newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה אפשר לעשות מול חוק המישוש? להסריח. ממש להסריח

החוק החדש מקנה לשוטרים זכויות לערוך חיפוש על גופו של אדם ללא צו שופט "במקום מועד לפעילות חבלנית עוינת". במילים אחרות, במקום שבו מתקבצים יחדיו מספיק ערבים. הדבר היחיד שאפשר לעשות כדי להקהות מעט את עוקץ ההשפלה הוא לגרום לשוטר לסבול מהחיפוש יותר ממך

מאת:

כותב אורח: פאדי ח'ורי

אז מה חוק המישוש עושה? ומה אני מציע לעשות מולו?

לפני החוק החדש, בעיקרון החוק הסמיך שוטר לערוך חיפוש על אדם ללא צו של שופט אם יש לו חשד סביר שהאדם שלפניו נושא נשק שלא כדין (עליו או ברכבו), או מתכוון לבצע עבירה תוך שימוש בנשק.

אפשר לשאול מה עלול לעורר חשד סביר אצל שוטר במישור זה, אבל בגדול, יש פה לפחות אלמנט אובייקטיבי שהשוטר צריך לתור אחריו והוא נשק. החשד שיש לפלוני נשק לא יכול לצמוח משום מקום, הגם שאפשר לצפות שתהיה שרירות גם בעניין הזה – בכל זאת, אנחנו מדברים על משטרת ישראל.

"חוק המישוש", או בשמו התקני "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשי״ו-2016", מוסיף על האמור, ומקנה לשוטר סמכות חיפש ללא צו של שופט כדי לבדוק אם יש באמתחתו נשק, אם יש לו חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר.

> מכבסת המילים שהופכת את סתימת הפיות לאפשרית

מה זה "מקום מועד לפעילות חבלנית עוינת"? שוטרי מג״ב מבצעים חיפוש על פלסטיני תושב העיר העתיקה, ליד שער שכם, 23 אוקטובר, 2015. (אקטיבסטילס)

מה זה "מקום מועד לפעילות חבלנית עוינת"? שוטרי מג״ב מבצעים חיפוש על פלסטיני תושב העיר העתיקה, ליד שער שכם, 23 אוקטובר, 2015. (אקטיבסטילס)

עד כאן איכשהו אני חי עם הסמכות הזו. אלא שבסיפא של הסעיף הזה, נאמר כך: "לעניין סעיף זה יראו חשד סביר כאמור, בין היתר, אם במקום ציבורי האדם מתנהג באופן בריוני, ובכלל זה נוקט אלימות מילולית או איומים או מתנהג באופן מרתיע או מפחיד אחר". בקיצור, באת לשוטר לא טוב בעין.

מועדים לפורענות בהגדרה

אבל זה עוד לא ממש גורם לי להרים גבה, וזאת בהינתן הסמכויות הנרחבות שחוקים מעניקים לשוטרים במחוזותינו. איפה כן הגבה שלי איימה לחצות את הקו העליון של המצח? בסעיף 6ב, שזכה לכותרת "סמכות שוטר לחיפוש על גופו של אדם במקום מועד לפעילות חבלנית עוינת". הסעיף למעשה מקנה למפקד מחוז להכריז על שטח כלשהו כשטח שלגביו קיים חשש ממשי בו עלולה להתבצע "פעילות חבלנית עוינת", ואז אפשר יהיה לבצע חיפושים באנשים לאיתור נשק ללא התקיימות חשד סביר. מה שקורה למעשה זה שהחליפו את הדרישה לחשד סביר אינדיבידואלי בחשש ממשי גאוגרפי. מעין סמכות שכזו להכריז על משטר צבאי תחום בזמן ובשטח שאפשר למשש את כל מי שנמצא בו בחיפוש שרירותי אחרי נשק.

משום מה ברור לי שהסמכויות שהחוק הזה מעניק כאן יופעלו לא רק בעניינים הקשורים לטרור, אלא גם בכל הזדמנות שבה יתכנסו מספיק ערבים כדי להפגין נגד מלחמה, מדיניות, או כל דבר. או נניח שמתבצעת דקירה במזרח ירושלים על ידי מישהו, ופתאום שכונות שלמות הופכות לשטח שבו מותר לערוך חיפושים שרירותיים בהתאם לאמור לעיל (הבעייתיות כאן ברורה לי מאוד, ולא אנסה אפילו להיכנס לוויכוח על הלגיטימיות של צעדים קולקטיביים, כאמור).

הפיתרון? להסריח

אז מה אני מציע לעשות? אם אתם גרים בשטח עליו הכריזו או אפשר לצפות שיכריזו כ"שטח המועד לפעילות חבלנית עוינת" נוכח איזשהו אירוע, ברור שכל מאבק בשוטרים שיפעילו את סמכויות החיפוש שניתנו להם יהיה מאבק שסופו בתא מעצר. הדרך הלא אלימה (או הכי פחות אלימה) שאני מסוגל לחשוב עליה היא להסריח את החיים למי שעומד לגעת בך. צאו מהבית מטונפים, אבל ממש מטונפים (הכי שאתם יודעים). תימרחו בשתן מבחינתי. כך שמי שיחליט לגעת לכם בגוף ובחפצים האישיים, ייאלץ לספוג מס סירחון בעבור התענוג. תעשו את זה עד שגם האקט הזה ייאסר בחוק כהפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

אחרי הכל, אם יש משהו שמוציא את העוקץ מתחושת השפלה שיכולה להיות כרוכה בזה שמחפשים בך באמצע הרחוב ללא כל סיבה, זה שאתה יודע שמי שמבצע בך את החיפוש סובל ומת לסיים אותו יותר ממך.

פאדי ח'ורי הוא עו"ד לזכויות אדם ודוקטורנט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד.

> המשטרה פשטה על דירות של צעירים ערבים בחיפוש אחר היורה מדיזינגוף

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פרופ' רפאל גרינברג (צילום: אורן זיו)

"אנחנו אמורים להיות גאים ולבנות עתיד חדש, והעתיקות שלנו מורידות אותנו כל הזמן". פרופ' רפאל (רפי) גרינברג (צילום: אורן זיו)

"האסונות שלנו נחגגים בארכיאולוגיה. אנחנו ממש קבלני חורבן"

ספרם החדש של הארכיאולוגים רפי גרינברג ויאניס חמילקיס עוסק בשימוש הדומה שנעשה בארכיאולוגיה קולוניאלית בישראל וביוון לצורך ביסוס הזהות המערבית ומחיקת שכבות היסטוריות "עודפות" בדרך אל העבר המכונן. אבל הארץ שלנו, מזכיר גרינברג, אינה לבנה. ראיון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf