newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השקרים שסיפרו לנו על נפלאות החינוך בהולנד

בניגוד לנטען בכתבה ששודרה בחדשות 12, המיון המוקדם בהולנד אינו נחשב סיפור הצלחה לפי שום מדד. למעשה, מתרגשים שם מאוד מההסללה ועוולותיה, וממליצים דווקא ללכת בדרך הנהוגה בישראל ולבטל את מבחן המיון

מאת:
תמונת מסך מתוך הכתבה של יעל אודם על החינוך בהולנד (קישור בטקסט)

עיתונות או דוברות? תמונת מסך מתוך הכתבה של יעל אודם על החינוך בהולנד (קישור בטקסט)

המאבק המהותי המתנהל לנגד עינינו הוא בין חינוך ממלכתי – השואף להעניק השכלה רחבה לכולן ולכולם במימון העשירים יותר (משלמי המסים); לבין חינוך מופרט – השואף לשמור את ההון (בכסף ובידע) בידי העשירים. על הרצף שבין שתי העמדות ניתן למקם כל דוברת ודובר המתבטאים בתחום החינוך.

אדגים זאת בעזרת כתבה של יעל אודם, כתבת החינוך של חדשות 12, על נפלאות החינוך בהולנד, ששודרה בשבוע שעבר במהדורת החדשות המרכזית. בכתבה הוצגו נתונים חלקיים ושגויים, שיצרו תמונה מוטה ומוטעית על ההצלחה לכאורה של החינוך בהולנד.

הולנד מתייחדת במיון מוקדם של הילדות והילדים כבר בסוף כיתה ו' למסלולי לימוד שונים – מיון שמשחק כמובן לטובת ההורים מדירוג חברתי כלכלי גבוה.

מה שחסר בכתבה הוא שעל שולחן הממשלה בהולנד מונח דו"ח רשמי, שבו המלצה ברורה לבטל את מבחני המיון, ולאמץ מודל של חטיבות ביניים משותפות לכולם. כך יצא שבעוד הכתבה מספרת לנו סיפור מופרך על הצלחת המיון המוקדם ההולנדית, בהולנד דווקא מתקנאים במודל הקיים זה מכבר בישראל.

בשונה מהנאמר בכתבה (פירוט הנתונים בהמשך), הולנד אינה בין המדינות המובילות בציוני תלמידים (בשפה הם מתחת לממוצע המדינות), ולא התרחש בה זינוק או מהפך בהישגי התלמידים (דווקא ניכרת נסיגה עקבית לאורך השנים). שכר המורים שם אינו "ממוצע", אלא כפול מהשכר בארץ, במונחי כוח קנייה.

מיון הילדות והילדים בגיל מוקדם הוצנע בכתבה במשפט קצר, שלאחריו הוסיפה אודם: "בישראל קוראים לזה הסללה, כאן (בהולנד) לא מתרגשים".

כפי שהוזכר, ההולנדים בהחלט מתרגשים! בדיוק לפני שנה, המועצה לחינוך של הולנד, גוף רשמי הפועל לצד הממשלה ומשרד החינוך, פירסמה דו"ח חריף נגד עוולות המיון המוקדם. המועצה המליצה לבטל את מבחן המיון ולאפשר לכולן ולכולם ללמוד יחד בחטיבות הביניים; להוסיף להערכה באמצעות מבחנים חיצוניים, גם הערכה מתמשכת ורציפה של המורות והמורים; ולשפר עוד את איכות מרחבי הלמידה בבתי הספר כדי לקדם שוויון הזדמנויות.

מכאן שתי שאלות מרכזיות: מי הם התחקירנים או העורכים של הכתבה, שהתרשלו בהבאת האמת במלואה? ולמי יש עניין לשווק לנו את קסם המיון וההפרדה בחינוך, שבוטלו בישראל כבר ב-1972? בחיפוש אחר התשובות ראוי להזכיר, שכתבת החינוך של חדשות 12 הצטרפה למשלחת מטעם קרן טראמפ, והציגה את הכתבה כסיכום של ביקורה בהולנד.

מערכת החינוך בהולנד בנסיגה מתמדת

הכתבה מתחילה כשאודם שואלת בלשון סגי-נהור: "איך ההולנדים ניצחו את מבחני הפיזה הבינלאומיים?". נרגיע: אם גם אתם לא שמעתם על הניצחון ההולנדי, אתם לא לבד.

במבחן פיזה האחרון שפורסם ב-2018, השיגו תלמידות ותלמידי הולנד במבחן אוריינות שפה ציון ממוצע של 485 נקודות. מדובר בציון נמוך ב-2 נקודות מממוצע כלל המדינות. בדירוג משוקלל של ציון ומדד פיזור, יש 32 מדינות שמדורגות מעל הולנד בהישגי קריאה (עמוד 72). במבחן מתמטיקה הגיעה הולנד למקום 13 (עמוד 102), ובמבחן מדעים למקום 25 (עמוד 125). הישגי הולנד טובים מישראל, אבל בשום צורה לא מהווים ניצחון בינלאומי.

בתחתית המסך של הכתבה מופיעה שאלה המעבירה מסר נוסף: "איך הפך החינוך בהולנד לאחד המובילים בעולם?", ובהמשך גם: "איך הישגי התלמידים זינקו?". שום זינוק, ושום מהפך.
למעשה, בכל המבחנים: מתמטיקה, מדעים ושפה, חלה נסיגה קלה ועקבית בציונים של תלמידי הולנד מאז תחילת המדידות. בישראל, אגב, המגמה הכללית היא של עלייה מתונה.

 

בתחום יכולות הקריאה, במבחן 2018 מסווגת ישראל בקבוצת המדינות שבהן הציון הממוצע של התלמידים המצטיינים לא השתנה, בעוד הציון הממוצע של התלמידים החלשים נסוג לאחור. הולנד מסווגת בקבוצה גרועה עוד יותר: מדינות שבהן חלה נסיגה בציון הממוצע של המצטיינים והחלשים כאחד.

שיעור התלמידים המצטיינים בשפה מכלל תלמידי ישראל עלה בין 2015 ל-2018 בקצת יותר מאחוז אחד. זאת עלייה גדולה יותר משיעור העלייה בממוצע המדינות. לעומת זאת, שיעור התלמידים המצטיינים בהולנד נסוג ב-2%.

משכורות המורים דווקא כן גבוהות

בכתבה, לאחר כמה דקות של סיפורי הצלחה מבתי ספר מצוינים בהולנד, מסבירה אודם: "משכורות המורים אינן גבוהות מהשכר הממוצע במשק, וגם כאן הם נאבקים על שכרם". הניסוח הזה רומז שההצלחה בחינוך אינה עניין של כסף. הנה גם בהולנד המנצחת (לכאורה), שכר המורים אינו גבוה.

ההשוואה למשק ההולנדי היא כמובן מטעה, שכן השכר הממוצע שם גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק הישראלי. 59 אלף דולר (שווי כוח קנייה) לעומת 39 אלף דולר, לפי נתוני  2020.

ואכן, משכורות המורות והמורים בהולנד הן גבוהות בהחלט. על פי נתוני education at a glance 2021, השכר של מורה מתחילה ביסודי בישראל הוא כמעט 23 אלף דולר (שווי כוח קנייה). השכר של עמיתתה המתחילה בהולנד הוא כפול בדיוק: 46 אלף דולר. שכר של כוח קנייה כפול לא יכול להיחשב "משכורות אינן גבוהות".

ומה לגבי גמול הוותק? שכרה של מורה בחטיבה העליונה עם 15 שנות ותק בישראל הוא כמעט 36 אלף דולר. השכר של עמיתתה בהולנד הוא 81 אלף דולר!!! יותר מפי שניים מהשכר בישראל, וכמעט פי שניים מהשכר של מורה מתחילה בהולנד.

דווקא מאוד מתרגשים מההשפעות השליליות

אז אם השכר כפול והתלמידים אינם מצטיינים, מה בכל זאת יש לנו ללמוד מהחינוך בהולנד? אודם מסבירה: "כבר בגיל 12 התלמידים יחולקו לשלוש רמות: רמת כללית, רמה גבוהה ובתי ספר מקצועיים". מעט מאוד מידע, שמסתיר את כל הסיפור.

בשנות ה-80 של המאה הקודמת נערכה רפורמה ניאו-ליברלית בחינוך ההולנדי, תחת הסיסמאות המוכרות: לקידום האוטונומיה ואפשרויות הבחירה של ההורים. כבר בסוף כיתה ו', כל תלמידות ותלמידי הולנד ניגשים למבחן סלקציה ארצי, שעל פי תוצאותיו הם ממוינים לחטיבות הביניים. "הבחירה" היא כזאת שמי שמצליח במבחן יכול לבחור חטיבת ביניים עילית, ומי שנכשל במבחן יכול "לבחור" בחינוך המקצועי.

בהתאם לתוצאות המבחן, 54% מבני ה-12 בהולנד מוסללים לחטיבות ביניים "קדם מקצועיות", 24% לחטיבות ביניים "קדם מכללות", ו- 22%, ילדי העילית, לחטיבות ביניים "קדם אוניברסיטאיות".

ראוי להזכיר: גם בימים החשוכים ביותר של ההסללה בישראל בשנות ה-60, המיון נעשה באמצעות מבחן הסקר בסוף כיתה ח'. בהולנד אין רחמים והמיון מתבצע עד היום, וכבר בסוף כיתה ו'.

שיא הכתבה מגיע בדקה השמינית, שבה אודם אומרת בהקשר למבחן המיון: "אצלנו קוראים לזה הסללה, כאן לא מתרגשים מזה".

ממש לא מסובך למצוא באינטרנט עדויות להתרגשות. הנה למשל דיווח על קמפיין מינואר 2020 של ארגוני חטיבות הביניים, ארגוני המורות והמורים וקבוצות לובי נוספות, הטוענים כי המיון מוקדם מדי!

הטענות מוכרות: מיון מוקדם גורם למתח רב אצל התלמידות והתלמידים הצעירים; הורים מלינים על הערכות מוטות ושגויות של ילדיהם; המיון עוקב אחר הרקע הכלכלי של הורי התלמידים; הנשירה מבתי הספר התיכוניים גבוהה; החטיבות הקדם מקצועיות מוזנחות, יחסית שכן הן מאכלסות תלמידים עם מוטיבציה נמוכה ללימודים וקשיי משמעת.

מחקרים בהולנד אכן מצאו פסול במיון המוקדם, שכן המבחנים מודדים לרוב חוסר בשלות של הילדות והילדים, יותר מאשר את יכולותיהם כבוגרים. כך למשל, 30% מהתלמידים המחוננים בהולנד נשלחו בטעות לחטיבות "קדם מקצועיות", כיוון שהתפתחותם היתה מאוחרת לגיל 12.

המלצה רשמית לבטל את המיון

אבל כל אלה אינן רק טענות של ארגונים חברתיים. באפריל 2021 פרסמה מועצת החינוך של הולנד דו"ח בשם: "סלקציה מאוחרת, הבחנה משופרת" (Later selecteren, beter differentiëren). מועצת החינוך היא גוף רשמי הפועל לצד בממשלה ומשרד החינוך, ומייעץ לגבי מדיניות חינוך ארוכת טווח.

למיון המוקדם, כך על דעת מחברי הדו"ח, יש השפעה שלילית על הנגישות לחינוך, שוויון ההזדמנויות והסוציאליזציה של החברה ההולנדית. על כן פירטה המועצה שלוש המלצות לממשלת הולנד:

1) לבטל את מבחן המיון בסוף כיתה ו' ולאפשר לכולן ולכולם מעבר רציף וחופשי לחטיבות ביניים משותפות.

2) לגוון את המיון למגמות בסוף כיתה ט' כך שלא יסתמך רק על מבחנים חיצוניים, אלא גם על הערכה רציפה ומתמשכת של המורות והמורים לאורך שנות הלימודים.

3) לשפר את תנאי הסביבה הלימודית בחטיבות הביניים, כך שייקל על המורות והמורים להציע לכולן ולכולם סביבה לימודית תומכת ומקדמת.

שום דבר מזה לא הוזכר בכתבה. הנה כי כן, בעוד הכתבה של יעל אודם בחדשות 12 בעקבות משלחת קרן טראמפ מתארת לנו את נפלאות החינוך הממיין בהולנד, ההולנדים עצמם פועלים לאמץ דווקא את מודל חטיבות הביניים, בדיוק זה הקיים בישראל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf