newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נשירה מוגברת של מורים אינה טעות - זאת המדיניות

ישראל מעודדת מסלולי הכשרת מורים אינסטנט, בידיעה ששיעור הנשירה של בוגריהם כפול מבמסלולים רגילים. מורים צעירים עוזבים לפני שהם מתפנים לזעוק על התנאים המשפילים, והתחלופה המהירה מחלישה את המנהלים ואת ארגוני המורים. התלמידים, בעיקר המוחלשים, נפגעים, אבל למי אכפת מהם כשאפשר לחסוך?

מאת:

בראשית השבוע פירסם רם כהן, מנהל תיכונט ע"ש אלתרמן בתל אביב, פוסט מטלטל, שזכה לכמעט 4,000 שיתופים, אודות נשירת מורים והמחסור החמור בגננות, מורות ומנהלות (גברים ונשים) במערכת החינוך.

"מה יהיה עם מערכת החינוך המצומקת שהמפלס שלה כבר מזמן מתחת לקו האדום ואין מה שימלא אותה?" כתב כהן, והפנה אצבע מאשימה כלפי משרד החינוך שמסרב להכיר בבעיה, ובוודאי שנכשל להתמודד אתה.

הנשירה אינה כשל תפקודי. מורה בבית ספר בירושלים. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: קובי גדעון / פלאש90)

אלא שכהן טועה. נשירה מוגברת של מורים מהמערכת אינה כשל תפקודי, אלא מדיניות סדורה. מדינת ישראל מעודדת מסלולי הכשרת מורים אינסטנט, בידיעה ששיעור הנשירה מהוראה של הבוגרים הוא כפול מבוגרי מסלולי הכשרה רגילים.

מורים צעירים, בורים ונלהבים, עוזבים את המערכת לפני הם מתפנים לזעוק על תנאי ההעסקה המשפילים, ואת מקומם יתפסו הדיוטות חדשים. תחלופה מהירה מחלישה את המנהלים בשטח, ובכך מחזקת את המשרד הריכוזי ומחלישה את ארגוני המורים. מי שמשלם את המחיר הם התלמידים, ובמיוחד המוחלשים שבהם שזקוקים לסביבה יציבה. אבל למי אכפת מילדים, כשאפשר לחסוך כסף?

"לא הוגדרו תהליכי תכנון כוח אדם בהוראה"

על פי מעט הנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-2015, כרבע עד שליש מהמורים החדשים עזבו את ההוראה בתוך חמש השנים הראשונות לעבודתם. באותה שנה קלטה המערכת 10,350 מורים חדשים, אולם 6,471 מורים (ותיקים וחדשים) עזבו. כך נדרשה המערכת להשקיע מאמצים בקליטת עשרת אלפים מורים חדשים ב-2016, שרובם עזבו, וחוזר חלילה.

דו"ח מבקר המדינה ל-2019 חשף שבמשרד החינוך "לא הוגדרו תהליכי עבודה משרדיים לתכנון כוח אדם בהוראה […] ולא הוגדרו תחומי האחריות לתכנון זה". נמצא "קשר רופף בחינוך היסודי בין הכשרת המורה לבין המקצוע שהוא מלמד".

רק 40% מהמורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, וכן רק 40% מהמורים לאנגלית ביסודי ובעל יסודי, הם בעלי הכשרה להוראת מתמטיקה ואנגלית. רק 12% מהמורים המלמדים עברית בבתי הספר היסודיים עברו את ההכשרה נדרשת.

רק ל-40% מהמורים יש הכשרה מתאימה. שיעור מתמטיקה, אילוסטרציה (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

עוד קבע המבקר שהכשרת המורים אינה תואמת את צורכי המערכת; הסטודנטים להוראה אינם מתנסים בהוראה במהלך הלימודים בהיקף הנדרש; יותר ממחצית המורים המאמנים את המורים החדשים לא עברו הכשרה לתפקיד; ובכלל – אין למשרד החינוך מסגרת מערכתית לאיתור ולהשמה של מורים חדשים.

כשהון אנושי החליף את האנשים

ואף על פי כן אני טוען כי לא מדובר בכשל מערכתי. זאת אינה טעות, אלא המדיניות. אנחנו אוכלים עכשיו את פרי הבאושים שייבאו ממשלות הימין מארה"ב: סטנדרטים במקום תוכניות לימודים, מדידה במקום הערכה, מתמטיקה במקום תוכן הומני, עובדי קבלן במקום זכויות, ותחלופת מורים על פני ותק – הכל נובע מאותה השקפת עולם, שמסתכלת על בני אדם כ"הון אנושי" ולא כאנשים.

מאה שנים אחורה, מורים היו מי שסיימו לימודים בתיכון, ובתוך כך סמינר של שנה אחת בחינוך: תולדות החינוך, מחשבת החינוך ודרכי החינוך. במהלך השנים הורחבו הלימודים לשנתיים, שלוש, ולבסוף ארבע שנים אקדמיות.

תוכנית ההכשרה לא השתנתה מהותית, וכללה השכלה רחבה וכללית, התמחות בתחומי הדעת שהמורים מתעתדים ללמד, לימודי חינוך בהיקף של כשליש מתוכנית הלימודים, ורכיב של התנסות מעשית בהוראה.

היקף לימודי החינוך נמצא כל השנים במגמת צמצום. כך למשל על פי "מתווה אריאב" הנהוג כיום בהכשרת המורים, תעודת הוראה ניתנת למי שלמד 4 ש"ש (כלומר קורס שנתי אחד) בחינוך, 4 ש"ש בדרכי החינוך, 2 ש"ש (קורס סמסטריאלי) במחקר בחינוך, ועוד 6 ש"ש קורס התנסות מעשית בבתי הספר. זה הכול, וזה עוד הרבה, כפי שתראו.

שקר המנהיגות החינוכית

ב-1985 התחולל המהפך הניאו-ליברלי, שראשיתו בניו ג'רסי ארה"ב. מי צריך לבזבז זמן על לימודי חינוך ופדגוגיה כאשר יש מחסור חמור במורים, הישגי התלמידים ירודים, וארגוני המורים דורשים זכויות ומעלים את מחיר הרפורמות?

הרעיון היה לגייס צעירים חדורי מוטיבציה חברתית, להגביר את התלהבותם באמצעות מצג שווא של יצירת "נבחרת" ו"קבוצת עילית" שבאמצעות "מנהיגות חינוכית" תחולל "מהפכה חברתית". הצעירים, שהיה להם כבר תואר ראשון במשהו, עברו קורס קיץ אינטנסיבי (בתנאי פנימייה) בטכניקות מסירה ואסטרטגיות ניהול כיתה, ונשלחו אל החזית, בכיתות התלמידים.

מהר מאוד התברר שהמנהיגים החינוכיים חסרי ההשכלה הפדגוגית נושרים מההוראה בשיעורים גדולים יותר מאשר מורים שלמדו חינוך במתכונת המסורתית. 40% מבוגרי התוכניות האלטרנטיביות פרשו מהוראה בתוך שנתיים. בתוך חמש שנים נותרו שם רק בודדים מהם.

מחקר מ-2014 הראה שיש קשר ישר בין היקף הלימודים הפדגוגיים בהכשרת המורים לבין שיעור הנשירה של מורים חדשים. שיעור הפרישה מהוראה בתוך שנה אחת של מי שקיבלו הכשרה פדגוגית מצומצמת בתוכניות האלטרנטיביות, גדול פי שלושה מאשר שיעור הפרישה בקרב מי שהוכשרו במסלול הפדגוגי המסורתי.

הופכים את הכשל לאידאולוגיה

אחת מתוכניות העילית האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב נקראת Teach For America. תוכלו למצוא באתר את ההבטחות: "אתה תהיה חלק מהתנועה לשינוי העתיד של אמריקה", "הצטרף וצור שינוי ישיר על עתיד האומה", "אנחנו כבר לא יכולים לחכות לשינוי שאתה תוביל".

בתוכנית זאת מצאו את הפתרון לנשירה של המורים מהמקצוע. לא תאמינו כמה זה פשוט: הם קבעו כסטנדרט שבוגרי התוכנית מתחייבים לעבוד בבתי הספר לפחות שנתיים. במהלך זה הם הפכו את הכשל לאידאולוגיה.

הנורמה – נשירה בתוך שנתיים. תלמידים בתוכנית Teach for America (צילום: משרד האוצר האמריקאי)

אם הבוגרים פורשים בתוך שנתיים, זאת תהיה הנורמה. המערכת לא רוצה מורים ותיקים שמתחילים לחשוב על תנאי עבודתם, שמתלוננים על כשלי הניהול של החינוך או שמצטרפים לאיגודי המורים. המערכת מעדיפה למצות מהם שנתיים של התלהבות נעורים, ואחר כך להחליף אותם בצעירים רעננים חדשים.

כמו כל רעיון אמריקאי רע, תוכניות להכשרת אינסטנט מורים המעודדות תחלופה מהירה הגיעו גם לישראל. אחת מהן היא תוכנית חותם, שמכשירה בעלי תואר ראשון להיכנס לכיתות בתוך קורס קיץ אחד. בדיוק אותן סיסמאות: "אנחנו מחפשים אותך!", "אתם תזכו להשפיע על התלמידים שלכם", ולחובבי ז'אנר הסיירת מצה"ל: "החותמיסטים בוחרים בכל בוקר מחדש להתמודד עם הקושי". ככל שידוע (כאן עמוד 147) מחצית מבוגרי חותם לא המשיכו בהוראה לאחר שנתיים.

וזה העניין. המדיניות הניאו-ליברלית אינה רואה שום בעיה בנשירת מורים. במקום שהמערכת תתמודד עם הקושי, היא מגייסת חותמיסטים נלהבים שיעשו זאת עבורה. הם יפרשו בתוך שנתיים, וצעירים חדשים יבואו במקומם. על הדרך אנחנו מקבלים מנהלי בתי ספר וארגוני מורים מוחלשים. רווח משולש לממשלת ישראל.

נ.ב.
האם אפשר אחרת? בוודאי שכן. בשעה שארה"ב וישראל תומכות בנשירה, בפינלנד הלכו בדיוק בכיוון ההפוך: הכשרת מורים במסלול ממושך של תואר ראשון ושני; רוב שעות ההכשרה מוקדשות לרכישת עצמאות פדגוגית בקורסים לפיתוח תוכניות לימודים וביצוע מחקרי שדה ומחקרי פעולה; וביטול הפיקוח מצד המדינה ודרישת עצמאות מקצועית מלאה של המורים והמנהלים בבתי הספר.

התוצאה: בפינלנד שיעורי הנשירה של מורים במהלך החמש שנים הראשונות הוא 6.2%, לעומת 45% בארה"ב.

* עדכון 1.2.20: מגיבים אחדים טוענים שבוגרי חותם נשארים בבתי הספר בהיקף רחב, אולם לא הוצג מקור מידע חלופי לזה המקושר בטקסט. בכל מקרה הסוגיה בכתבה היא תמיכת המדינה בהכשרת מורים מזורזרת, ותכנית חותם משמשת רק כדוגמה לכך.

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf