סדרת הרצאות מקוונות לסולידריות עם הקהילה המדעית הפלסטינית

הלב נחמץ מזוועת המתקפה הרצחנית של פוטין על אוקראינה. חוסר האונים, הזעם, החמלה, הייאוש, עולים על גדותיהם. אנחנו צופות באימה בדיווחים, קוראים עוד ועוד מאמרים שמנסים לתפוש משהו, לתרום להבנת מה שאינו ניתן להבנה כלל. ובתוך כל זה, הנחמה היחידה היא הסולידריות הבינלאומית רחבת ההיקף – הן מצד ממשלות והן מצד ארגונים, מוסדות, ואנשים פרטיים, אזרחי העולם.

ולנו, בפינתנו הקטנה בפלסטין/ישראל, יש סיבה נוספת לחמיצות הלב. פתאום מתברר שהתנגדות לכיבוש אינה רק לגיטימית, אלא אף נישאת על כפיים; ממשלות המערב אינן מסתפקות בגינויים פורמליים ומטילות על רוסיה סנקציות כואבות.

אגודות ספורט בינלאומיות (כדורגל, שחמט) משעות את השתתפות הנציגויות הרוסיות; אוניברסיטאות מנתקות קשרים עם מוסדות אקדמיים ברוסיה; המנצח  ואלרי גרגייב, תומך פוטין, מפוטר מתזמורת מינכן, וכן הלאה. כל הנימוקים המתייפייפים בגנות חרמות בתחומי התרבות, הספורט והאקדמיה מתפוגגים באוויר. מדוע כל זה לא מתרחש בתגובה על הכיבוש האכזרי, רב השנים, בפלסטין?

בדיוק בשל נדירותם היחסית של מעשי סולידריות ממשיים עם הקהילה הפלסטינית, חשוב לציין את החריגים. השבוע תיפתח, ביוזמת "מדענים למען פלסטין", סדרת הרצאות ביסאן.

מרכז ביסאן הוא אחד מששת ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית, שעליהם הכריז שר הביטחון בני גנץ כארגוני טרור. כזכור, תחקיר "שיחה מקומית" גילה שהכרזה זו לא נסמכה אלא על קש וגבבה. מרבית המדינות האירופאיות התומכות בארגונים אלה לא קנו את השקרים והמניפולציות. אולם ההכרזה נותרה על כנה. מחאתם של מדענים ידועי שם מרחבי העולם מבקשת לעורר עניין ציבורי רחב בעוולה הזו.

מרכז ביסאן למחקר ופיתוח הוקם ב-1989, במטרה לקדם לימוד וידע בקהילות הפלסטיניות, בפרט אלה המצויות בשולי החברה, בתנאי עוני ומחסור. המרכז עורך מחקרים ומפרסם דו"חות על הבעיות השונות הרווחות בקהילות אלה – בכל הנוגע לתנאים חומריים, זכויות נשים, מצוקת בני נוער, ועוד – ומציע אפשרויות לשיפור מצבן. בראשו עומד אוביי עאבודי, מומחה לזכויות סוציו-אקונומיות. פעילותו הפוליטית הנחרצת למען שחרור ודמוקרטיה הובילה למעצרו הן על ידי ישראל והן על ידי הרשות הפלסטינית.

"סדרת הרצאות ביסאן" מבקשת להסב את דעת הקהל העולמית לקהילה המדעית הפלסטינית, המנסה לשרוד ולתפקד בתנאים בלתי אפשריים של דיכוי מתמשך, מעצרי סטודנטיות ואנשי סגל, מניעת יציאה לחו"ל והערמת קשיים על ביקורי סגל מחו"ל, מחסור בציוד מחקרי, וכו'.

מארגני הסדרה (גילוי נאות: אני ביניהם) מבקשים לחרוג מהדפוסים המוכרים, ולהפגין את תמיכת הקהילה המדעית דרך הרצאות מקצועיות, מתחומי המחקר השונים של משתתפיה: ביולוגיה, מתמטיקה, כלכלה, פיזיקה, היסטוריה, פילוסופיה ועוד. מתוך עניין בנושאי ההרצאות המגוונות הללו, תעלה המודעות לצורך בסולידריות עם הקהילה המדעית הפלסטינית.

על ההרצאה הראשונה מופקד חתן פרס נובל לכימיה מ-2018, פרופ' ג'ורג' סמית' מאוניברסיטת מיסורי. סמית' הוא פעיל ותיק למען פלסטין, וחבר הצוות המארגן את סדרת ההרצאות. במחקריו, הוא מבקש ליישם את עקרונות האבולוציה – התאמתם של זנים שונים לסביבות משתנות, דרך שינויים גנטיים – במטרה ליצור חלבונים שיוכלו לפתור בעיות כימיות שונות.

ב-1985 פיתח סמית' את השיטה הידועה כתצוגת פאג'ים: טכניקה שבה נגיפים מדביקים חיידקים כדי לחבר חלבונים עם המידע הגנטי שמקודד אותם. בעזרת הטכניקה הזו ניתן, בין היתר, לפתח תרופות חדשות.

כותרת הרצאתו של סמית' היא "הווירולוגיה של הרעיונות: מגיפה חיונית", ובמהלכה הוא יערוך השוואה בין הליכי הדבקה ויראלית לזרימת רעיונות בתוך הקהילה הגלובלית, תוך הדגשת הצורך במצע רחב וגמיש לצורך פיתוח מדעי – ממש כמו זה שנדרש לצורך הדבקה בווירוסים.

על תרומתו לסדרת הרצאות ביסאן אומר ג'ורג' סמית': "תרבותה העשירה של פלסטין נמחצה עם הנכבה, וההרס הזה נמשך ומועצם עד היום. היוזמה הבינלאומית של סדרת הרצאות ביסאן שואפת לשחרור תרבותי, למען קהילת הלימוד הגלובלית כולה, לא פחות מאשר למען זו הפלסטינית".

מודעותו הפוליטית של סמית' ניכרת גם בהתנגדותו רבת השנים לרישום פטנטים על המצאות מדעיות. "תגליות מדעיות וחידושים טכנולוגיים", הוא אומר, "הם תוצאת עבודתן החופפת של קהילות גלובליות, ובהן אלפי מדענים, אשר רובם עובדים במימונם של מוסדות אקדמיים.

"הקניית הזכויות על המצאות אלה למוסדות או לחברות פרטיות מעכבת את ההתקדמות הטבעית הנוצרת מתוך שיתוף רעיונות ומשאבים. תוצאתה היא יצירת מונופולים על טובין ושירותים, אשר מעצם טיבם אמורים להיות שייכים למרחב הציבורי".

הרצאות מרכז ביסאן ייערכו במהלך השנים האקדמיות (בין ספטמבר למאי), אחת לחודש, בימי רביעי בשבע בערב (שעון פלסטין/ישראל). את שתי ההרצאות הבאות – והאחרונות לשנת הלימודים הנוכחית – יעבירו שתי חוקרות. באפריל: הוניידה ג'אנם ממרכז מאדאר בביר זית, המציעה מונח חדש, "פוסט-צדק" – על משקל "פוסט-אמת" – להבנת ההתייחסות החריגה לישראל והנורמליזציה של האפרטהייד. במאי תרצה המדענית הקובנית גרטרודיס רוחאס, מהמרכז לאימונולוגיה מולקולרית בהוואנה. היא תציג את הרקע המדעי והטכנולוגי שנדרש לשם פיתוח החיסונים נגד קורונה בקובה.

סולידריות של הקהילה המדעית עם קהילת הלימוד הפלסטינית והפגנת התנגדות, ובוז להכרזה על מרכז ביסאן כארגון טרור, הן סיבות מעולות להפגנת סולידריות גם מצדנו. אנא הירשמו ובואו.

את הפרטים על ההרצאות הללו ניתן למצוא כאן

טופס הרשמה להרצאתו של ג'ורג' סמית', לפתיחת הסדרה, כאן