אוניברסיטת תל אביב אסרה על מוקדנים לדבר בערבית
עובדת דוברת ערבית ענתה לפנייתו של סטודנט ערבי למוקד שכר לימוד באוניברסיטה. כשניסה לדבר איתה בשפת אמם הסבירה שהנהלת המוקד אסרה על העובדים לדבר ערבית
סטודנט ערבי שפנה למוקד שכר לימוד באוניברסיטת תל אביב גילה במהלך השיחה שלמרות שהמוקדנית גם היא ערביה – אסור לה לדבר איתו בערבית. המוקדנית הבהירה לסטודנט כי מדובר בהנחיות של הנהלת המוקד.
רביע אגבריה, סטודנט למשפטים שסיים את לימודיו לאחרונה באוניברסיטת תל אביב התקשר אתמול (שני) למדור שכר לימוד באיניברסיטה כדי לסגור ענייני תשלום שנדרש אליהם. את השיחה עם המוקדנית הוא החל בעברית, אולם לאחר שזיהה שהמוקדנית היא ערביה החליט לשאול אותה אם היא דוברת ערבית – שפת האם של שניהם ושל כעשרים אחוזים מתושבי המדינה. בסטטוס שפרסם בפייסבוק סיפר אגבריה שהמוקדנית ענתה לו שהוא צודק, אך היא אינה יכולה לנהל את השיחה איתו בערבית.
אגבריה שהתקומם על האיסור החליט שהוא ימשיך את השיחה עם המוקדנית בערבית מאותו רגע ואילך. לדבריו המוקדנית השיבה לפניותיו, בעברית כמובן, ואמרה כי "אני לגמרי מבינה אותך, אין שום סיבה למנוע ממני לדבר בערבית אבל אלה הם הנהלים".
> מה תעשה הווילה בג'ונגל עם חיות הטרף בעלות האזרחות?
בלי ערבית. אוניברסיטת תל אביב (צילום: ויקימדיה, דוויד שי, CC BY-SA 2.5)
אגבריה כתב: "ביקשתי לדבר עם האחראי על המוקדנית, שיתכבד לתת הסבר מיד מדוע קיים נוהל האוסר על ניהול השיחה בערבית, אף על פי ששנינו דוברי אותה שפה וסתם במקרה לגמרי ערבית היא שפת אמם של כ-20 אחוז מאזרחי המדינה ושל לא מעט סטודנטים ומועמדים לאוניברסיטה התל אביבית הידועה לשמצה בנאורותה". אולם לדבריו הוא לא הצליח לדבר עם עובד בכיר יותר או עם אחד האחראים. מה שכן הציעו לו זה להשאיר את מספר הטלפון שלו כדי שיחזרו אליו בהמשך.
"מאותו רגע לא התעניינתי בהמשך הטיפול בפנייתי טלפונית", ממשיך אגבריה. "ביקשתי סליחה, בערבית, מהעובדת עלומת השם שפוחדת לאבד את מקום עבודתה ונאלצת לדבר בעברית איתי ולחפות על גזענותם של נותני ההוראות, וניתקתי".
מאוחר יותר יצר אגבריה קשר עם ידידה שעבדה במוקד שכר הלימוד. זו סיפרה לו כי לאחר תקופה ארוכה בה עבדה במקום היא התבקשה שלא לדבר יותר בערבית בזמן העבודה. היא סרבה להיענות לדרישה. לדבריה לאחר שניסתה לפנות כדי לשנות את הנוהל מול מנהל המדור ולא נחלה הצלחה, החליטה לעזוב ביוזמתה את עבודתה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
