המילון החדש: איך אומרים "פעיל שלום" בבן-גבירית

מאז יום שישי, האירוע בו חיילים תקפו פעילי שמאל בחברון, קיללו אותם ואיימו עליהם נמצא בכותרות המהדורות, בעוד מה שקורה ביתר הגדה, אם לא מדובר בפיגועים, נותר בשולי החדשות. אולי המקרה מסרב לרדת מסדר היום מכיוון שרגע לפני הקמת ממשלת חדשה, החייל שתועד אומר שבן גביר "יעשה סדר" הסב פתאום את תשומת הלב לתהליכים המתרחשים כאן כבר שנים.

בתוך הסערה התקשורתית והפוליטית, נזרקים לאוויר ביטויים ומונחים בשימוש עיתונאים ופוליטיקאים מימין, שלפתע קבלים משמעות חדשה. בחלק מהביטויים גורמי ימין עושים כבר שימוש שנים, אך כעת הם מקבלים תהודה במיינסטרים וגם בפיהם של עיתונאים. מי יודע, אולי תחת הממשלה החדשה, הם יקבלו מעמד רשמי בשפה העברית במשמעותם החדשה. כשירות לציבור, הנה הצצה למילון העברי-עברי מהדורת 2023:

תומכי טרור/ אנטישמיים: כל המתנגדים לכיבוש ולאפרטהייד. כאשר כל פעולה פלסטינית היא טרור, כאשר חרם הוא טרור כלכלי ומחאות לא חמושות הן טרור עממי, ברור כי כל מי שתומכים במאבק הפלסטיני לחירות, או בכלל רואה אותם כבני אדם הזכאים לחיות בחירות ושוויון, הם תומכי טרור. כל מי שמגיעים לשייח ג'ראח, למסאפר יטא, לבקעת הירדן, ללוד או לכל מקום אחר כדי להביע סולידריות – זכאים לתואר הזה. רק השבוע בן גביר קרא כך לעיתונאי ישראל פריי, שפוטר וזומן לחקירה על רקע ציוץ בו עשה את ההבחנה האלמנטרית בין פגיעה בחיילים ושוטרים לבין פגיעה באזרחים.

אנרכיסטים: כינוי לכל פעיל או פעילת שמאל, ללא קשר לתפיסת עולמם הפוליטית או אם היו בעבר חלק מקבוצת "אנרכיסטים נגד הגדר",, שאינה פעילה יותר. גם הפעילים הדתיים-חרדים מקבוצת בני אברהם, שהגיעו לסיור הסולידריות המדובר בחברון, כונו כך כמעט בכל ראיון או כתבה.

בישראל אכן קיימים כמה עשרות או מאות פעילי פוליטיים אנרכיסטים, והמונח נכנס לשיח הציבורי בעקבות הפעילות של "קבוצת אנרכיסטים נגד הגדר" שעלתה לכותרות אחרי הירי במפגין גיל נעמתי במהלך פעולה לפתיחת שער חקלאי בכפר מסחה ב-2003.

מאז, הקבוצה המשיכה לפעול בעיקר במחאות נגד הגדר וההתנחלויות בגדה, אך בעשור האחרון שם התואר הזה הפך למטבע לשון להגדרת פעילי שמאל לאחר שקבוצות ימין החלו לעשות בו  שימוש בדוחות ובראיונות. המטרה שלהם  היתה לעורר רתיעה מפני הפעילים נגד הכיבוש, להציג אותם כאלימים, כפורעי חוק וכמתנגדים למדינה.

אחד המופעים הראשונים של השימוש הזה במושג "אנרכיסטים" היה במחקר הראשון של ארגון "עד כאן": "חבורת אנרכיסטים ישראלים, פלסטינים וזרים מחו"ל – חמושים במצלמות, יוצאים קבוע באותו יום ובאותה שעה להפריע לחיילי צה"ל", נכתב בדוח. "הם מתנכלים לחיילים, נצמדים אליהם בצורה בוטה ולפעמים אף מיידים אבנים ושורפים צמיגים". גם המטרה של הפעילים, כפי שהיא מוגדרת בדוח, זהה לטענות שנשמעו השבוע כאילו החיילים רק הגיבו לפרובוקציה של פעילי השמאל: "לכל ההצגה הזאת יש מטרה אחת – לתעד את התגובה של החיילים ואז לפרסם אותה ברחבי העולם ולהכפיש את שמם של מדינת ישראל וצה"ל". נשמע מוכר?

בהקשר הישראלי, משעשע לראות פוליטיקאים וארגוני ימין מכנים ארגונים ציוניים, שבבסיסם פועלים לתיקון המדינה והממסד, כ"אנרכיסטים". לא פחות מגוחכת היא הטענה על אלימות – מספיק ללכת לכל הפגנת שמאל ממוצעת ביוון או בצרפת כדי לראות את המפגינים, חלקם אנרכיסטים וחלקם לא, משליכים אבנים ובקבוקי תבערה ושורפים מכוניות וחנויות. אך כפי שכתב אצלנו דן אואן לפני כשנתיים, ​​מסיבות עקרוניות וגם בגלל התורמים שלהן, עמותות השמאל בישראל אימצו עמדה הקוראת לפלסטינים לנהוג באי-אלימות, ופעילות כך בעצמן.

להתגרות: כל פעולה, גם פסיבית או לא אלימה כמו נוכחות בשטח או תיעוד, שיש בה כדי לעצבן או ליצור חוסר נחת אצל חיילים או מתנחלים. בכלי התקשורת השונים מואשמים הפעילים בחברון בשורת מעשים חמורים כלפי החיילים: שהם קיללו, ירקו, תקפו, עשו פרובוקציה או בקיצור התגרו – כל זאת ללא שום הוכחה, אפילו לא עדות בעילום שם או תיעוד. חברון מרושתת במצלמות, חיילים ומתנחלים מצלמים תדיר את האירועים, וכל מה שנראה בתיעוד זו אלימות של החיילים כלפי הפעילים.

אפילו בצבא, שלא ידוע באהדתו לפעילי שמאל המוחים נגד הכיבוש, המקסימום שהצליחו לגרד היה האשמה באותה "התגרות". בתחקיר הצבא על האירוע בחברון נאמר כי "ביום שישי האחרון התגרו אזרחים בלוחמים ואחד מהם שלא נענה להנחיות הלוחם עוכב על ידו. הלוחם הפיל את האזרח והיכה אותו בפניו. לוחם אחר התבטא בצורה שאינה הולמת חייל בצה"ל".

לא ברור במה באה לידי ביטוי אותה "התגרות", מלבד עצם הנוכחות של הפעילים בחברון. הפעילים סיפרו כי סיירו במקום במשך שעות, אך בגלל חזותם הדתית איש לא שם לב אליהם. רק כשהחיילים הבינו שהם שמאלנים, החלה האלימות. אך ברור שבעיניי הצבא, המשטרה ובוודאי בעיניי המתנחלים, כל סיור של אנשי שמאל, גם אם הם דתיים, הוא התגרות וכל צילום במרחב הציבורי הוא פרובוקציה. זאת בעוד שמהצד שלהם, כל סיור בכפר פלסטיני הוא "טיול בטבע" וכל זריקת אבן או ירי הם "הגנה עצמית".

חיכוך: כל אירוע שבו היתה אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים או פעילי שמאל. במונח הזה נעשה שימוש תדיר בהודעות דובר צה״ל כדי להדגיש שהיו שני צדדים לאירוע, וכי הצבא הגיע כדי "להפריד". בהודעת הצבא על התחקיר על אירועי שישי בחברון , כרקע להתנהגות החיילים נכתב: "לאחרונה, חלה עלייה בחיכוך בגזרת חברון. בתוך כך, בשבוע שעבר, התקיימה שבת 'חיי שרה' במהלכה היו התפרעויות חריגות במרחב". החיכוך עליו מדובר כאן הוא מאות מתנחלים שצעדו בתוך השטח הפלסטיני של חברון, תקפו בתים, סוחרים וחנויות, ורק בודדים מתוכם נעצרו. אותם מתנחלים שתקפו חיילים. מונח-משנה ל"חיכוך" הוא "התפרעויות"; אם היה מדובר בפלסטינים, היה נכתב "הפרת סדר".

מחולל פשיעה: פעיל או פעילה מתנגדי כיבוש, המארגנים סיורים כדי להציג לציבור את המציאות. מושג חדש יחסית שהופיע בדיון על מעצרו של עיסא עמרו, פעיל פלסטיני שתיעד את התקרית בשישי ונעצר.  נציג המשטרה אמר בדיון ש"החשוד", כלומר עיסא, "הוא סוג של מחולל פשיעה, בסופו של יום המשלחות שמגיעות ועשות סיורים יוצרות חיכוכים".

זרק כמה מילים: תיאור לחייל שמאיים באלימות על פעילים. רבים התרכזו באמירה של החייל מחברון, "בן גביר יעשה פה סדר", עליה נשפט לעשרה ימי כליאה, אך הוא גם אמר באותו אירוע: "שמאלנים, אני אשבור לכם את הצורה" וניסה לתקוף את הפעילים אך נבלם על ידי חבריו. בימין בכלל טוענים שהפעילים, בתחכום רב, הצליחו "לגרור" אותו לאמירות פוליטית.

הפרעה לחיילים: בדומה ל"התגרות", כל פעולה של התנגדות לכיבוש או לסדר הקיים. בעוצמה יהודית טוענים שיעבירו חוק שלפיו הפרעה לחייל תיחשב כמו הפרעה לשוטר, ודינה יהיה עד שלוש שנות מאסר. אם העבירה היתה קיימת לפני עשור או שניים, סביר להניח שבן גביר וחבריו היו נשלחים כבר מספר פעמים לכלא.

כמו כל יתר ההגדרות במילון החדש, גם הגדרה זו חלה על שמאלנים ופלסטינים בלבד. בדיוק כשם שרק אבנים שזורקים פלסטינים עלולות להרוג ודורשת מענה בירי חי, ואילו יהודים שזורקים אבנים הם נוער שוליים שדורש חינוך. הרי גם כשפעילי ימין מפריעים פיזית לחיילים או תוקפים אותם, כפי שקרה בשבת חיי שרה, זה למען עם ישראל.

חמאס אירופה: שם קוד המרמז לכך שפעילי וארגוני שמאל לא רק ממומנים על ידי כסף אירופאי, אלא גם מופעלים על ידי חמאס. ביטוי שנזרק בתקופה האחרונה כדי להוכיח שפעילי שמאל הם תומכי טרור.

בסדרת הכתבות בערוץ 13, "שתולה", צבי יחזקאלי הציג פעילה אירופאית שחדרה לארגון ה-ISM (תנועת הסולידריות העולמית) ולאחר מכן היתה בקשר עם גורמים פלסטיניים באירופה. בתוכנית נרמז לקשר בין תנועת הסולידריות לבין ארגוני שמאל ישראליים. גורמים בימין לקחו את הקישור הזה צעד אחד קדימה והחילו את הקישור גם על ארגוני השמאל. גם אם נתעלם מהעובדה שהארגון, שהיה פעיל מאוד בתחילת האינתיפאדה השנייה, כמעט אינו קיים היום, גם בתחקיר של יחזקאלי לא מוכח שום קשר בינם לבין ארגונים ישראלים.

בראיון ברשת ב׳ השבוע אמרה ח״כ אורית סטרוק: "יש ארגוני שמאל שלא צריכים להסתובב בשום מקום כי יש מידע מוצק לכך שהם מופעלים ע"י ארגונים עוינים, כולל ארגוני טרור כמו חמאס אירופה, כמו ISM". היא גם טענה שיש מידע מודיעיני, אותו לא הציגה, על הקשר לארגונים ישראלים. כשהתבקשה לציין שם של ארגון ישראלי שפעיל בחברון ונתמך על ידי חמאס, היא הזכירה רק את ה-ISM, שהוא כאמור בכלל ארגון לא-ישראלי, וציינה שהניירות לא לפניה. בראיון אחר, גם ח״כ אופיר סופר מהציונות הדתית חזר על הטענות, והתקשה להזכיר שם של ארגון שמאל אחד כשנשאל אם קיים ארגון כלשהו שהוא כן לגיטימי בעיניו.