שעה של שיח חינוכי אינה מענה מקצועי לאלימות

בשבוע שעבר, "בעקבות רצף מקרי האלימות החמורים", הנחתה שרת החינוך את בתי הספר להקדיש "את השעה הראשונה ללימודים, לשיח חינוכי על תופעת האלימות".

מבין גורמי הסיכון להתפתחות הפרעות התנהגות (שיפורטו בהמשך), מערכת החינוך ממוקמת במעמד שולי. הרבה אחרי גורמי תורשה, הורים וסביבה. ובכל זאת, יש בכוחה של המערכת להוות גורם ממתן, בתנאי שאין עומס לימודי מתסכל, שהזירה החברתית בבית ספר שלווה ובטוחה, ושיש מישהו מהצוות החינוכי שנתפס משמעותי ותומך בעיני הילד או הילדה.

אלא שנתוני סקר האקלים הבית ספרי האחרון מעידים שאלו בדיוק נקודות התורפה של המערכת. 37 אחוז מתלמידי חטיבות הביניים העידו שבית הספר אינו מקום שנעים להם להיות בו, 46 אחוז העידו שאין בבית ספרם מורה שהם יכולים לשוחח איתה או איתו על משהו שחשוב להם, ומחציתם העידו שקשה להם להתמודד עם לחץ בלימודים. אלו הדברים שצריך לטפל בהם, הרבה לפני שמורחים עוד שעה של שיח חינוכי.

שרת החינוך ודאי זוכרת שבדיוק לפני שנה היא השיקה בקול תרועה את התוכנית: "אלימות? לא בבית ספרנו!", שנועדה לקדם "דיון שקוף להבנת המצוקות החברתיות … וליצירת מענים". כתבתי כבר אז שמאחורי המילים הגבוהות וההבטחה הבומבסטית, אין בתוכנית התמודדות של ממש עם סוגיית האלימות.

האם מישהו בדק אם וכיצד הופעלה התוכנית במהלך השנה האחרונה? האם מישהו בדק באיזה מידה מעטו המצוקות החברתיות לנוכח הפעלת התוכנית? כנראה שלא. זה לא הפריע למשרד החינוך לשלוח בשבוע שעבר למורות ולמורים בדיוק את אותם מערכי פעילות, ממוחזרים משנה קודמת. ניפגש בגל האלימות הבא.

יש ידע מקצועי על הפרעות התנהגות

בשנת 2013 כינס משרד החינוך (באמצעות: "יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך") ועדת מומחים בנושא התערבויות טיפוליות בילדים בעלי הפרעות התנהגות, בראשות פרופ' רמי בנבנישתי. מבין חומרי הרקע שנאספו לצורך עבודת הוועדה, אציג כאן מעט מתוך סקירת הספרות שערכה ד"ר גבריאלה בוקובזה.

הרעיון המרכזי הוא שהפרעות התנהגות הן תוצר של שילוב גורמים מרובים, שיש ביניהם קשרי גומלין מורכבים, כך שלא ניתן להציע מודל סיבתי אחד המוביל להתפרצות הפרעות התנהגות. התנהגות מפריעה, אנטי חברתית או אלימה אינה מופיעה בהכרח אצל כל אחת ואחד, גם אם הם חשופים או נושאים את אחד או יותר מגורמי הסיכון.

חוקרים משתמשים בדימוי של אשדות בנהר: כל אשד (גורם סיכון) עלול להגביר את עוצמת הזרימה הנוצרת באשדות הקודמים, אולם קיימים גם גורמים ממתנים בזרימה בין האשדות, כך שלא ניתן לנבא בדיוק באיזה נקודה יצטבר הכוח עד כדי התפרצות אלימה.

בין הגורמים הממתנים הפרעות התנהגות מוזכרים בסקירה מנת משכל גבוהה של הילד או הילדה, אישיות שנמנעת מריגושים, סביבה שלווה שאין בה אחרים הנוטים לעבריינות, וכן אחד ההורים, או מבוגר משמעותי אחר, שמעניק יחס אמפתי ותומך.

גורמי סיכון להפרעות התנהגות

על פי הסקירה, גורמים ביולוגיים (גנטיים, תורשתיים), מסבירים עד מחצית מהשונות של התנהגות אנטי חברתית. הכוונה לגורמים כגון סדירות הורמונלית, קצב לב, תקינות ההולכה העצבית, ומבנה ופעילות המוח. כל אלה משפיעים על עיבוד המידע המגיע מהסביבה ועל איכות התגובה הרגשית וההתנהגותית.

אליהם נוספים הגורמים ההוריים כגון דכאון ומצב נפשי ירוד של ההורים, התנהגות אנטי חברתית מצד ההורים, וכמובן איכות היחסים בין ההורים לילדים, כגון: הזנחה, שתלטנות, תגובות רגשיות שליליות, או תוקפנות מילולית, פיזית ומינית.

קבוצה שלישית כוללת גורמי סיכון סביבתיים כגון חשיפה לזיהומים, חשיפה לסטרס – למשל בסביבה מוכת עוני ואבטלה, וחשיפה לאלימות בשכונת המגורים.

כל אלה בתורם משפיעים על הגורמים הרגשיים והמנטליים שמתפתחים בכל אחת ואחד מאיתנו, במהלך השנים. כך, למשל, ילד או ילדה עם נטייה גנטית מוקדמת לסבול ממזג קשה (גורם תורשתי), עלולים לעורר התייחסות הורית מחמירה כלפיהם (גורם סביבתי). חסרונו של הורה תומך עלול לפגוע בהתפתחות הוויסות הרגשי, ומכאן עלולה להתפתח אישיות המאופיינת ברגשות שליליים מידיים, תגובות עזות, חוסר גמישות, התנגדות למרות חיצונית וקושי בהרגעה.

גורמים הקשורים במערכת החינוך

השפעתה של מערכת החינוך, כך ניתן להבין מהסקירה, נמוכה ביחס לגורמי התורשה, ההורים, הסביבה וההתפתחות האישית. ועם זאת, עדיין יש בכוחה של סביבה בית ספרית תומכת, להוות גורם ממתן, כפי שהוזכר.

גורם ממתן אחד הוא הקשר הבהיר (לילד או הילדה) בין המאמץ שנדרש מהם כאן ועכשיו לבין התגמול העתידי. לשם כך, תוכנית ההוראה צריכה להתאים ליכולותיהם של התלמידות והתלמידים, כך שיתקדמו על בסיס הצלחות קטנות צעד בצעד, ולא יפלו למצבים של לחץ ותסכול עקב עומס לימודי.

גורם שני הוא האקלים הבית ספרי. כשם ששכונת מגורים רוויית אלימות מהווה גורם סיכון, כך גם משמשת סביבת בית הספר כגורם מדרבן או ממתן הפרעות התנהגות. כדי לשמש גורם ממתן, צריכה הזירה החברתית בבית הספר להיות שלווה, בטוחה ותומכת. מנגד, הרכב כיתה שבה אחוז גבוה של תלמידים עם גורמי סיכון להפרעות התנהגות, עלול להחמיר את הסיכוי להתפרצות.

מערכת יחסים טובה בין הצוות החינוכי לבין התלמידות והתלמידים מהווה גם היא גורם ממתן להתפרצות הפרעות התנהגות. במיוחד נוכחותו של אשת או איש חינוך, שנתפסים משמעותיים בעיני התלמידה או התלמיד, והם קשובים לצרכיהם.

וזה בדיוק מה שחסר באקלים הבית ספרי

מערכת החינוך עורכת מדי שנה סקר "אקלים בית ספרי" ובו נבדקים, בין השאר, הגורמים שעשויים למתן הפרעות התנהגות. התמונה אינה מלבבת. הנה כמה נתונים מתוך הסקר האחרון, שנערך בשנת במחצית הראשונה של שנת 2022.

באשר ללחץ הלימודי: רק 40 אחוז מתלמידי החטיבות והתיכונים העידו שהאופן שבו המורים מלמדים מעורר בהם רצון להקשיב וללמוד. רק 38 אחוז העידו שהמורים נותנים להם משימות המתאימות ליכולות הלמידה שלהם. מחצית התלמידים העידו שקשה להם להתמודד עם לחץ בלימודים.

בכל הנוגע לגורמי הסביבה: 30 אחוז מתלמידות ותלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בישראל חסרים תחושת שייכות לזירת בית הספר. עבור 37 אחוז מהם, בית הספר אינו מקום שנעים להיות בו. יותר ממחצית התלמידים מדווחים שלעיתים קרובות התלמידים עושים רעש ובלגן בכיתה ומפריעים ללמוד, וקרוב ל-60 אחוז מהם מדווחים שתלמידים מתחצפים למורים.

ובאשר לצוות החינוכי: כ-45 אחוז מהתלמידים מדווחים על חסרונן של קירבה ואכפתיות מצד המורות והמורים. הם השיבו בשלילה להיגדים: "אני יכול לפנות לאחד המורים שלי אם אני רוצה לשוחח על משהו חשוב", או "למורים שלי אכפת ממני וממה שקורה לי", או "המורים מתייחסים לכל התלמידים באופן שווה, ולא מפלים בין תלמידים".

תעשו את העבודה שלכם!

מערכת החינוך אינה אחראית על מרבית גורמי הסיכון להתפתחות הפרעות התנהגות. התורשה, ההורים וסביבת המגורים של התלמידות והתלמידים – אינם בשליטתה. המעט שיש בכוחה לעשות, הוא לטפח בבתי הספר גורמים שעשויים למתן התפרצות של הפרעות התנהגות: תוכנית הוראה מותאמת, סביבה שלווה ובטוחה ויחסים תומכים בין הצוות החינוכי לתלמידים.

אין כמובן שום רע בקיום שעה של שיח חינוכי. אולם זאת לא יכולה להיות תחליף לטיפול מקצועי באותם גורמים שבאחריות ישירה של מערכת החינוך. ועוד לא הזכרנו את ההזנחה הפושעת של השירות הפסיכולוגי והייעוצי, לנוכח המחסור החמור בנשות ואנשי המקצוע: פסיכולוגים ויועצים חינוכיים.