השרה שקד, החלשת הרשויות הערביות לא תסייע במאבק בפשיעה

"ארגוני הפשיעה השתלטו על הרשויות הערביות", זעקו כמה עיתונאים וטוקבקים ברשת בעקבות אירועי ירי כלפי רכביהם ובתיהם של ראשי רשויות. נציגי עמותות, בניסיון להסביר את האלימות הגואה, נשמעו כמו דוח צוות המנכ"לים של משרדי הממשלה להתמודדות עם אלימות ופשיעה, שגרס: "גורמי הפשע משתלטים על מכרזים עתירי תקציב ברשות המקומית, והכסף מגיע לידיהם במקום לשמש לשיפור השירות לאזרח".

זעקתם של אלה נפלה על אוזנם הקשבת (מאוד) של שרת הפנים, איילת שקד, ומנכ"ל משרדה, יאיר הירש. אלה הכריזו בחודשיים האחרונים על מלחמה. "עצירת נתיב הכספים לעולם הפשע זה צעד חשוב. ראשי ערים לא ייסחטו יותר", הודיעה השרה שקד. בדיון בכנסת בישר המנכ"ל לנוכחים: "עצרנו את המכרזים".

במקביל להצהרות אלה, ובמסגרת תוכנית החומש למאבק באלימות בחברה הערבית, נפל בחלקו של משרד הפנים להציע חלופות להעברת מכרזי רשויות לניהול גופים חיצוניים, כמו החברה הכלכלית של מרכז השלטון המקומי ואשכולות אזוריים.

אותה רוח גם גלשה לתוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית, "תקאדום", בה הונחו משרדי הממשלה להעדיף מימוש התקציבים דרך גופים חיצוניים ולא דרך הרשויות המקומיות.

ממבט ראשון, נראית הצעה זו ראויה למלחמה בפשיעה. בפועל, הממשלה נוהרת באופן עיוור אחרי ספקולציות והצהרות, מבלי שהיא מציגה כל נתון לגבי מספר הרשויות ובעלי התפקידים המאוימים, הקשר בין אותם איומים לבין תחום המכרזים, ובעיקר, אם האיומים מופנים כלפי הרשות עצמה או כלפי ספקיה (ייתכן שאלה הנסחטים, בדיוק כמו אלפי עסקים אחרים), ואם קיים קשר בין אותם מקרי אלימות לבין הפשיעה המאורגנת.

ברי כי הרשויות המקומיות, כמו כל מוסד ציבורי, עסק או אף בית ערבי, אינן חסינות מפני האלימות, ולא אחת מופנית אלימות כלפי בכירים ברשויות. אלימות זו יש לגנות ולהוקיע בכל לשון ובכל הזדמנות. מצד שני, יש להישמר מפני טענות פופוליסטיות לשליטת ארגוני פשיעה ברשויות.

במציאות שבה לא מעט ראשי רשויות מפזרים הבטחות בחירות על כל צעד ושעל, יהיו מקרבם שיעוטו על האשמת ארגונים מסתוריים באחריות לאלימות כלפיהם על רקע הפרת אותן הבטחות. אין לשכוח גם שהרשות המקומית מקבלת מדי יום עשרות החלטות "רגישות" הפוגעות לתושב (קל וחומר לבעל ההון) בכיס, בהקצאות, בהפקעות, בגבייה וכו' ותמיד יהיו כאלה שיבקשו להביע מורת רוחם באמצעים אלימים.

בנוסף, בכמה יישובים מתנהל מאבק חמולתי אלים ומצער על רקע הבחירות המקומיות. בחירות 2018 גררו מהומות קשות, ועל פי הדיווחים אף גבו קורבנות. במציאות זו, לא מן הנמנע שחלק מהאלימות כלפי נבחרי ציבור באה על רקע אותם סכסוכים.

ההצעה שמקדם משרד הפנים, בנוסף לכשל של היעדר תשתית נתונים מוכחת לטענות לזליגת הפשיעה המאורגנת לרשויות, צורמת מכמה טעמים נוספים. הן לנוכח החיפזון בהעברת מכרזי רשויות לניהול גופים אחרים, ללא ערובה שאותם עברייניים לא יגיעו לגופים אלה או לספקיהם, הן לנוכח הזלזול הבלתי נסבל בהפקעת סמכויותיהן של רשויות הנבחרות על-ידי מאות אלפי תושבים, הן לנוכח המסר הציבורי שמעבירה הכניעה לעבריינים שעולה מההצעה, בזמן שבכינוסים מכבירים במילים על העצמת הרשויות ושילובן במאבק באלימות, והן בשל ההכללה והכתמת כל רשות ערבית באשר היא.

פגיעה בבעלי עסקים קטנים ובינוניים

אף אם נניח כי יש אמת בטענה בדבר השתלטות ארגוני פשיעה במספר מכרזים, אי אפשר שלא לתהות מה יהא מחר אם יאוים מהנדס על רקע החלטה להפקעת קרקע או מנהל רישוי העסקים על רקע החלטה לסגירת עסק; הגם אז תועלה ההצעה שהממשלה תפעל במקומם? ואם זה ההיגיון שמנחה את הממשלה, מדוע לא תיקח פיקוד, נגיד, על מערך האבטחה בבתי החולים רמב"ם וסורוקה?

חמורה לא פחות היא הפניית העורף לפגיעה בעוצמתן ובעצמאותן התקציבית של הרשויות, שמשתקפת מגישת משרד הפנים, וחוסר הרגישות להשלכות ההסדר על עסקים קטנים ובינוניים ואלפי עובדיהם. כך, לדוגמה, מכרז לאספקת שירותי הסעות, שינוהל עבור עשרים רשויות, משמעותו המיידית היא הדרת עסקים קטנים ועובדיהם המקומיים, תוך מתן יתרון לחברות גדולות ומבוססות, בעיקר ממרכז הארץ. תמונה זו עומדת בניגוד לתכלית התוכניות הממשלתיות המבקשות לחזק את הכלכלה המקומית ככלי יעיל למניעת הדרדרות לפשיעה.

הרשויות הערביות סובלות מלא מעט מצוקות וכשלים: חמולתית ונפוטיזם, חוסר יעילות ושקיפות, אפליה ממשלתית ארוכת שנים, וכעת גם אלימות קשה. שיפור מצבן מצריך הליכי העצמה, הדרכה וליווי מקצועי, והעמדת המשאבים האנושיים והכלכליים שנדרשים לשינוי מציאות זו; מאבק יעיל באלימות מחייב את שילוב הרשויות בחזיתו. החלשת הרשויות, פגיעה בפעילות הכלכלית המקומית והבניית מציאות של רשויות לחיצות ושבריריות, בפרט ללא כל בסיס נתונים איתן ומהימן, רק פוגעת במטרה.

עו"ד נדאל חאיק הוא מנכ"ל עמותת עורכי-דין לקידום מנהל תקין, הפועלת לקידום מנהל תקין ברשויות המקומיות הערביות. עו"ד מוחמד קדח הוא חבר הצוות המשפטי בעמותה.