הרפורמה בבגרות: הזדמנות להעריך תלמידים לפי ידע, מיומנות וערכים

השבוע פרסם משרד החינוך את רפורמת הבגרות, לפיה שפות ומתמטיקה יוערכו במבחנים חיצוניים (אחידים ומחייבים), בעוד המקצועות האחרים יעברו להערכה פנימית, כלומר על ידי המורות והמורים בכל בית ספר בנפרד. הרפורמה, על פי תפיסת השרה יפעת שאשא ביטון, נועדה להעביר את כובד המשקל משינון ידע אל שימוש בידע.

אלא שעצם שינוי המבחן מחיצוני לפנימי לא משנה את מהותו, והוא עלול להסתיים בעוד מאותו דבר. האתגר הוא לראות בידע ובשימוש בו מקשה אחת שלמה, גם במהלך ההוראה וגם במהלך ההערכה המסכמת. אציג בהמשך כלי שנועד לסייע בכך, ושאני שותף לפיתוחו במסגרת צוות משימה מטעם איגוד מנהלות ומנהלי המחלקות לחינוך בשלטון המקומי.

המטרה ראויה: לעבור משינון ידע לשימוש בידע

השרה שאשא ביטון כתבה השבוע שהרפורמה תחזק את מדעי החברה והרוח, משום שהערכה פנימית בכל בית ספר תעניק לתלמידים "חוויית למידה" משמעותית יותר ותסייע "ברכישת מיומנויות למידה".

ראוי קודם כל לציין, שגם בהערכה פנימית וגם במבחן חיצוני אפשר להציג שאלות זיכרון נחותות, כמו: "ציין/צייני ארבע סיבות ל…". כאן וכאן אפשר להציג שאלות ניתוח מתקדמות, כמו: "איזה מארבע הסיבות היא המרכזית בעיניך? הצג/הציגי שלושה נימוקים המחזקים בחירה זאת".

האתגר המהותי יותר הוא ההפרדה בין מיומנויות לבין למידה. למקצועות השפות והמתמטיקה ניתן מעמד בכיר יותר, לכאורה משום שהם מקנים כלים לחשיבה, לניתוח ולהבעה, כלים שיכולים לשרת את כל תחומי הלימוד האחרים. אולם דווקא משום כך לא נכון להשאיר את הבחינות החיצוניות דווקא בתחומים אלה, שכן יש להשתמש בהערכת הכלים הלשוניים והמתמטיים כאשר בוחנים את כלל התכנים הנלמדים.

אי אפשר להשתמש בלי לדעת

הנה דוגמאות נוספות לתפיסת ההפרדה. במפגש של נשות הייטק שנערך השבוע, במסגרת היוזמה לשיפור הישגי התלמידים במבחני פיזה, נטען שבעולם העבודה העכשווי "אנשים לא נמדדים על מה שהם יודעים, אלא על היכולת שלהם ללמוד עוד", וכן "שמערכת החינוך לא מלמדת את הילדים שלנו איך ללמוד".

הדברים מזכירים טענות אחרות, ולפיהן חשוב יותר להקנות לתלמידים "ערכים", ושבמערכת החינוך יש "דומיננטיות להישגיות אקדמית שאינה מותירה זמן להתמקדות בלימודי ערכים".

קל מאוד להסכים עם שתי הטענות, שהרי מי יקום נגד יכולות למידה? ומי יקום נגד ערכים? אלא ששתי הטענות שגויות. למעשה, מערכת החינוך (לדעתי) לא עושה שום דבר מלבד להקנות יכולות למידה וערכי התנהגות לתלמידים.

הסיבה לכך היא שאין הפרדה בין ידע ובין השימוש בידע והשיפוט הערכי שלו. מדובר בשלבים היררכיים המתרחשים האחד בעקבות השני, ולא בנפרד. תחילה יודעים על מה מדובר; אחר כך מבינים אותו (במובן של שליטה עצמאית בידע, בשונה מדקלומו); אחר כך משתמשים בידע בעולם האמיתי (ובכך משכללים את היכולות); ולבסוף מעריכים או שופטים את היישום, ההתנהגות או ההתרחשות, ובכך משכללים את סולם הערכים.

אין קיצורי דרך. אי אפשר "ללמד" ערכים או יכולות, ללא מסד הלמידה "העיונית", כלומר ללא ידע. יתרה מכך, כל פרק לימוד שניתן להעלות על הדעת מאפשר את רכישת מלוא הרצף שתואר, וכל מהלך הערכה אמור לבחון את כל מרכיביו: ידע, הבנה, יישום ושיפוט.

היוזמה לפיתוח מודל בגרות חדש

במטרה להתמודד עם אתגר מבחני הבגרות, נערך בקיץ האחרון מפגש בעלי עניין, ביוזמת איגוד מנהלות ומנהלי מחלקות לחינוך בשלטון המקומי (ראו מאמרי כאן). בהמשך למפגש הוקם צוות מצומצם, בראשות נועה צוק, מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית משגב, שהתמקד בפיתוח הכלים להערכה מסכמת.

האתגר הוא לפתח כלי הערכה שיתייחס לכל קשת מעשה החינוך: ידע, מיומנויות וערכים, ואף יעתיק את מוקד ההתייחסות מאחד המרכיבים אל המכלול השלם. נדרש כלי גמיש, שיאפשר לכל מורה ומורה להתאימו לצורכיהם ולצרכי תלמידיהם, ויחד עם זאת ייצור שפת הערכה ארצית משותפת. ולבסוף, הכלי צריך להיות אינטואיטיבי ופשוט, וניתן להתאמה מקומית בקלות.

חשוב להדגיש, אין כוונה לפתח תוכניות לימודים חדשות. המוקד אינו בתכנים הנלמדים, אלא בניצול כלל רציף הלמידה: ידע, הבנה, יכולות וערכים.

לדעת, לרצות, לעשות

לשם פיתוח הכלי, נעזרתי בניתוח שהציע יאן עמוס קומניוס באחד מספריו, באשר לדמות הבוגר הרצוי. קומניוס, שהיה איש דת, האמין בלב שלם שאלוהים, בשעה שברא את האדם (זכר ונקבה) בצלמו, הטביע בנו את תכונותיו האלוהיות.

שלוש הן תכונות האל, לדעת קומניוס: הוא יודע הכול, הוא רוצה כל (במובן שהוא חופשי לבחור), והוא כמובן כל יכול לממש את בחירותיו. על כן טען שהאדם הבוגר צריך, בדומה לצלם האל הטמון בו, לדעת את כל האמת, לרצות את כל הטוב ולעשות את כל הנכון.

דמות בוגר זאת היא המטרה של מערכת החינוך. כלומר המורות והמורים צריכים תחילה להדריך את התלמידים לדעת ולהבין את כל מה שיש בכל תחומי הדעת; אחר כך, על סמך ההבנות, לבחור להם את דרכם בעולם; ולבסוף לפעול ולממש את בחירותיהם.

קטלוג היכולות השלם

בהתאם לשלושת התחומים (ראו איור) מיינתי ל-12 קבוצות את כלל מטרות ההוראה המופיעות בתוכניות הלימודים של משרד החינוך. כדי לדעת את כל האמת אנו נדרשים ליכולות שכליות, ולצידן כלי חקר, שפה ומתמטיקה. כדי לבחור בטוב, אנו נדרשים ליכולות אישיות וחברתיות, כמו גם קבלת החלטות וניהול; וכדי לעשות את הנכון, אנו נדרשים ליכולות פעולה, לתפיסה חושית, למלאכה וליצירה.

אגב המיון ל-12 קבוצות, נאספו כ-20 יכולות בכל אחת מהקבוצות (מיד אדגים). חשוב להדגיש שהמיון חוצה מקצועות לימוד. למשל, היכולת להציג נתונים בטבלה, שמופיעה כיכולת מתמטית, אינה נלמדת רק בשיעורי מתמטיקה, ולכן אינה מופיעה רק במבחן במתמטיקה. כמעט בכל תחום דעת ניתן לדרוש מהלך הבנה ויישום באמצעות מיון טבלאי.

שלושה שלבי שימוש בכלי

כדי להשתמש בכלי, על המורה להגדיר תחילה את דרך ההערכה לתלמידים. הכלי עצמו אינו מוגבל לדרך הערכה מסוימת, ואמור להתאים לכל דרך.

משברור מה מעריכים, יש לסרוק את הקטלוג שתואר לעיל, ולבחור את היכולות המרכזיות שחשובות למורה במסגרת מהלך ההוראה והלמידה. למשל, מורה יכול לבחור את היכולת "להעז רעיונות, התנסויות ומהלכים חדשים", את היכולת "לייצג מצבים בשפה מתמטית", או את היכולת "לזהות רצף עלילה וסדר כרונולוגי".

בשלב השלישי, יש לתרגם את היכולות אל מונחי התוכן שנלמדו בפועל. זהו השלב שבו היכולות הכלליות, המתאימות לכל תוכניות הלימודים, מקבלות את הלבוש הספציפי המתאים לכל מורה. למשל, היכולת "לחזות או לנבא התפתחות" נלמדה בשיעור אקולוגיה בהקשר של הצגת תרחיש מדעי לנוכח התחממות כדור הארץ. אותה יכולת נלמדה בשיעור היסטוריה בהקשר של ניתוח תוצאות מלחמת העולם השנייה, ובשיעור ספרות בהקשר של השלמה יצירתית של התחלה של סיפור.

מרגע שיש בידי המורה הגדרה של היכולות שבהן הוא מתמקד, והאופן המעשי שבו הן מקבלות ביטוי בתוכן שהוא מלמד, הרי שהשלמנו את המלאכה. התלמיד נבחן על תוכן שהוא למד, אך בה בעת הוא נבחן על יכולת למידה בסדר גודל גבוה יותר. אנו יכולים להעיד לא רק על היקף הידיעות שעומד לרשותו, אלא גם על יכולתו לעשות שימוש ערכי בידע.

דוגמה לשימוש בכלי הערכה

ניקח לדוגמה משימת הערכה שבחרה מורה לאזרחות, באמצעות פרויקט תרומה לקהילה. התכנים הם אלה שנלמדו בכיתה, אבל ההערכה תבוצע תחת רשימת יכולות כגון: "לאתר מקורות מידע רלוונטיים", "לסווג ולמיין נתונים", "לשאול שאלות על מידע קיים", "לגלות רגישות ואחריות לעולם", "לבחון את המצב מנקודות מבט מגוונות", "לגלות סולידריות לאחרים ולצורכיהם", "להפעיל טכניקות עבודה בכלים ובחומר", ו"לייצג רעיון באמצעים אומנותיים".

כל אלה הן יכולות מתוך תוכניות הלימודים של משרד החינוך, שנראה שמעולם לא זכו לחשיפה, מעבר לאזכורן במסמכי המשרד. כעת, יוכלו המורות והמורים לממש אותן במסגרת משימות ההערכה שניתנות לתלמידים.

בתעודת ההערכה המסכמת של כל תלמיד ותלמידה, לא יהיה כתוב רק הציון 100 באזרחות, אלא שהתלמיד אכן איתר בהצלחה שלושה מאמרים רלוונטיים לנושא הנלמד, מיין בשום שכל את המידע שאסף לפי תחומי הטיפול של הרשות המקומית, זיהה וניסח צורך של תושבי היישוב, פיתח מענה הולם לצורך, והציגו בדרך בהירה ומעוררת השראה.

אנחנו תקווה שמי שיקבל את תעודת הערכה כגון זאת של תלמיד או תלמידה, בוגרי מערכת החינוך, יוכל להתרשם עד כמה הבוגר שלפניו יודע, מיומן וערכי.

—

* קריאה לפעולה: הכלי שתואר אכן פותח, אולם הוא חסר עדיין את חוות דעתם של מורות ומורים, שינסו להשתמש בו בפועל, ובכך יאירו לנו על שיפורים אפשריים. מורות ומורים וכן מנהלות ומנהלים בחטיבה העליונה, שנכונים לנסות זאת בזמן הקרוב, מוזמנים ליצור קשר במייל: נעה צוק או גיל גרטל. תודה.