מאוכזבים מהציונות? יש גם דרך אחרת
החלום הציוני הולך ונגוז. לא בגלל מה שהוא עשה לפלסטינים, אלא בגלל עליית הימין המשיחי. אם אתם יהודים ומודאגים מהתפנית המדאיגה של הציונות, תדעו שיש פה מי שכבר הרבה זמן בונים מאבק על חברה שוויונית ודמוקרטית
תם עידן הציונות. אולי הגיע הזמן לסגור את הפרק הזה בספר ההיסטוריה של העם היהודי. התנועה הציונות עשתה את שלה, והגיע הזמן לפרק את המפלצת הסרטנית הזו לפני שיהיה מאוחר.
אתם, כן אתם, בני דודינו היהודים, הקמתם מדינה בדרך הכי מעוולת ועקומה שאפשר לתאר. אי אפשר להסתיר את העם הפלסטיני יותר ואת מה שעבר עליו. ההלם של העולם ממאורעות מלחמת העולם השנייה, והמחטף ההיסטורי של הקמת ישראל בעקבותיה, התחילו לאבד משמעות. יחד עם כל מה שממשלות ישראל הציוניות עושות לפלסטינים – המשך הכיבוש, המצור על עזה, התפשטות ההתנחלויות, האלימות והגזענות הגואה – אי אפשר להמשיך כך יותר.
אני חייבת להתוודות כאן, למרות הקושי הכרוך בכך, שאני כמעט-כמעט נפרדתי תודעתית מהחלום למדינת פלסטין עם רוב ערבי פלסטיני, שהייתה יכולה להישאר פה אחרי המנדט הבריטי. מדינת חלום אשר הוחלפה בכוח במדינת ישראל, בה אני ומיליון פלסטינים הפכנו למיעוט. לי ברור שיש פה שני עמים, בחלקת אלוהים הזאת. עם אחד שהוא שלי, הוא יליד הארץ, והעם האחר, בן הדוד, שחלקו היה פה מדורי דורות ורוב רובו נחת כאן מכל רחבי תבל.
הפלסטינים המובסים השלימו עם המצב והתנהגו יחסית באיפוק כלפי הפולשים והצבא שלהם. הנכבה הפלסטינית פיזרה את העם שלי, ולמרות שבני משפחתי נמצאים כרגע במחנות פליטים באירופה, לאחר שנעקרו ממחנות הפליטים הקודמים שלהם בעקבות המלחמה בסוריה – אני ורוב בני עמי, אני משערת, מוכנים לחיות אתכם יחד, עם העם היהודי, במקום אחד בו נהיה שווים, על בסיס ערכים של חירות, דמוקרטיה ושוויון.
אני רוצה שתבינו עד כמה זה לא פשוט, ועד כמה זה כרוך בהרבה שיח, סליחות, עשיית צדק, ותיקון עוולות מהעבר. אבל אני מאמינה שזה באמת אפשרי, ובני אדם עשו את זה בעבר, אחרי מאבקים רבים רוויי דם בדרום אפריקה, אירלנד, בוסנייה ועוד.
> להיות סוהר דרוזי בכלא הדרים ולהבין שאתה פלסטיני
כך ששאלת היכולת והביצוע היא פתירה. נשארה לנו השאלה של הרצון: האם הגיע זמן שהיהודים ייפרדו מחלום מדינת הלאום הנקי של העם היהודי? לא הגיע הזמן להשליך לעזאזל את התיאוריה הגזענית של טהרת הדם ועליונות היהודים על שאר בני אדם?
האירוניה בסיפור העם היהודי היא שלא הפלסטינים חיבלו במפעל הציוני, אלא הימין הדתי-לאומי הוא שכבש לכם את המדינה שחלמתם להקים. אם לא שמתם לב, עכשיו גם לכם, צאצאי הדור המייסד, אין יותר את ישראל, ההיא הציונית, הליברלית והדמוקרטית שנדמה לכם שהייתה קיימת באמת. אין אותה יותר. אולי אפילו כבר לא גם בחלומות שלכם. זה כואב, אני יודעת.
אבל במעמד חגיגי קשה והיסטורי זה אני רוצה להציע לכם במקום להילחם על חלום העבר, שלא התגשם: בואו תתמקדו בחלק של "להיות עם חופשי בארצנו", ותוותרו על "ארץ ציון ירושלים". אתם בדרך להיות עבדים של היהדות הדתית-לאומית. כל הסממנים מובילים למשטר יהודי-דתי טוטליטארי שלא סופר אתכם. אז במקום להתאבל בעקבות הכישלון החרוץ וליילל "לקחו לנו את המדינה" – בואו תתעשתו ותתחילו לחפש שותפים אחרים למאבק השחרור שלכם מנרדפות. קומו לתכנית חלופית מותאמת לזמן ולמצב באזור.
זה השלב שבו מי שהבין את המסר שאי אפשר לחיות בשלום עם הפיקציה "יהודית ודמוקרטית" אמור לעשות את הבחירה הבלתי נמענת וללכת איתה עד הסוף. לנו ברור מה רוצים בימין של היום: בית מקדש, מבנה של אבנים ירושלמיות יפות שאפשר יהיה להתפלל בתוכן ולחגוג את המלך והריבונות הנחשקים של העם היהודי. זה מה שהם רוצים. מדינה יהודית-הלכתית משיחית נטו. לא ברור מה התכניות של הימין לעם הפלסטיני, אבל ההתחלה של בנית ממלכת היהודים לא מבשרת טוב כלפינו, וגם לא כלפיכם.
אז אני שואלת אתכם, כל היהודים שלא בדיוק רוצים מדינת הלכה ומלחמה: מה אתם רוצים באמת?
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן