פעילות דיור ציבורי ולהטב"ק התפרצו לכנסים פוליטיים בת"א
הפעילות קטעו את דברי ראשי המחנה הציוני והבית היהודי במחאה על היעדר פתרונות דיור לנשים עניות ועל הומופוביה
צילום ודיווח: יותם רונן וקרן מנור
יום שלישי, 17:00, בית ציוני אמריקה
במקום מתקיים כנס ראשי מפלגות, שאורגן על ידי שדולת הנשים וקואליציית "שותפות", ובמרכזו השאלה מה עשו אותן מפלגות בנוגע לקידום זכויות נשים בישראל, בדגש על שיוויון כלכלי-תעסוקתי.
ראשונים עולים לדבר לבני והרצוג, פמיניסטים מוצהרים (לפחות כך טענו על הבמה), ומתחילים לדבר. את דבריהם קוטעות פעילות הדיור הציבורי שקמות עם שלטים ובאנר. ״אישה ללא קורת גג קבועה היא אישה מוחלשת ואנחנו לא רוצות להיות מוחלשות. אנחנו חזקות, אנחנו נאבקות, ומגיע לנו קול״, מטיחה אתי אגיסון בראשי המחנה הציוני. ״פמיניזם הוא קודם כל סולידריות עם המוחלשות", מוסיפה אחריה רותי לביא. "המאבק של הדיור הציבורי הוא מאבק נגד דיכוי חברתי וכלכלי של נשים. זה לא מאבק של אומללות ונזקקות. זה מאבק של גיבורות הנאבקות על זכותן בתוך מציאות קשה ואיומה ומול מערכת מחלישה ומדכאת".
למרות הניסיונות להמשיך בארוע מתעקשות הפעילות לקבל תשובות. לדרישתה של ספיר סלוצקר-עמראן ״לחכות שנייה ולכבד את הנשים האלו (הפעילות) שהגיעו מרחוק לפה בשביל לדבר״, עונה מנחת הערב ״יש פה קהל שלם שיש לו מצוקה״. ספיר ממשיכה להתעקש לקבל תשובה מה הדוברים הולכים לעשות בנושא הדיור הציבורי. ״צריך לשנות את הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי. ברור. בוודאי. לא הקשבת״, נוזף הרצוג בספיר. זוהי הבטחת הבחירות של המחנה הציוני 2015.
> נולדתי ענייה ואשאר ענייה, אבל על זכותי לבית לא אוותר
יום שלישי, 20:00, האנגר 11 בנמל תל אביב
יו״ר הבית היהודי, נפתלי בנט, עומד לדבר בפני קהל, שמורכב בברובו מעולים חדשים, בכנס שאורגן על ידי קרן Am Yisrael. מחוץ לאולם הקימו פעילי להטב״ק מייצג דמוי קבר עטוף בדגלי גאווה, ועליו נרות זכרון וזר פרחים עטוף בסרט שעליו נכתב: ״מילים יכולות להרוג״. פעילות אחרות מסתובבות ומחלקות לנכנסים פליירים עם ציטוטים רבים של חברי המפלגה שכוללים אמירות הומופוביות והתבטאויות קשות נגד חברי הקהילה.
שוטרים שהוזעקו למקום על ידי מארגני הארוע מבקשים מהפעילים לזוז לאזור יותר מרוחק. ספיר (כן, אותה אחת מקודם) מתעקשת שוב. הרי שום דבר לא חוקי נעשה. למרות איומי השוטר במעצר ובשליחת כח יס"מ, הפעילים נשארים גאים. הלחץ מצד מארגני האירוע על המשטרה לשמור על הסדר (כפי שהם מבינים אותו) מורגש. ללא עילת מעצר, מורים השוטרים על הקמת גדר נוספת, הפרדה בין מי שמדברים על גאווה לבין מי שלא מתנצל.
> בנט, מי צריך לפחד אחרי רצח רבין והרצח בברנוער?
בינתיים יושבים פעילים אחרים בתוך הכנס. במהלך נאומו של בנט קמים כעשרה מהם ומניפים את דגלי הגאווה. חלק מהמוחים מוצאים מן האולם בכח בעוד אחרים יוצאים מיוזמתם לאחר שהנאום נקטע לכחמש דקות. הפעולה מתקבלת במחאה מצד חלק מהנוכחים בעוד אחרים מגיבים במחיאות כפיים אוהדות.
שוב מוכיחות הפעילות שהתנגדות אקטיבית לכל מסעות הבחירות, המלאים בהסתה או לפחות בדיבורי סרק, היא כלי חשוב במאבק של אלו שהפוליטיקאים רוצים לדבר מעליהם. אלה הן אותן גיבורות, כפי שהיטיבה לתאר רותי לביא, ״הנאבקות על זכותן בתוך מציאות קשה ואיומה ומול מערכת מחלישה ומדכאת".
> בנט שלח אהבה לחיילים בשלג, וזכה לתגובות של אהבה גאה מגולשים
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן