ראשי הרשויות ברחוב הערבי שילמו על חוסר האמון בממסד

הייאוש שולט. מצביע בנצרת בבחירות המקומיות, פברואר 2024 (צילום: מוחמד חלאילה)

הבחירות ברשויות המקומיות בחברה הערבית עמדו השנה בסימן שתי תופעות, שבפועל קשורות זו בזו. ירידה בשיעור ההצבעה מצד אחד, והפסד של ראשי רשויות רבים מצד שני. שתי התופעות מספרות סיפור אחד: אכזבה מהמערכת הפוליטית, גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית, בעיקר על רקע העלייה בפשיעה וחוסר היכולת של הרשויות להתמודד איתה.

בחברה הערבית מתביישים לדבר בחירות כשהמונים נהרגים בעזה

שיעור ההצבעה ברשויות הערביות עמד על 75%. הרבה יותר משיעור ההצבעה ברשויות היהודיות, שעמד על כ-50%, אבל הרבה פחות מ-90% ההשתתפות בבחירות ברשויות הערביות בסיבובים קודמים.

"הסיבה הכי בולטת לשיעור ההצבעה הנמוך היא כמובן המלחמה", אומר ג'עפר פרח, מנהל  מרכז מוסאווה. "כשאתה רואה את בני עמך נהרגים בצורה כזו ובקצב הזה, טבעי שתרד ההתעניינות שלך במועצות המקומיות ובכל דבר אחר".

פרח מציין שמדובר בתופעה חדשה. ברשויות היהודיות נרשמת ירידה בשיעור ההצבעה כבר שנים ארוכות, כתוצאה מכך שהבוחר היהודי מאמין שהכל מתחיל ונגמר בשלטון המרכזי, ולכן לשלטון המקומי אין השפעה. בחברה הערבית זה שונה, מסביר פרח, שכן מראש לא היה אמון בשלטון המרכזי, ולכן שיעור ההצבעה ברשויות המקומיות היה גבוה מאשר שיעור ההשתתפות בבחירות הכלליות.

דווקא התהליך שבמסגרתו השלטון המרכזי העביר סמכויות, במיוחד בתחום השירותים החברתיים, לידי הרשויות המקומיות, דרדר את מעמדן בעיני הציבור הערבי. "הרשויות המקומיות לא התנגדו, מתוך מחשבה שהדבר יגדיל את סמכותן ואת כוחן", סבור פרח, "אבל בסופו של דבר הן (הרשויות המקומיות) הפכו לשק חבטות גם מול האזרחים וגם מול הממשלה. החברה הערבית לא מאמינה בשלטון המרכזי, אבל עכשיו היא גם לא מאמינה בשלטון המקומי. גם האמון במערכת המשפט ירד כתוצאה מרמת האלימות הגבוהה".

ניצח בדוחק, לאחר שבפעמים הקודמות ניצח ברוב גדול. ראש עיריית נצרת עלי סלאם (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

עליית רמת הפשיעה ברחוב הערבי וההשתלטות של ארגוני פשיעה על חלק מהרשויות המקומיות הערביות היו הנושא שעניין את החברה הערבית יותר מכל נושא אחר, לפני 7 באוקטובר. הפרשן והפעיל הפוליטי איהאב ג'בארין טוען שהנושא הזה היה בין הגורמים לירידה בשיעור ההצבעה. העלייה בפשיעה, הוא אומר, הביאה לירידה באמון בממסד בכלל, וברשויות המקומיות בפרט. בכמה ישובים שבהם נשמעו טענות על השתלטות משפחות פשע על הרשות המקומית נרשמה ירידה בשיעור ההצבעה.

לתופעה הזו יש גם היבטים חיוביים. "נרשמה ירידה (בכוחן) של הרשימות החמולתיות מול עלייה של רשימות צעירים בכמה ישובים", אומר ג'בארין. זה סימן חיובי".

בנצרת, לדוגמה, מציין ג'בארין, יותר מ-50% מהאזרחים לא הצביעו. ראש העיר המכהן, עלי סלאם, ניצח בפער קטן של 1,400 קולות את יריבו מחד"ש, שריף זועבי, לעומת פער של אלפי קולות במערכות בחירות קודמות. "הרוב לא הצביעו כהצהרת עמדה נגד הנהלת העירייה הנוכחית", טוען ג'בארין. "הייאוש בנצרת שולט. הוא מוביל להגירה לנוף הגליל, לשפרעם, לחיפה ואפילו לכפרים באזור. הייאוש הוא שהוביל לאחוז ההצבעה הנמוך".

לדברי ג'בארין, כמעט בכל ישוב שנרשמה בו עלייה משמעותית בפשיעה, האזרחים יצאו נגד ראש הרשות המכהן. בסך הכל, ב-30 מבין 66 הרשויות הערביות, כלומר בכ-45% מהן, נרשם מהפך וראש המועצה המכהן הפסיד. 21 ראשי רשויות, כלומר כ-32%, שמרו על תפקידם, וב-15 רשויות, כלומר 23% מכלל הרשויות הערביות, ייערך סיבוב שני.

ביישובים שבהם היתה הצבעה חמולתית חזקה, שיעורי ההצבעה נשארו הגבוהים בארץ: 93% השתתפות בעין מאהל, 93% בבועינה-נגידאת ו-92% בכפר מנדא.

המפלגות איבדו חלק ממעוזיהן, בסכנין הפסידה חד"ש למאזן גנאים, שיחזור לעמוד בראש העירייה אחרי קדנציה לא מוצלחת בכנסת. גם בדיר חנא הפסידה חד"ש את ראשות הרשות. בעראבה המועמד של חד"ש, עומר נסאר, עבר לסיבוב שני, ובאיכסל חד"ש זכתה בראשות הרשות.

בסך הכל, לפי פרח, רע"מ הצליחה להכניס חברי מועצה בנצרת וב-28 ישובים נוספים, בעוד חד"ש התמודדה  ב-40 ישובים והכניסה נציגים ב-32 מועצות מקומיות, בסך הכל 70 חברי מועצות מחד"ש, לעומת 20 חברי מועצות לבל"ד.

רע"מ הפסידה את ראשות העירייה ברהט, העיר הערבית הגדולה בישראל, לאחר שראש העירייה, עטא אבו מדיעם, הפסיד לטלאל אלקרינאווי, ראש העירייה לשעבר, שהתחבר למועמדים מקומיים ולכוחות פוליטיים ארציים, כולל בל"ד. אחוז ההצבעה בבחירות ברהט היה גבוה, כ-90%.

נכשל בהכנסת נציג בעיר מעורבת כמו נוף הגליל. איתמר בן גביר בביקור בקלפי בתל אביב-יפו, פברואר 2024 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

"אני חושב שרע"מ יצרה לעצמה אויבים חדשים", מעריך פרח. "בבחירות לכנסת היא קיבלה ברהט כ-80% מהקולות. כעת קיבלה פחות מ-50%. זה עשוי להשפיע עליה בבחירות הקרובות לכנסת, במיוחד אם שאר המפלגות הערביות יהיו חכמות וינצלו את המצב".

לפי פרח, "ראשי רשויות ערביות משלמים את מחיר הייאוש של האזרחים מהשלטון המרכזי. הממשלות הצליחו להעביר את הכעס של האזרחיים לרשויות המקומיות, ראינו מקרים שבהם משפחתו של המועמד הפיל אותו. במילים פשוטות, הדרישות רבות, ויכולתה של הרשות המקומית מוגבלת, ולכן לא משנה מה יבטיח ראש העירייה או המועמד, הוא ימצא את עצמו מוגבל ביישום ההבטחות, וכך יכעיס גם את מקורביו". הסיכום של פרח הוא שהבחירות האחרונות הוכיחו את "חולשתה של מערכת החמולות, את דעיכת המפלגות, ובמיוחד את ירידת האמון במערכת הפוליטית כולה".

בערים המעורבות, אומר פרח, המצב קצת שונה. בחיפה יהיו ארבעה חברי מועצה ערבים, לאחר שחד"ש הצליחה לשמור על שני המושבים שלה, ובמקביל, בל"ד הכניסה נציג למועצה וכך עשתה גם הרשימה של "עומדים ביחד" בראשות סאלי עבד. בעכו מספר חברי המועצה הערבים נשאר זהה, חמישה, לאחר הרשימה שאיחדה את כל המפלגות הערביות בעיר איכזבה וזכתה רק בשלושה מושבים, אבל רשימה של צעירים ערבים קיבלה שני מושבים, ואת תפקיד סגן ראש העירייה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

בנוף הגליל הרשימה הערבית המשותפת קיבלה ארבעה מושבים, אחד יותר מבפעם הקודמת, בעוד הרשימה של בן גביר לא הצליחה להיכנס למועצה. בתל אביב-יפו רשימה בראשותו של מועמד ערבי, אמיר בדראן, קיבלה שלושה מושבים, ובלוד, למרות המאמץ של ראש העירייה יאיר רביבו לפזר את קולות הערבים, הרשימה הערבית שמרה על כוחה. כך קרה גם ברמלה.

"בערים מעורבות האזרחים הערבים מביעים את עמדתם לגבי הגזענות של הממסד והמדינה, רואים ברשות המקומית נציגה של המדינה. ולכן הצביעו באחוזים גדולים", מסביר ג'בארין, "הרשימות הערביות חיזקו את מעמדן ברוב הערים הללו או לפחות שמרו על המצב הקיים".

השורה התחתונה, לפי ג'בארין, היא ש"החברה הערבית ראתה בבחירות את האמצעי היחיד כדי להביע את דעתה נגד הפשע המאורגן", והיא ניצלה את ההזדמנות. "חלק לא הצביעו וחלק הצביעו נגד המצב הקיים", אומר ג'בארין. "חוסר שביעות הרצון הוא לא רק ממקרי הרצח, אלא מכל השחיתות, מהמכרזים, ומכל מה שקורה".

מספר הנשים הערביות שנבחרו למועצות המקומיות נשאר נמוך. בבחירות התמודדו פחות ממאה מועמדות, אומר פרח, גם בגלל המלחמה וגם בגלל עליית הפשע המאורגן, ו-17 נשים בלבד נבחרו, מתוכן שמונה מחד"ש. מספר הנשים שנבחרו דומה למה שהיה בבחירות הקודמות.

מודר יונס, ראש הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, לא התמודד לראשות מועצת ערה-ערערה, ולפיכך כעת צריך למנות ראש ועד ארצי חדש. רע"מ תומכת במאזן גנאים, אבל גם ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל-פחם, שנבחר ברוב מוחץ לכהונה נוספת, הוא מועמד חזק. גם עלי זידאן, יו"ר מועצת כפר מנדא, במירוץ, אבל סיכויו קטנים יותר.