המרי האזרחי של מחנה הפליטים שועפאט

תושבי מחנה הפליטים שועפאט נקטו אתמול (ראשון) בפעולות מחאה תוך קריאה למרי אזרחי. אל תושבי המחנה הצטרפו תושבי שכונות נוספות במזרח ירושלים, לדברי המארגנים המחאה היא נגד ענישה קולקטיבית שבה המשטרה נוקטת כלפי תושבי מחנה שועפאט, כמו עיכובים במשך שעות וחיפושים משפילים במחסום. במסגרת המחאה, תושבים רבים לא הגיעו לעבודה בישראל ולא נסעו דרך מחסום שועפאט, שמנתק את המחנה מהעיר, אף שהוא נכלל בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.

במסגרת המחאה, צעירים רעולי פנים סגרו את הרחוב הראשי של מחנה הפליטים המוביל למחסום הישראלי בחסימה מאולתרת. חיילים ושוטרים נכנסו למחנה במטרה לפרוץ את החסימות והתפתחו עימותים במקום. עיריית ירושלים כמעט שלא מספקת שירותים לשכונות הפלסטיניות שמעבר לחומה, ובמקביל מונעת מהרשות הפלסטינית לפעול באזורים אלו. מדיניות זו יצרה מרחב מוזנח בצורה קיצונית וריק שלטוני, שאותו ממלאים, בין היתר, ארגוני פשיעה.

ברקע המחאה אירועי יום שני שעבר, כאשר ילד בן 13 דקר במחסום שועפאט שוטר מג"ב, שנורה על ידי מאבטח ונהרג. מאז, תושבי המחנה מתארים מדיניות של התעמרות במחסום, עיכובים, וחיפושים שעורכים לתלמידי בית ספר, הכוללים דרישה לפשוט חולצה במרחב הפתוח, מול שיירת המכוניות שעומדת שעות במחסום. בשביתה אתמול לקחו חלק גם תושבים של השכונות עיסאוויה, א-טור, סילוואן, כפר עקב וג'בל מוכבר, שם שוררת מתיחות בעקבות גל של הריסות בתים.

"איך זה קשור לביטחון?"

דינמיקה דומה, של מחאה נרחבת שנולדה במזרח ירושלים כתוצאה מענישה קולקטיבית מצד המשטרה, אירעה גם לאחר הרג החיילת נועה לזר, במחסום שועפאט, באוקטובר 2022. המשטרה הטילה אז סגר על מחנה הפליטים והשכונות סביבו, בהם מתגוררים לפי הערכות שונות בין 60 ל-120 אלף תושבי ירושלים. בתגובה לסגר, הפלסטינים פתחו בשביתה כוללת, אליה הצטרפו שכונות נוספות במזרח ירושלים. גם ברמדאן 2021, עם סגירת המדרגות בשער שכם, וב-2017, עם הצבת המגנומטרים בהר הבית, חזר אותו דפוס: החלטת משטרה להעניש קולקטיבית את תושבי מזרח העיר איחדה בין השכונות, הגבירה את צעדי המחאה, וגררה עימותים והרוגים.

"מאז הפיגוע, יש נגדנו ענישה קולקטיבית", אומר רמי, תושב מחנה הפליטים שועפאט, "הילדים שלנו לומדים בבתי ספר של העירייה, מעבר לחומה, כי בתוך מחנה הפליטים חסרות מאות כיתות, יש פה הזנחה מוחלטת. מאז יום שני, חיילים במחסום התחילו להפשיט את הילדים מהבגדים, מכים אותם, מעכבים את כל המכוניות במשך שעות. הרבה אנשים השתתפו בשביתה כי יש זעם. המשטרה פוגעת בכולנו בגלל ילד אחד. איך זה קשור לביטחון?".

תושבי מחנה הפליטים הם ירושלמים, אך כדי להגיע לעיר הם צריכים לעבור במחסום. חאלד אבו עודה הוא תושב שכונת דאחיית אל-סלאם, הסמוכה למחנה הפליטים, שנותקה אף היא מירושלים עם בניית החומה. יש לו ילד בכיתה ג', שלומד בבית ספר יסודי בשכונת בית חנינא.

"אני משלם להסעה שתיקח אותו בבוקר", הוא אומר, "בשבוע שעבר, הוא לא הצליח לעבור ולא הגיע ללימודים, כי הם נתקעו במחסום". תושבים נוספים אמרו שביום רביעי, מרבית הילדים במחנה לא הצליחו להגיע למוסדות הלימוד מעבר לחומה, וביום חמישי רבים מהם הגיעו לכיתות באיחור ניכר, כתוצאה מעיכובים סתמיים במחסום.

משיחות עם תושבי המחנה עולה כי דרישת השוטרים במחסום מנערים בדרך לבית הספר לפשוט את בגדיהם גרמה לרבים להצטרף למחאה. "לא היו עושים ככה בעבר", אומר אבו עודה, "זה חדש, ראיתי את זה קורה רק בשטחים. איך אפשר להגיד לילד להתפשט מול כולם? מול כל הנהגים? הם רומסים את הכבוד של הבן אדם".

בסרטון שצולם במחסום ביום רביעי, נראה תלמיד בית ספר עומד ללא חולצה מול השוטרים. הילד חולץ את נעליו, ואז אחד מהשוטרים ניגש לעברו ומכה אותו באגרוף בפניו ללא סיבה נראית לעין. המכוניות במחסום מתחילות לצפור, בחורה יוצאת מהמכונית לצלם את האירוע, והחייל טורק את הדלת על בטנה, תופס את הילד בלפיתת חנק וגורר אותו משם. מדוברות מג"ב נמסר כי השוטר שתועד הושעה מתפקידו, אך תושבים אומרים כי היו אירועים נוספים, שלא תועדו.

סרטונים מיום רביעי וחמישי מראים מאות תלמידי בית ספר מחכים במחסום, ובמקרה אחד לפחות שוטר תועד בועט בחוזקה באחד מהנערים, שוב, ללא סיבה נראית לעין. מפקד משמר הגבול, ניצב אמיר כהן, אמר בהתייחסות פומבית לאירועים במחנה שועפאט כי "אירועים חריגים, כפי שאירעו במעבר שועאפט ובגזרת שילה הסמוכה לירושלים, יתוחקרו ויטופלו, במקומות שנגלה כי כשלנו אדרוש אחריות וטיפול נוקשה". עוד הוסיף כהן כי הנחה "להשעות מפעילות מבצעית ארבעה לוחמים אשר היו מעורבים באירועי אלימות חריגים שאינם בהתאם לרוח החיל".

תושב מהמחנה סיפר שאמא שלו, חולת דיאליזה, לא הצליחה לצאת לבית החולים בירושלים כדי לקבל טיפול, כתוצאה מעיכובים מכוונים במחסום, לדבריו, שנמשכו בשבוע שעבר שעות. "השביתה היא כדי שירגישו שאנחנו קיימים. יש פה המון צעירים שהם נהגי אוטובוסים, עובדי עירייה, נותני שירותים – הכלכלה בירושלים תלויה בהם", אומר אבו עודה.

מחאות מובילות לתוצאות

בהנחיית השר איתמר בן גביר, המשטרה הורסת בקצב מוגבר בתי משפחות במזרח ירושלים, מחלקת יותר דו"חות חנייה במזרח העיר, ומחרימה כספים מאסירים ביטחוניים לשעבר. אחמד סוב-לבן, תושב העיר העתיקה ותחקירן הארגון "עיר עמים", רואה במחאות תוצאה מובהקת של מדיניות זו, המענישה באופן קולקטיבי את התושבים כולם. גל ההריסות של בתי משפחות עניות במזרח העיר, שעבורן קשה עד בלתי-אפשרי להשיג היתרי בנייה כתוצאה ממדיניות תכנונית מפלה שמונעת משיקולי דמוגרפיה, גורם במיוחד לתסכול וכעס ברחובות.

"הצד הפלסטיני בירושלים גילה את הכוח שלו", סוב-לבן אומר, "כשאלפי עובדי ניקיון, עובדי מסעדות, נהגים, ועוד, מחליטים לא לצאת לעבודה – יש לזה השפעה מורגשת בישראל".

סוב-לבן מציין את המחאות של תושבי ג'בל מוכבר נגד הרס בתיהם, את השביתה במזרח ירושלים בעקבות הסגר שהוטל על מחנה שועפאט באוקטובר, ואפילו מחאה קטנה יותר של נהגי אוטובוסים של חברת קווים לאחר תקיפה של אחד מהם, כדוגמאות לכוח שיש לתושבי מזרח ירושלים מול הממסד הישראלי. "תושבים רואים שמחאות כאלו מובילות לתוצאות. זה דבר שאם יגדל ויתארגן בחברה הירושלמית, הוא ישפיע מאוד על שוק העבודה הישראלי".

לדעתו של יוסף מחיימר, תושב מחנה הפליטים שועפאט, מדיניות הענישה צפויה לעודד ילדים ונערים נוספים להיכנס למעגל האלימות. "בשורה של מעשי נקמה לא פותרים בעיה פוליטית בת מאה שנים", הוא אומר ביחס למדיניות המשטרה.

"כשאתה זורק לרחוב, בשבוע, עשרות משפחות לא קשורות, ומחריב את הבית שלהם, מה יעשו? אתה יודע כמה ילדים נזרקו מהבית השבוע? כמה הורים? ואם אחד מהם יחליט שהוא רוצה לנקום, כי הכיבוש הרס לו את הבית? בן גביר הוא לא שר לסיכול פיגועים, הוא שר לייצור פיגועים.

"הילדים שלי בגיל ההתבגרות. אני מתקשר אליהם כל שעה ושואל 'איפה אתה?'. אם אני לא אפקח עליהם, הם ילכו לאיבוד בין כל כנופיות הפשע שיש פה". ברחוב של אבו עודה, האספלט מלא במהמורות, המדרכה שבורה, והאינטרנט איטי. "כל המקום מוזנח", הוא אומר, "העירייה לא עושה כלום, ובמשטרה מתגאים שהם חילקו מאות דו"חות, החרימו מכוניות והרסו בתים. כאילו שזה פותר משהו".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה:

"בתחילת השבוע שעבר ועקב הפיגועים שהתרחשו, ביצעו גורמי הביטחון בדיקות קפדניות במחסומים השונים. על כן, נרשמו פניות בעירייה על עיכובים בהגעת תלמידים ממחנה הפליטים שועפט לבתי הספר. תלונות על בידוק יתר נבדקות בעירייה אל מול הגורמים הרלוונטיים. בימים האחרונים, לא נרשמו פניות על עיכובים ומעבר התלמידים התנהל כבשגרה".