בלהט הנקמה, בן גביר מפזר הוראות שאין לו כל סמכות לתת
לבן גביר ולמשטרה שעליה הוא מופקד אין כל סמכות להחליט על הוצאה לפועל של הריסות בתים בגין עבירות בנייה. אך גורמים בעיריית ירושלים מנצלים את הרגע כדי להחריף את דחיקת רגלי התושבים הפלסטינים מהעיר, בעוד ראש העירייה ממשיך לשתוק
יותר ויותר מתברר שלשר עתיר הסמכויות לביטחון לאומי אין כל תפיסת ביטחון אסטרטגית. איתמר בן גביר בביקור בנצרת, 3 בפברואר 2023 (צילום: רוני עופר / פלאש 90)
"לתדהמתי יש עשרות בתים שאפשר להרוס אותם", אמר השר בן גביר בבית החולים, עת ביקר פצועים ממתקפת הירי בנווה יעקב. במשפט מדהים זה גלומה כל התפיסה הבן-גבירית – הורסים כי אפשר. מה הקשר בין הריסת בתים של משפחות קשות יום, שבמשך שנים ניסו לבנות את ביתם כחוק ולא ניתן להם, עד שנאלצו לבנות ללא היתר, ולביטחון? אין קשר, ומבחינתו של בן גביר גם לא צריך להיות קשר. די לו שמדובר בתושבים פלסטינים שאפשר לסמן אותם, להסית נגדם ולהתעמר בהם.
יותר ויותר מתברר שלשר עתיר הסמכויות לביטחון לאומי אין כל תפיסת ביטחון אסטרטגית. אדרבה, בעיצומו של מתח ביטחוני קשה הוא היה מוכן להעמיד 500 שוטרים למשך יום שלם רק כדי להרוס בניין אחד בוואדי קדום.
מיד לאחר הפיגוע בנווה יעקב הודיע השר בן גביר כי הורה להיערך להריסה מידית של מבנים "בלתי חוקיים" במזרח העיר, וסמוך לכך הוחל במסע הריסות בראס אל עמוד, בג'בל מוכבר ובמקומות נוספים. בן גביר לא נדרש להסביר כיצד אכיפה מוגברת של חוקי תכנון ובנייה תשרת את המאבק בטרור; ברור היה שמדובר במסע נקמנות שנועד לסמן את תושבי מזרח ירושלים כולם כאויבים וכמפירי חוק, לשלול פעולות מחאה לגיטימיות כגון אלו שנקטו תושבי ג'בל מוכבר כשהכריזו על שביתה וחסמו את הכניסה לשכונה, ולהגביר את המתיחות.
לתושבי מזרח ירושלים זו היתה רק הוכחה נוספת למה שהם יודעים כבר זמן רב מאוד: שעבורם, חוקי התכנון והבנייה הם משנה סדורה של אי-תכנון ואי-בנייה, ענישה קולקטיבית מתמשכת המנוצלת באופן ציני לצרכים פוליטיים.
ענישה קולקטיבית מתמשכת המנוצלת באופן ציני לצרכים פוליטיים. בית משפחת סאלחייה בשייח' ג'ראח אחרי ההריסה (צילום: ג'מאל עווד / פלאש 90)
בתוך כך התרחש דבר נוסף שחמק מתשומת הלב, ולא בכדי: בן גביר מיצב את עצמו כשר המוציא והמביא של הריסות בתים במזרח ירושלים מבלי שיש לו כל סמכות לכך. כל כך מהר התרגלו כאן שהוא השר לענייני כל דבר מתסיס, שכאשר הוא עמד על במה ציבורית והודיע באלו המילים "נתתי הוראה ליישם את כל צווי ההריסה הלא חוקיים בירושלים" (אגב שיבוש לשון אירוני המחליף מבנים בצווים לא חוקיים), לא התעוררה כל שאלה מכוח איזו סמכות הוא מורה על הריסות בתים?
רק משנדחקה אל הקיר הודתה המשטרה שאין לה, או לשר עתיר הסמכויות הממונה עליה, כל סמכות להחליט על הוצאה לפועל של הריסות בתים בגין עבירות בנייה. אבל איפה היתה עיריית ירושלים בכל זה, ומדוע היא עושה יד אחת עם בן גביר?
בסביבת משה ליאון מצויים היום אנשים החולקים את השקפת עולמם עם בן גביר ומעוניינים כמוהו לנצל כל הסלמה במצב כדי לדחוק את רגלי הפלסטינים מהעיר. הם עובדים בשיתוף פעולה צמוד זה עם זה, בעוד ראש העירייה עצמו שותק. בהתנהלות זו נושא ליאון באחריות להפקרה של 40% מתושבי העיר הסובלים גם כך מאפליה קשה ומתמשכת בתכנון, שמונעת מהם לבנות כחוק. לא ביטחון התושבים בירושלים – יהודים כפלסטינים – ניצב לנגד מצדדי ההריסות, שכן פעולותיהם מחרחרות ביודעין ריב ומדון, כי אם ניצול כל משבר כדי להשליט את השקפת עולמם ולפגוע בכל אפשרות של חיים תקינים בין יהודים ופלסטינים בעיר.
אל מול פעולות אלו, נדרשים בני אדם אמיצים לא לשתוק ולא לאפשר מעשי אלימות בשם הרשויות שביד אחת קובעות חוק מפלה וביד שנייה מבקשות לחסות בצילו ולהוביל בשמו מסע נקם. יש בידי העירייה ושאר הרשויות אמצעים רבים להסדיר בנייה חוקית במזרח ירושלים: הקצאת קרקעות ותכנון תואם צרכים לבנייה פלסטינית ולא רק יהודית, והסדרת מה שנבנה ללא היתר בדרכים הוגנות המכירות בעוול שנעשה עד היום. הריסות בתים אינה אחת מהן.
יהודית אופנהיימר היא מנכ"לית עמותת עיר עמים
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
