newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הודות לעילת הסבירות: ניצחון לדיירים ממשיכים בדיור הציבורי

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע שהחלטה של משרד השיכון לא להכיר בדייר שהתגורר עם אימו בדיור ציבורי כ"דייר ממשיך" היא "לא סבירה". "ניצחון גדול לדייר ולכל הדיירים בארץ", אומרת עורכת דינו

מאת:
דיירים בדיור הציבורי מקשים להתמודד מול מערכת חזקה מהם. שיכון בחדרה, 2007 (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

דיירים בדיור הציבורי מקשים להתמודד מול מערכת חזקה מהם. שיכון בחדרה, 2007 (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

בזמן שכל המדינה רועשת על ביטול אפשרי של עילת הסבירות, התקבל פסק דין חשוב, שקובע כי דייר שהתגורר עם אימו במשך שנים בדירת דיור ציבורי הוא "דייר ממשיך".

בפסק דין בעל משמעות חברתית רחבה, השופטת בטינה טאובר מבית משפט המחוזי בחיפה קבעה שהחלטת הוועדה העליונה במשרד השיכון, לפיה יונתן בנימיני, דייר בדירת עמידר, אינו דייר ממשיך, איננה סבירה. הוועדה דחתה פעם אחר פעם את בקשותיו של בנימיני בהסתמך על דו"חות "ביקורי המעגל" שערכה עמידר לאורך השנים, בהם הוא לא הופיע כדייר.

>> מצב חירום: מאבקי הדיור הציבורי עולים מדרגה

החברות המשכנות עורכות מדי שנה "דו"חות מעגל" כדי להבין מי מתגורר בדירות ולקבוע בהתאם את שכר הדירה. השופטת טאובר קבעה בפסק דינה שהוועדה "בחרה לתת משקל מכריע לביקורי המעגל תוך התעלמות מיתר הראיות, המצביעות על כך שהעותר גר עם המנוחה (אימו; מד"ש) משך כל השנים באופן שמזכה אותו להיות דייר ממשיך בדירה".

פסק הדין התקבל על רקע גל פינויים של דיירים בדיור הציבורי, רבים מהם דיירים ממשיכים שזכאותם לא הוכרה, כפי שדיווחנו בעבר. הסיבה העיקרית היא שבתיקון לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי מ-2009 הוקשחו התנאים ונקבע כי אם הדייר הממשיך לא זכאי לדיור ציבורי בעצמו, עליו לפנות את הדירה.

הוראות המעבר פוטרות מפינוי את מי שהתגורר עם זכאי לדיור ציבורי במועד קבלת החוק, והמשיך להתגורר איתו במשך ארבע שנים לפחות, עד שהזכאי לדיור ציבורי נפטר.

לצד הקשחת התנאים, דיירים ממשיכים מתקשים להוכיח שהם אכן התגוררו בדירות המדוברות, ובתי המשפט לא נוהגים להתערב בהחלטות הוועדות מטעם משרד השיכון. מכאן הבשורה החשובה בפסיקה, שמעידה, אולי, על שינוי מגמה בכיוון הרצוי.

"פסיקה מהפכנית". עו"ד תמר קידר

"פסיקה מהפכנית". עו"ד תמר קידר (צילום: אדי ישראל חשיפה בית ספר לצילום)

"המאבק לקבלת פסק הדין המהפכני בהלך הרוח, שהעדיף את הראיות שהציג הדייר הממשיך מול ביקורי המעגל, לא היה פשוט", אומרת עו"ד תמר קידר שייצגה את בנימיני. "נדרשו לשם כך שלוש עתירות מנהליות. בית המשפט קיבל את טענות העותר בדבר פגמים שנפלו בהחלטת הוועדה ובדבר חוסר סבירותה הקיצוני. אחרי שלושה סיבובים, עם הרבה נחישות והתמדה, זהו ניצחון ענק לדייר ולדיירים בכל הארץ".

קידר אומרת שהביקורים של משרד השיכון "הם ראייה כבדת משקל", אבל במקרה זה "השכל הישר וההוגנות ניצחו את הבירוקרטיה האטומה. זה הישג עבור רבים שהם חסרי יכולת ולא יכולים להילחם על זכויותיהם. יש תקווה."

דני גיגי, מנכ"ל הפורום לדיור ציבורי,  אמר שהפסיקה בבית המשפט המחוזי באה בעקבות פסיקה תקדימית בעליון בנושא זה. "אנחנו בפורום הדיור שמחים שסוף סוף האמירות בבית המשפט העליון מחלחלות מטה", אמר.

במקרה שנדון בעליון, החליט בית המשפט להחזיר לדיון נוסף בוועדה של משרד השיכון החלטה לא להכיר ביהודה אהוד אסיס, שביקש להמשיך לגור כ"דייר ממשיך" בדירת דיור ציבורי. השופט יוסף אלרון קבע ש"אין להשלים עם עקירת המערער מסביבתו המוכרת והתומכת על בסיס דו"חות 'ביקורי מעגל' דלים בפרטים, שניתן לתהות על מידת דיוקם". אלרון הוסיף שאכן "דיור ציבורי הוא משאב מוגבל ויקר ערך, אולם אסור שהדבר יבוא על חשבון החלשים שבחלשים שבחברה הישראלית".

השופטת ענת ברון כתבה בפסק דינה, כי הגישה לפיה משפחה שהתחמקה מתשלומי שכר דירה, או הסתירה הפרה של חוזה השכירות כביכול, מרוויחה, "אינה מביאה בחשבון את פערי המידע ואת פערי הכוחות המשמעותיים בין אותו דייר בדיור ציבורי החי בעוני, ובין נציג החברה המשכנת. באותה נקודת מפגש של ביקור המעגל, הדייר נמצא בעמדה נחותה", אם בשל מצבו הכלכלי או בשל מחסומים אחרים, שפתיים, תרבותיים או אחרים.

במקרה של בנימיני, אימו לא ידעה קרוא וכתוב בעברית, ועדיין חתמה על דו"חות הביקור מול נציג החברה המשכנת. הדו"חות, כך לפי פסק הדין, היו חסרים בפרטים נוספים.

"פסק הדין שהתקבל על ידי בית המשפט בחיפה הוא הסנונית לשינוי בגישת השופטים כלפי חברת עמידר וכלפי דיירי הדיור הציבורי", אומר גיגי. "אנחנו שמחים שבית המשפט אימץ את החשדנות כלפי החברות המשכנות בכלל וכלפי חברת עמידר בפרט. תמיד טענו שביקורי המעגל של עמידר הפכו למגמתיים ושהמטרה שלהם בסופו של דבר היא לנשל את דיירי הדיור הציבורי מזכויותיהם. הגיע הזמן שבית המשפט יתקן את העוול הזה".

הישג שישרת את כל דיירי הדיור הציבורי. הפגנה נגד פינויים מעמידר ביפו, מאי 2021 (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

הישג שישרת את כל דיירי הדיור הציבורי. הפגנה נגד פינויים מעמידר ביפו, מאי 2021 (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

גם ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה בירכה על הפסיקות בעליון ובבית המשפט המחוזי בעניינם של דיירים ממשיכים, ואמרה שזו הוכחה שהביקורים של החברות המשכנות לא נעשים באופן מקצועי.

"המדיניות הממשלתית ארוכת השנים של הפקרת הדיור הציבורי והתעמרות קשה בדיירים לא יכולה להימשך", אמרה לזימי. "קורת גג צריכה להיות כבר זכות בסיסית, בדיוק כפי שהיתה עם הקמת המדינה הזו. הזכות הזו היא ההזדמנות הכי גדולה לניתוק העוני הרב-דורי. הגיע הזמן שנהיה מדינה שבה עוני לא יעבור בירושה".

בימים אלה דנים בכנסת בחידוש החוק, שיאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם. החוק, המכונה "חוק רן כהן" על שם יוזמו, בוטל בפברואר האחרון לאחר ששר הבינוי והשיכון החליט לא להאריכו. לזימי הביעה תקווה שהחוק, המאפשר לדרי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות שהם גרים בהן ולהעביר את התמורה לקרן לרכישת דירות ציבוריות חדשות, יחודש.

בתגובה לכתבה נמסר מ"עמידר החדשה", כי "החברה תלמד את פסק הדין (שאינו חלוט) ואת נסיבות המקרה ותשקול את צעדיה בהתאם". ממשרד השיכון נמסר כי "בימים אלו, משרד הבינוי והשיכון לומד את הדברים".

הכתבה נערכה לאחר פרסומה כדי לתקן שני פרטים. שמחנו ללמוד שאמו של מר אסיס לא נפטרה כפי שנכתב. 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כ-40 אחוז מתקציב החינוך של מועצת אלקסום מוקדש להסעות של ילדים מהכפרים הבלתי מוכרים. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

יסחבו פערי התפתחות והשכלה עד אחרית חייהם. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום: יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

הילדים הלא מוכרים להורים הלא מוכרים בכפרים הלא מוכרים בנגב

אלפי ילדים בגיל חינוך חובה בכפרים הלא מוכרים בנגב לא רשומים לגנים. במקום לספק כיתות, המדינה מתעלמת מהחלטות ומציעה פתרונות גרועים. במשך שנים ישראל מתעמרת בתושבים בתקווה שיעזבו את אדמותיהם, והילדים משלמים את המחיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf