נשים בעלות השכלה נמוכה מייחסות חשיבות נמוכה מאוד לעקרונות הדמוקרטיים. הדירוג שלהן (להיגד המוצג בתרשים) הוא 5.6 מתוך 10, שהוא הנמוך ביותר מכל קבוצות הנשים בכל מדינות שנסקרו. הדירוג הממוצע של כלל הנשים בסעיף זה הוא 8.4.

לעומת זאת, קבוצות הנשים המשכילות בישראל מייחסות חשיבות גבוהה לעקרונות הדמוקרטיים. נשים בוגרות תיכון ועל-תיכון לא אקדמי בישראל, דרגו את ההיגד המוצג בחשיבות 9.4 מתוך 10, שהוא גבוה מכל קבוצות הנשים בכל המדינות, וכמובן גבוה מממוצע כלל הנשים (8.9).

עבור נשים, כך ניתן להסיק, ההשכלה חורצת גורלות, ומקפיצה אותן מעמדה חברתית נחותה, לעמדה חברתית מובילה.

חתך שני נוגע לקבוצות הגיל. ניתן לראות כי בכל קבוצות ההשכלה, הקבוצה הצעירה יותר, בגיל 25 עד 34, היא בעלת תודעה דמוקרטית נמוכה יותר מקבוצת הגיל הבוגרת, בגיל 55 עד 64. תופעה דומה התגלתה בכל המדינות. ההסבר האפשרי הוא שעם הגיל והניסיון המצטבר, אזרחים נוטים להבין את חשיבותה של הדמוקרטיה.

פער גדול בין הדמוקרטיה הרצויה לבין הקיים

לגבי כל אחד מההיגדים שהוזכרו, הנבדקים נשאלו לא רק לגבי מידת החשיבות שהם מייחסים לו, אלא גם באיזו מידה לדעתם ההיגד מיושם במדינתם, הלכה למעשה. בכל ההיגדים ובכל המדינות נמצא פער גדול: אזרחיות ואזרחים מייחסים חשיבות לעקרונות דמוקרטיים הרבה יותר מאשר הם מעריכים שהעקרונות מיושמים בארצם.

בתרשים מוצג הפער לגבי ההיגד: הממשלה פועלת לצמצום פערים כלכליים. ניתן לראות כי דירוג החשיבות של ההיגד בממוצע המדינות הוא סביב 7.9 מתוך 10. לעומת זאת, מידת ההסכמה שהממשלות אכן פועלות לצמצום פערים נע סביב 4.3 מתוך 10.

בתרשים זה ניתן לראות כי אין פערים גדולים בין קבוצות ההשכלה בממוצע המדינות. לעומת זאת, בישראל, בולטת החריגה של קבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (עמודות בצבע כחול). בשאלה אם חשוב שהממשלה תפעל לצמצום פערים, הדירוג נמוך בכמעט 2 נקודות מהדירוג של הקבוצות המשכילות, ובשאלה אם הממשלה אכן מצמצת פערים, הדירוג שלהם גבוה ב-1.5 נקודות מהקבוצות המשכילות.

כלומר, ניתן להניח לגבי היגד זה, שבעלי ההשכלה הנמוכה מעריכים באופן נמוך את חשיבות העקרונות הדמוקרטיים, אולם מעריכים באופן גבוה את תפקוד הממשלה. ממצא זה נכון גם לגבי ההיגד: הממשלה מתחשבת ברצון האזרחים.

אזרחים שלא מבינים מדוע הדמוקרטיה חשובה, אולם מניחים כי הממשלה דואגת להם כראוי, הם בדיוק הקהל הנחוץ לשלטון על מנת להעביר רפורמות דורסניות.

למי אכפת?

בשורה התחתונה: למרות שבישראל לומדים במצטבר 420 שעות אזרחות חובה, התודעה האזרחית הדמוקרטית של אזרחי ישראל נמוכה בהשוואה לממוצע המדינות. בכל דרגות ההשכלה, ובמיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה, אזרחי ישראל מדורגים בתחתית הדירוג של 26 המדינות.

אזרחי ישראל מייחסים חשיבות נמוכה לכך שהבחירות תהיינה חופשיות והוגנות, שהתקשורת תבקר את הממשלה, שהאזרחים יענישו בבחירות מפלגות שאינן מתפקדות כראוי, ושהממשלה תדאג לצמצום פערים, ותתחשב ברצון האזרחים.

לנוכח הממצאים נדרש היה שר החינוך לכנס את המזכירות הפדגוגית, ולברר כיצד ניתן לחזק את התודעה האזרחית הדמוקרטית של בוגרות ובוגרי מערכת החינוך. אני מוכן להמר שהוא אפילו לא שמע על הממצאים שהזכרתי, על כל פנים הם לא מוזכרים כלל בתקציר הדו"ח שמשרד החינוך פרסם בעברית.