newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עונת הציד: למה ברור שמטרת המעצרים היא כלל מתנגדי הכיבוש

בעולם הפלילי קודם כל יש עבירה, ואז מחפשים את האשם. בסיפור של פעילי תעאיוש קודם כל חיפשו את האנשים, ורק אז את העבירה. זה הקמפיין שמתנהל נגד כל מי שמתנגד אקטיבית לכיבוש עכשיו, וזה לא משנה אם הוא פעיל שטח, עורך דין או חייל שנותן עדות

מאת:

"פעילי הארגון המפוקפק 'תעיוש', שאחריהם עקבנו מבפנים ומבחוץ, בדלתיים סגורות ובעימותים בשבתות, הולכים ליפול אחד אחד. אל תדאגו חברים. נסיים עם עזרא נאווי ונעבור לגיא בוטביה… ועוד רבים"

זו נוסח ההודעה שעברה בפייסבוק אחרי המעצר, בתנאים דרקוניים, של עזרא נאווי, ולפני המעצרים של גיא בוטביה, חבר תעאיוש נוסף, ושל תחקירן בצלם נאסר נוואג'עה, בעקבות החומרים שהעביר ארגון "עד כאן" למשטרה ולתוכנית "עובדה".

חודש קודם לכן סומנו מטרות נוספות על ידי ארגון "אם תרצו": מנכ"ל בצלם חגי אלעד, מנכ"ל הוועד נגד עינויים ישי מנוחין, אחד מבכירי "שוברים שתיקה" ועורכת דין המגינה על פלסטינים בבתי המשפט הישראלים. השבוע התברר שעמותת הימין "רגבים" שכרה חוקר פרטי שיעקוב אחרי עורך הדין מיכאל ספרד וארגון "יש דין". הדברים קשורים, כמובן.

פוליטיקאים ואנשי תקשורת השווו בימים האחרונים בין "השמאל הקיצוני והימין הקיצוני", בין עצורי תעאיוש ועצורי דומא. אלון עידן כתב מצוין ב"הארץ" על הנטייה הפופולרית לעריכת סימטריות מהסוג הזה – החלפת השיפוט הערכי והמוסרי בסטטיסטיקה – אבל יש נקודה עקרונית אחרת שאינה זוכה לתשומת לב מספקת. במקרה של דומא קודם היה פשע ואז יצאה המשטרה לחפש את האשמים. כך גם היה בפשעי השנאה האחרים שביצעו אנשי ימין, ושאותם החליטה המדינה בכל זאת לחקור (מרבית אירועי תג מחיר מסתיימים ללא כתבי אישום, כידוע).

אבל במקרה של עצורי תעאיוש התהליך היה הפוך: אנשי "עד כאן" לא יצאו לדרום הר חברון כדי לחקור את ההתנכלויות לסוחרי קרקעות. הם באו כדי לחפש דרכים להפיל את תעאיוש. להסתנן לארגון ולמצוא תיק על כמה שיותר פעילים. כמו במקרה של מיכאל ספרד ושוברים שתיקה: גם שם קודם סומנה המטרה, ורק אחר כך התחילו לחפש פשעים. לצערם של אנשי "רגבים", החומר על ספרד שפורסם ב"מקור ראשון" לא הביא לאותה סערה שתחקיר "עובדה" ושהכתבות על "שוברים שתיקה" עוררו. אבל העיקרון זהה לחלוטין.

הפושעים מדרום הר חברון

זו מהות העניין. זו הסיבה שאנשי שמאל מרגישים שעונת הציד נפתחה. כי הסימון של הפעילים הוא פרסונלי, בשמם ובתמונתם. כי המטרה היא למצוא משהו – כל דבר – כדי לחסל אותם, בכל דרך אפשרית. אם לא בחקירת משטרה, אז לפחות לשרוף אותם ציבורית, כמו במקרה של אלון ליאל. מי יודע, אולי הפרסום בידיעות יביא לשינוי החוק וליאל ימצא את עצמו בכלא. ואם לא, אולי סתם מישהו יחליט לחכות לו מתחת לבית ולדפוק לו מכות. כשיו"ר "אם תרצו" נשאל על האפשרות שהקמפיין המנוול שלהם יוביל לפגיעה פיזית בראשי הארגונים, הוא משך כתפיים ואמר ש"זו תהיה אחריותם". הדברים מעולם לא היו ברורים יותר.

> שמאל יקר, אנחנו במלחמה

פוסט נגד פעילי תעיוש. קודם מסמנים מטרות, אחר כך מחפשים תיקים

עיתונאי ימני בולט שעבדתי עימו היה נוהג לומר, בהקשר אחר לחלוטין, ש"ברגע שאתה נכנס לצנרת של המערכת, כבר ימצאו עליך משהו". לכן במדינת חוק המשטרה הולכת בעקבות פשעים ולא בעקבות אנשים. כעת פועל בישראל היגיון הפוך. הימין הולך בעקבות אנשים. ובעקבותיו – התקשורת, המשטרה וגם הפוליטיקאים העלובים של המרכז. לפני שנמצאה פרשת סוחר הקרקעות ניסתה משטרת יהודה ושומרון להדביק לעזרא נאווי שורה של עבירות תנועה. רק העובדה שנמצא בסוף תיק טוב יותר חסכה מאיתנו טורים בנוסח "איך השמאל מחפה על עבריין תעבורה".

הסיבה שכל האנשים האלו סומנו זועקת לשמים. אין הרבה משותף בין תעאיוש למיכאל ספרד, ובין שוברים שתיקה לעזרא נאווי, למעט העובדה שכולם פועלים נגד הכיבוש. זה החוט המקשר.

אומרים ששונאים בארץ את שוברים שתיקה כי הם מדברים בחו"ל ואת בצלם כי הם מקבלים מימון מממשלות זרות. קשקוש. תעאיוש לא מדברים בחו"ל. הם אפילו לא עמותה, אלא התארגנות לא פורמלית של אנשים שמתייצבים מדי שבת בחמסין או בקור המקפיא של דרום הר חברון מול המתנחלים מהחוות הלא חוקיות ומול הצבא שמחפה עליהם. מדובר במשימה סיזיפית ומשעממת, שכוללת לרוב ליווי קבוצות רועים וחקלאים, נטיעת עצים או ניקוי בורות מים שמישהו ניסה לסתום או לטנף.

לפני עשור וחצי, כששירתי בדרום הר חברון, הצבא נהג ללוות את הילדים הפלסטינים לבית הספר כדי למנוע התנכלויות, והוא עדיין עושה זאת. אבל האמת היא שגם אז זה היה המקום הפרוע והמכוער ביותר בארץ. אחד המתנחלים אמר לי, ממש באוזני, שאנחנו טועים כשאנחנו באים עם נשק לפלסטינים, ושבדרום אפריקה (משם הוא הגיע), היו מספיקים סוסים, שוטים ואלות כדי להרגיע את ה"נייטיבז". בחור אחר, שמצא את עצמו מחדש בגדה וגר במערה, היה מצעיד את עדר העיזים הקטן שלו לתוך השדות העלובים של הפלסטינים, וכשאלו היו מנסים להרחיק את החיות מהיבולים שלהם, כמובן שהיה צריך לקרוא לצבא כי מתנכלים ליהודים.

המציאות הזאת, המערב הפרוע הישראלי, לא עניינה אף אחד בתקשורת או בציבור הישראלי אז, והיא לא מעניינת אף אחד כיום. "עובדה" מעולם לא הגיעה לשטחים כדי לספר על שגרת חייהם של חקלאים אומללים. היחידים שהתעניינו היו אנשי תעאיוש, שמנסים בגופם ובכוחם הדל לעצור כוחות אדירים ומאורגנים היטב. ועכשיו הם משלמים על כך את המחיר. ממש כמו מיכאל ספרד, שטען בפני בית המשפט העליון – וניצח! – בשם אנשי בלעין, שאדמתם נגזלה לטובת הקמת שכונה חדשה ליהודים, תחת "נימוקים בטחוניים" שהתבררו כאחיזת עין מהסוג הגרוע ביותר. ממש כמו התחקירן מבצלם, שישב השבוע במעצר בעקבות תחקיר "עובדה" בזמן שהבולדוזרים עלו על עוד אוהל מאבק נגד הפקעת האדמות שלו בסוסיא. קודם מתעלמים מהסיפור, אחר כך מסמנים את מי שכן מדבר עליו, אחר כך מחפשים עליו חומרים, ואז דורשים מיתר השמאל לגנות אותו, או שגם הוא נחשב עבריין. כמה צביעות. כמה עליבות.

> כך הפכו צווי איסור פרסום לצנזורה האלטרנטיבית

העובדה שתעאיוש עובדים בארץ ולא בחו"ל לא ממש הועילה להם. העתירות שמיכאל ספרד הגיש לבית המשפט הישראלי, ולא להאג, הן שגרמו לימין לרדוף אותו. העובדה ששוברים שתיקה מסתירים את שמות החיילים שעליהם הם מדווחים כדי לא להפליל אותם בעולם לא עזרה. הם כולם פעלו נגד הכיבוש, וזה הפשע האמיתי שלהם. במקום ללכת לאולפני טלוויזיה ולזרוק מלים ריקות על הצורך ב"אופק מדיני", הם ממש ניסו לעשות משהו בעניין. הכיבוש בשלטון, והוא מחסל את מתנגדיו. לא מפני שהם כל כך חזקים או מאיימים עליו, אלא פשוט כי אין דרך אחרת. כי פרויקט השליטה בשטחים מצוי במשבר, וצריך להפנות את האצבע למישהו.

החזון של הימין

זה כמובן אינו מקרה שמאחורי תחקיר "עד כאן" עומד ועד מתיישבי השומרון, הממומן בכספי ציבור, ושאת "רגבים", המוציאה סכומי עתק על מעקבים אחרי ארגוני זכויות אדם, מממנות רשויות מקומיות בשטחים. תעאיוש, לעומת זאת, הוא ארגון מתנדבים. כעת מסתבר שכנראה שהאנשים היחידים שקיבלו כסף על הנסיעות לדרום הר חברון היו השתולים של "עד כאן", וייתכן שזה היה בכלל כסף ציבורי.

המדינה והימין משלבים ידיים ברדיפה כי הכיבוש הוא המדינה. גיא בוטביה גילה בחקירתו שהשאלות שהשוטרים מקריאים הועברו על ידי "עד כאן". משטרת ש"י, שאינה מוצאת את ידיה ואת רגליה כשמדובר בפגיעות שגרתיות בפלסטינים, שסוגרת תיקים למי שמתקיפים פעילי שמאל באור יום ומול מצלמה, גילתה יעילות מופלאה בפולו-אפ שלה לתחקיר "עובדה". עזרא נאווי הורד ממטוס מבלי שהיה נגדו צו מעצר או צו איסור יציאה מהארץ. איך ולמה? למי אכפת. מהעצורים נמנע מפגש עם עורכי דין, כאילו מדובר בפצצות מתקתקות. לא רק שמדובר במעצרים פוליטיים, אלא שאפילו הזכויות של נאשמים פליליים הושעו. קולה של הדוקטור למשפטים אילנה דיין טרם נשמע בנושא.

בארגוני זכויות האדם ובקרב פעילים נגד הכיבוש נפל השבוע האסימון. כעת ברור לכולם שמערכה חדשה החלה. בקרב יתר הציבור כל הסיפור הזה מתקבל באדישות, כדרכה של כל רדיפה פוליטית. בשיעורי היסטוריה היינו שואלים את עצמנו איך "הרוב הדומם" ו"האנשים הטובים" הסכימו לשערוריה הזו ולהידרדרות ההיא. כעת התשובה ברורה: הם אמרו שאם רודפים מישהו בטח יש סיבה טובה, והמשיכו בחייהם, כי זה מה שאנשים עושים. פחות ברורה לי הרפיסות הפוליטית במפלגות השמאל. שם עדיין משחקים את המשחק הישן, של "מה מצטייר טוב" בציבור, בזמן שהמציאות כבר במקום אחר לחלוטין.

צריך לומר זאת שוב: אין לימין שום פיתרון למצב הנוכחי. הפלסטינים ימשיכו להתנגד לכיבוש, גם אם כל ארגוני זכויות האדם ייסגרו. גם אם נצליח להשקיט אותם בכח הזרוע לחודש, או שנה, או חמש. מי שרואה באזרחים הערבים אויב, יקבל אותם כאויב. מי שרואה בישראלים שמתנגדים לכיבוש בוגדים, לא יעצור שם. החזון היחיד של הימין הוא מלחמת אזרחים בין יהודים לערבים ובין יהודים ליהודים. הדבר היחיד שמונע אותה הוא העוצמה הצבאית האדירה של ישראל, אבל בסוף הייאוש יסדוק גם אותה. בכל יום שעובר, מחיר שינוי הכיוון עולה, ואלו שמסוגלים ללחוץ על הבלמים מעדיפים בינתיים לשבת על הגדר.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> מה באמת עושים הפעילים של תעאיוש בשטחים?

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אדם נשאר אדם גם בין כותלי הכלא. כלא מעשיהו (צילום אילוסטרציה: משה שי / פלאש 90)

שב"ס קיבל הכשר מבית המשפט לפגוע בבריאות אסירים

בפסיקה תקדימית דחה נשיא בימ"ש המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, עתירה של אסירה שביקשה לקבל טיפול רפואי המצוי בסל הבריאות וזמין לכל אדם מחוץ לכלא. בכך הפקיר את בריאותם של האסירים לשיקולי השב"ס, המחזיק במערך בריאות איטי, לקוי וברמה נמוכה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf