יש מאות מיליוני אום כלת'ום, כמספר האוהבים את שירתה
היום לפני ארבעה עשורים הלכה לעולמה הגדולה בזמרות מצרים. שירתה חוצה גבולות של זמן, מקום ותרבות
היום בדיוק לפני 40 שנה, ב-3 בפברואר 1975, נדם קולה של אום כלת'ום. בהלוויה שנערכה למחרת פטירתה, מיליונים ליוו אותה בדרכה האחרונה, במסע שחלף ברחובות קהיר. אומרים שזו הייתה הלוויה הגדולה אי פעם, בעולם הערבי ובכלל.
אום כלת'ום נשארה אחת הזמרות האהובות על ערבים, יהודים ונוצרים כאחד. שיריה משודרים עד היום בקול ישראל בערבית ויש העוצרים ממלאכה כדאי להקשיב לה, בדיוק כמו פעם, בשנות השישים. אז, כשלא הייתה טלוויזיה, משפחות, בעיקר של יוצאי צפון אפריקה, כמו גם יוצאי מצרים ובעצם כל דוברי הערבית, היו לוקחות פסק זמן, יושבות סביב מקלטי הרדיו הגדולים תיבות עץ עם עינית ירוקה ומכוונים את החוגה לרדיו קהיר. קליטת הרדיו הייתה תלויה במזג האוויר, באורך האנטנה, אבל קולה של "כאוכב אל-שארק", "כוכב המזרח", היה ממלא את החדר באיזה קסם לא מוגדר. בערבית קוראים לזה תאראב. אין לזה תרגום לשום שפה אחרת. לא שהיא הייתה שרה מיד. היא הייתה נותנת לתזמורת לנגן פתיחה. הייתה נותנת לקהל להתלהב. בהינף אצבע היא הייתה מורה לתזמורת לנגן שוב קטע של שיר שחשה כי עבד היטב על הקהל.
אין אום כלת'ום אחת. יש מאות מיליוני אום כלת'ום, כמספר האנשים האוהבים את שירתה במקומות הכי לא צפויים בעולם. ארבעה עשורים אחרי, השפעתה חזקה כתמיד. אם זו שאקירה, או סאפו, אם זו דיקלה דורי או מארטיריו, הרוח שם.
זו אותה רוח מסתורית, שהופכת את השירים, מאות ההקלטות מעל גבי תקליטי 78 סל"ד, תקליטי אריכי נגן וגם מאות שעות שצולמו בווידאו, מתוך הופעות חיות.
הרבה לפני שהיו יוטיוב או פייסבוק, התקליטים ומעט הסרטים שעשתה, היו מסוגלים לעשות את החיבור בין אנשים. בבואנוס איירס, בה גדלתי, יהודים ממוצא סורי, דרוזים מלבנון ומהגרים ממצרים או מרוקו היו משמיעים, בחרדת קודש, את התקליטים או הולכים להקרנה חגיגית של אחד מהסרטים שלה.
> הפרויקט של אסתר: מהפכת תרגום המוזיקה הערבית ביו-טיוב
פאטמה איבראהים אל-בלתאגי, שמה האמיתי, נולדה בסוף המאה ה-19. בתו של השייח' איבראהים סעיד אל-בלתאגי, אימאם. הוא העניק לה את השם "אום כלת'ום", על שם בתו השלישית של הנביא מוחמד.
ב-1931 היא הופיעה בישראל. אחרי ההפיכה במצרים, היו גורמים שניסו להשתיק אותה, בתואנה שהיא "שרה בשביל המלך פארוק והיא לא ראויה לשיר בשביל נאצר". כשנאצר שאל מדוע שיריה לא נשמעים ברדיו, שהייתה בשליטתו וקיבל את התשובה – הוא רתח מזעם. הוא כיבד אותה והיא כיבדה את המהפכה.
כשמצרים נחלה את התבוסה במלחמת ששת הימים, אום כלת'ום הסתגרה בחדרה משך שבועיים. מות נאצר, בשנת 1970, היכה בה קשות.
בשנות חייה האחרונות, היא סבלה ממחלת כליות חשוכת מרפא. בשנת 1973 הופיעה לאחרונה במצרים ונאלצה לטוס לארצות הברית, לקבל טיפולים רפואיים מצילי חיים. בעת ביקור מולדת, לפני 40 שנה בדיוק, היא נפטרה. מחוץ לבית החולים בו כבו חייה, המתינו מאות אלפים, בשירה חרישית.
המוסיקה שלה חוצה גם היום גבולות של תרבות, זמן ומקום.
אום כולת'ום, קולה של מצרים. סרט תעודה, משנת 1996:
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
