בירושלים, פרויקט התנחלותי נחשב "מעורבות חברתית"

העובדה שעיריית ירושלים ורשויות המדינה עומדות לימינן של עמותות המתנחלים במזרח ירושלים ידועה, אבל נראה שלאחרונה נחצה קו נוסף – כשמערכת החינוך העירונית שולחת תלמידים לקחת חלק פעיל בפרויקט התנחלותי על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית בגיא בן הינום, שמזכה אותם בשעות "מעורבות חברתית".

השתתפות בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית של משרד החינוך, ובקיצור "מעורבות חברתית", היא תנאי סף לקבלת תעודת בגרות. כל תלמיד תיכון במדינת ישראל נדרש לבצע שעות מעורבות חברתית. בירושלים מגיעים תלמידים לשעות מעורבות חברתית גם בחווה החקלאית של עמותת אלע"ד בגיא בן הינום.

עמותת אלע"ד היא עמותה ללא מטרות רווח, שפועלת לחיזוק הנוכחות היהודית (ייהוד) ב"ירושלים הקדומה". היא מתקדמת להשגת מטרתה בשתי דרכים. האחת, המוכרת יותר, היא רכישת בתים בסילואן ובשכונות נוספות במזרח ירושלים, והכנסת דיירים יהודים אליהם.

הדרך השנייה, והאפקטיבית יותר, היא הפעלת אתרי תיירות באגן ההיסטורי. אתרים אלה, ובהם נכסי מורשת חשובים כמו האתר הארכיאולוגי עיר דוד, הופקדו בידיה על ידי המדינה, ומגיעים אליהם מאות אלפי ישראלים בשנה, חלקם תלמידים וחיילים.

הנרטיב שמקדמת "אלע"ד כשהיא מציגה את האתרים, מגמתי. נראה כי זו גם מטרת החווה החקלאית בגיא בן הינום. החווה חולשת על כל השטח שבין אבו תור לסילואן, שהוא חלק מהגן הלאומי סובב חומות ירושלים.

את הזכות להפעיל את החווה קיבלה העמותה הפרטית ללא מכרז מרשות הטבע והגנים (רט"ג). רוב השטח באזור זה של הגיא נמצא בבעלות פלסטינית פרטית, אך מכיוון שהחלקות נמצאות בשטח גן לאומי – לא ניתן לבנות בהן או לפתח אותן.

את העובדה הזו מיהרה לנצל עיריית ירושלים והוציאה עליהן צווי גינון – אמצעי חוקי שיש בידי רשויות מקומיות כדי להשתמש בחלקות מוזנחות, שלא נעשה בהן שימוש לטובת הציבור. והציבור במקרה זה הוא כנראה אלע"ד.

במרכז הגיא הציבה אלע"ד גדרות ושערים, והקימה את המרכז התפעולי של החווה, שממנו יוצאים המשתתפים לפעילות חקלאית בשאר השטחים הפתוחים של הגיא. בגדה הצפונית של הגיא, הנמצאת במדרון של הר ציון ולמרגלות סילואן, הסיפור מורכב מעט יותר.

משפחת סומרין מסילואן, שטוענת לבעלות על השטח ומעבדת את האדמה עשרות שנים, מחזיקה בקושאן עות'מאני. למרות זאת מדינת ישראל אינה מכירה במשפחה כבעלים של האדמה, וטוענת כי מדובר בנכסי נפקדים.

אף שהנושא נמצא עדיין במחלוקת משפטית, באישור בית המשפט נכנסה רט"ג באמצעות אלע"ד לשטח, ובשנה האחרונה סללה בו שבילים, בנתה טרסות, ובשבוע שעבר אף בנתה מחסן. במקום הוצבו גם תשתיות הכרחיות להפעלה של חקלאות, כמו צינורות מים וחשמל.

משנים את נופי העיר

כל אלה הם רק התשתית לפעילות החשובה באמת של החווה: הבאתם של הישראלים למרחב הפלסטיני כדי לשנות את אופיו. כך, מתנדבים פועלים בחלקות הפרטיות באופן קבוע. לפני כשבוע הביא "השומר החדש" מאות תלמידים למקום, ולפני כחודש ניסה המינהל הקהילתי של בקעה רבתי (נציגות שמנהלת את המתנ"סים ומייצגת את התושבים מול העירייה, כפי שיש לכל כמה שכונות בעיר), להביא תלמידים למקום במסגרת שעות של "מעורבות חברתית".

יוזמה של תושבים יהודים מאבו תור, שהתנגדו לכך, גרמה למינהל הקהילתי להפסיק לפרסם את ההתנדבות בגיא במסגרת שעות מעורבות חברתית. אבל באתר עיריית ירושלים התפרסמה בשבוע שעבר פעילות כזאת של תלמידות מבית הספר אוולינה דה רוטשילד. באתר נכתב: "קבוצת נערות מתיכון אוולינה דה רוטשילד מתנדבת במסגרת מעורבות חברתית בחווה החקלאית בגיא בן הינום בשיתוף עמותת אלע"ד".

בעקבות פנייה של סגן ראש העירייה, יוסי חביליו, הוסר הדף מאתר העירייה. אבל המציאות הזו, שבה תלמידים ומתנדבים עובדים בשטחים בבעלות פלסטינית פרטית בגיא, צפויה להתרחב. המשטרה גם היא מגבירה את נוכחותה בגיא, בזמן שבעלי האדמות הפלסטינים אינם יכולים להסתובב בהן בחופשיות.

אף שאין בו כמעט מבנים עתיקים, גיא בן הינום עשיר בארכיאולוגיה. הגיא שימש אזור קבורה לאורך כל ההיסטוריה ומספר הרבה על ירושלים ועברה. אך הפעילויות החקלאיות בחווה שמות דגש על הסיפור התנ"כי.

ניתן לנחש שככל שתעמיק האחיזה של עמותת אלע"ד בגיא, יעמיק גם הנרטיב היהודי שמסופר במקום. הקברים החשובים מימי בית שני יהפכו למוקד מרכזי בסיפור שיסופר. לעומתם, אתרים חשובים בגיא כמו מנזר אונפוריוס – שנבנה היכן שעל פי המסורת הנוצרית נמצאת חקל דמא (בארמית שדה הדמים), שנקנתה בכסף שקיבל יהודה איש קריות בעבור הסגרת ישו לרומאים – יקבלו פחות ביטוי.

לסיפור הזה יש פן נוסף: הגן הלאומי, שהוכרז בשנות ה-70 במטרה לשמר את נופיו הקדומים של הגיא ולמנוע פיתוח מודרני, השיג את מטרתו עד לא מזמן. הפלסטינים לא יכלו לפתח את אדמתם, אבל הנופים שעוצבו על ידם במאות השנים האחרונות, נשארו כשהיו. אלא שהפיתוח של השנתיים האחרונות, לצד הפיתוח שעוד צפוי לבוא, ישנה את הגיא הקדום לעד.

מעל הגיא צפוי להיבנות בשנה הקרובה גשר תלוי, שיוביל מהר ציון היישר אל אולם האירועים של אלע"ד, שהוקם בגדה הדרומית של הגיא. מכרז להקמתו פורסם לפני כשבוע. כשייבנה הגשר, הוא יפגע בקו הרקיע של הגיא.

אליו עלול להצטרף גם הרכבל, שלצורך הקמתו יוצבו בגיא לפחות שני עמודים מסיביים, שגובהם כגובה בניינים בני שש קומות לפחות. כמו הגשר, גם הרכבל יביא את המשתמשים בו היישר אל "מתחם קדם" של העמותה, שיקום עשרים מטר מחומות העיר העתיקה ויזדקר לגובה של שש קומות.

עירייה ומערכת חינוך שאוהבות את ירושלים היו צריכות לשמור על הנופים הקדומים, וללמד את התלמידים להכיר את יופיים, ואת עושרה התרבותי של העיר. במקום זאת, הן שולחות תלמידים לשנות את נופי העיר, ולדחוק ממנה את אלו שעיצבו אותם במשך מאות שנים. באופן ציני זה גם מכונה "מעורבות חברתית".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "במסגרת ביצוע פעילויות של מעורבות חברתית בקהילה או בסביבה, מופנים בתי הספר אל המינהלים הקהילתיים ואל גורמים התנדבותיים שונים בירושלים. אלה בוחרים את אופי הפעילות בהתאמה למסגרת החינוכית.

"עיריית ירושלים ומינהל החינוך אינם מתקצבים את הפעילות, שהיא פעילות חברתית התנדבותית, ואינם מעבירים תשלום לעמותות השונות, שבמסגרתן מבוצעת ההתנדבות".

אורי ארליך הוא דובר ארגון עמק שווה