newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חשיפה: במסמך השב"כ נגד הארגונים הפלסטיניים אין ראיות קונקרטיות

ה"עדויות" מגיעות מחקירות שב"כ של אנשים שכלל אינם קשורים לששת הארגונים. אחת ההאשמות החמורות ביותר: מימון לקורס ריקודי דבקה. בכירים בשורת מדינות ידידותיות חקרו ומצאו: אין בסיס להאשמות. "שיחה מקומית" חושפת את מנגנון הטרור של ישראל נגד הארגונים הפלסטינים

מאת:
תמונת אילוסטרציה: פלישה צבאית ישראלית לחברון, 18 ביוני 2014 (אורן זיו)

תמונת אילוסטרציה: פלישה צבאית ישראלית לחברון, 18 ביוני 2014 (אורן זיו)

על מה מתבססת ההכרזה הישראלית על שישה ארגוני זכויות אדם פלסטינים כ"ארגוני טרור"? את השאלה הזאת שואלים בשבועיים האחרונים שרי ממשלה, חברי כנסת, ונציגים בכירים של שורת מדינות ידידותיות לישראל. גורם מדיני-ביטחוני בכיר טען לאחרונה שהראיות שישראל מחזיקה נגד הארגונים "יצוקות מבטון", אך מסמכים ומידע שאנחנו חושפים כאן היום לראשונה מטילים ספק כבד על ההכרזה הזאת.

מאז מאי השנה, פנו שליחים של משרד החוץ שוב ושוב לקהילה הבינלאומית בטענה ששישה ארגונים פלסטינים – אל-חק, א-דמיר, ועדות החקלאות, מרכז ביסאן, האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – סניף פלסטין (DCI-P) וועדות הנשים – קשורים הדוקות לחזית העממית לשחרור פלסטין, ואף כרוכים במימון של פעילות טרור.

לביסוס הטענות האלה נגד ארגונים, שרובם מוכרים ומוערכים מאוד זה שנים רבות בזירה הבינלאומית, מציגים השליחים הישראלים מסמך "ראיות" בן 74 עמודים. המסמך הוגדר כחשאי ונשלח למדינות אירופה במאי, אך לפי עדויות שאספנו לא הצליח לשכנע אף אחת מהמדינות שקיבלו אותו. בכירים בחמש מדינות שונות לפחות העידו שאין בו שום "עדויות קונקרטיות", ולכן החליטו להמשיך את תמיכתן הכספית בארגונים.

לידי "שיחה מקומית", מגזין 972+ והאינטרספט הגיעו המסמך עצמו, וכן מאות עמודים של סיכומי חקירות שב"כ ומשטרה של שני רואי חשבון – סעיד עבדאת ועמרו חמודה – שעבדו בארגון פלסטיני שביעי, "ועדות הבריאות", שאינו קשור לשישה שעל הפרק כרגע, ופוטרו ממנו לאחר שנחשדו באי-סדרים כספיים.

השער של המסמך בן 74 העמודים, שהוצג לאירופאים במאי וכעת מופץ בקונגרס האמריקאי

השער של המסמך בן 74 העמודים, שהוצג לאירופאים במאי וכעת מופץ בקונגרס האמריקאי

תרשים זרימה של הטענות הישראליות על מעבר של כסף מאירופה לתשתית הצבאית של החזית העממית, שאין להן גיבוי ראייתי במסמך

תרשים זרימה של הטענות הישראליות על מעבר של כסף מאירופה לתשתית הצבאית של החזית העממית, שאין להן גיבוי ראייתי במסמך

המסמך ששלחה ישראל למדינות ידידותיות מתבסס כמעט כולו על עדויותיהם של השניים, ונטען בו כי עדויות אלה מוכיחות כי ששת הארגונים שאליהם התייחסה ההכרזה של גנץ היו חלק בלתי נפרד מהמערך של החזית העממית וכי הכספים שהגיעו אליהם עברו לחזית העממית לצורך פעילות טרור.

אולם בחינה של העדויות המופיעות במסמך, בתוספת בחינה של סיכומי החקירות המקוריים, מעלה כי רואי החשבון, שלא עבדו באף אחד מששת הארגונים, ביססו את מרבית עדויותיהם על השערות או דברים שלכאורה "כולם יודעים" מבלי שהם עצמם היו מעורבים בהם.

חשוב מכך, גם העדויות הלא מבוססות של השניים מצביעות לכל היותר על מעורבות של חלק מהארגונים בפעילות אזרחית גלויה, שהייתה שייכת רעיונית לחזית העממית, כמו פעילות סטודנטיאלית, עזרה לחולים, או חוגי תיאטרון ושירה. חלקים אלו הושמטו מהמסמך שמשרד החוץ שלח למדינות השונות, ובניגוד לטענות משרד הביטחון, בכל עמודי המסמך לא הוצגה ראיה אחת, ולו קלושה, המעידה כי הארגונים הסיטו כספים לטובת פעילות אלימה.

ההאשמות במסמך שפרסם זהות למה שמופיע במסמך השב"כ. שר הביטחון, בני גנץ (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

ההאשמות נגד הארגונים המופיעות במסמך ששלחה ישראל במאי זהות כמעט לחלוטין להאשמות הכלולות בהכרזה של משרד הביטחון לפני שבועיים. יש לציין כי מאז מאי, ישראל פשטה על משרדי ארבעה מששת ארגוני זכויות האדם, וייתכן כי השיגה עדויות נוספות המצביעות על קשר ישיר בין הארגונים ובין החזית העממית.

אולם בכירים משתי מדינות אירופיות שוחחו עם "שיחה מקומית" וטענו כי מאז ההכרזה, בקשות לקבל מידע נוסף מישראל נענו בהתעלמות. גם שר החוץ של אירלנד, סימון קובני, אמר דברים ברוח דומה, כמו גם בכירות בשתי מדינות נוספות. בפגישה של נציגי האיחוד האירופי עם נציגות ישראלית השבוע גם כן לא הוצגו ראיות חדשות.

בנוסף, שני מקורות אמריקאים הבקיאים בפרטים אמרו ל"שיחה מקומית" שמשלחת ישראלית הגיעה לוושינגטון ונפגשה בשבוע שעבר עם חברי קונגרס בעניין ההכרזה של גנץ. לדברי אחד הגורמים, המשלחת הציגה להם מסמך עדויות שהיה "זהה לזה שהוצג לאירופאים בחודש מאי, דף-דף, מילה-מילה, אותם 74 עמודים. זה כל מה שחברי הקונגרס ראו". גורם אמריקאי נוסף אישר גם הוא כי מדובר במסמך זהה.

במוקד ההאשמות: הארגון השביעי

על המסמך שנשלח לאירופאים מופיע הלוגו של השב"כ והוא הוגדר חשאי. כותרת המסמך היא "ממצאי חקירה: המימון הזר לחזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) דרך רשת של ארגוני חברה אזרחית".

המסמך נפתח ברקע על החזית העממית ועל פעולותיה החמושות מאז שנות ה-70, וממשיך בטענה שהחזית העממית הקימה ארגוני חברה אזרחית כדי שישמשו לה כארגוני מסווה. לפי המסמך, לארגונים אלו יש מטרות הומניטאריות, אך חלק מהתרומות אליהם "הגיעו לארגון הטרור עצמו".

במסמך מוזכרות המדינות שוויץ, גרמניה, הולנד, בריטניה, בלגיה, שוודיה, ספרד והאיחוד האירופי, ומטרתו היתה כנראה לשכנע אותן להפסיק את תמיכתן בששת הארגונים, המוערכת במיליוני דולרים בשנה. אולם לפי עדויות, המסמך נכשל במשימה זו. גם שרת החוץ של הולנד וגם השרה לפיתוח כלכלי בבלגיה אמרו באופן פומבי כי המסמך לא הכיל "אפילו ראיה קונקרטית אחת". בלגיה ושוודיה אף ערכו בדיקות עצמאיות לגבי ההתנהלות הכספית של ששת הארגונים ולגבי הקשר שלהם לחזית העממית, ולא מצאו ראיות לטענות השב"כ.

רוב המסמך כלל לא עוסק בששת הארגונים שהופיעו בהודעת שר הביטחון, אלא בארגון השביעי, "ועדות הבריאות". ארגון זה, המפעיל מרכזים רפואיים בגדה, לא נכלל בהכרזה של גנץ משום שהוצא מחוץ לחוק כבר בינואר 2020 לאחר שסגן מנהל הארגון, וליד חנאתשה, הואשם במעורבות בתכנון הרצח של רינה שנרב בת ה-17 במעיין עין בובין, באוגוסט 2019.

זירת הפיגוע בעין בובין. סגן מנהל ארגון ועדות הבריאות עומד למשפט על מעורבות ברצח רינה שנרב (צילום: פלאש 90)

זירת הפיגוע בעין בובין. סגן מנהל ארגון ועדות הבריאות עומד למשפט על מעורבות ברצח רינה שנרב (צילום: פלאש 90)

בנוסף, שני עובדים של "ועדות החקלאות" עומדים למשפט על מעורבות ברצח של שנרב. זהו אולי הקישור הידוע היחיד בין גורמים מבין בששת הארגונים לבין פעילות אלימה, אבל כאמור מדובר במעשים לכאורה של שני עובדים בודדים, שזכו לגינוי של הארגון עצמו.

לאחר הרצח נעצרו עשרות פעילים פוליטיים, עובדי ארגונים, אקטיביסטים וסטודנטים שנטען כי הם קשורים לחזית העממית, וביניהם חברת הפרלמנט חאלדה ג'ראר. גם במקרה של ג'ראר פרסם השב"כ הודעות דרמטיות על קשר בינה לבין פעילות אלימה, אך בכתב האישום שהוגש נגדה בסופו דבר לא היה לכך זכר.

במסגרת אותה חקירה, בתחילת השנה נעצרו ונחקרו ארבעה עובדים של ארגון "ועדות הבריאות" בחשד כי באמצעות דיווחים כוזבים השתמשו בכספי הארגון כדי לממן פעילות של החזית העממית. המסמך שישראל שלחה לאירופאים מסתמך על עדויות של שני רואי חשבון בחקירות שב"כ אלו, שהתנהלו בין מרץ למאי 2021.

"עשיתי משחקים, לא לטובת החזית העממית"

במסמך מציגה ישראל הרשמית למדינות השונות תשע קבלות לכאורה מזויפות שהונפקו ב"ועדות הבריאות", והקלטה קולית של רואה החשבון עמרו חמודה, בה הוא לכאורה מודה כי זייף קבלות. הוא מצוטט כאומר בשיחת טלפון לעובד אחר: "בכל פרויקט תקנה משהו אמיתי ותקנה משהו לא אמיתי. מה שלא אמיתי, ננפח ונעביר למי שמממן, שישלם את הסכום. כך נסגור את החובות של ועדות הבריאות".

אולם אין בקבלות אלו ובשאר מאות עמודי החקירה כל הוכחה כי המעילה בכספי הארגון השביעי, אם אכן קרתה, נעשתה כדי לממן פעילות אלימה. לדוגמה, בחקירתו של חמודה ב-29.3, החוקר מאשים אותו שוב ושוב כי "שיחק עם חשבוניות לטובת החזית העממית", ואילו חמודה משיב כי "עשה משחקים פה ושם, אך לא למטרות חזית עממית", וכי "סייע לנפח חשבוניות… (בגלל) חובות של ועדות הבריאות לספקים". קטעי החקירה האלו לא מופיעים במסמך שנשלח לאירופאים.

הנחקר משיב כי "ראה קבלות בהן השתמשו בפעילויות חזית עממית שונות, כדוגמת קורסי דבקה שהתקיימו ברמאללה, בית לחם, ובירושלים". רק החלק הראשון של המשפט הוצג לאירופאים

הקבלות שהוצגו לאירופאים נוגעות אך ורק לארגון "ועדות הבריאות", ולא הוצג שום מסמך המתייחס לששת הארגונים האחרים. מה שכן יש זה טענות כלליות של שני הנחקרים ביחס לארגונים אלה.

ביחס לוועדות החקלאות, אמר עבדאת בחקירתו ב-7.4: "אני משער שחברת ההדפסה ביסאן מעניקה שירותים לוועדות החקלאות וגם עוזרת להם לזייף קבלות" (חברת ההדפסה אינה קשורה למרכז ביסאן, אחד מששת הארגונים, י"א וא"ז). ביחס לוועדות הנשים ומרכז ביסאן, טען עבדאת כי לימד עובדים איך "לזייף מסמכים וקבלות, במטרה להפיק רווחים".

המשקל של עדויות אלו נראה נמוך מפני שרואי החשבון לא עבדו בארגונים שהם מעידים עליהם, וממילא פוטרו מהארגון השביעי שבו עבדו בשל חשד לאי סדרים מצדם.

"תמיכה אידיאולוגית" בחוג הריקוד

שני הנחקרים טענו לכאורה במקומות שונים בחקירה כי ששת הארגונים "מזוהים" עם החזית העממית, וכי דבר זה היה "ידוע".

לדוגמה, בקשר לארגון אל-חק, עבדאת אומר בחקירה ב-7.4 כי מי שאינו חבר בחזית העממית "מנוע מלעבוד באל-חק". לגבי ארגון ועדות החקלאות, הוא אומר: "לפי מה שאני יודע, הם משויכים לחזית העממית". לגבי "האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – סניף פלסטין", הוא אומר כי היא "פועלת תחת החזית העממית".

חוקר השב"כ סיכם את דבריו של עבדאת בחקירה ב-6.4 כך: "המוסדות משתייכים לחזית העממית, קשורים זה לזה ומהווים עורק החיים של הארגון מבחינה כלכלית וארגונית. כלומר, בהלבנת כספים ובמימון פעילות החזית העממית". וכך סוכמו דבריו של חמודה בחקירה ב-31.3: "ארגון החז"ע (החזית העממית) מפעיל מוסדות, מרכזים, ועדות בצורה ריכוזית למטרות קבלות מימון לפעילות החז"ע". בשני המקרים מדובר במינוחים של החוקרים, שאמורים לתמצת את דברי הנחקרים, אבל לא בציטוטים ישירים. לאחר מכן נשאל חמודה "כיצד הכסף מועבר לפעילות חז"ע ולאיזו מטרות", והוא משיב כי הוא "לא יודע בדיוק לומר".

בכל המקרים שבהם שני הנחקרים מתבקשים לפרט מה הכוונה ב"פעילות החזית העממית", הם מתארים פרויקטים חינוכיים או הומניטאריים שלכאורה מזוהים עם החזית העממית. בשום מקרה הם לא מתארים מימון של פעולות אלימות.

כאשר החוקר שאל את עבדאת "כיצד הבין כי כסף הגיע לפעילות של החזית העממית", הנחקר משיב כי "ראה קבלות בהן השתמשו בפעילויות חזית עממית שונות, כדוגמת קורסי דבקה שהתקיימו ברמאללה, בית לחם, ובירושלים". רק החלק הראשון של המשפט הוצג לאירופאים, ואילו החלק השני, ממנו ניתן להבין כי הקבלות מתייחסות לחוג ריקוד – הושמט ממנו.

בחקירת השב"כ של חמודה, מה-29.3, הוא נשאל איזו פעילות של החזית העממית מומנה על-ידי ועדות הבריאות, והוא משיב: "מדובר בפעילויות שונות לסטודנטים כמו מחנות קיץ". בחקירה אחרת הוא משיב כי מומנו "קורסים על מנהיגות עם מרצים חיצוניים, וקורסים לנשים על זכויות האישה". כאשר חוקר השב"כ שואל את חמודה ב-29.3 "איך תורמים הארגונים לחזית העממית?" הוא משיב כי "אינו יודע לומר".

אין הוכחות קונקרטיות לקשר עם החזית העממית. מנהלי חמישה מתוך ששת הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור במשרדי אל חק ברמאללה (צילום אורן זיו)

אין הוכחות קונקרטיות לקשר עם החזית העממית. מנהלי חמישה מתוך ששת הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור במשרדי אל חק ברמאללה (צילום אורן זיו)

התייחסות אחת לפעילות צבאית

למעשה, בכל מאות עמודי החקירה, מופיעה רק פעם אחת התייחסות לפעילות צבאית. בסיכום שכתב חוקר שב"כ לעדותו של סעיד עבדאת, מה-8.4, נאמר כי עבדאת טען שקיימת ועדה של החזית העממית ש"מחליטה איך וכיצד לחלק את הכספים בין הפעילות הצבאית לארגונים". חלק זה מופיע במסמך שנשלח לנציגי המדינות השונות, אך הוצג מבלי לציין כי עבדאת אמר בנוסף: "אני לא יודע איך הכספים מגיעים לוועדה וכיצד הם מחלקים את הכספים".

כאשר עבדאת התבקש לתאר את פעילויות החזית העממית שלכאורה מומנו, אמר כי מדובר ב"פעילויות באוניברסיטה, תמיכה בפצועים או חולים ותמיכה במשפחות של הרוגים ואסירים".

בחקירת השב"כ סיפר עבדאת כי שלושה מבין ששת הארגונים מימנו מיזם חינוכי שנקרא "פרויקט כנען", המזוהה לדבריו עם החזית העממית. משרד הביטחון אף ציין את "פרויקט כנען" בהודעות לתקשורת בתור אחת הסיבות לכך שארגון ועדות החקלאות הוכרז כארגון טרור.

donate

אולם פירוט הפעילויות של "פרויקט כנען" לא הוצג במסמך לדיפלומטים הזרים, אולי כדי ליצור רושם שמדובר בפעילות חשאית. במסמכי החקירה המלאה מה-6.4 מספר עבדאת כי ב"פרויקט כנען" הוקמו קבוצות נוער לפיתוח מנהיגות במזרח ירושלים, והפעילות כללה: "שיקום בני נוער, ריקודי דבקה, קורסים של החז"ע בהם מועברים תכני חז"ע, קורסי הכנה למחנות קיץ ומחנות קיץ, תחרויות ספורט והתנדבות, לימודים ומחקרים, פעילות אוניברסיטאית, תמיכה ופעילות של נוער ירושלמי נגד הכיבוש הציוני. כלל הקורסים מנוהלים ע"י אנשי חז"ע ומועברים בהם תכני חז"ע".

יש לציין כי "פרויקט כנען" מקודם, בגלוי, על ידי הממשלה הבסקית וקרן ספרדית בשם mundubat, וניתן למצוא עליו חומר רב בקלות באינטרנט.

מחנות קיץ וזכויות רפואיות

חוקרי השב"כ מוסיפים לתחקר את עבדאת ב-6.4 לגבי פרויקט נוסף, שנקרא "חמש האגודות", ובו לכאורה מעורבים ארבעה מארגוני זכויות האדם. אולם גם במקרה זה, מדובר בפעילות מדווחת וגלויה. כך סוכמה תשובתו במסמך החקירה:

במסגרת פרויקט חמש האגודות:

"האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים" עסקה בפרסום מעצריהם ופגיעותיהם של נערים מתחת לגיל 18 ע"י "הכיבוש הישראלי"

ביסאן עסקה במימון עורך דין עבור עצורים וכן מחנות קיץ לאסירים משוחררים של החז"ע.

ועדות הבריאות עסקו במימוש הזכויות הרפואיות של תושבי מזרח ירושלים מול מוסדות ישראליים ופעילות צעירים מטעם החז"ע דוגמת חוג תיאטרון ושירה.

ועדות הנשים עסקו במימוש זכויות הקשורות לזכויות האישה בעיקר לטובת נשים תומכות חזית עממית.

כל העדויות שהוזכרו במסמך ששלחה ישראל אינן מגובות בראיות קונקרטיות כמו מסמכים או קבלות. שני הנחקרים, כאמור, לא עבדו בארגונים שעל פעילויותיהם הם מעידים, והדבר ניכר גם בהיכרות הלקויה שלהם עם אותם ארגונים. בחקירתו ב-31.3, מזכיר חמודה את ששת הארגונים שגנץ הכריז עליהם כארגוני טרור, אך מציין בטעות כי ח'אלדה ג׳ראר היא המנהלת של ארגון א-דמיר, למרות שאינה מנהלת את הארגון מאז 2006.

ההאשמה כאילו היתה מעורבות בפיגוע בוטלה. ח׳אלדה ג׳ראר בבית המשפט הצבאי בעופר, ינואר 2020 (צילום: אורן זיו)

ההאשמה כאילו היתה מעורבות בפיגוע בוטלה. ח׳אלדה ג׳ראר בבית המשפט הצבאי בעופר, ינואר 2020 (צילום: אורן זיו)

22 שעות חקירה בלי הפסקה

עו"ד לביב חביב, המייצג את עבדאת, אמר שהחוקרים לחצו עליו פעם אחר פעם להפליל את ששת הארגונים האחרים, והחקירה נמשכה עד שהסכים להגיד כי הם שייכים לחזית העממית. "האמירה הזו חסרת כל ערך ראייתי", טען חביב, "כי אין לסעיד (עבדאת) את בסיס הנתונים לפיו הוא יכול לקבוע מה שייך או לא שייך (לחזית העממית, א.ז. וי.א.). מעבר לניהול חשבונות ספציפי בארגון בו עבד, אין לו איך לקבוע דבר כזה".

עו"ד חביב אף הגיש בקשה לפסול את העדות של הלקוח שלו. "הופעל עליו הרבה לחץ, איימו לעצור את אשתו והמשפחה, עשו שימוש בלחץ על בני משפחה". לדבריו, היו ימים בהם הנאשם נחקר כ-22 שעות ביממה, בלי הפסקה. הוא התעלף מספר פעמים במהלך החקירה, ובכל פעם שזה קרה, חוקרי השב"כ שפכו עליו מים, והמשיכו בחקירה מבלי שקיבל טיפול רפואי ראוי. לפי חביב, בכל מהלך החקירה, הנאשם היה אזוק בידיו ורגליו בתנוחת שב"ח, דבר שגרם לו כאבים קשים, וברוב תקופת החקירה היה מנוע מלפגוש עורך דין. לפי מסמכי השב"כ שבידינו, במהלך קצת יותר מחודש עבדאת נחקר 32 פעמים.

עו”ד טל שטיינר, מנכ”לית הוועד הציבורי נגד עינויים, ציינה ביחס לפרקטיקות עליהן העיד עורך דינו של עבדאת, כי אלו עשויות להיחשב כעינויים. ״תנוחת שב״ח היא תנוחת לחץ הגורמת לנחקר סבל פיזי חמור, עד כדי עינויים״, אמרה שטיינר ל"שיחה מקומית". שטיינר הוסיפה כי מניעת שינה גורמת נזק נפשי ופיזי חמור לנחקר, וכי השימוש בבני משפחה כדי להפעיל לחץ נפשי על הנחקר נאסר על-ידי בג"ץ ומעשה זה יכול להיחשב כעינוי פסיכולוגי.

חאלד אל-אערג', עורך דינו של עמרו חמודה, רואה החשבון השני, הוסיף כי: "אין אפילו משפט אחד בחקירה בו עמרו טוען כי העביר כספים לחזית העממית… הם מעוותים את העדות שלו כדי לרדוף אחרי ארגוני זכויות האדם, זה דבר שהם עושים כבר שנים".

מדינות אירופה: "אין סיבה להקפיא מימון"

לפי עדויות, הדוח ששלחה ישראל במאי 2021 לא הצליח לשכנע את האירופאים כי הארגונים אכן קשורים לחזית העממית או לפעילות אלימה. כך לדוגמה שרת הפיתוח הבלגית, מרים כיתיר, דיווחה בדיון בפרלמנט הבלגי ביולי השנה, כי ארצה קיבלה ב-5 במאי את הדוח הישראלי. "הנחיתי את הממשל לבדוק ביסודיות את המסמך", אמרה השרה, "והחקירה שלנו העלתה כי אין ראיה קונקרטית אחת במסמך הישראלי שמגבה את החשד כי התקיימה הונאת כספים בארגונים אלו. הנחיתי את הממשל לבחון את המידע שוב… החקירות הושלמו, ותוצאותיהן הוגשו לי ביולי. על בסיסן קבעתי כי אין שום סיבה להקפיא מימון לארגונים אלו".

סיגריד קאג, מי שהיתה שרת החוץ הולנד עד ספטמבר השנה, התייחסה אף היא למסמך הראיות שהכין השב"כ. הולנד מממנת שלושה מבין ששת הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור. "קיבלנו מידע מישראל שטוען כי קיים קשר בין ארגונים פלסטינים והחזית העממית לשחרור פלסטין", אמרה שרת החוץ לשעבר ביולי השנה, "המידע בנוגע לארגונים שממומנים על ידי הולנד באופן לא ישיר נבדק על-ידי משרד החוץ, ואין בו ראיות קונקרטיות שקושרת את הארגונים לחזית העממית".

"בדקנו ולא מצאנו כלום". זיגיד קאאג, שרת החוץ ההולנדית (משמאל) במועצת הביטחון של האו"ם (צילום: ממשלת הולנד CC BY-SA 2.0)

"בדקנו ולא מצאנו כלום". זיגיד קאאג, שרת החוץ ההולנדית לשעבר (משמאל) במועצת הביטחון של האו"ם (צילום: ממשלת הולנד CC BY-SA 2.0)

שני דיפלומטים של מדינות אירופה בישראל שנחשפו לראיות טענו בשיחות עם "שיחה מקומית" כי על אף בקשות חוזרת ונשנות, ישראל לא העבירה להם ראיות חדשות מאז מאי שיכולות לגבות את האשמה כי מדובר בארגוני טרור שהסיטו כספים אירופאיים למטרות אלימות.

"היה הרבה לחץ עלינו לעצור את המימון", מספר ל"שיחה מקומית" סגן השגריר לישראל של מדינה אירופית, שנחשף לראיות, "אבל במסמך שהציגה ישראל לא היו ראיות מוצקות כנגד הארגונים. פנינו בשבוע שעבר למשרד החוץ ואמרנו שכדי לנקוט צעד חריף כל כך, אנחנו נהיה זקוקים לחומר ממשי שמוכיח את הטענות שלהם. ביקשנו שישלחו לנו חומרים נוספים, אבל לא קיבלנו כלום מאז. יחס דומה קיבלו נציגים של שגרירויות אחרות. ההתנהלות מול כולנו הייתה מאוד משונה".

גורם בכיר באיחוד האירופי, ששוחח השבוע עם "שיחה מקומית", אמר אף הוא כי "המסמך שסיפקה לנו ישראל במאי היה לא משכנע, בלשון המעטה. פנינו אליהם שוב מיד לאחר ההכרזה לבקש מידע נוסף, אבל נכון לרגע זה, לא קיבלנו עדיין דבר. נאמר לנו שאם מידע יעבור – זה יהיה רק בערוצים מודיעיניים".

כאמור, גם הממשל האמריקאי ביקש מישראל הסברים לגבי ההכרזה על הארגונים כ"ארגוני טרור". עד כה ההסברים שקיבל היו זהים לאלה שקיבלו האירופאים.

עשור של לחץ כספי

המסמך שנשלח במאי השנה בא בעקבות כעשר שנים שבהן הפעילה ישראל לחץ על תורמים אירופיים להפסיק לממן ארגונים בחברה האזרחית הפלסטינית. הלחץ גבר משמעותית לאחר שב-2015 הוקצה לכך מימון מיוחד במסגרת המשרד לעניינים אסטרטגיים. המשרד חיבר דוחות שניסו לטעון כי ארגוני זכויות אדם שמקדמים חרם על ישראל הם ארגוני טרור, אולם המדינות התורמות לא השתכנעו ולא הקפיאו את המימון.

41% מהנשים המוכות הן ערביות, אבל רק שלושה מ-14 המקלטים מיועדות לנשים ערביות, אבל ארדן רואה במקלט נוסף סימן לכניעה. השר גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)

המשרד לעניינים אסטרטגיים בראשותו הוביל מאמץ לדה לגיטימציה של הארגונים הפלסטיניים. גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)

העובדה שמדובר במאמץ להפסיק את המימון של המדינות התורמות לארגוני זכויות האדם עולה גם מתוך חקירות השב"כ. כך לדוגמה בחקירתו של עבדאת אומר לו החוקר כי "אחרי שטיפלנו בחוליות הצבאיות של החז״ע, עכשיו הגיע הזמן של הכסף״.

לפי עו"ד מיכאל ספרד, שהחל מהשבוע מייצג את ארגון אל-חק, מסמך השב"כ שנשלח במאי נועד לשכנע סופית את האירופאים להפסיק לממן את הארגונים, אך "לאחר שצעד זה נכשל, כי ממשלות אירופאיות לא קנו את הטענות, נעשה שימוש בנשק בלתי-קונבציונאלי: הכרזה על הארגונים כארגוני טרור".

לפי ספרד, "סיפור ששת הארגונים החל במשרד לעניינים אסטרטגיים ולא במשרד הביטחון, כאשר הם סווגו כארגוני 'דה-לגיטימציה' ולא כארגוני טרור. הכל מתחיל ונגמר בכך שארגונים אלו נתפסים כגורם שמקדם את החרם על ישראל ואת החקירות של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כלומר הפגיעה בהם היא מטרה פוליטית, בכסות ביטחונית".

בשבוע שעבר, "שיחה מקומית" שוחחה עם בכירים בארגוני זכויות האדם שהוכרזו כארגוני טרור. "הם כבר שנים חושבים שצריך להוציא את ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים מחוץ לחוק, ועכשיו יש להם הזדמנות. אז הם עשו את זה", אמר אובי אל-עבודי, מנהל מרכז ביסאן, "ישראל רוצה לספח את שטחי C. העבודה שלנו מחזקת את הנוכחות הפלסטינית שם, במקום בו היא לא רצויה. לכן רודפים אותנו כבר שנים", הוסיף פואד אבו-סיף, מנהל ועדות החקלאות, "תוקפים אותנו כבר שנים מסיבה אחת: אנחנו מצליחים לשנות את הפרדיגמה בעולם, לדבר על אפרטהייד ולא רק על כיבוש", סיפרה לנו סחר פרנסיס, מנהלת א-דמיר. "יש לאל-חק תפקיד גדול בהגשת מידע לבית המשפט בהאג, נגד ישראל. לכן רודפים אותנו", הוסיף הישאם שרבתי, תחקירן של ארגון אל-חק.

שאלנו את ממשרד הביטחון האם יש בידי מערכת הביטחון ראיות נוספות מעבר למה שהוצג למדינות האירופאיות ולארה"ב. עד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובת המשרד.

כתבה זו פורסמה במקביל באנגלית במגזין 972+ ובאתר האינטרספט

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הנוכחות היתה דלה, אבל המסר מאיים. מצעד הדגלים בלוד (צילום: אורן זיו)

הנוכחות היתה דלה, אבל המסר מאיים. מצעד הדגלים בלוד (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים והניסיון של המתנחלים להפוך את לוד לירושלים

מאות בודדות של פעילי ימין השתתפו במצעד הדגלים אתמול בלוד, אבל התושבים הערבים בעיר לא חושבים שהסכנה חלפה. הגרעין התורני מנסה לייבא את השיטות של המתנחלים מירושלים ללוד, הם אומרים. "הם נלחמים נגד הנוכחות הערבית בעיר"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf