newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מועמדות פלסטיניות: ביטול הבחירות יפגע גם במאבק בפטריארכיה

מחמאס ועד מפלגת השינוי הדמוקרטי, בכל הרשימות למועצה המחוקקת הפלסטינית יש נשים חזקות ומרשימות במקומות גבוהים. כולן, למעט נציגת הפת"ח, מסכימות שצריך לפעול במרץ נגד ביטול הבחירות. "מרחב החופש הוא קריטי. אם לא תהיה לי חירות בפלסטין אז מה עשינו?"

מאת:

הבחירות האחרונות לפרלמנט (המועצה המחוקקת/ المجلس التشريعي) הפלסטיני נערכו ב-2006, לפני 15 שנה. כלומר, 40% מהצעירים הפלסטינים מתחת לגיל 30 מעולם לא שלשלו פתק בקלפי, והם – ולא רק הם – להוטים לעשות את זה ב-22 במאי. לפי ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית, 93% מבעלי זכות הבחירה נרשמו בפנקס הבוחרים בצורה אקטיבית, כמעט מחציתם (1.25 מיליון) נשים.

34 רשימות אושרו על ידי ועדת הבחירות. חמאס הציגה רשימה מאוחדת. לעומתה, פת"ח – מפלגתו של הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) – התפצלה לכמה רשימות בעקבות מחלוקות פנימיות, רצון בהחלפת ההנהגה המאובנת ואי הסכמות על המועמד לנשיאות מטעם המפלגה בבחירות לנשיאות, שאמורות להתקיים ב-31 ביולי.

פלסטינית מצביעה בבחירות לתנועת הפת"ח באזור שכם, ב-23 בינואר 2021 (צילום: נאסר אישתייה / פלאש90)

פלסטינית מצביעה בבחירות לתנועת הפת"ח באזור שכם, ב-23 בינואר 2021 (צילום: נאסר אישתייה / פלאש90)

המצב בשטח סוער. הקורונה עדיין משתוללת, במיוחד בעזה. ובירושלים נמשכת עדיין המערכה על הריבונות. פעילי השטח והצעירים אמנם ניצחו לעת עתה את פעילי הימין הקיצוני והמשטרה בשער שכם, אך ישראל נאבקת כדי למנוע מהרשימות והמועמדים לפעול במזרח ירושלים, מערימה קשיים בפני ועדת הבחירות והמפקחים הבינלאומיים ומנסה לחבל בתהליך הבחירות באל קודס. כעת מתרבים הדיווחים כי אבו מאזן יודיע בימים הקרובים על ביטול הבחירות, וישתמש בירושלים כסיבה לכך.

בצל המורכבות הזאת, כשכולם מדברים על ירושלים, הכיבוש, המצב הכלכלי והבריאותי, השחיתות וניוון השרירים של הרשות הפלסטינית המזדקנת והקיפאון המדיני, מצבן של הנשים הפלסטיניות ושאלת ייצוגן הפוליטי נדחקים לשוליים.

מספר המועמדות לפרלמנט הפלסטיני אחרי סגירת הרשימות הוא 405, כשליש מכלל המועמדים. אישה אחת עומדת בראש מפלגה, בשבע מפלגות יש אישה במקום שני, וב-28 מפלגות אישה נמצאת במקום השלישי.

החוק הפלסטיני מחייב להכליל 30% נשים בכל רשימה. זה מצב מתקדם יחסית לישראל, שמאפשרת למפלגות נטולות נשים כמו ש"ס ויהדות התורה להתמודד לכנסת; אך עדיין רחוק מהחוק התוניסאי למשל, שדורש 50% בכל רשימה בשיטת זיגזג (גבר/אישה/גבר/אישה), שלא מאפשרת ייצוג דקורטיבי בלבד של נשים בזנב הרשימה.

בבחירות לרשויות המקומיות בפלסטין ניסו להתגבר על מכשול ה"ייצוג הדקורטיבי" בצורה שונה, באמצעות ה"קותא" (quota, מכסת נשים קבועה בתוצאות, לא רק ברשימות) שקובעת כי כל רשימה תכניס לפחות 24% נשים למועצת הרשות. בישראל הסתפקו בתמיכה כספית מוגדלת לרשימות שמשלבות 30% נשים בבחירות לרשויות המקומיות.

כך, באופן אירוני, ישראל לא מקדמת נשים בפוליטיקה כמו הרשות הפלסטינית, אך בישראל יש עודף של בחירות, ובפלסטין לא היו בחירות כבר 15 שנה, וגם הנוכחיות נמצאות בסכנה ממשית לביטול.

ככל שצללתי יותר לעולמן של הנשים הפלסטיניות ומאבקן למען ייצוג פוליטי הולם, נפעמתי מהעוצמות והחוזקות שיש לנשים המדהימות האלה, שחרטו על דגלן מצד אחד מאבק בלתי נלאה בכיבוש ובמשטר האפרטהייד שממרר את חייהם של כל הפלסטינים – גברים ונשים כאחד, ומצד שני בפטריארכיה, בהדרה, באלימות ובדיכוי הרב שכבתי.

התחלתי את המסע עם סמר חמד, אישה צעירה, בת 35, מורה מחנכת מרמאללה, שהסרטונים שלה מהפגנות נגד הרשות הפלסטינית ולמען האסירים והעובדים מככבים ברשת. חמד היא הקול הצעיר והנשי של הרשימה המבטיחה והמאוחדת של תנועת חמאס, אל קודס מוועדנא القدس موعدنا (ירושלים יעדנו).

כמו רבים מכל גווני הקשת הפוליטית הפלסטינית, גם חמד רואה בבחירות סוג של מאבק בכיבוש, אמירה חשובה ו"זכות יסוד של העם הפלסטיני". "הייתי בתיכון בפעם האחרונה שהיו פה בחירות", היא מספרת. "לא זכיתי להשתתף בתהליך של בחירת הנציגים שלי במועצה המחוקקת. היום אני אמא לשתי בנות, מחנכת ופעילה חברתית, ועדיין אותם אנשים מדברים בשמנו. הבחירות הן תהליך של שיקוף רצון העם האמיתי ומתן לגיטימציה לקול הזה".

לדבריה, "ישראל מתערבת בבחירות עוד לפני שהתקיימו, ועצם קיומן מאיים עליה, ללא קשר לתוצאותיהן. הפרלמנט העתידי ייקבע את זכותו של העם הפלסטיני על אדמותיו ויחזק את המאבק שלנו בכיבוש". למרות הדיווחים על ביטול הבחירות, היא מאמינה שבסופו של דבר הבחירות יתקיימו, "למרות ישראל ולא בתיאום עם ישראל".

פעילותה של חמד מתמקדת, בין השאר, בקידום זכויות מעמד הפועלים, שוויון הזדמנויות וצדק חלוקתי של משאבי הרשות הפלסטינית, שכיום לתפיסתה זוכים בהם בעיקר קומץ מקורב ומיוחס של אנשים. היא פעלה להפלת חוק הביטוח הלאומי בפלסטין, והצליחה ביחד עם אחרים לעצור את החקיקה האנטי חברתית לטענתה.

סמר חמד (צילום: באדיבות המצולמת)

סמר חמד (צילום: באדיבות המצולמת)

"המחטף הזה של חקיקת חוק שיחתוך לנו מהמשכורות לטובת יעד לא ידוע ברשות הפלסטינית המושחתת לא יעבור. אין לנו אמון במנגנון שהסדיר את חוק הגמלאות כשהקופות התרוקנו. איך נסמוך על פקידי הרשות, שדואגים לעצמם ולא לפשוטי העם והעובדים?" היא אומרת.

בנושאים הפמיניסטיים חמד מייצגת קו יותר שמרני. היא כמובן בעד זכויות שוות לנשים וייצוג הולם במערכת הכלכלית והפוליטית, אך היא אינה ממהרת לאמץ את מה שלתפיסתה הוא אג'נדה זרה לספר החוקים הפלסטיני.

בשטחי פלסטין מתנהל כבר חודשים רבים ויכוח סוער בין ארגוני הנשים והמפלגות הליברליות בנושא אמנת CEDAW הבינלאומית, שנועדה לחייב את כל מדינות העולם להיאבק בכל סוגי הדיכוי נגד נשים, ומציעה בין היתר רפורמה בחוקי נישואין ודיני אישות והגברת האכיפה נגד הפשיעה המגדרית. אבו מאזן חתם על האמנה בצו נשיאותי, ללא הסכמת הסיעות, מה שעורר מתקפה חסרת תקדים של הפונדמנטליסטים על ארגוני הנשים התומכים באמנה, שכללה הפגנות, גילויי דעת ואף סרטוני הסתה ברשת.

חמד סבורה שניתן להגיע לייצוג הולם של נשים בפוליטיקה בלי חקיקה שמחייבת שיעור מסוים של נשים ברשימות. לדבריה, "אם נגדל דור של צעירות מודעות וחזקות, נוותר על הקותא בעתיד". אני באופן אישי סבורה שחינוך נכון לא מספיק כדי לשנות את הפטריארכיה, ולכן עדיין נחוצים חוקי עזר לפמיניזם בכל מקום בעולם.

לדברי חמד, אם הבחירות יידחו זו תהיה "שערוריה". "ירושלים ניצחה את הכיבוש לפני כמה ימים, והבחירות בה יכולות להיערך מול כל העולם. מצדי שיציבו קלפיות בכנסיית הקבר ומסגד אל אקצא ומשרדי מדינות העולם במזרח ירושלים. שיבוא הצבא ויכבוש את המשרדים, וייראה כל העולם את פניו המכוערות של הכיבוש. מי שגוזל מהפלסטיני את זכות הבחירות עושה עוול גדול למאבקה של פלסטין. אבל אנחנו לא נפחד ולא נירתע לעולם".

"כשאין בחירות, החברה דורכת במקום"

בסמה אל בטאט, מועמדת מטעם מפלגת השינוי הדמוקרטי, מתפארת במפלגה מרעננת עם מצע בחירות פרוגרסיבי, בייחוד בכל הנוגע לנושאים מגדריים ופמיניסטיים. ברשימת המפלגה יש 36% נשים, כשבמקום השני הוצבה פעילה מעזה. 56% מהמועמדים הם מתחת לגיל 40, ו-44% הם נציגים מרצועת עזה.

לדברי אל בטאט, "בראש הנושאים שאנחנו רוצים לקדם נמצאים חוק הגנת המשפחה וחוק טיפול ומניעה בנושא אלימות נגד נשים, שוויון שכר בין גברים לנשים, חוק שכר מינימום ושוויון הזדמנויות בעבודה".

בניגוד לחמד, היא דווקא תומכת בחוק הביטוח הלאומי, כדי להגן על כל הנשים הנשכחות בשוק העבודה, בחקלאות, עובדות משק הבית ומטפלות, שהחוק אמור להסדיר את מעמדן ועתידן. "אם אין אמון במי שמופקד על הכסף לא מבטלים את החוק, משנים את המנגנון שמנהל את הקרנות ודואגים לפקח עליו. הכי קל לבטל את החוק, אבל מה הלאה?"

כמו כל המועמדות שאתן דיברתי, גם אל בטאט מצרה על הפיצול הפוליטי שהגביר את התסכול והייאוש של העם הפלסטיני. "אמנם חמאס היא יריבה פוליטית שקשה להסכים אתה בהרבה נושאים חברתיים, מגדריים וכלכליים, אבל הזרם הזה הוא חלק מהעם הפלסטיני. אנחנו באותו מקום, ושותפים מלאים במאבק הלאומי נגד הכיבוש", היא אומרת.

לדבריה, "אמנם בישראל יש שלטון כיבוש ואפרטהייד פשיסטי, אך ריבוי מערכות הבחירות שם מראה עד כמה המנגנון הדמוקרטי חשוב וכמה צריך לשמור על הכללים. אני לא יכולה להתכחש לעובדה שתהליך בניית מוסדות המדינה הפלסטינית הדמוקרטית נעצר בלי תהליך של בחירות. כל מערכה אמורה ללמד אותנו עוד ותעזור לנו להתפתח כחברה נורמלית ועצמאית שמנהלת דיון רציני על עתידה והחזון שלה.

"כשאין בחירות כל ארבע שנים, בעיקר בגלל הרשות הפלסטינית והעומדים בראשה, נשללת מהחברה הפלסטינית הזכות להתפתח ולגדול. תהליך דמוקרטי מגייס את הציבור, את הפעילים והבוחרים, ומעודד אותם לקחת חלק בשינוי. כשאין בחירות החברה דורכת במקום. את זה אנחנו רוצים לשנות".

כמו חמד, גם אל בטאט אומרת שנקודת המפתח בבחירות היא ירושלים ושאלת הריבונות בה. עם זאת, לדבריה, "אם הנשיא מחמוד עבאס לא רוצה בחירות בגלל התנגדות ישראל והמדיניות בבירה, זה רק תירוץ של הרשות, שנאחזת בהסכמי אוסלו (שקבעו כי ישראל חייבת לאפשר בחירות במזרח ירושלים; ס"ס) ומסרבת לקבור אותם סופית ולהתקדם.

"אנחנו נעשה ככל שביכולתנו כדי למנוע מההנהגה הנוכחית לבטל את הבחירות בתירוץ של המאבק על ירושלים. איפה הם היו 20 שנה? עכשיו הם התעוררו כדי לומר וואלה, כובשים את העיר? זה קרה אתמול בפתאומיות?"

"רוצה את הדיון החי והבועט"

אמאל חרישה, מנכ"לית האישה הפלסטינית העובדת, טוענת שהבחירות תפסו את ארגוני הנשים לא מוכנים. ארגוני נשים לא הוזמנו לשיחות הפיוס בקהיר, ובמשא ומתן בין התנועות כמעט לא נכחו נשים מסביב לשולחן. "ההודעה על מועד הבחירות פורסמה בבזק, ולא הצלחנו לדחוף נשים עם אג'נדה פמיניסטית ברורה לרשימות", היא אומרת.

חרישה לא משוכנעת ששיטת המכסות עובדת, מכיוון שהחוק מחייב רק שיעור נשים מסוים ברשימות, ולא את דירוגן במקומות ריאליים, כך שמספר המועמדות לא ישקף בהכרח את מספר הנבחרות. היא מצרה על כך שהתנועה הפמיניסטית הפלסטינית לא ייסדה מפלגה שבה יש 50% נשים. "אני יודעת שאין לזה תקווה ממש, אבל אם לא הצלחנו לשנות את הרשימות היינו צריכות לעשות לפחות את האקט הזה, כדי לקרוא תגר על הסדר הגברי הקיים".

אמאל חרישה (צילום: באדיבות המצולמת)

אמאל חרישה (צילום: באדיבות המצולמת)

גם חרישה סבורה שהיעדר הבחירות הוביל לקיפאון בבניית המדינה הפלסטינית. 15 שנים של קיפאון גרמו, לדעתה, לרגרסיה "בין היתר גם בשיח הפמיניסטי. אנחנו מדירים מהמרחב את הנשים ואת הצעירים, את מגוון הקולות בחברה הפלסטינית, ולכן האומה כולה לא מתפתחת".

לתפיסתה, "לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות. אם הן ייערכו, רענון הכוחות וחידוש הדיון בנושאים שבמחלוקת, כמו דת ומדינה, כלכלה, חקיקה ואזרחות, כל התהליך הזה, הוא חשוב מאין כמוהו. כולם מדברים על הקמת מדינת פלסטין, אבל אני רוצה כרגע את הדיון החי ובועט הזה. מרחב החופש הזה קריטי לא פחות מההגדרה של היישות שאנחנו שואפים לה. אם לא תהיה לי חירות בפלסטין, אז מה עשינו?"

אחרי הפרסומים בדבר החלטתו של אבו מאזן לבטל את הבחירות, חרישה השתתפה בכינוס חירום של כל המפלגות, למעט פת"ח, שנועד לנסות למנוע את הביטול. היא הדגישה בפני עשרות המועמדים את תפקידם של החברה האזרחית וארגוני הנשים בדברים כמו פעילות לובי מול ארגוני האו"ם והקהילה הבינלאומית. בכינוס היתה הסכמה מקיר לקיר שצריך לארגן מחאה ממושכת מול המוקטעה ובכיכר השעון המרכזית ברמאללה ובעזה נגד ביטול הבחירות, עד שייצא עשן לבן.

פת"ח תמשיך לזרוח?

סועד זלום, מספר 2 ברשימת פת"ח, אשתו של השהיד מרוואן זלום ואמא לשתי בנות, עובדת באוניברסיטה הפתוחה ובעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, היא דמות חדשה יחסית בזירה הפולטית. זלום מייצגת את הנשים שהמשיכו את דרכם של השהידים והאסירים ששלמו מחיר כבד למען המולדת.

בכל רשימה שבדקתי יש אסיר משוחרר או אשת אסיר או שהיד – מעמד של כבוד מיוחד וסמל למאבק המתמשך בכיבוש. גם אשתו של גדול האסירים, מראוון ברגותי, התפצלה מפת"ח והקימה מפלגה עם עוד בכיר מפתח שעקר למפלגת חירות החדשה.

זלום משוכנעת שהפיצולים של תנועת פת"ח ההיסטורית מעידים רק על גודלה של המפלגה וגדולתה. לתפיסתה, אף אחד לא יכול לקחת מפת"ח את ההשגים הגדולים שלה למען פלסטין. "פת"ח היתה הבית הפלסטיני הגדול ותישאר כזאת. כמו שאי אפשר להסתיר את אור השמש בעזרת כף היד, כך פת"ח תמשיך לזרוח", היא אומרת.

אך למרות הסיסמאות הגדולות, קשה לא להרגיש את האכזבה הגדולה שלה מכך שפת"ח נמצאת בסכנה לאבד את השלטון. זלום לא רצתה להתחייב על עצם קיום הבחירות, אך הבטיחה להגן ולקדם כל חוק שמטיב עם הנשים הפלסטיניות ומשפר את מעמדן בחברה. היא משוכנעת שכל החלטה שיקבל אבו מאזן תהיה לטובת העם הפלסטיני.

מהשיחה עם מספר 2 בפת"ח לא יצאתי עם תקווה גדולה, ולא התרשמתי שהאג'נדה הפמיניסטית עומדת בראש מעייניה של התנועה החשובה הזאת, שחרטה על דגלה ייצוג נשים ושותפות אמיתית בין גברים לנשים בהובלת העם הפלסטיני לחופש ועצמאות.

קשה להתרשם שפת"ח באמת רואה בעצמה את אור השמש שזלום תיארה, ושהיא מתכוונת באמת להילחם למען קיום הבחירות. בזמן שנציגי המפלגות והרשימות הגדולות והעצמאים מקימים חדרי מצב וקבוצות כדי להיאבק למען קיום הבחירות, ברשות הפלסטינית מגששים בזהירות כדי לבדוק עד כמה ביטולן יעורר את השטח.

בין אם הבחירות יתקיימו או לא, ניכר שהתנועה הפמיניסטית נמצאת בלב המאבק על הדמוקרטיה הפלסטינית, ומככבות בה נשים מנהיגות חזקות מכל הפלגים. אחרי הכל, אין מודעת יותר מקבוצה של נשים שנאבקות בכל סוגי הדיכוי לתפקידה הקריטי של הדמוקרטיה הפעילה במאבק בפטריארכיה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חייבים להבחין בין ויתורים שאינם בלב הערכי לאלו שמהווים התקפה על עיקר העיקרים. תמר זנדברג ונפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חייבים להבחין בין ויתורים שאינם בלב הערכי לאלו שמהווים התקפה על עיקר העיקרים. תמר זנדברג ונפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חוק האזרחות: הצפרדע שעלולה לחנוק את השמאל הציוני

כניסתן של מפלגות שמאל לממשלה החדשה מחייבת ויתורים ופשרות, אבל תמיכה בחוק האזרחות תבהיר שאין לשמאל הזה קווים אדומים והכל נתון לסחר-מכר פוליטי. את החוק הזה אי אפשר לתקן או למתן. הוא רקוב מוסרית מהשורש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf