כתב: נדב פרנקוביץ'

בתוניסיה נכשלו המגעים לאיחוי הקרע במפלגת השלטון: בתום שבוע של מגעים קדחתניים התברר שהנשיא הנבחר של תוניסיה, אל-באג'י קאאד א-סבסי, לא יצליח להתגבר על המרד שפרץ במפלגתו, מפלגת "קולה הקורא של תוניסיה", וכי 32 מחברי הפרלמנט של המפלגה יפרשו ממנה.

כפי שדיווחתי לאחרונה, במפלגה נוצרה מתיחות גוברת סביב חוסר שביעות הרצון מתפקודה של הממשלה, וכן על רקע טענות כי נשיא הרפובליקה מקדם מקורבים וקרובי משפחה בתוך מנגנוני המפלגה, פוגע בהתנהלות הדמוקרטית של המנגנונים הפנים-מפלגתיים ומשרת אינטרסים של בעלי הון.

מתיחות זו הובילה 32 חברי פרלמנט להודיע הלילה שהם יפרשו מהמפלגה, כאמור, ויתפקדו בפרלמנט כסיעה נפרדת. בעקבות הפיצול נותרת הסיעה המקורית עם 52 חברי פרלמנט בלבד – שהם רק 24 אחוז מהפרלמנט.

> עד להודעה חדשה: משחקי הבית של פלסטין יתקיימו באצטדיון הלאומי בירדן

באג'י קאאד א-סבסי, נשיא תוניסיה ומנהיג מפלגת קולה הקורא של תוניסיה (FIDH CC BY-NC 2.0)

המרוויחה המיידית העיקרית היא השותפה הבכירה של קולה הקורא של תוניסיה בקואליציה, מפלגת התקומה, שמייצגת את הגוש הדתי, ושהנהגתה מזוהה עם האגף הרפורמי של תנועת האחים המוסלמים. סיעתה, עם 67 חברי פרלמנט (30.9%) תהפוך שוב להיות הסיעה הגדולה ביותר, כפי שהיה לאחר הבחירות הראשונות שנערכו בעקבות מהפכת היסמין ב-2011, כשהיא הנהיגה את הקואליציה הנבחרת הראשונה בתולדות תוניסיה.

כעת לא ברור מה יעלה בגורלה של הממשלה, והאם תלך תוניסיה לבחירות מוקדמות. יש אפשרות שלמרות התפרקות מפלגת השלטון הממשלה עשויה לשרוד בינתיים. זאת מכיוון שמפלגת התקומה אותתה מתחילת המשבר כי היא תמשיך בקו הפשרני בו נקטה מאז המהפכה, לא תשאף לנצל את ההזדמנות כדי להביא למינוי ראש ממשלה מטעמה או ללכת לבחירות, ותמשיך להיות חלק מהממשלה בראשותו של אל-חביב א-ציד.

גם סיעת

מפלגת "קולה הקורא של תוניסיה", שניצחה בבחירות האחרונות לפרלמנט ומנהיגה את הקואליציה, נמצאת על סף פיצול אפשרי. זאת לאחר שפרץ מרד בשורות המפלגה. אחד משרי המפלגה התפטר מהממשלה וכ-35 מתוך 85 חברי הפרלמנט שלה הכריזו כי הם שוקלים פרישה והקמת סיעה נפרדת.

קולה הקורא של תוניסיה מייצגת את המרכז החילוני בתוניסיה, וזכתה הן במספר הגדול ביותר של מושבים בבחירות האחרונות לפרלמנט והן בבחירות לנשיאות, אבל לא הצליחה בינתיים לייצב את המצב הכלכלי במדינה. שיעור העוני הגיע לכ-25%, שיעור האבטלה לכ-15% והאינפלציה לכ-5%.

כעת כמעט מחצית מהמפלגה מאיימת לפרוש ולהקים מפלגה חדשה. מעבר לחוסר שביעות הרצון מביצועי הממשלה, המפלגה מסוכסכת בשל הטענות כי נשיא הרפובליקה ומנהיג המפלגה, א-סבסי, קידם מקורבים וקרובי משפחה בתוך מנגנוני המפלגה, פוגע בהתנהלות הדמוקרטית של המנגנונים הפנים מפלגתיים ומשרת אינטרסים של בעלי הון.

המתיחות הפכה למשבר גלוי לפני כמה ימים כשבכנס רשמי של המפלגה פרץ ויכוח סוער שהתפתח לקטטה בין שני המחנות. אתמול ניסו במפלגה לקיים פגישות בין המחנות אבל מרבית המאיימים בפרישה סירבו להיפגש עם נציגי מחנה א-סבסי, והמעטים שהסכימו אמרו שהפגישות לא השיגו מבחינתם כל התקדמות, מה שחיזק את התחושה בקרב פרשני תוניסיה שפיצול במפלגת השלטון הוא אכן בגדר אפשרות ממשית.

אם אכן יתרחש פיצול בסדר גודל כזה בסיעת קולה הקורא של תוניסיה, היא תחדל להיות הסיעה הגדולה בפרלמנט, והסיעה הגדולה ביותר תהיה שוב זו של מפלגת "התקומה", שמייצגת את הגוש הדתי והנהגתה מזוהה עם האגף הרפורמי של תנועת האחים המוסלמים.

כיוון שהסיעה הגדולה בפרלמנט ממנה את ראש הממשלה ומרכיבה את הממשלה (מלבד שרי החוץ והבטחון שממונים על ידי נשיא הרפובליקה, שנבחר בבחירות כלליות נפרדות), זה עשוי להיות סופה של הממשלה הנוכחית ולהוביל לקיום בחירות דמוקראטיות חדשות, בפעם השלישית בתוך 5 שנים – מאז מהפכת היסמין ב-2011.

ההערכות הן שתרחיש כזה עשוי אולי לסייע למפלגת התקומה לשוב להיות המפלגה הגדולה ביותר, כפי שהיה לאחר הבחירות הראשונות שנערכו לאחר המהפכה, ובמקביל עשוי לחזק את כוחה של "החזית העממית", מפלגת השמאל שכיום

משחק הגומלין של גמר הגביע הפלסטיני בכדורגל יתקיים היום (שישי) בשעה 19:00‏ באצטדיון חוסיין אבן עלי בחברון. על הגביע יתחרו קבוצת איתיחאד שג'אעיה מעזה, ואל-אהלי חברון מהגדה המערבית.

זו הפעם הראשונה מזה 15 שנה שגמר הגביע הפלסטיני מתקיים כהלכתו, אחרי שמאז אינתיפאדת אל-אקצה ועד היום, ובשל הקושי בתנועת שחקנים בין הגדה לבין עזה, הוכתרה בכל שנה מחזיקת גביע בעזה ומחזיקה בגדה, והמשחק החגיגי בין שתי מחזיקות הגביע לא התקיים.

השנה – בעידודו וניצוחו של יו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטיני, ג'יבריל רג'וב, ובהמשך לקונגרס פיפ"א האחרון, בו התחייבה ישראל לאפשר כניסת שחקנים פלסטינים מהגדה לעזה ולהיפך – יתקיים המשחק החגיגי. המפגש הראשון, לפני שבוע, התקיים בעזה והסתיים בתוצאה 0-0, כך שמי שתנצח היום תוכתר כמחזיקת הגביע הפלסטיני. אם יסתיים המשחק בתיקו אפס, תתקיים הארכה ואם גם אז לא יובקעו שערים, יוכרע המשחק בדו-קרב מהנקודה הלבנה.

הפלסטינים לא ויתרו על קיום המשחק כסדרו, גם כשהתגלה שישראל מקשה על כניסת ארבעה שחקנים מעזה לגדה. הקבוצה העזתית הודיעה שהיא תצא למשחק המכריע רק כקבוצה – או שכולם יוצאים או שאף אחד לא יוצא. בסופו של דבר ניתנו כל האישורים וכל שחקני הקבוצה יצאו למשחק. הם התקבלו אתמול בחברון בקבלת פנים חמה וחגיגית.

שחקני שתי הקבוצות ייפגשו מחר, שבת, יממה אחרי המשחק, עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. ביום ראשון יעשו שחקני הקבוצה העזתית את דרכם בחזרה לרצועה, והם מקווים שהם יעשו זאת כמחזיקי גביע פלסטין לשנת 2015. אבל כך או אם כך, עצם קיום שני משחקי גמר הגביע — הראשון בעזה והגומלין היום בחברון — הם הצלחה פלסטינית אדירה כנגד כל הסיכויים, כנגד הפיצול הפנימי, ובעיקר כנגד הכיבוש ונגד המצור. מי אמר שכדורגל לא מביא תקווה?

כתב: יוני מנדל

> גמר הגביע הפלסטיני הבקיע גול נצחון נגד ישראל 

כתבה: ענבל בן-יהודה

בימים אלו שבין ה-13 ל-15 באפריל, מתקיימות הבחירות לנשיאות, לאסיפה הלאומית ולמועצה המחוקקת בסודאן. זוהי מערכת הבחירות השנייה בסודאן מאז תפס עומר אל בשיר את השלטון בהפיכה צבאית ב-1989. סבב הבחירות הקודם נערך בשנת 2010, וזכה לתמיכה בינלאומית בשל היותו חלק מתהליך היישום של הסכם השלום שנחתם בין דרום סודאן לממשלת חרטום ב-2005. על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, ישנם יותר מ-13 מיליון מצביעים רשומים מתוך אוכלוסיית האזרחים המונה כ-37.69 מיליון איש, ביותר מ-11,000 קלפיות ברחבי המדינה. תוצאות הבחירות צפויות להתפרסם ב-27 באפריל.

נצחונו של הנשיא אל-בשיר בבחירות כבר מובטח, מסיבות רבות. ברשימה זו אנסה לתאר את הלך הרוח בסודאן ביחס לקיומן של הבחירות ולאופן התנהלותן.

בחירות בצל דיקטטורה

ראשית, ישנה ה"שיטה". על אף ריבוי המפלגות והזרמים הפוליטיים, סודאן היא מדינה דיקטטורית המתאפיינת בשלטון יחידני, הנסמך על שכבה צרה של תומכים בעלי עצמה פוליטית וכלכלית. מערכת הבחירות של 2010 התבצעה תוך איומים אלימים, זיוף בוטה בקלפיות ופרישתם של מרבית המתמודדים לפני או במהלך ההצבעה. פעילים וחוקרים מסודאן ומחוץ לה מבהירים כי המצב במערכת הבחירות הנוכחית איננו שונה.

> בתוניסיה יצאו לבחור נשיא: משלימים את המהפכה הדמוקרטית

נצחונו בבחירות כבר מובטח, הנשיא אל-בשיר (ויקיפדיה)

מנהיגי מפלגות האופוזיציה הגדולות הצהירו מבעוד מועד על החרמת הבחירות, והותירו את הנשיא אל-בשיר כמועמד המשמעותי היחיד. לפיכך, במקום שיתמודד הנשיא המכהן מול מנהיגי מפלגות האופוזיציה החשובות בסודאן, שהם לכאורה יריביו הפוליטיים הטבעיים, מול אל-בשיר מתמודדים לנשיאות ארבעה עשרה גברים ואשה אחת, כאשר רק שישה מן המתמודדים עומדים בראשות מפלגה, וכל השאר מתמודדים באופן עצמאי. בסך הכל משתתפות בבחירות 44 מפלגות לא מוכרות במיוחד, שחלקן הוקמו רק לאחרונה. לדברי מוחמד אבו-בכר, פעיל למען זכויות אדם בסודאן, למעשה מדובר