"להוציא את הטיפול בעדה האתיופית מידי משרד הקליטה"

"אני לא מבינה מדוע, אחרי 30 שנה בארץ, יוצאי אתיופיה ממשיכים להיות מטופלים על ידי משרד הקליטה. משרד הקליטה מכתיב לנו אפילו באיזה רחוב מותר לנו לגור ובאיזה לא. אולי יוצאי אתיופיה הם ההצדקה להמשך קיומו של משרד הקליטה. אני לא מבינה, מדוע כאשר מספר העולים לישראל עומד על 16 אלף איש בלבד לשנה, חייבים להמשיך לקיים משרד שלם על כל פקידיו" – כך אומרת זיוה מקונן, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. מקונן הייתה אחת מהדוברות ב"שולחן עגול", שארגנו סטודנטים שנה ב' לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון ושנערך ביום שלישי.

> דור שלישי לקליטה: יוצאי אתיופיה ברחבי הארץ יוצאים להפגנות מחאה

בדיון הוצגו נתונים על קהילת יוצאי אתיופיה: 70 אחוזים מיוצאי אתיופיה מרוכזים ב-17 ישובים אשר מרביתם באשכול חברתי-כלכלי בינוני ומטה. לא זו בלבד, אלא שיוצאי אתיופיה גרים בצפיפות גדולה משאר האוכלוסייה.

זיוה מקונן והפעיל החברתי גדי יברקן סיפרו על קשיי הקליטה והדרתם של בני העדה. חלק מההדרה, הם סיפרו,  קשור לעובדה כי תוכניות הסיוע בתחום הדיור מכתיבות לא רק את היישוב בו יתגוררו, אלא גם באיזה בניינים.

באופן כלי רכישת דירה בישראל הופכת להיות משימה בלתי אפשרית עבור מעמד הביניים. באזורי הביקוש, שיש בהם גם תעסוקה, המחירים יקרים להחריד. משפחה שנוטלת משכנתא על פי התקנות החדשות צריכה לגייס סכומי כסף ממקורות אחרים, כגון הורים או כספי ירושה. "לעולי אתיופיה אין ירושות. אין מהיכן לגייס", הסביר יברקן. חלק מהנוכחים גם סיפרו על קשיים לשכור דירות בשוק החופשי בשל צבע עורם, חלק מתופעת הגזענות כלפי העדה.

זיוה מקונן, מימין וגדי יברקן (משמאל), בדיונים. לשים קץ להדרת יוצאי אתיופיה
צילום: דני בלר

בבאר שבע עצמה חיים כעשרת אלפים מיוצאי אתיופיה, מרוכזים בשתי שכונות – ב' וי"א. הם מתמודדים כשאר התושבים עם אבטלה ועם קשיים למצוא תעסוקה, שאינה בשכר מינימום. מחירי השכירות בבאר שבע האמירו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים.

בשכונות הפחות מבוססות מיהרו ספקולנטים לרכוש דירות במחירים זולים יחסית, לפצל אותן ולהשכיר אותן ביוקר לאוכלוסיות שבויות. השכונות בהן מתגוררים יוצאי אתיופיה בבאר שבע מוזנחות ולא זוכות בפיתוח כמו השכונות החדשות. בעיית הדיור בבאר שבע הפכה אקוטית, מאחר שכל הבנייה היא של בנייני יוקרה, המניבים ארנונה גבוהה.

במהלך השולחן העגול הוצגו תוכניות ממשלתיות שונות לסיוע בשכר דירה, אשר הוצעו ליוצאי אתיופיה במהלך השנים, בהן תוכנית החומש ותכנית "דרך חדשה", האחרונה נמצאת בסבב דיונים מתישים. אחת הנקודות שהועלו במהלך הדיון הוא היעדר ייצוגם הפוליטי של יוצאי אתיופיה, בין אם במועצת העיר ובין אם בכנסת, בניגוד למשל, ליוצאי חבר העמים.