לקראת יום העצמאות האריתראי, בקהילה חוששים מעוד התפרצות אלימה

"המצב רק החמיר בחודשים האחרונים". מפגין שנפצע בעימותים בין תומכי למתנגדי משטר, לאחר מחאה נגד כנס תמיכה בשלטון האריתראי, ב-2 בספטמבר 2023 (צילום: אורן זיו)

"אני גרה בשכונת התקווה, שכביכול ידועה כשכונה של תומכי השלטון (האריתראי; א"ז), הם רובם שם. מאוד מפחיד לעבור ברחוב, הכל מתוח. זה הבית שלי, גדלתי פה, ואני לא מרגישה בטוחה בגלל אנשים שמאיימים עלי בשל הדעות שלי", כך מתארת מרי מזטגו, בת 19, מבקשת מקלט מאריתריאה שהגיעה לארץ בגיל שבע, את המצב בדרום תל אביב בחודשים האחרונים.

"מכירים אותי מהרשתות החברתיות", מספרת מזטגו, "הם רואים שאני מתנגדת (לדיקטטורה באריתריאה; א"ז), מאיימים עליי, אומרים 'ראינו מה את עושה, חכי חכי יגיע תורך'. אחרי ספטמבר המצב נהיה יותר גרוע. אני לא יכולה לצאת מהבית וללכת לעבודה או לעשות דברים בסיסיים".

כמה שבועות לפני שפרצה המלחמה, בספטמבר 2023, התרחשו עימותים קשים בדרום תל אביב בין תומכי ומתנגדי משטר אריתראים החיים בישראל. גל האלימות התחיל ב-2 בספטמבר, אחרי ששגרירות אריתריאה ארגנה פסטיבל גדול בישראל, כפי שהיא עושה גם במדינות אחרות, כדי לגייס כסף ותמיכה ממבקשי מקלט החיים פה – זאת, בנוסף ל-2% מס הכנסה שהמשטר האריתריאי מנסה לגבות ממי שעזב את המדינה ומעוניין לשלוח כספים לבני משפחתו שנותרו מאחור, מס שמכניס למדינה הרודנית והענייה מאות מיליוני דולרים בשנה.

לפני האירוע באותה שבת, ארגונים, אנשי דת ופעילים בקהילת מבקשי המקלט פנו למשטרה בבקשה לא לאפשר את קיומו, לאור האלימות שפרצה במדינות אחרות שבהן התקיים אירועים דומים, כמו שוודיה וקנדה. המשטרה לא נענתה לבקשה. בשעות הבוקר המוקדמות באותה שבת בספטמבר, עוד לפני ששוטרים הגיעו לאבטח את האולם הפרטי שנשכר לצורך האירוע בדרום תל אביב, מאות מתנגדי משטר הגיעו דרוכים למאבק.

אחרי מקרי הרצח, המשטרה הגבירה את הנוכחות בדרום תל אביב. שוטרים עוצרים תומכי משטר בשכונת התקווה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

בערך בעשר בבוקר המשטרה ניסתה להרחיק את המוחים באמצעות רימוני הלם, אלות ופרשים, אבל אלה הסתערו על האולם וזרעו בו הרס, פגעו במכוניות משטרה והשליכו אבנים על שוטרים. השוטרים בתגובה ירו רימוני גז והלם ואף ביצעו ירי חי, שממנו נפצעו כ-15 מפגינים. זאת הפעם הראשונה שבה בחרה המשטרה בירי חי ללא אבחנה במחאה בתוך ישראל מאז אוקטובר 2000. לאחר מכן, כשההפגנה כבר עמדה לפני פיזור, הגיעו למקום מאות תומכי משטר, ולמרות הנוכחות המשטרתית הגדולה בשלב הזה, התפתחו קטטות המוניות.

גם בשבועות שלאחר האירוע, המצב לא נרגע. בסוף ספטמבר נרצחו שני מבקשי מקלט: ב-26 בספטמבר נרצח היילה מספין, בן 50, בתל אביב, לאחר שלפי עדויות יצא בשעת לילה מעבודתו, נתקל בתומכי משטר שביקשו לבדוק את הטלפון הנייד שלו, וכשסירב דקרו אותו.

במוצאי שבת 30 בספטמבר, נרצח מבקש מקלט כבן 35 בקטטה בין תומכי ומתנגדי משטר ליד מכולת בנתניה. לפי מקורות בקהילה, התקיפה קרתה לאחר שמתנגד משטר הותקף לעיני ילדיו מוקדם יותר באותו היום בעיר. אחרי שני מקרי הרצח, הגבירה המשטרה את נוכחותה בדרום תל אביב, ואף ביצעה פשיטה על "מטה" תומכי משטר בכניסה לשוק התקווה, שכלל גג שממנו תצפתו על האזור.

אחרי שפרצה המלחמה, מתנגדי משטר רבים הגיעו להתנדב בפעילויות למען החברה האזרחית בישראל, למשל באריזה ובחקלאות. מבקש מקלט מאריתראה אף הציל קצין פצוע, וקיבל בעקבות זאת תושבות.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

עבור רבים בציבור, האירועים היו הפעם הראשונה שבה שמעו על כך שבין עשרות אלפי מבקשי המקלט מאריתריאה יש גם כאלה שתומכים במשטר, וחלקם אף ממש פועלים בשליחותו לדכא התנגדות לדיקטטורה מחוץ לגבולות המדינה. לאחר העימותים, היו מי שקראו לגרש את תומכי המשטר, אך הבעיה מלכתחילה היא במדיניות ארוכת השנים בישראל שלא לבדוק את בקשות המקלט של מי שהגיעו לפה כבר לפני יותר מ-15 שנה, וחיים ללא מעמד מסודר וללא תנאים סוציאליים בסיסיים.

ב-25 במאי יצוין יום העצמאות האריתראי, שנחגג על ידי תומכי המשטר. מבקשי מקלט מתנגדי משטר מביעים חשש כי האירועים הקשים מספטמבר יחזרו על עצמם, ומעידים כי בחודשים האחרונים, בזמן שהציבור הישראלי עסוק במלחמה, המשיכה המתיחות הקשה בין המחנות האריתראים.

"הם הדפיסו 400 חולצות אדומות", אמר פעיל מתנגד משטר על ההכנות של תומכי המשטר ליום העצמאות. "אנחנו לא יודעים אם הם יעשו את זה לפני התאריך או אחריו". לדברי פעיל אחר, "אם האירוע יקרה, אנשים ייצאו להפגין כמו בשנה שעברה. אי אפשר לעצור את הכעס של האנשים".

"הם רוצים להראות שהם שולטים בנו"

השבוע, לקראת האפשרות שיתקיימו "חגיגות", התכנסו כמה מתנגדי משטר במרכז "המהפכה הכחולה" – הצבע של מתנגדי הדיקטטורה – בדרום תל אביב. הם נפגשים שם מדי שבוע – המקום מוקף מצלמות אבטחה ואינו גלוי לעוברים ברחוב. ב-2 בספטמבר האתר הותקף על ידי תומכי משטר לבושים בחולצות אדומות, שהיכו אנשים והשחיתו ציוד. המתנגדים מבקשים דבר אחד: לבטל את האירוע, כדי למנוע חזרה של המראות הקשים מספטמבר.

צאגה אברה, בת 31, הגיעה לארץ לפני 13 שנה. לדבריה, "תומכי הדיקטטורה לא באמת חוגגים, אלא רק מאיימים עלינו ומפזרים שנאה, דרך שירים, דרך הרשתות החברתיות. זה כולל קללות ואיומים ברצח, והם באמת רצחו אדם. הם גם עושים. אנחנו מרגישים מאוימים בבית, בבית הספר, ברחוב. המשטר שלח אותם לאיים, יש להם קשר איתו. הם לא רוצים שנחשוף את כל מה שעבר עלינו. ברחנו משם כדי למצוא מקום מוגן, כדי שיהיה לנו עתיד. שילמנו מחיר, ואנחנו לא מוגנים. הם רוצים להראות שהם שולטים בנו".

"תמיד יש פחד שעוקבים אחרינו, שמחפשים אותנו". מימין לשמאל: מתנגדי המשטר צאגה אברה, מרי מזטגו ומרהאווי אמביה, בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו)

בחודשים האחרונים, אומרת אברה, "רואים על הפנים של אנשים שכולם בדיכאון, לכולם קשה נפשית, ותמיד יש פחד שעוקבים אחרינו, שמחפשים אותנו. המצב רק החמיר". על האפשרות שהמחאה תתפרץ שוב היא אומרת: "זה מעורר כעס, אי אפשר לשתוק. גם לנו יש רגשות שמתפרצים, אי אפשר לסבול את זה".

מרהאווי אמביה, בן 37, הגיע לארץ בגיל 21. "אנחנו מתגעגעים לארץ שלנו אבל לא יכולים לבקר", הוא אומר. "הם (תומכי המשטר; א"ז) יכולים לבנות שם בית, אני לא. נמאס לנו, אנחנו רוצים שתהיה לנו מדינה דמוקרטית. אני לא חושב רק על עצמי, אלא גם על תומכי המשטר. אני מתנגד לא רק בשבילי, אלא גם בשבילם. הבעיה שלנו היא שהם מתכננים לעשות את החגיגה של הדיקטטור, ואנחנו לא מסכימים. אנחנו נגד אלימות, אנחנו רוצים לחיות בצורה דמוקרטית, אבל הם דוחפים אותנו לריב. הם מסתובבים עם סכינים, אבנים וברזלים".

אמביה אומר כי היתה לו תקווה שאחרי אירועי ספטמבר והתעוררות השיח על מתנגדי משטר מול תומכיו, ישראל תפעל בנושא. "קיוויתי שהמדינה תפריד בין תומכים למתנגדים. מי שתומך במשטר, למה הוא בא לפה? אם אני רוצה לחזור, אני לא יכול כי ירצחו אותי. אותם צריך להחזיר". הוא מבקש מהרשויות בישראל לעצור את זה, "לא לאפשר להם לעשות את החגיגה כדי שלא יהיה בלגן. אני דואג למדינה ולאנשים שלי. מפחיד אותי שאנשים ימותו".

"המצב החריף בחודשים האחרונים", מוסיפה מזטגו. "הם מוכנים. זה לא רק חולצות, זה סכינים, אבנים, היה אקדח. הם בודקים בטלפון שלך ומחפשים עליך באיזה צד אתה, וברגע שהם מבינים שאתה לא איתם, הלך עליך. אני מפחדת גם שאפנה למשטרה והיא לא תהיה זמינה". לדבריה, "זה לא קרה פתאום, זה קרה בכל אירופה, ושם לקחו אחריות (ביטלו את האירועים; א"ז). ישראל משום מה לא התנגדה, ונתנה לזה לקרות. המדינה בחרה לתת לזה יד. זה חיים של אנשים שהמדינה בוחרת להתעלם מהם".

"למשטרה אין שום סימפתיה"

בישראל חיים כיום כ-23 אלף מבקשי מקלט, לעומת 53 אלף ב-2013. כ-18 אלף מהם מאריתריאה. רבים עזבו במהלך השנים בסיוע האו"ם למדינות מערביות, ואחרים עזבו "מרצון" למדינות שלישיות, בהן אוגנדה ורואנדה – אחרי שישראל פתחה את מתקן חולות וכלאה בו מבקשי מקלט ללא הגבלת זמן, הליך שבוטל בהמשך על ידי בית המשפט.

ישראל לא בודקת את הרוב המוחלט של בקשות המקלט, ומאלה שכן נבדקות מתקבל רק שיעור אפסי. בעוד שבמדינות המערב, שיעורי ההכרה במבקשי מקלט מאריתריאה הם בין 80% ל-90%, בישראל התהליך הזה בעצם לא מתקיים, והמבקשים נותרים ללא מעמד, ללא זכויות סוציאליות בסיסיות ובלי אפשרות להתקדם בחייהם.

האלימות בין מתנגדי המשטר באריתריאה לתומכיו לא החלה בספטמבר. למעשה, היא נמשכת כבר יותר מעשור, ומתלקחת בעיקר סביב יום העצמאות האריתראי ואירועים שמארגנת השגרירות בישראל. מבקשי מקלט וארגונים אומרים שהשלטון האריתראי מפעיל רשת של תומכי משטר בישראל (ובמדינות אחרות), כדי לדכא כל התנגדות למשטר גם מחוץ לאריתריאה.

טולדה אבבה, בן 45, הגיע לארץ לפני 17 שנה: "השלטון באריתריאה הוא לא רק דיקטטורה, זה שלטון טוטליטרי. הם שולטים באנשים בתוך המדינה – אין שם מרחב להשמיע ביקורת פוליטית או דעה אחרת – הם שולטים בכל המרחב הציבורי. והם גם שולטים באנשים בגלות, כדי שלא ישמיעו ביקורת על השלטון. זאת המטרה של החגיגה, לשלוט באנשים בגולה. הם משרתים כזרוע ארוכה של השלטון כאן. הם לא רוצים לחגוג את יום העצמאות, אלא להרוג אותנו, לשלוט בו ולדכא אותנו".

אבבה הוסיף כי פנה למשטרה, אך כבשנה שעברה, טרם קיבל מענה. "אין להם שום סימפתיה. הם יותר סימפתיים לתומכי המשטר, כנראה בגלל הקשרים (של ממשלת ישראל עם אריתריאה; א"ז)".

מזגטו מזכירה כי בספטמבר חלק מחבריה הישראלים החלו לראשונה להבין את המורכבות בתוך הקהילה האריתראית בישראל. "כשהייתי בעבודה הקודמת שלי, היו כאלה שהתעניינו מה זה אומר, אדום וכחול. אבל הרבה לא מתעניינים, הם רק שואלים על הבלגן. רוב הישראלים לא מבינים את המצב, וכרגע יש מלחמה אז מן הסתם זה במקום האחרון בסדר העדיפויות שלהם".

גורם במשטרה אמר ל"שיחה מקומית" כי עד עתה לא הוגשה בקשה לקיום האירוע, "ואם תוגש בקשה כזו היא לא תאושר". הוא ציין כי כרגע "אין מודיעין על צפי לאירועים, אגל אנחנו נערכים סביב התאריך". הוא אמר שהוא מאמין כי הצדדים "לא יבחנו את הסבלנות שלנו בעת מלחמה, ולא יגרמו לחזית נוספת".