אלימות המשטרה הולידה את הסיסמה "איפה הייתם בחווארה?"

עשרות האלפים שיצאו אתמול (רביעי) לרחובות במסגרת "יום השיבוש" נגד ההפיכה המשטרית, חסמו כבישים ונותרו למחות למרות האלימות המשטרתית, הראו שנמאס להם. למרות שמונה שבועות רצופים של מחאה במוצאי שבת בתל אביב, בימי שני מול הכנסת ובימים אחרים – הליכי החקיקה נמשכים.

במשך שבועות, המשטרה במחוז תל אביב, ואפילו בירושלים, נמנעה כמעט מעימות עם מפגינים וממעצרים, ואפשרה לחסום כמעט כל כביש. זה השתנה בשבת האחרונה, כשהשוטרים עצרו 20 מפגינים שחסמו את נתיבי איילון והבעירו מדורה על המסלולים. ברביעי בבוקר הגיע השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לחפ"ק המשטרה במרכז תל אביב, כדי לדאוג שהשוטרים, ובראשם המפכ"ל קובי שבתאי, ירגישו את הלחץ שלו – שעד כה הופעל בהודעות לעיתונות ובציוצים – באופן ישיר ובלתי אמצעי.

אלפי המפגינים, שצעדו משעות הבוקר המוקדמות ברחבי תל אביב, התנקזו לקראת 11 בבוקר לצומת עזריאלי. מאות החלו להתכנס ליד מחסומי המשטרה – שהורכבו מכמה שורות של גדרות, שגם כלי רכב, כולל משאיות – והצליחו לפרוץ אותם, למרות מאמצי השוטרים. הקצין במקום הורה על פיזור בכוח ומעצרים, אך זה לא הרתיע את המוחים, גם לא המספר הגדול של השוטרים. הם התקדמו לאיילון, והזיזו במאמץ משותף מחסומים של המשטרה, כולל מחסומי לחץ, שהם הרבה יותר קשים לפריצה.

המפגינים נעצרו במחסום האחרון מתוך שלושה, שהיה מורכב מכלי רכב. ואז פרשים הסתערו על המוחים, והשוטרים התחילו ליידות רימוני הלם לתוך הקהל. מפגין אחד נפגע באוזנו, ועוד עשרה נפצעו.

המחאה וניסיונות הדיכוי שלה לא נותרו רק בגבולות תל אביב. כביש 1 נחסם על ידי חיילי מילואים בשש בבוקר. המשטרה מצדה ביצעה מעצרים גם ברמת השרון ובמחאה מול הכנסת ומול מעון ראש הממשלה בירושלים, ובצומת פרדס-חנה כרכור נעשה שימוש במכת"זית.

המפגינים אתמול היו ברובם צעירים, סטודנטים, עובדי היי-טק, הרבה פנים חדשות שלא בהכרח הפגינו בעבר בבלפור או אפילו בקפלן. הזעזוע שלהם מהאלימות המשטרתית ניכר. הפעם האחרונה שבה נעשה שימוש ברימוני הלם בתל אביב, בדיוק באותו צומת, היתה ביולי 2019, בהפגנה לאחר הרצח של סלומון טקה. ניתן לומר שהמשטרה מעולם לא השתמשה באמצעים כאלה מול קהל לבן ופריבילגי, כמו המפגינים אתמול.

טלי, אחת המפגינות, אמרה ל"שיחה מקומית": "הסיפור הוא הזלזול שבו הממשלה מתייחסת ליותר מחצי עם. זה מה שהוציא את כולם החוצה, וזה מה שימשיך להוציא אנשים. האלימות לא תרתיע. להיפך. בן גביר יודע שזה מוציא אנשים מכליהם כשהוא מורה למשטרה לפעול כך, והוא יקבל את זה בחזרה בעוד אנשים ברחובות".

"רבים בקהל לא הכירו סוג כזה של אלימות"

בשעות הערב התבררה אחת הסיבות האפשריות לאלימות המשטרתית החריגה, מעבר ללחצים של בן גביר, כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדברים שנשא בערבו של היום, השווה את המפגינים בתל אביב לפורעים בחווארה, בניסיון ליצור מצג שווא כאילו האלימות מגיעה משני הצדדים. אבל אפילו כלי התקשורת המרכזיים דיווחו הפעם בזמן אמת שמדובר בשקר – הרי בחווארה היתה אלימות קשה מצד אזרחים ואיש לא נעצר, בדיוק ההיפך מתל אביב.

ויותר מכך. ההצהרה השקרית של נתניהו הגיעה אחרי יום שבו בהפגנות רבות, הסיסמה המובילה שהופנתה לשוטרים היתה: "איפה הייתם בחווארה?", במיוחד כשהם ביצעו פיזור אלים או מעצרים. אפילו נתניהו עצמו ניסה להתנער ממנה לאחר מכן, ומלשכתו מסרו שהוא לא פורש נכון על ידי התקשורת, ו"ההשוואה היחידה שראש הממשלה נתניהו עשה בין חווארה לתל אביב – זה שאסור לקחת את החוק לידיים בשום מקום".

הסיסמה הזאת נשמעה לראשונה בהפגנה ביום שאחרי הפוגרום בחווארה, שבה כ-1,500 פעילי שמאל הפגינו בעזריאלי וחסמו את התנועה לשעה ארוכה. אתמול היא היתה הסיסמה הרווחת ביותר, יותר מ"ישראל לא תהיה דיקטטורה" או "דמוקרטיה או מרד". הקהל צעק אותה בקול כשהפרשים הסתערו. שרה, מפגינה כבת 60 שהחזיקה דגל ישראל וצעקה את הסיסמה כששוטרים עצרו באלימות מפגין צעיר, אמרה: "הזעקה היא נגד כל הפשיסטים, סמוטריץ' ובן גביר. הם מושחתים. מה שקרה בחווארה זה חלק מאותה מדיניות".

עומר, מפגין מ"החזית הוורודה", תהה – בזמן שהמכת"זית התחילה להתיז מים לעבר הקהל בדרך השלום – "איך זה יכול להיות ששם יש אפס עצורים, ופה אנשים שומרים על החוק, לא אלימים, לא שורפים דברים, היתה איזו מדורה סמלית באיילון, ומתנהגים איתנו כאילו שאנחנו עושים פוגרומים, כשמי שעושים פוגרומים, לא עוצרים את זה בו במקום ומשחררים אותם אחרי רגע".

"עד היום זה לא היה", אמר עומר לגבי האלימות המשטרתית. "לא זרקו רימונים, רק בשטחים ועל פלסטינים. זה כמובן דבר מזעזע. עכשיו הם באים למרכז תל אביב, לאזרחים ששומרים על הדמוקרטיה, שמשתמשים בזכות שלהם, שכביכול קיימת, למחות, ומשתמשים באמצעים הכי קיצוניים. עוד מעט יירו פה אש חיה באוויר".

אפרת ספרן, מפגינה ותיקה בבלפור, אמרה: "אני חושבת שהסיסמה על חווארה נוצרה בגלל הדיכוטומיה בין האלימות שהפעילו כלפינו, שכללה זריקת רימוני הלם לתוך הקהל ופרשים שדרסו מפגינים לא אלימים, לבין היחס לטרוריסטים היהודים, ששרפו בתים על אנשיהם ובנס לא פגעו ביותר. הסיסמה עלתה כמו זעקה מתוך ההמון. חוסר הפרופורציה בין תגובת המשטרה בחווארה לבין התגובה כלפינו זעק לשמיים".

לגבי הקשר בין הנושא לפלסטיני למחאה הכללית אומרת ספרן: "אני רוצה להאמין שזה יגבר. ראיתי שם הרבה אנשים צעירים, פרצופים חדשים, שצעקו את הסיסמה הזו, וזה נותן לי תקווה שתהיה פה הבנה איך מתנהלים מול הפלסטינים לעומת איך מתנהגים כאן בתוך הארץ. הקריאה הזאת ממש העלתה לי דמעות בעיניים".

בשעות הערב, מאות מפגינים צעדו ממוזיאון תל אביב לכיוון איילון. כשניסו לרדת לכביש המהיר במחלף השלום, אחת המפגינות אמרה לקצין בכיר במשטרת תל אביב, שהחזיק בידו רימון הלם: "משמידים לנו את המדינה. בסוף תצטרך לבחור צד". אחרים הראו לו את הצילום של המפגין שנפצע באוזנו. הקצין ענה בשקט: "המצב מורכב יותר, גם אותי דרסו הבוקר עם המחסומים כאילו אני מחבל". הדיון הסתיים, והקצין אמר בקול עייף: "היה יום ארוך, זוזו שמאלה צריך לפתוח את הכביש".

בהמשך התאספו כ-1,000 מפגינים בכיכר המדינה, לאחר שנודע ששרה נתניהו הגיעה למספרה במקום. ההפגנה הספונטנית הראשונית היתה קטנה, אך לקראת תשע הצטרפו אליה צועדים מרחבי העיר. המפגינים קראו: "שרה, תראי על מה שילמנו", "אין יציאה" ו"שיישרף לכם הפן". אף שהיה ברור שנתניהו ובן גביר ינסו לנצל את האירוע לצורכיהם, למפגינים זה לא שינה – הם רצו לשבש לשרה נתניהו את התוכניות.

המשטרה הזרימה למקום כוחות גדולים – כ-300 שוטרים, כולל יחידות מג"ב. השוטרים החלו להדוף את הקהל, היכו מפגינים בראשם באלות, וסוסים רמסו מפגינים. רק סביב השעה 11 בלילה הצליחה המשטרה לפתוח את הכביש ולחלץ את גב' נתניהו מהמקום. נראה שבסיום "יום השיבוש" המפגינים איבדו כל פחד – מהמשטרה, מניסיונות הדיכוי, וגם מהספינים של נתניהו ובן גביר.

"רבים בקהל לא הכירו סוג כזה של אלימות, לא חוו אותה בחיים", אמר מפגין ותיק. הוא הזכיר שרבים, גם בבלפור, עברו תהליך של רדיקליזציה אחרי שהיו עדים לאלימות משטרתית. "מי שקיבל היום אלה בראש או רימון הלם בפעם הראשונה כבר לא יסתכל באותה צורה על מה שקורה", סיכם.