כשהשר החביב על פורום קהלת מדבר על "שוויון בחינוך", אני נדרך
על רקע מקומה המחפיר של ישראל בדו"ח העוני העולמי, כיצד מתמודדים עם הפערים במערכת החינוך? במרכז טאוב ממליצים להתמודד עם הגורמים הכלכליים לעוני עצמו. פורום קהלת, המקורב לשר יואב קיש, מציע לפתוח את "שוק החינוך" לתחרות
המדיניות שיוביל שר החינוך יואב קיש אינה ידועה עדיין, אולם יש מקום לדאגה. יואב קיש ובצלאל סמוטריץ' בדיון ועדת החינוך, 17 בינואר 2018 (הדס פרוש / פלאש 90)
שר החינוך אמר בשבוע שעבר שהאתגר הגדול "זה לדאוג לשוויון בחינוך לכל ילדי ישראל". אמירתו עוררה בי דריכות ודאגה.
דו"חות העוני שפורסמו לאחרונה מעידים על מצבנו המביש: ישראל ממוקמת במקום 34 מבין 35 מדינות בהיקף העוני ובמדד האי שוויון בהכנסות. זה לא רק נתון כלכלי: מחקרים מראים כי תנאי עוני באלף הימים הראשונים, מראשית ההיריון ועד גיל שנתיים, חורצים את גורלם של ילדות וילדים להישגים נמוכים ולעוני עתידי.
שני גופים פרסמו המלצות לאתגר החברתי: חוקרי מרכז טאוב ממליצים להקל על העוני בתקופה ממוקדת זאת, למשל על ידי העברת חלק מקצבאות הילדים מגיל הנעורים לטובת הגדלת הקצבאות בגיל הרך, ועל ידי מענקים כספיים להורים שישתתפו בהכשרה מקצועית ובקורס הורות.
לעומתם, חוקרי פורום קהלת ממליצים לשפר את החינוך בבתי הספר היסודיים על ידי העברתם לבעלויות פרטיות (לרבות העסקת מורות ומורים בחוזים אישיים), כך שתגבר התחרות ב"שוק החינוך".
המלצות טאוב מכוונות לשוויון בהזדמנות להתפתחות, בעוד המלצות קהלת לשוויון בחופש התחרות. אלא שהניסיון מראה שתחרות פירושה אחת משתיים: בצד העני של החברה, ירידה באיכות החינוך ופגיעה בתנאי העסקה של המורות והמורים – כפי שקורה בחינוך החרדי המופרט. בצד העשיר של החברה, הגדלת תשלומי ההורים עד פי ארבעה בהשוואה לבתי ספר ממלכתיים – כפי שקורה בבתי הספר הייחודיים החצי מופרטים.
אז מנין הדריכות והדאגה? שר החינוך יואב קיש הוא מהפוליטיקאים הנאמנים לפורום קהלת, והוא אף חתם על מסמך הצהרת המדיניות של קהלת: "חוזה המדינה" ל"תחרות וחירות".
ישראל אלופת העולם בעוני
לפי דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות לשנת 2021 של הביטוח הלאומי, יש בישראל 853.8 אלף ילדים עניים. שיעור העוני בקרב ילדים בישראל הוא 22.8 אחוזים, נתון הממקם אותנו במקום השני מהסוף (אחרי קוסטה ריקה) מקרב 35 מדינות. גם במדד אי השוויון בהכנסות, מדינת ישראל ממוקמת באותו מקום מביש: 34 מבין 35 מדינות.
עוד עולה מדו"ח הביטוח הלאומי, שדווקא בקרב הורים צעירים, שילדיהם בגיל הרך, שיעור העוני (41 אחוזים) הוא כפול מאשר בכלל האוכלוסייה (20.6 אחוזים).
בעוד הביטוח הלאומי בוחן את העוני בהתאם להכנסות משקי הבית, דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת משקלל את ההכנסות בהתאמה לצרכים בתחומים: חינוך, בריאות, דיור, ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחייה. על פי מדד זה, יש בישראל 1.17 מיליון ילדים עניים, המהווים 38.6 אחוזים מאוכלוסיית הילדים.
לפי הדו"ח, 57.5 אחוזים מההורים נתמכי הסיוע בישראל העידו שלא הכניסו את ילדיהם למסגרות חינוך בגיל לידה עד שלוש, משום שאינם יכולים לשלם את שכר הלימוד.
השפעה מכרעת לעוני באלף הימים בראשנים
הקשר בין המצב החברתי כלכלי של ההורים לבין הישגי ילדיהם בבתי הספר מוכר וידוע. אולם מחקר חדש שפורסם במרכז טאוב, על הכנסה משפחתית בגיל הרך והשפעתה על הישגים לימודיים, מציג חידוש מחקרי. הכנסות ההורים לא נמדדו רק בנקודת זמן אחת, אלא לאורך שנים, מראשית ההיריון ועד גיל 11 – אז נערכים מבחני המיצ"ב בכיתה ה'.
במחקר התברר כי השתייכות המשפחה לחמישון ההכנסה התחתון או העליון באלף הימים הראשונים לחיי הילדה או הילד היא בעלת השפעה מכרעת על ההישגים בכל המבחנים בכיתה ה': מתמטיקה, שפה (עברית או ערבית), אנגלית ומדעים. כמו כן, המצב הכלכלי באלף הימים הראשונים משפיע על ההישגים יותר מאשר מצב המשפחה בשנים שאחרי גיל שנתיים.
בלשון החוקרים: "עוני יחסי באלף הימים הראשונים לחיים מוביל באופן מובהק להישגים לימודיים נמוכים יותר בכל מקצועות הבחינה בכיתה ה' – מעל ומעבר להשפעה הליניארית של ההכנסה המשפחתית המצטברת לאורך חייו של הפרט עד גיל 11".
ישראל ממוקמת במקום 34 מבין 35 מדינות בהיקף העוני ובמדד האי שוויון בהכנסות. אדם מלקט שאריות אוכל בסוף יום עבודה בשוק מחנה יהודה בירושלים (הילה גוטרימן / פלאש 90)
המלצות מרכז טאוב לצמצום העוני
בדו"ח מסכם של מספר מחקרים שנערכו במרכז טאוב עולה, שאי השוויון בהישגים בחינוך קשור לאי השוויון הכלכלי, ומכאן שיש לחפש את הפתרונות במישור הכלכלי ולא החינוכי.
מרכז טאוב ממליץ בין השאר (עמוד 48): להגדיל את הכנסות המשפחות העניות באמצעות עידוד תעסוקה, במיוחד בקרב נשים ערביות וגברים חרדים; להעביר למשפחות העניות "תשלומי העברה מותנים", כגון מענק כספי בתנאי להשתתפות בתוכניות הכשרה מקצועית או קורס הורות; ולהסיט חלק מקצבאות הילדים שנועדו לגיל הנעורים אל המשפחות הצעירות עם ילדים בגיל הרך.
עוד מוצע לאמץ את תוכנית WIC מארה"ב, המספקת שוברים לרכישת מזון בריא לילדים בגיל הרך. מחקרים שעקבו אחרי תכנית זאת מצביעים על שיפור בבריאות התינוקות ועל השפעה חיובית על הישגיהם הקוגניטיביים והלימודיים.
המלצות פורום קהלת להגברת התחרות
בתחילת ספטמבר אירח מכון ון ליר את חברי מחלקת החינוך של פורום קהלת, שהציגו את המלצותיהם לתיקון הליקויים במערכת החינוך: ההישגים הנמוכים, הפערים הגדולים, והקשר בין הרקע החברתי כלכלי של ההורים לבין ההישגים הלימודים של ילדיהם.
לתחלואים אלה מציעים בפורום קהלת ארבעה מענים. שניים מהם עוסקים בפירוק העבודה המאורגנת. קהלת מציעים לשפר את איכות ההוראה על ידי העסקת מורים באמצעות חוזים אישיים וגמול מצוינות; ומציעים גם לבזר את סמכויות המשרד, כדי שהמנהלות והמנהלים יוכלו להעסיק או לפטר מורות ומורים כרצונם.
שתי המלצות נוספות עוסקות בהפרטה: לפתוח את "שוק החינוך" כך שגורמים פרטיים יוכלו לשמש בעלויות של בתי הספר, ולפתוח את אזורי הרישום כדי שההורים יוכלו לבחור בית ספר לילדיהם כרצונם.
חוקרי קהלת מניחים כי ההפרטה תגביר את התחרות בין מוסדות החינוך, ולכן גם את איכותם, וכי ריסוק העבודה המאורגנת תגביר את איכות ההוראה. שני מהלכים אלה, כך הם מציעים, ישפרו את התוצאות של החינוך – ישפרו את הישגי התלמידים ויקטינו את הפערים.
תחרות בחינוך משמעה איכות ירודה או תשלומי הורים
נשים לב שההמלצות של מרכז טאוב מתמודדות עם סביבת העוני – שהיא הגורם החוסם את הילדות והילדים בהתפתחותם, בעיקר באלף הימים הראשונים. הם שואפים לשוויון בהזדמנות להתפתחות תקינה.
לעומת זאת, המלצות פורום קהלת עוסקות במבנה מערכת החינוך, בשאיפה לשוויון בחופש התחרות. המלצות אלה מחייבות עוד כסף: תוספות שכר למורים המצוינים, ותוספת תקורות ניהול (ואף רווח) לאותם גופים פרטיים שיהיו הבעלים של בתי הספר.
מניין יבוא הכסף? לא צריך לנחש. בתי הספר בחינוך החרדי הם בבעלות עמותות פרטיות, בדיוק במודל שמבקשים בפורום קהלת. תקורות הניהול ממומנות על ידי פגיעה בתנאי העסקה ובשכר של עובדות ועובדי ההוראה ופגיעה באיכות השירותים לתלמידים.
גם בתי הספר הייחודיים בישראל פועלים במתכונת שמבקשים בקהלת: בחירת הורים ועמותות מנהלות. בבתי הספר האלה איכות החינוך היא טובה בזכות תשלומי הורים הגבוהים פי ארבעה ויותר מבתי ספר ממלכתיים.
אם השר קיש מפרש "שוויון בחינוך" באופן דומה להמלצות פרום קהלת, הפערים בין בתי הספר רק יגדלו. בצד העני של החברה איכות החינוך תרד, ובצד העשיר תשלומי ההורים יאמירו. הגדלת הפערים בהישגים הלימודיים יתגלגלו בעתיד להגדלת הפערים בהכנסות, וחוזר חלילה, עד לריסוק מוחלט של המדינה כאורגן משותף של כל אזרחיה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
