newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מחאת המנופאים: רוצים גם להתפרנס וגם לחזור הביתה בשלום

מאות מנופאים התאגדו לאחרונה בהסתדרות במחאה על תנאי הבטיחות הירודים באתרי הבנייה שמובילים לתאונות קטלניות, ובדרישה לשיפור תנאי העבודה. מנופאית בהפגנה: "כל מנוף הוא פצצה מתקתקת"

מאת:

כ-150 מפגינים התכנסו במוצ"ש למרגלות בניין משרדי הממשלה ברחוב קפלן בתל אביב למחאה על תנאי הבטיחות הירודים של המנופאים בארץ, ולמען שיפור תנאי העבודה. בין המפגינים היו עשרות מנופאיות ומנופאים, שהם חברי התאגדות המנופאים החדשה שמתארגנת בימים אלה בהסתדרות, ובה חברים כבר למעלה מ-400 עובדים בענף. עוד הגיעו כמה עשרות תומכים להביע סולידריות.

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין, יצחק מויאל, הודיע בהפגנה שכבר השבוע צפוי להתחיל דיאלוג עם התאגדות הקבלנים בענף הבניין לטובת הסכם קיבוצי ענפי, אך ציין עוד שיכולתו לחתום על הסכם קיבוצי טוב תלויה בנכונותם של העובדים להמשיך את מהלך ההתאגדות, ולהיות מוכנים גם להשבתות של אתרי בנייה בכל הארץ. מויאל הוסיף שאם דרישות המנופאים לא ייענו, ההפגנות הבאות לא יהיו במוצאי שבת, אלא במהלך ימי עבודה. המחאה הופנתה בנוסף כלפי שר הכלכלה, בנימין נתניהו, על העדר פקחים.

> המשטרה נגד החיסיון העיתונאי: מה האינטרס של הציבור?

הפגנת המנופאים, תל אביב (יותם רונן / אקטיבסטילס)

הפגנת המנופאים, תל אביב (יותם רונן / אקטיבסטילס)

מגדל בבל

במהלך ההפגנה נאמו מספר מנופאים ודיברו על הסכנות שאורבות להם יום-יום באתרי הבנייה מכיוון שכופים עליהם לעבוד בתנאים מסוכנים ובלתי חוקיים באיום פיטורים, ומכיוון שאין פיקוח אפקטיבי על האתרים. עוד מנו המפגינים את הציוד המיושן שבו הם נאלצים להשתמש, את השעות הארוכות שהם עובדים (לעתים קרובות יותר מ-12 שעות במשמרת) ואת הסכנה הגלומה בעבודה עם פועלי בניין זרים.

"אתה יושב על מנוף בן 30, עם כסא פלסטיק שבור, בלי מזגן כשיש שמש לוהטת על הקבינה, 12-15 שעות ביום והפועלים הסינים למטה צועקים לך 'תרים למטה' או 'תוריד למעלה'. זה נשמע לכם מצחיק אבל זה בכלל לא מצחיק כשאתה רואה אנשים נופלים למותם מהקומה ה-26, וגם אז לוקח לפקח של משרד הכלכלה שש שעות להגיע לאתר" – כך אמר רועי ויינשטיין, חבר ועד הפעולה של המנופאים, שהוקם לאחרונה.

ההפגנה עצמה הדגימה קצת ממציאות ה"מגדל בבל" ששוררת באתרי הבנייה. הפועלים הנואמים דיברו בשלוש שפות – עברית, רוסית וערבית – חלקם נזקקו לתרגום של הנאומים והפלאיירים, וכולם דיברו כמו ויינשטיין על הקושי והסכנה באתרים רב לשוניים. גם כשהמפגינים עמדו דקה דומיה לזכר 11 הרוגים בתאונות באתרי בנייה מתחילת השנה, והוקראו שמותיהם, שוב התברר מגוון הרקעים שלהם.

בנאומו ציין עוד ויינשטיין ש-302 פועלי בניין מתו בישראל בעשור האחרון, ש-54 אחוז מתאונות העבודה בארץ קורות באתרי בנייה, ושאף על פי כן – עד היום טרם נשלל רישיון מאף קבלן, וטרם הועמד לדין אף מנהל עבודה.

נואמת נוספת בהפגנה הייתה קטי דובוק, מנופאית שהתפרסמה לאחרונה כשסירבה לעלות למנוף בזמן שהיו רוחות חזקות מאוד – מצב שלפי כללי הבטיחות מחייב מנופאי להפסיק עבודה – ופוטרה. כיום ההסתדרות תובעת את הקבלן שפיטר את דובוק על 620 אלף שקלים בגין הפיטורים, אם כי מדובר במצב משפטי קצת מורכב: רבים מהמנופאים לא מועסקים ישירות על ידי הקבלנים הבונים באתר, אלא על ידי חברות קבלן שמספקות מנופאי לאתר.

המנופאית קטי דובוק, שסירבה לעבוד בתנאים מסוכנים ופוטרה (יותם רונן / אקטיבסטילס)

המנופאית קטי דובוק, שסירבה לעבוד בתנאים מסוכנים ופוטרה (יותם רונן / אקטיבסטילס)

"אפשר לקרוא למה שאנחנו עושים פה מלחמה", פתחה דובוק. "אנחנו דורשים קודם כל בטיחות, הסכם קיבוצי והסדרת תנאי העבודה בתחום. מדי בוקר אנחנו מטפסים עשרות מטרים ובודקים כל פין במנוף, כי הטעות הכי קטנה יכולה לגרום לקריסה שלו. אנחנו יוצאים לעבודה כל יום בידיעה שאולי לא נחזור הביתה, כי כל מנוף הוא פצצה מתקתקת. אנחנו נאלצים לבחור בין לעבור על החוק ולסכן את עצמנו – לבין פרנסה בכבוד. מה שאנחנו דורשים זה לדעת שאנחנו יכולים גם לעבוד וגם לחזור למשפחה בשלום".

בסוף ההפגנה פנה אל העובדים רום דביר, מהאגף להתאגדות עובדים בהסתדרות ומי שהנחה את ההפגנה, והזכיר להם שכאשר מנופאים עומדים לבד מול המעסיק והוא דורש מהם לטפס בתנאים מסוכנים, הם צריכים לסרב ולזכור שיש מאחוריהם את ההסתדרות ואת הסולידריות של החברים שלהם. "כשאנחנו עובדים בלי לשמור על ככלי הבטיחות אנחנו לא מסכנים רק את עצמנו, אלא גם את החברים שלנו שרוצים לעבוד בבטיחות", הוסיף אחד העובדים.

> ביה"ד החזיר לעבודה יו"ר ועד שפוטר בשל "עלילת שווא" ביטחונית

עובדים במחאה על תנאי העסקת מנופאים (יותם רונן / אקטיבסטילס)

עובדים במחאה על תנאי העסקת מנופאים (יותם רונן / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כ-40 אחוז מתקציב החינוך של מועצת אלקסום מוקדש להסעות של ילדים מהכפרים הבלתי מוכרים. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

יסחבו פערי התפתחות והשכלה עד אחרית חייהם. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום: יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

הילדים הלא מוכרים להורים הלא מוכרים בכפרים הלא מוכרים בנגב

אלפי ילדים בגיל חינוך חובה בכפרים הלא מוכרים בנגב לא רשומים לגנים. במקום לספק כיתות, המדינה מתעלמת מהחלטות ומציעה פתרונות גרועים. במשך שנים ישראל מתעמרת בתושבים בתקווה שיעזבו את אדמותיהם, והילדים משלמים את המחיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf