הקרב על ראשות הגוף שמשפיע על חיי האזרחים הערבים בישראל

אף שוועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל היא לכאורה הגוף הפוליטי הבכיר של הפלסטינים בישראל, הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, גוף ותיק יותר, הוא בשנים האחרונות, במיוחד אחרי אישור תוכנית 922 לחברה הערבית ב-2015, בעל משמעות מעשית ניכרת יותר, שכן משרדי הממשלה פועלים מולו. במילים אחרות, בעוד ועדת המעקב היא הגוף הפוליטי הבכיר, ועד ראשי הרשויות נוגע יותר לחיי היומיום של הפלסטינים בישראל.

ראשי הרשויות ברחוב הערבי שילמו על חוסר האמון בממסד

לכן לבחירות שייערכו בשבועות הקרובים לתפקיד יו"ר ועד ראשי הרשויות יש משמעות גדולה, מה עוד שהשנה הבחירות לתפקיד הזה לובשות אופי פוליטי מובהק. מצד אחד מאזן גנאים, שנבחר לאחרונה מחדש לראשות עיריית סח'נין וזוכה לתמיכת רע"מ של מנסור עבאס, ומהצד השני ד"ר סמיר מחאמיד, שנבחר שנית ברוב עצום לראשות עיריית אום אלפחם. מחאמיד לא שייך רשמית לאף מפלגה, אבל זוכה לתמיכה שקטה של חד"ש.

ועד ראשי הרשויות הוקם ב-1974, שמונה שנים לפני ועדת המעקב. הוא הפך משמעותי בעקבות יום האדמה הראשון, ב-30 במרץ 1976. הממשלה והממונה על מחוז הצפון מטעם משרד הפנים, ישראל קניג, הפעילו אז לחצים כבדים על הרשויות המקומיות הערביות כדי שלא יצטרפו לשביתה שהוכרזה בעקבות הפקעת אדמות באזור סח'נין, עראבה ודיר חנא.

הלחצים נכשלו, הרשויות הערביות הצטרפו לשביתה, ובעימותים שהתפתחו הרגו כוחות הביטחון שישה אזרחים ערבים. מאז הפך יום האדמה לנקודת ציון בתולדות המאבק של אזרחי ישראל הערבים למען זכויותיהם, ובתולדות הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בכלל.

היו"ר הראשון של ועד ראשי הרשויות היה חנא מויס, ראש המועצה המקומית ראמה. את מקומו תפס איברהים נימר חוסיין, ראש עיריית שפרעם, אחריו שאוקי חטיב, ראש מועצת יפיע, ואז מוחמד זידאן, ראש המועצה המקומית כפר מנדא.

עד תחילת שנות ה-2000, מי שעמד בראש ועד ראשי הרשויות עמד גם בראש ועדת המעקב. אולם ראמז ג'רייסי, ראש עיריית נצרת דאז, ביקש להפריד בין התפקידים. ג'רייסי שימש ראש ועד ראשי הרשויות, ואילו מוחמד זידאן המשיך לכהן כראש ועדת המעקב עד שהתפטר ב-2014. במקומו נבחר לראש ועדת המעקב מוחמד ברכה, והוא משמש בתפקיד עד היום.

ב-2013, מאזן גנאים, שכיהן גם אז כאז ראש עיריית סח'נין , נבחר ליו"ר ועד הרשויות, וב-2018 החליף אותו בתפקיד מודר יונס, ראש המועצה המקומית עארה-ערערה. יונס לא התמודד בבחירות המקומיות האחרונות, ולפיכך יתקיימו עכשיו בחירות. ועד הרשויות ממומן באמצעות דמי מנוי שנתיים מהרשויות המקומיות, אך לרוב אין בכך די, ולכן הוא זוכה למימון כעמותה רשומה מגופים וממוסדות מחו"ל.

"לוועד הרשויות יש תפקיד חשוב מאוד מבחינה לאומית ופוליטית. הוא לא רק מסגרת מקצועית המפגישה את ראשי הרשויות", מסביר מזכיר חד"ש, אמג'ד שביטה. "איש לא מכיר את הבעיות של החברה כמו ראשי הרשויות. הם נמצאים  בקו המגע הראשון עם האנשים. הם קרובים יותר לאנשים מחברי הכנסת".

יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, הודיע ​​לאחר הבחירות כי הוא תומך בגנאים, שכיהן כח"כ מטעם רע"מ בכנסת הקודמת, לפני שפרש וחזר להתמודד בהצלחה על ראשות עיריית סח'נין. עבאס ינסה, מן הסתם, להביא ראשי רשויות אחרים לתמוך בגנאים. גם ראש מועצת כפר מנדא עלי זידאן, שהתמודד בתחילה על ראשות ועד הרשויות, החליט לתמוך בגנאים.

מצד שני, נראה שחד"ש תתמוך במחאמיד. גם אם לא תודיע על כך באופן רשמי, היא תבקש מראשי רשויות אחרים הקרובים אליה לתמוך בו. שאר המפלגות והתנועות ברחוב הערבי לא הביעו עד כה עמדה.

נראה שלגנאים ניסיון רב יותר, הוא גם היה שותף לדיונים על תוכנית 922. מחאמיד נתפס כמי שמייצג שינוי, הוא הצליח מאוד בעיריית אום אלפחם, וזכה לכן להישג יפה מאוד בבחירות האחרונות. הקדנציה של גנאים בכנסת לא נחשבת מוצלחת, ולכן לא משחקת לטובתו. התמיכה בו מצד עבאס ורע"מ, שלהם התנגדות בחלק מהחברה הערבית, עשויה גם היא לפעול נגדו, בעוד מחאמיד מגיע כמועמד עצמאי.

"אנחנו בחד"ש לא הכרזנו תמיכה באף מועמד, ומתחייבים לשתף פעולה עם כל יו"ר שייבחר ולעזור לו ", אומר שביטה. "באופן אישי, אני מאמין שליו"ר שנבחר בעיר שלו בהסכמה רחבה (כלומר מחאמיד; ב"ז) תהיה עבודה  קלה יותר מיו"ר שנבחר בתחרות עזה ויש לו מתנגדים בעיר שלו (כלומר גנאים; ב"ז), אבל באופן כללי שני המועמדים טובים".

"הבחירות יהיו פוליטיות לחלוטין, ולכן אנחנו כצוותים מקצועיים לא נתערב בהן", אומר מנכ"ל ועד הרשויות, אמיר בשאראת. "התחרות חזקה מאוד בין שתי דמויות חשובות מאוד בחברה הערבית, בין ראשי שתיים מהערים החשובות ביותר".

בשאראת טוען שמעמדו של ועד הרשויות התחזק בשנים האחרונות. "מעמדן של המפלגות ירד, במיוחד לאחר הקמת הרשימה המשותפת", אומר בשאראת. "ועד הרשויות הפך לייצוגי יותר, בגלל שהוא מייצג ראשי ערים נבחרים ומוכר על ידי המשרדים והמוסדות".

לגבי חלוקת התפקידים בין ועדת המעקב לוועד הרשויות, מסביר בשאראת, כי ועד הרשויות מתמקד בדיונים עם הממשלה לגבי תקציבים, תוכניות, ופרויקטים גדולים. במקום שכל רשות מקומית תעבוד לחוד מול משרדי הממשלה. לוועדת המעקב תפקיד יותר פוליטי: היא מביעה עמדות מדיניות, מארגנת מחאות ושביתות, ומייצגת את כל הקשת הפוליטית, כולל מפלגות שלא נכנסות לכנסת.

הסיבה המרכזית לעליית מעמד ועד הרשויות, טוען בשאראת, היא תוכנית 922. "ב-2016, חודשים לאחר השקת תוכנית החומש, שלוועד ולרשימה המשותפת היה תפקיד מרכזי בהעברתה, הוחלט על הקמת צוותים מקצועיים בתוך הוועד", אומר בשאראת.

אם קודם לכן הוועד הורכב מראשי הרשויות, מנהל משרד ומזכירה, אחרי השקת תוכנית 922, הצוותים שהקים הוועד עקבו אחרי מימוש התוכנית, ועמדו בקשר עם משרדי הממשלה מצד אחד ועם הרשויות המקומיות מצד שני. הפעילות הזו המשיכה לאחר אישור תוכנית החומש השנייה, 550, בזמן ממשלת בנט-לפיד.

"היום לוועד יש מנכ"ל, שלושה עובדים שעוקבים אחרי החלטות ממשלה, שתי עובדות בחמ"ל למלחמה בפשיעה, עובד בחמ"ל בכפר קאסם, שהוקם בעקבות המלחמה, ורכז תקשורת, בנוסף לצוות שהיה לפני כן," מספר בשאראת. "הציפיות של הציבור ושל משרדי הממשלה מהרשויות המקומיות (הערביות) עלו, והוועד התאים את הצוות שלו לציפיות הללו".

"עד לפני כמה שנים, עבודת ועד הרשויות התמקדה בעיקר בהצגה של צרכים ודרישות בפני משרדי הממשלה", אומר שביטה. "הם בדרך כלל חיכו שהמשרדים יביאו פתרונות. תפקיד ראשי הרשויות בוועד היה חשוב מאוד, אבל מחויבותם ליישובים שלהם היתה חשובה יותר. בשנים האחרונות, לאחר שהוועד בנה צוותים מקצועיים מיוחדים, חל שינוי איכותי בעבודתו".

בשאראת אומר שאחד התחומים שהוועד יכול להתרחב אליו הוא המאבק בפשיעה. "כשהתופעה הזו מתפשטת בצורה נוראית כל כך, היא מצריכה יותר מאשר רק מעקב אחר מספרים והצעת פתרונות", אומר בשאראת. "יש צורך להתמקד בפיתוח תוכניות פעולה באמצעות אנשי מקצוע ולהבטיח שהרשויות יהיו מחויבות לה, ולדאוג שהמשרדים הממשלתיים יאמצו אותה".