newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפתעה: הילדים היום נדרשים ליכולות קריאה גבוהות בהרבה מהוריהם

מבחני פיזה הם מיותרים מכיוון שהשפעתם העקיפה על בתי הספר היא רעה. אך יש להם יתרון גדול בכך שהם מציבים סטנדרטים גבוהים ומוצדקים לבדיקת מיומנויות הקריאה של התלמידים. אם מערכת החינוך היתה מנוהלת מקצועית ולא פוליטית, היה אפשר להשיג התקדמות זהה גם בלעדיהם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הדור הצעיר משתמש במיומנויות קריאה וכתיבה יותר מכל דור קודם, ובתוך כך נחשף לאתגרים משמעותיים המחייבים רמה לשונית גבוהה ומהלכי חשיבה מורכבים במיוחד. כך עולה ממסמך נספח למבחן פיזה 2018 שפורסם לאחרונה, המעדכן את ההגדרות של אוריינות הקריאה הנדרשת במאה ה-21 (כאן המקור, וכאן התרגום לעברית). ההבדל נעוץ כמובן בהחלפת הטקסט המודפס בטקסט המוגש במסכים מבוססי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT).

מיומנויות הקריאה החדשות, שאותן אציג בהמשך, יושמו במבחן פיזה האחרון – מה שיכול להסביר את ההישגים הנמוכים של התלמידים. המבחן הזה אינו בודק יכולת שינון של ידע, ולכן גם אי אפשר להתכונן למבחן רק על ידי תוספת הוראה פרונטלית.

יתרה מכך, במבחן הישראלי המקביל (מיצ"ב) טרם יושמו התפישות החדשות עד תום. אמנם גם במיצ"ב יש שאלות יישום מורכבות אבל, למשל, הוא מוגש לתלמידים בנייר ולא במסך המחשב. ייתכן שזאת הסיבה שמבחן מיצ"ב הישראלי העיד על שיפור או יציבות בציונים, בעוד מבחן פיזה הבינלאומי העיד על נסיגה.

ילדים ליד מחשב (צילום: Lucélia Ribeiro, CC BY-SA 2.0)

רק תלמיד אחד מעשרה השיב נכון

אדגים את הרמה הגבוהה הנדרשת מהקוראים הצעירים בשאלה מתוך מבחן פיזה 2018 בשפה לתלמידי כיתות ט'. כדי להמחיש עד כמה הדברים מורכבים אזכיר שרק אחד מכל עשרה תלמידים בממוצע 79 המדינות שהשתתפו במבחן (וזה השיעור גם בישראל), הצליח להשיב נכון על שאלה כגון זאת:

בשאלה מסופר על בית קפה שבו הוחלט להפסיק להגיש חלב פרה, ובמקומו הציעו ללקוחות חלב על בסיס סויה. שלושה נערים מנסים לברר מדוע, והם סורקים אחר מידע באינטרנט. טקסט אחד שהם מצאו ומוצג בשאלה, הוא מאמר המופיע באתר שיווקי של חברת "המשק", עליו חתומה "האגודה הבין לאומית למוצרי חלב". הטקסט משבח את החשיבות הבריאותית של חלב פרה. טקסט שני הוא כתבה מתוך מגזין הרשת "חדשות הבריאות" מאת ד"ר רון גרזה. הטקסט מציג מחקרים ששוללים את האיכות הבריאותית של חלב פרה.

עובדה או דעה? חלב וסויה, אילוסטרציה (צילום: pxfuel)

לנוכח שני הטקסטים מוצגות לתלמידים כמה שאלות. באחת מהן מופיעים ארבעה היגדים, והתלמידים נדרשים לקבוע לגבי כל היגד אם הוא עובדה או דעה. למשל ההיגד: "צריכת חלב ומוצרי חלב היא הדרך הטובה ביותר להפחית במשקל". שימו לב שלא שאלו אם ההיגד הוא נכון או שגוי, אלא כיצד הוא מוצג בטקסט. מה דעתכם?

סריקת שני מקורות המידע מגלה שני רמזים לפתרון: ראשית, שהמשפט לקוח מתוך המאמר באתר השיווקי, ולכן יש להטיל ספק באמינותו; ושנית, שאפילו אנשי השיווק ניסחו את המשפט: "צריכת חלב מעודדת הפחתה במשקל", ולא: "הדרך הטובה ביותר להפחית במשקל". מכאן שמדובר בהיגד עמדה ולא בעובדה. כאמור, רק אחד מכל עשרה תלמידי כיתות ט' בעולם הצליח להשיב על כך נכון.

החיים הקלים של הקוראים במאה ה-20

קריאה בעבר כללה שלוש מיומנויות יסוד, סביבן גם נבנו מבחני הבנת הנקרא: ידע, הבנה והערכה.  אדגים זאת בשאלה מתוך מבחן מיצ"ב האחרון (תשע"ט) לכיתות ח'. בין היתר התבקשו התלמידים לקרוא את הקטע הבא:

פריי, כלכלן בהכשרתו, הוא חוקר בקבוצת מחקר שנוסדה לפני עשור במטרה לחשוב על האתגרים של המאה ה־21. פריי ועמיתו למחקר, ד"ר מייקל אוסבורן, פרסמו את תוצאות המחקר שלהם בנושא עתיד שוק התעסוקה: בתוך שני עשורים מחשבים ורובוטים עשויים להשתלט על 47 אחוזים מהמשרות הקיימות. תוצאות אלה הִכו גלים בקרב הציבור וזכו להדים כמעט בכל כלי התקשורת בעולם.

בשאלה התבקשו התלמידים לכתוב מי הם עורכי המחקר ומה היה נושא המחקר. זאת שאלה ברמת בסיסית של ידע, שכן התלמיד נדרש לזהות את פריט המידע הקיים בטקסט, ולהעתיקו. בשאלה הבאה התבקשו התלמידים להסביר את הצירוף "הִכו גלים". זאת שאלה ברמה של הבנה, שכן התלמיד נדרש לא רק להעתיק ידע קיים, אלא להביע משהו מתוך הבנתו שלו.

בשאלה השלישית עבור קטע זה, נשאלו התלמידים: האם תוצאות המחקר תומכות בדבריו של ביל גייטס? גייטס צוטט כמה שורות קודם לכן באומרו: "עם הזמן תפחית הטכנולוגיה במידה רבה את הביקוש לעובדים". זאת שאלה ברמת הערכה, שכן התלמיד צריך להבין מה אמר גייטס, להבין מה נמצא במחקר, ולהצליב בין שתי התובנות כדי לזהות את טיב הקשר ביניהן.

אוריינות קריאה במאה ה-21

אז מה התחדש? חוקרי פיזה ניסחו מיומנויות קריאה חדשות, שנדרשות מהקורא במאה ה-21, ושנוספות אל שלוש מיומנויות היסוד: ידע, הבנה והערכה. כולן קשורות לכך שהטקסט כיום אינו מופיע עוד כשהוא מודפס על נייר, אלא הוא נקרא מתוך מכשירים דיגיטליים המחוברים לרשת האינטרנט, מה שזכה לשם הכולל: טכנולוגיות מידע ותקשורת ICT.

השינוי המרכזי הוא בכמות העצומה של טקסט המוגשת לקורא החדש. ילדים כיום משתמשים בתקשורת כתובה הרבה יותר מאשר דורות קודמים. הם נחשפים במסך החיפוש למאות תוצאות רלוונטיות לכאורה לנושא שאותו הם מבקשים ללמוד.

כמות עצומה של טקסט. מסך חיפוש (צילום: pxhere)

לא רק זאת, הטקסט ברשת אינו יציב ואינו אחיד. למשל: הבדל קטן במילות החיפוש יציג בפנינו מגוון שונה של תוצאות. כאשר נלחץ על קישורים מוטמעים בטקסט, נעבור מעמוד לעמוד, עד שלא נדע עוד כיצד לחזור אל הטקסט שבו התחלנו את השיטוט. ועוד: ברשתות החברתיות כל אחד מאיתנו רואה עמוד תוכן שונה לחלוטין, וריענון של עמוד או חזרה לעמוד קודם, מציגים בפנינו "קיר" פוסטים שונה מזה שראינו קודם.

מיומנות ראשונה הנדרשת לנוכח שפע הטקסטים וגיוונם היא שטף הקריאה. הקורא נדרש לקרוא ברצף, מבלי לעצור לנוכח מילים שאינו יודע להגות או שאינו מבין, או בגלל ניגון שגוי של המשפטים. ככל שהקריאה שוטפת יותר, כך מתפנה הקורא מהר יותר לשלב הבא. אלא שקריאה שוטפת מחייבת היכרות קודמת עם אוצר מילים גדול, ועם מבני המשפטים האפשריים, המסומנים על ידי הפיסוק.

המיומנות השניה היא חילוץ מידע מתוך הטקסט. הטקסטים הם רבים, וחלקם ארוכים ולא בהכרח רלוונטיים. לכן יש לקרוא סדרת פסקאות ברפרוף מהיר, ולזהות פרטי מידע ספציפיים בתוכן. הפעולה דורשת קריאה שוטפת כאמור לעיל, וגם ביצוע של ניתוח מעמיק והכרעה מהירה אם להתייחס למידע הנקרא או לדלג הלאה.

מיומנות שלישית היא הבחירה בטקסטים הרלוונטיים. לאחר שזוהו יחידות המידע בתוך הטקסט, צריך להכריע איזה מהטקסטים הזמינים הם החשובים והמדויקים ביותר. הבעיה היא שכמות המידע הזמין עולה לרוב על הכמות שהקוראים מסוגלים בפועל לעבד. לכן נדרשת עבודת סינון מהירה ומדויקת.

גם לאחר שבחרנו בטקסטים שנראים לנו נוגעים בצורה הישירה ביותר לתוכן שאנחנו מחפשים, מוטל עלינו להעריך את האיכות והמהימנות של הטקסט. האם מה שכתוב נכון? האם הוא נכון בתנאים מסוימים? עד לאיזה תאריך הוא מעודכן? טקסט מודפס מופיע בדרך כלל בתוך מסגרת של הקשר ברור. אנחנו יכולים ללמוד על הטקסט מתוך כותרת הספר או מתוכן העניינים. במידע ברשת הדברים מטושטשים. למשל פוסט בפיסבוק המציג ציטוט היסטורי כלשהו, מנותק מההקשר המקורי שבו נכתב, או עמוד עיתון באינטרנט, המציג בכוונה תחילה ידיעות, עמדות ופרסומות בצורה עיצובית זהה.

מיומנות נוספת שחשוב להזכיר היא היכולת לנהל את החשיבה. הקורא נדרש לפקח על עצמו בזמן הקריאה לנוכח השיטוט בין עמודים ומסמכים מרובים. אנחנו רואים בכל רגע נתון רק מקטע קטן מתוך הטקסט, תלוי גודל המסך שבו אנו משתמשים. חלקים אחרים של הטקסט, המחייבים גלילה או מעבר בין מסכים, לשוניות ועמודים, נסתרים מעינינו ומקשים על הקורא לזכור היכן הוא נמצא, מה קרא עד כה, ומה עוד הוא מחפש לקרוא בהמשך.

מערכת חינוך מקצועית ולא פוליטית

בני הדור הצעיר מתמודדים עם אתגרי קריאה מורכבים ביותר, שהקוראים המבוגרים, מי שלמדו לקרוא במאה הקודמת, לא ידעו כמותם. כאמור, מיומנויות הקריאה החדשות נבדקו במבחן פיזה 2018, שתוצאותיו פורסמו לאחרונה. אך ראוי היה שהשינוי ישפיע על תכניות הלימודים ועל ההוראה בבתי הספר, ולא (רק) על המבחנים.

דעתי שהמבחנים הם מיותרים, משום שהשפעתם העקיפה על בתי הספר היא רעה. היתרון היחיד שיש למבחנים הבינלאומיים, שהם מתוכננים בידי אנשי מקצוע שאינם כפופים לרדידות הפוליטית של שרי החינוך בישראל. כך, מבחני פיזה אינם מרחמים על ילדי בית הספר והמורים, ומציבים סטנדרטים גבוהים (ומוצדקים) לבדיקת יכולת הקריאה. אם מערכת החינוך הייתה מנוהלת מקצועית, ולא פוליטית, היה אפשר להשיג את אותה התקדמות גם בלי מבחנים.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אבו אלקיעאן שוכב מחוץ לרכבו, כ-25 דקות לאחר הירי. התיעוד מווידאו שצלים השוטר ל״מ

אבו אלקיעאן שוכב מחוץ לרכבו, כ-25 דקות לאחר הירי. התיעוד מווידאו שצלים השוטר ל״מ

אום אלחיראן: הקלות הבלתי נסבלת שבה נתנו לפצוע לדמם למוות

במקום לטפל בפצועים ללא קשר לזהותם ומה עשו, הצוות הרפואי לא ניגש לאבו אלקיעאן כי חשב שהוא "מחבל". הסירוב של משרד הבריאות לחקור את הפרשה מעידה על שחיקה של האתיקה הרפואית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf