"הקמפוס יהפוך למחנה צבאי"

"לראות אנשים עם מדים ונשק במוסד אקדמי יגרום לפחד". חיילים בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון (צילום: דודו גרינשפן / פלאש 90)

"זו פנטזיה. אני לא חושבת שיש עוד צבא בעולם שעושה כזה דבר, שבזמן השירות הצבאי מכשיר חיילים לערכים הומניסטיים. יש פה פוטנציאל עצום לדיאלוג חינוכי שהחברה הישראלית זקוקה לו".

כך מתארת פרופ' רחל גלי צינמון, דקנית הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, את המהלך שעורר התנגדות לא קטנה בקרב מרצים בפקולטה וחשש אמיתי בקרב הסטודנטים הפלסטינים בקמפוס: הכנסתם של בין 80 ל-100 חיילים לובשי מדים, שיבואו כיחידה צבאית ללמוד בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה למדעי החברה. "הם יהפכו את הקמפוס לבסיס צבאי", אומר יוסף טהא, רכז תנועת הסטודנטים הארצית של בל"ד, סטודנט באוניברסיטה תל אביב ואחד החותמים על מכתב חריף ששלחו הסטודנטים הפלסטינים לדקנית, בדרישה לבטל את התוכנית.

>> האוניברסיטה העברית, את מוסד אקדמי או מחנה צבאי?

מדובר בתוכנית בשם "ארז", שנועדה לאפשר למועמדים לקצונה מחילות היבשה להשלים תואר ראשון במדעי הרוח והחברה עוד בטרם סיימו את קורס הקצונה. שיתוף פעולה בין הצבא לאקדמיה אינו חדש. אוניברסיטת בן גוריון מלמדת צוערים בקורס טיס, אוניברסיטת חיפה מעניקה תארים לשלוש מכללות צבאיות, ביניהן בית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם), ובאוניברסיטה העברית פועלת תוכנית "חבצלות", וגם באוניברסיטת תל אביב עצמה פועלת תוכנית "ארזים", שמטרתו שיבוץ מצטיינים במחקר הטכנולוגי-מתמטי באגף המודיעין ובאגף התקשוב וההגנה בסייבר.

אוניברסיטת תל אביב זכתה במכרז לתוכנית "ארז" שפרסם משרד הביטחון לשלושה מחזורים של 200 חיילים בסך הכל, עם אופציה לשלושה מחזורים נוספים. משרד הביטחון ישלם כ-8.2 מיליון שקל עבור שכר הלימוד של החיילים, ויוסיף לכך תשלומים נפרדים עבור שיעורי אנגלית, פסיכומטרי, ארוחות ומגורים במעונות, אם החיילים אכן יגורו במעונות של האוניברסיטה ולא בבסיס צבאי סמוך. בסך הכל, לפי הערכה ב"דה מרקר", האוניברסיטה תקבל כ-15 מיליון שקל.

דגש צבאי חזק

לפי המכרז, המטרות של התוכנית נאצלות. במכרז נכתב כי התוכנית אמורה להפוך את הצוערים "לקצינים קרביים ולאקדמאים ‌משכילים", תוך ש"ההכשרה הצבאית והאקדמית שזורות אלו באלו", המטרה, נאמר שם, היא "הכשרת מפקדים אינטלקטואלים ורחבי אופקים, בעלי ידע צבאי עשיר ובאיכות אקדמית; טיפוח קצינים קרביים סקרנים וביקורתיים… (ו)פיתוח לוחמים בוגרים, המפעילים שיקול דעת וחשיבה אתית וערכית".

המכרז משתרע על פני 52 עמודים והוא יורד לפרטי גודל השטח שיעמוד לרשות החיילים בחדרים שיגורו בהם (לפחות 9 מ"ר נטו לחייל), ותפריט ארוחות הבוקר שיוגשו להם (שלושה סוגי ירקות, ביצה קשה או מקושקשת או פרנץ' טוסט, ומרק בחורף). מבין ששת הסמסטרים שהצוערים ילמדו לקראת התואר, החמישי יילמד במתקן צבאי, והשישי והאחרון יועבר כולו בבה"ד 1, בית ספר לקצינים במצפה רמון. בסך הכל, בין 16 ל-24 נקודת זכות מ-120 נקודות הזכות הדרושות לתואר הראשון יילמדו בקורסים שיועברו על ידי "סגל צבאי בפיקוח אקדמי".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

אבל אף שבמכרז נאמר שוב ושוב שהקורסים יעמדו בכל הקריטריונים האקדמיים המקובלים, ברור שמדובר בתוכנית עם דגש צבאי חזק. עוד לפני גיוסם, הצוערים יעברו קורס קדם צבאי (קד"צ), שבמסגרתו ילמדו "קורסים לא אקדמיים בתחום צבא וביט​חון", במטרה "להקנות בסיס ידע ושפה משותפת למקצוע הצב‌אי". הקורסים "יועברו‌ ע"י סגל צבאי מומחה, בליווי ובקרה של המוסד האקדמי וב‌אישורו", ובסופם יבקש הצבא מהאוניברסיטה להכיר בהם לטובת פטור מנקודות זכו‌ת "על פי החלטתו הבלעדית של המוסד ובכפוף להנח​יות המל"ג".

גם כשהצוערים יגיעו לאוניברסיטה, הדגש על ההכשרה הביטחונית-צבאית יהיה ניכר מאוד. הם ילמדו "חוג​ ליבה-חובה שמטרתו ​יציר​ת בסיס ידע באוריינטציה לצבא וביטחון​", והשיעורים בחוג הליבה "ייערכו בכית​ה סגורה". גם קורסי הבחירה "יהיו ככל ה‌ניתן בזיקה לתחומי צבא וביטחון", ויכללו קורסים "בעלי תרומה משמעותית וזיקה מיידית לתפקיד קצין קרבי ביבשה".

"בכל מלחמה בעזה יתנכלו לסטודנטים שלנו". שוטרים עוצרים סטודנט פלסטיני בעצרת לציון יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב, 15 במאי 2022 (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

כך, לדוגמה, בתחום מדע המדינה, קורסי הבחירה יכללו את "הקונפליקט ‌היהודי-ערבי, יח‌סי צבא-חברה, העם היהודי בעת החדשה, יישוב סכסוכים אלי‌מים, המפעל הציוני – המחשבה המדינית היהודית, אסטרטגי‌ה וביטחון לאומי, גיאו-אסטרטגיה של המזרח התיכון ומבוא למשפט בינלאומי".

בחוג למזרח התיכון ואסלאם, התלמידים יתבקשו לבחור קורסים בתחום "מבוא לאסלאם, טרור וגרילה", ו"איראן מאז המה‌פכה האסלאמית", ובתחום צבא וביטחון הם ילמדו "מלחמה והיסטוריה צבאית בעת ה‌חדשה, הגות צבאית בעת החדשה, צבא ודין בינלאומי / אתיקה ומוסר, תולדות מלחמות ישראל-ערב, וסמינר חקר קרבות".

אבל מעבר להטייה הברורה של הלימודים האקדמיים לכיוון הביטחוני, ומעבר לעובדה שהחיילים ילמדו חלק ניכר מהלימודים לחוד, וגם, כאמור, בבסיסי צבא מחוץ לשערי האוניברסיטה, מה שעורר דאגה בקרב מרצים לא מעטים במדעי הרוח היו כמה סעיפים, שלפחות לכאורה עומדים בסתירה גמורה לרוח האקדמית.

כך, לדוגמה, בסעיף הסודיות נכתב כי "המוסד האקדמי יספק לקב"ט צה"ל מענה לשאלות ולדרישות בסוגיות של בטחון שדה, במידה ויידרש". סעיף זה נתפס על ידי מרצים כמו ההיסטוריון פרופ' חררדו לייבנר כמדאיג במיוחד, שכן שהוא עשוי לבטא שיתוף פעולה עם גוף ביטחוני במידע על סטודנטים, הכנסת הגיון צבאי למרחב האקדמי ויצירת מצב שבו כל מפגש אקדמי עשוי להידרש לסיווג ביטחוני.

גם הסעיף שלפיו קצין הביטחון של האוניברסיטה יחויב לאפשר לצוערים שישתתפו בפרויקט ולקצינים שילוו אותם לשאת נשק ברחבי הקמפוס עורר התנגדות גדולה, שכן הוא נתפס כמיליטריזציה ישירה של הקמפוס. פרופ' צינמון אומרת שהסעיף הזה "ירד כבר מההתחלה, ללא כל קשר אלינו", אבל הסטודנטים בפרויקט עדיין יסתובבו במדים בקמפוס. לפי אחת הגרסאות, הם יפקידו את הנשק שלהם בנשקייה שתוקם בכניסה לקמפוס או במעונות. אוניברסיטת תל אביב לא ענתה על שאלה ישירה בנושא הזה.

להימנע מ"אמירות פוגעניות" כלפי הצבא והחיילים

אולם הסעיף במכרז שעורר את הזעם הגדול ביותר הוא זה שאמר כי "המוסד האקדמי מתחייב לוודא כי הסגל האקדמי יימנע מאמירות פוגעניות כלפי חיילי צה"ל הלומדים במוסד, בין אם מדובר באמירות הנוגעות לעצם שירותם הצבאי בצה"ל ובין אם מדובר באמירות הנוגעות להיותם לובשי מדים. התחייבות זו הינה מהותית". במילים פשוטות, לפי המכרז, ברגע שאחד המרצים באוניברסיטת תל אביב יגיד משהו רע על החיילים הלומדים בקמפוס, משרד הביטחון יוכל לבטל את המכרז.

קבוצה של מרצים יצאה נגד הסעיפים האלה. בהצעת החלטה לקראת דיון שנערך במועצת הפקולטה למדעי הרוח באמצע אוגוסט, הם ביקשו לדחות את התנאי האוסר על "אמירות פוגעניות" נגד חיילים שילמדו בפרויקט ואמרו שאף שאין שום רצון לפגוע בכבודם של הסטודנטים, "איננו יכולים להיות ערבים שתלמידים לא יראו בהבעת דעה כפגיעה". הם גם התנגדו למסירת מידע כלשהו לגבי סטודנטים מהאוניברסיטה לרשויות הצבא, ודרשו שהסטודנטים לא יישאו נשק ולא ילבשו מדים.

בהצעה הנגדית שהגישה הדקנית צינמון אין התייחסות מפורשות לסעיף האוסר על "אמירות פוגעניות" נגד חיילים, אולם נאמר ש"הפקולטה עומדת על שמירת עקרונות חופש הביטוי של כל חברי הקהילה, סגל וסטודנטים". לגבי העברת מידע על סטודנטים לרשויות הצבא, נאמר שם כי היא "תיעשה על פי החוק בלבד". בהצעה של הפקולטה נאמר שהחיילים לא יישאו נשק, אולם לא נאסר עליהם ללבוש מדים. ההצעה של הדיקנית עברה ברוב של 65 מרצים לעומת 38 שהצביעו בעד ההצעה האלטרנטיבית.

אולם גם ה"ריכוך" בעניין הנשק ובעניין העברת המידע על סטודנטים לצבא, או מיתון האיסור על "אמירות פוגעניות", לא מרגיעים את הסטודנטים הפלסטינים באוניברסיטה, ששיעורם, לפי טהא, נע בין 12 ל-16 אחוז מכלל הסטודנטים. התא של בל"ד, יחד עם התא של חד"ש ותאים אחרים בקרב הסטודנטים הערבים שלחו מכתב חריף לדקנית ובו הביעו "חשש ובהלה" מכך שכניסתם של 80 עד 100 חיילים במדים תעמיק את "השסעים והמתחים הפוליטיים" ו"תעודד מיליטריזציה". הם גם הביעו חשש שלימודי המזרח התיכון והאסלאם יהפכו מלימודים לצבירת ידע ל"לימוד בשביל לדעת את האויב".

"לראות אנשים עם מדים ונשק במוסד אקדמי יגרום לפחד". פעילת "אם תרצו" מול סטודנטים פלסטינים באוניברסיטת תל אביב (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

"אנחנו רואים בתוכנית הזו חלק מהתהליך שעוברת החברה הישראלית, להפוך את הכל לצבאי", אומר טהא. "אני מבין שהחברה הישראלית כולה צבא וכולם הולכים לצבא, אבל לראות אנשים עם מדים ונשק במוסד אקדמי יגרום לפחד".

טהא מספר שכבר באירועי מאי 2021 סטודנטים ערבים הרגישו מאוימים, כאשר סטודנטים יהודים הסתובבו עם נשק במעונות. עכשיו, הוא חושש, זה יהיה הרבה יותר גרוע, ו"בכל מלחמה בעזה יתנכלו לסטודנטים שלנו". מבחינתו, העובדה שהחיילים ילמדו בפקולטה למדעי הרוח בעייתית במיוחד, כי דווקא שם הסטודנטים הערבים מרגישים נוח. "מדברים בקפיטריה בערבית, זה מקום שאנחנו מרגישים שייכים", אומר טהא.

הכסף מעל לכל

הניסיון של נוכחות חיילים לובשי מדים מתוכנית "חבצלות" באוניברסיטה העברית מראה שלחששות של טהא יש בסיס. "רוב החששות שלנו התגשמו", סיפרה אקדמאית שהיתה שותפה למאבק נגד כניסת התוכנית לאוניברסיטה העברית, "בעיקר השפעה שלילית על הסטודנטים הפלסטינים ממזרח ירושלים. אני לא יכולה לדמיין אפילו איך הם מרגישים, כאשר אני עצמי מרגישה לא בנוח כשהם עוברים קבוצות-קבוצות במסדרון".

טהא מספר כי האוניברסיטה אוסרת על הסטודנטים הפלסטינים "להרים שלט נגד האלימות בטענה שהקמפוס נקי, אקדמי", ומצד שני עכשיו ממלאים אותו במדים. "או שאתה משקיע בשוויון, או שאתה הופך את הקמפוס לבסיס צבאי", אומר טהא. הסטודנטים הפלסטינים ביקשו להיפגש עם הדקנית כדי להביע את התנגדותם, אולם הפגישה הזו עדיין לא יצאה לפועל. טהא שמח על התמיכה שקיבלו מחלק מהמרצים, אבל לצערו הם במיעוט. "הכסף מעל לכל", הוא מסביר את ההסכמה של האוניברסיטה לפרויקט. טהא לא שולל אפשרות שהסטודנטים הפלסטינים ינקטו צעדים נגד תוכנית "ארז" עם תחילת הלימודים בשבוע הבא.

פרופ' צינמון אומרת שהיא קידמה תוכנית לעידוד סטודנטים פלסטינים באקדמיה, כך ש"האוכלוסייה הזו לא רק יקרה לליבי, היא מקבלת עדיפות בניהול שלי". היא גם מבינה את ההתנגדות בקרב חלק מהמרצים, שכן החיילים אמורים לבוא כיחידה ולכן היישום של התוכנית מורכב. ובכל זאת, היא רואה בתוכנית הבטחה גדולה כי יש בה "פוטנציאל מאוד גדול להעביר את הערכים ההומניסטיים של מדעי הרוח לחיילים צעירים".

צינמון לא מאושרת מכך שהחיילים יסתובבו בקמפוס עם מדים, אבל "זה לא כוח צבאי בתוך הקמפוס, הם כפופים לכללים כמו כל הסטודנטים, (אבל) יש פה פוטנציאל עצום לדיאלוג חינוכי שהחברה הישראלית זקוקה לו".

הסטודנטים הפלסטינים, אומרת צינמון, "רואים את החיילים האלה ברכבת כשהם באים מבאקה או מג'ת או מקלנסואה, והם רואים אותם בטלוויזיה. אבל הם (הסטודנטים הפלסטינים, מ"ר) גם חיים במדינת ישראל, והחיילים מגינים גם עליהם. הם (החיילים; מ"ר) עושים שירות לכל אזרחי מדינת ישראל, לא רק לאזרחים היהודים".

את חושבת שסטודנט פלסטיני יכול להרגיש חופשי מול חייל במדים?

"האם אתה חושב שיש חשיבות שמתישהו יהיה דיבור משמעותי בין ערביי ישראל ליהודֵי ישראל? מתי הוא קורה? הם לא לומדים במוסדות חינוך יחד, הם לא משרתים בצבא, והמקום היחיד שזה יכול לקרות בו וקורה בו, הוא האוניברסיטאות.

"הייתי שמחה אם לא היו לומדים במדים, אבל זה חלק מהשירות הצבאי שלהם, וזה חלק מהתנאים של המכרז. אני חושבת שגם לחיילים יותר נוח ללמוד לא במדים. הדיאלוג הזה הוא הכרחי, הוא הגשמה של חיים ביחד, עם ההבנה שהקהילה של הסטודנטים הפלסטינים זקוקה להגנה ולשמירה.

"הגישה של ההפרדה עלולה להוביל אותנו, וכבר מובילה, לניכור נוראי. חלק מהאתגר זה לקיים פה דו קיום ולמצוא פתרונות הומניסטיים לאתגרים של מדינת ישראל ולקונפליקט היהודי-פלסטיני. בפנטזיה שלי יכולות להיות חברויות נהדרות, וחברויות בלימודים הן חברויות שנמשכות לאורך שנים".

צינמון לא מכחישה שאחת הסיבות המרכזיות להסכמה של הפקולטה למדעי הרוח לקבל קבוצה של עשרות חיילים במדים היא "העובדה שמדעי הרוח מידלדלים מאוד, חסרים לנו סטודנטים". גם פרופ' לייבנר מאמין שכל תוכנית "ארז" נולדה מתוך מצוקה של מדעי הרוח, מהעובדה שאין מספיק סטודנטים. "פתאום יגיעו אנשים צעירים", אומרת צינמון, "זה פוטנציאל אדיר להחיות את התחום הנפלא הזה. חלק מהמשבר שהחברה הישראלית נתונה בו כרגע זה בגלל שמדעי הרוח לא נלמדים מספיק, לא בתיכונים ולא באוניברסיטאות".

צינמון מדגישה שהחיילים לא יקבלו שום הנחות, וכל קורס שיילמד מחוץ לכותלי האוניברסיטה ייבחן לפי קריטריונים אקדמיים נוקשים, כפי שנעשה לגבי כל קורס שמתקיים מחוץ לאוניברסיטה. היא גם שוללת את החשש שהביעו הסטודנטים הפלסטינים, כאילו לימודי מזרח תיכון יהפכו ללימודי "דע את האויב". "קח את האפשרות שקציני צה"ל יידעו שבמדינת ישראל יש תרבות והיסטוריה לקבוצות שונות, לא רק לקבוצה היהודית", היא אומרת. "מה זה דע את האויב? זה דע את החבר, זה דע את התרבות. אתה לומד שירה פלסטינית כדי לדעת את האויב? אתה לומד כי אתה אוהב שירה".

ממיליטריזם רך למיליטריזם קשה

בעוד צינמון מתלהבת מהעובדה שהצבא ישלח חיילים "ללמוד ערכים הומניסטיים", פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא וחברה באוניברסיטה הפתוחה, רואה בכך דווקא נסיגה לאחור. "אנשי צבא למדו בעבר עם שאר הסטודנטים, בקוריקולום הרגיל", הוא אומר. "ככל שהצבא התמקצע, הוא חרד מכל מיני השפעות בעייתיות, ולכן הוא יוצר מסגרות נפרדות, עם מדים, עם קורס בפני עצמו, מציג כל מיני תנאים פורמליים כמו שלא תהיה פגיעה בחיילי צה"ל כתנאי יסוד. בשנות ה-80 צה"ל היה שולח קצינים ללמוד פילוסופיה, אפילו אצל מרצים שאז נתפסו רדיקליים כמו אסא כשר. עכשיו הצבא סוגר את עצמו מהחברה. הוא נעשה לכת, לקסטה. זה מעַבַר ממיליטריזם רך למיליטריזם קשה. התפיסה של הצבא היא שהאקדמיה צריכה לשרת אותו".

אף שצינמון טוענת שהסעיף האוסר על  "אמירות פוגעניות" נגד החיילים ירד מהפרק, לוי חושש שרוחו תרחף באוויר. "רק מרצים מסוימים מאוד יוכלו ללמד", אומר לוי, "הרי תהיה נציגות לצבא בתוך האוניברסיטה, והאוניברסיטה לא תרצה להציב מול החיילים מרצים שיאתגרו אותם. מי שיתייצב מול הכיתה (של החיילים, מ"ר) יצטרך לתת דין וחשבון".

לדעתו של לוי, האקדמיה מתקרנפת מול הצבא. "היצר הכלכלי גובר על שיקולים אחרים", הוא אומר. מסיבה זו, הוא טוען, האקדמיה מוכנה להכיר בהכשרות חוץ אקדמיות, שבמקרה זה ייעשו בבסיסי צבא ויועברו על ידי קציני צבא. "האקדמיה מכניסה לראש שהיא צריכה להפנים נורמות צבאיות כדי לשרוד", אומר לוי.

כדוגמה הוא מביא את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה שהוא מלמד בה, האוניברסיטה הפתוחה, ובין "המכללה הביטחונית לחדשנות" בצבא. "מכון חדשנות של הצבא הוא חדשנות להרוג", אומר לוי, "הוא מנרמל את האלימות".

פרופ' צינמון לא ידעה לומר האם הצבא ויתר על כל הדרישות שלו במכרז לגבי התבטאויות "פוגעניות" של מרצים או העברת מידע על סטודנטים ומרצים לקב"ט של הצבא, ואמרה כי "למיטב הבנתה", החוזה בין הצבא לאוניברסיטה עוד לא נחתם.

מדוברות אוניברסיטת תל אביב נמסר כי האוניברסיטה "גאה מאוד בכך שצה"ל בחר במסגרות האקדמיות של האוניברסיטה להוביל את התוכנית העילית החדשה להכשרת סגל הפיקוד הבכיר של זרוע היבשה. הסטודנטים החדשים ישתלבו במגוון תחומים במסלולים דו חוגיים בלימודי חברה, רוח, ניהול, מדעים והאוניברסיטה רואה בכך ביטוי נוסף לתרומתה לחוסנה ופיתוחה של החברה והמדינה.

"החיילים המשתתפים בתוכנית לא צפויים לשאת נשק בקמפוס במהלך הלימודים.

"הסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב נהנה מחופש אקדמי מלא ואין לכך שום קשר לתוכנית 'ארז'. מיותר לציין שהסגל האקדמי יוכל להמשיך להתבטא במסגרת כללי האוניברסיטה והחוק, ממש כמו היום.

"אשר לטענה שכביכול האוניברסיטה התבקשה לשתף את הצבא במידע על סטודנטים ומרצים – הטענות חסרות שחר".