המלחמה ומקומם הנפקד של האזרחים הערבים מחוללים שמות בכלכלת ג'נין

בעוד ששמה של ג'נין נקשר אצל ישראלים רבים לארגונים הפלסטיניים במחנה הפליטים שבעיר ולאירועים הביטחוניים המתרחשים בו תדיר, בתודעתם של האזרחים הפלסטינים, שמה נקשר בראש ובראשונה בשווקים שלה. ג'נין הפכה בשנים האחרונות למרכז מסחרי מרכזי עבור האזרחים הערבים.7 באוקטובר שינה את המציאות הזו, כמו ששינה אותה באזור כולו.

"ג'נין היא יותר ממרכז מסחרי עבורנו, היא יעד שבועי שבו קונים את כל הצרכים שלנו, נהנים מהאווירה ומהמסעדות שלה וחווים את האווירה הערבית והפלסטינית שלנו", אומר עלי אבו ליל מעין מאהל, ומוסיף: "בתקופת הקורונה, כשנסגרו המחסומים, היעדר הגישה לג'נין הורגש מאוד. נכון שכל המצרכים מצויים גם כאן, וחלקם אולי באיכות גבוהה יותר, אבל זה עניין של הרגל, וגם נושא המחירים חשוב מאוד, שכן המחירים בג'נין נמוכים בהרבה מאשר בישראל. עכשיו, ברמדאן, אנחנו מרגישים יותר שג'נין חסרה לנו, שכן האווירה שם ברמדאן שונה מבכל מקום אחר".

"ג'נין סבלה מאוד בשנים האחרונות. ב-2023 היו כ-90 ימי שביתות בעיר בעקבות גל החיסולים, וב-2022 המספר היה דומה. השביתות הללו השפיעו כמובן על התנועה הכלכלית, שהגיעה לאחר סגירה מתמשכת בתקופת הקורונה", מסביר ראש לשכת המסחר בג'נין, עמאר אבו בכר. "בסופי השבוע, במיוחד בשבתות, נכנסים לג'נין בממוצע 6,000 עד 7,000 מכוניות, ובימים רגילים כ-3,000 מכוניות. אנחנו מדברים על הכנסה יומית לג'נין שנעה בין 6-10 מיליון שקלים. תאר לעצמך שכל זה נעצר מאז 7 באוקטובר, ותבין את  הנזק הכלכלי שזה מסיב לעיר. רחוב אבו בכר, הרחוב המסחרי המפורסם והגדול ביותר בג'נין, כמעט ריק בימים אלה".

"נכון שהעבודה חזרה חלקית בשיטת המשלוחים, אבל אי אפשר להשוות את זה למכירות רגילות", אומר מחמוד, בעל חנות בגדים בג'נין. "אי אפשר לדמיין את החג המתקרב בלי לקוחות מתוך הקו הירוק. אפשר לומר שהחנויות שלנו קרובות לפשיטת רגל".

השנתיים האחרונות בג'נין היו סוערות במיוחד. באחד האירועים, יחידת מסתערבים התנקשה בפלסטיני באמצע השוק המלא באנשים. בסרטון שהפך לוויראלי ברשת, הצלם מסתובב בשוק וברקע קולות ירי ופיצוצים ממחנה הפליטים. אישה מטורעאן, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מספרת: "גם כשהיו אירועים אלימים, היינו נוסעים לג'נין. לפעמים היינו שומעים קולות ירי וממשיכים להסתובב. שומעים את הפיצוצים וממשיכים בקניות. בג'נין יש תחושת ביטחון ונוחות שאנחנו לא מרגישים במקומות אחרים. המוצרים בשפע והמחירים זולים בהרבה מבערים שלנו, ונוכחות המשטרה הפלסטינית בכל מקום משפרת את תחושת הביטחון. אנחנו מתגעגעים לג'נין, במיוחד במהלך הרמדאן".

"דמיינו את הצעירים שאין להם מה להפסיד"

למרות שאוכלוסיית הגדה עולה על 3.2 מיליון נפש, ג'נין אינה יעד מסחרי עבור תושבים מערים אחרות בגדה. "הגישה אליה קשה בגלל המרחק הגיאוגרפי, אבל בעיקר בגלל המחסומים. ג'נין היא עיר גבול, והמיקום הפך אותה למרכז מסחרי לערבים המגיעים מתוך הקו הירוק", אומר אבו בכר. "בג'נין יש כ-5,000 חנויות סיטונאיות. כל החנויות הללו תלויות בקונים ערבים ישראלים, ובימים אלה הן ממש סובלות. למרות שחלק מהאוטובוסים מגיעים מעת לעת דרך מעבר תאנים, הם מעטים מאוד –  בגלל המרחק הגיאוגרפי, המחסומים ובעיות תנועה".

לגבי ייבוא סחורות אומר אבו בכר: "לא היו הגבלות על ייבוא, אולי בגלל שישראל מרוויחה הרבה מהעניין הזה, אבל במצב רגיל, כשאין מכירות, הייבוא ממילא יורד משמעותית.

"באוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין יש כ-5,000 סטודנטים ערבים אזרחי ישראל, שבימים כתיקונם מהווים הכנסה חשובה למחוז – משכר דירה, אוכל, קניות ואפילו תחבורה ציבורית. מתחילת המלחמה, כל התלמידים הללו לומדים באמצעות זום, כלומר מרחוק, וזה היווה מכה נוספת לכלכלת ג'נין".

לדברי אבו בכר, ההשפעה הכלכלית האמיתית על הגדה המערבית לאחר 7 באוקטובר לא נובעת מהיעדר קונים מתוך הקו הירוק. "למרות גודל הנזק הזה, המכה העיקרית היא מניעת כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל. במחוז ג'נין לבדו עובדים בישראל 30 אלף איש, והם הפסיקו לעבוד בימים אלה.

"האבטלה היא ברמות הגבוהות ביותר. בנוסף לעובדים שעבדו בישראל, ישנם אלפים שעבדו בשנים האחרונות במסעדות ובחנויות. כעת, עם הפסקת הפעילות המסחרית, רובם פוטרו. וכבר זמן מה שעובדים מקבלים מחצית משכרם עקב הקיצוץ הישראלי בכספי הרשות, וזה מגביר את המשברים בכלכלה האישית. שיעור הצ'קים החוזרים הגיע ל-75%, מספרים חסרי תקדים. כמחצית מהאנשים בג'נין אינם עובדים ואין להם מקורות הכנסה. בפגישה שלי עם נציגי מנהלת התיאום הפלסטינית, הודעתי להם על כך וביקשתי להעביר את דבריי לגורם הישראלי, שסגירת ג'נין לא מועילה לאף אחד ורק גורמת להחרפה במשברים, שלא תביא תועלת לאיש".

"חשבו על המספר העצום הזה של צעירים שאיבדו את מקור פרנסתם, ולא רואים כל אופק. חשבו על הקלות שבה הם יכולים להימשך להתנגדות המזוינת, במיוחד כשיש שם פיתויים כלכליים", אומר מחמוד, בעל חנות, ומוסיף: "דמיינו את הצעירים שאין להם מה להפסיד, וכיצד זה יגביר את שנאתם ועוינותם כלפי ישראל. ההגבלות האלו רק מגבירות את המשבר ומסבכות את הסכסוך יותר".