newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הישובים הערבים צריכים יותר משטרה כחולה ופחות אכיפה בטחונית

מאז אוקטובר 2000 התאמצה המשטרה להפוך מגוף שנתפס כפועל נגד החברה הערבית לכזה שמקדם שותפות. המינוי של איש שב"כ למפכ"ל, האמירות המסיתות של נתניהו וההחלטה על הקמת יחידה מיוחדת רק לישובים ערבים מחזירים את התפיסה שהמשטרה היא גוף חצי צבאי

מאת:

כותב אורח: אמנון בארי-סוליציאנו

בהידרשו לתכנית הכלכלית הגדולה למגזר הערבי, בישיבת הממשלה בעשרה בינואר, התנה ראש הממשלה את מימוש התכנית בהגברת אכיפת חוקי המדינה ביישובים הערביים. אכן, בחלוף שבועיים התבשרנו כי במשטרה מוקמת בימים אלה יחידה מיוחדת, שתהיה מופקדת על האכיפה ביישובי המגזר, על הקמת תחנות משטרה בהם, על גיוס שוטרים ערבים ועל טיפול בסוגיות הבוערות של הנשק הבלתי חוקי, תאונות הדרכים המרובות, בניה ללא היתרים ועוד.

עצם הרעיון של יחידת משטרה המיועדת לטפל במגזר מסוים, עומד בסתירה לאתוס הבסיסי של שיטור חסר פניות ו"עיוור צבעים" וגורם לאי נוחות בסיסית. אבל יותר מכך, הקמתה של יחידה כזו לא תתמודד באמת עם בעיות השיטור בחברה הערבית שכן אין מדובר בסוגיה ארגונית-טקטית של מבנה המשטרה אלא בכשל תפיסתי אסטרטגי עמוק.

מקור הכשל הוא בכפל התפקידים המובנה של המשטרה. מצד אחד היא מצופה לשרת את הקהילה ולהיטיב את מצבה, בשיתוף פעולה עמה, אולם בו בזמן היא מתפקדת גם ככוח חמוש הממלא תפקיד בטחוני כלפי האזרחים הערבים אותם הוא רואה כאיום.

הסתירה בין "שיטור שרותי" לבין "אכיפה ביטחונית" מתבטאת אפילו ויזואלית: השיטור השרותי ה"קלאסי" מגולם על ידי שוטרים נושאי אקדחים, גלויי פנים, במדים כחולים שעליהם תגי שם. העוסקים באכיפה בטחונית הם שוטרי מג"ב או יס"מ, חמושים מרגל ועד ראש, לבושים מדים כהים, לעתים רעולי פנים וללא תגי שם.

> מה תעשה הווילה בג'ונגל עם חיות הטרף בעלות האזרחות?

שוטר מג"ב רעול פנים הודף צלם (אורן זיו / אקטיבסטילס)

שוטר מג"ב רעול פנים הודף צלם (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כפל התפקידים אינו מאפשר למשטרה לראות את האזרחים הערבים כלקוחות לגיטימיים לשיטור מיטיב ושירותי. לכן, מזה עשרות שנים אנחנו עדים ל"שיטור חסר" חריף בחברה הערבית המתבטא בפערי ענק בין משאבי השיטור המופנים ליישובים ערביים לעומת יהודיים. הנוכחות המשטרתית דלילה והטיפול בפשיעה ובאלימות, שהפכו למגפה של ממש בחברה הערבית, אינו מספק ומתאפיין באחוז גבוה של חוסר פענוח של פשעים רבים.

"אין לנו משטרה אחרת"

הפנים הביטחוניות של המשטרה, בצירוף ההזנחה השיטורית לאורך שנים, הולידו חוסר אמון קשה מצד האוכלוסייה הערבית, דבר שמצדו פוגע בעבודת המשטרה שחייבת אמון ושיתוף פעולה מצד הקהילה כדי להצליח במאבקה בפשיעה. למשטרת ישראל אין סיכוי לזכות באמון ולהצליח במשימותיה כל עוד היא מתפקדת ומתויגת כגוף בטחוני בחברה הערבית.

הבעייתיות הבסיסית הזו מתוארת בדו"ח ועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. בעשור שלאחר פרסום דו"ח הועדה, בין השנים 2004 ו- 2014, ביצעה המשטרה שורה של פעולות שתכליתן לשפר את השירות ולרכוש את אמון החברה הערבית. נערכו פעולות הכשרה מגוונות בנושא של "שיטור הוגן בחברה משוסעת" לשוטרים וקצינים, הוטמעו פרקטיקות של הידברות שוטפת בין מפקדי תחנות לראשי רשויות ומנהיגים קהילתיים, מונתה דוברת לתקשורת הערבית, תורגמו חומרי הסברה לערבית ועוד. רבות מן הפעולות הללו נעשו בעידוד ובסיוע "יוזמות קרן אברהם" אשר במקביל לעבודה עם המשטרה פעלה באופן נרחב ומעמיק בחברה ומול המנהיגות הפוליטית הערבית במטרה לעודד תביעה של שירותי שיטור יעילים והוגנים ולקדם את ההבנה כי שיטור שמשיג ביטחון אישי הוא זכות אזרחית יסודית.

פעולות אלה נשאו פרי. במתח המובנה שבין שיטור אזרחי מבוסס קהילה לבין אכיפה ביטחונית נוקשה, נרשם לאורך כעשור שיפור מסוים לטובת השיטור השירותי. הדבר בא לידי ביטוי בהידברות שוטפת בין המשטרה למנהיגים ערבים גם בעתות מתיחות, היערכות חכמה ורגישה יותר של המשטרה בטיפול בהפגנות, ירידה במספר הנפגעים הערבים במפגש עם המשטרה ובעלייה בנכונות הציבור הערבי לשתף פעולה לצורך שיפור מצבו.

> מה אפשר לעשות מול חוק המישוש? להסריח. ממש להסריח

גלעד ארדן ורוני אלשיך (דוברות המשטרה)

השר לבטחון הפנים גלעד ארדן  עם מפכ"ל המשטרה החדש שהגיע מהשב"כ רוני אלשיך (דוברות המשטרה)

בחברה הערבית, ההבנה שלא ניתן לטפל באלימות ובפשיעה הגואות ללא המשטרה הולידה את הביטוי "אין לנו משטרה אחרת" שהפך שגור ומקובל. בסקר עמדות שערכה קרן אברהם בשנת 2014 בקרב הציבור הערבי דיווחו 46 אחוז מהנשאלים כי יהיו מוכנים להשתתף במפגשים עם המשטרה כדי לדון במיגור הפשיעה באזור מגוריהם, ו-56.5 אחוזים אמרו כי הם מוכנים לארגן או להשתתף בפעילות קהילתית למאבק בפשיעה. חמש שנים קודם לכן, רק בודדים תפסו את ההידברות עם המשטרה כלגיטימית.

אמון הוא תנאי מוקדם לשיטור אפקטיבי

אלא שלאחרונה מסתמן היפוך מגמה. לקראת סוף כהונתו קיבל המפכ"ל דנינו החלטה שלא להמשיך את ההכשרות לשיטור הוגן לחברה הערבית. גל הפיגועים הנוכחי מחריף את המצב: העיסוק המתמשך של המשטרה בעבודה ביטחונית משנה את אופן החשיבה וההתנהגות של השוטרים – משוטרים ללוחמים. היוקרה המקושרת לעיסוק בטחוני והעובדה שהשוטר המסתער על מפגע באקדח שלוף, נתפס כגיבור, בעוד שתדמיתו של השוטר מן השורה העוסק בעבירות תנועה או אלימות במשפחה מצויה בירידה, מייצרת תמריץ שלילי נוסף לשיטור הכחול. יש לשער שככל שיתארך גל הפיגועים הנוכחי כך ילכו ויתקבעו דפוסי חשיבה ופעולה סמי-צבאיים שקשה יהיה לשנות כאשר תחזור המשטרה למודוס שירותי.

התחזקות התפיסה המיליטריסטית בשיטור מתחזקת גם בעטיים של חילופי הגברי במשטרה. לאחר שורה של מפכ"לים שגדלו על התפיסה ששיטור הוא מקצוע, מונה למפכ"ל סגן ראש שב"כ. עזר כנגדו מונה סגן מפכ"ל שעיקר תהילתו המקצועית נקנתה בהיותו מפקד היחידה למלחמה בטרור. אין אמירה חזקה ממינוי השניים בדבר האופן בו תופסת הממשלה את תפקיד המשטרה. התנהלות המשטרה ביישובי המשולש לאחר תפיסת המחבל נשאת מלחם, או בעת הריסות הבתים בטייבה, דומה – אם לא זהה – להתנהלות כלפי אוכלוסייה תחת כיבוש או משטר צבאי.

הקמת יחידה חדשה לטיפול בחברה הערבית אינה התשובה לכשל שתואר כאן. צמרת המשטרה צריכה להבין שביחס לחברה הערבית משימתה העיקרית היא הטמעה שיטתית של פרקטיות לשיטור שוויוני והוגן, תוך שיתוף ודווח לקהילה הערבית. עליה להפנים שלגיטימציה ואמון הם תנאים מוקדמים לאכיפה אפקטיבית. מעל כל אלה עליה להכיר ולהתמודד באומץ עם האתגרים העצומים של יחסי המשטרה והמיעוט הערבי תחת כפל התפקידים המוטלים עליה – השירותי והביטחוני. את כל אלה עליה לעשות עד שיגיע הרגע ההיסטורי בו יוסר מעליה התפקיד הביטחוני ויתאפשר לה להפסיק להיות שחקן בשסע היהודי-ערבי ולהפוך למשטרה נורמאלית ורגילה, זאת מהמשחק שוטרים וגנבים.

אמנון בארי-סוליציאנו הוא מנהל שותף בעמותת יוזמות קרן אברהם לקידום שילוב ושוויון יהודי-ערבי בישראל. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> אוניברסיטת תל אביב אוסרת על מוקדנים לדבר בערבית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ילדים בתור חלוקת מזון בח'אן יונס, דרום רצועת עזה, ב-29 בנובמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ילדים בתור חלוקת מזון בח'אן יונס, דרום רצועת עזה, ב-29 בנובמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

"לא למות רעבים. זה כל מה שאנחנו מקווים לו עכשיו"

המצור הישראלי ההדוק על צפון רצועת עזה והיחס המקל שמקבלות כנופיות שבוזזות את משאיות הציוד הובילו למחסור חמור במזון ולזינוק חד במחירו. הרעב חמור במיוחד בצפון, אבל מורגש גם בשאר חלקי הרצועה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf