newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מוסי רז אחרי 3 חודשים בממשלה: זזנו 10 מעלות ימינה

רז, הסמן השמאלי במרצ, עושה סיכום ביניים: הממשלה אמנם משמרת את הכיבוש, אבל יש בה שותפות יהודית-ערבית; מס הפחמן הוא הישג, למרות שהוצע ע"י ממשלת נתניהו; ואיחוד עם המשותפת או חד"ש אף לא היה באמת על הפרק

מאת:

לחבר הכנסת מוסי רז לא חסרות דילמות בימים אלה. רז נחשב על ידי רבים כסמן השמאלי של מרצ. מזכ"ל 'שלום עכשיו' לשעבר, מפגין נגד הכיבוש כל שבוע, מכהן כעת כח"כ בקואליציה של מי שהיה ראש מועצת יש"ע. כמנהיג מרכזי של ארגונים סביבתיים, טבעוני שנוסע בעיקר באוטובוסים, רז מוצא את עצמו מקדם תוכניות סביבתיות של ממשלת נתניהו. גם בתחום הכלכלי-חברתי, רז, סוציאל-דמוקרט מוצהר, צריך לנווט עם חבריו בתוך קואליציה, ששר האוצר שלה הוא אביגדור ליברמן ואחד ממוביליה הוא יאיר לפיד.

בשיחה אתו, שהתקיימה לפני בריחתם של ששת האסירים הביטחונים ותפיסתם של ארבעה מהם, ניסיתי להבין איך רז מתמודד עם הסתירות האלה. מדוע נכנסה מרצ לממשלה ולא בחרה בתמיכה מבחוץ? מהן תוכניותיה המעודכנות של המפלגה להפסקת הכיבוש? האם יש למרצ צעדים קונקרטיים שהיא מתכננת כדי לקדם את המאבק בשינוי האקלים? איך רז חושב להמשיך לקדם תנועה משותפת ערבית-יהודית מתוך מרצ, בשעה שמנהיגות ערביות במרצ וברשימה המשותפת כבר מאתגרות את התנהלות מרצ בממשלה?

ממשלות מיעוט כבר היו בישראל. ממשלת רבין השנייה נתמכה מבחוץ ע"י חד"ש ומד"ע. רק לא מזמן, הרשימה המשותפת תמכה במועמדותו של בני גנץ לראשות הממשלה. עם הקמת הממשלה אמרת "נהיה בממשלה הזו אבל נעשה בלגן. יש דברים בכנסת שאנחנו לא חייבים להצביע בעדם". זה נשמע כאילו החלטתם להרגיש שאתם תומכים מבחוץ, אבל בפועל אתם בפנים ופועלים בהתאם. האם קיימתם דיון באפשרות של תמיכה מבחוץ?

"התשובה היא לא. תמיכה מבחוץ כלל לא עמדה על הפרק. גם אני באופן אישי לא שקלתי אותה. מאז הקמת הממשלה היו אנשים ספורים שהציגו בפני את השאלה, אבל במרצ עצמה לא היה שום דיון, שום מחשבה, שום הצעה בכיוון הזה. כל הנציגים שלנו הצביעו פה אחד בעד כניסה לממשלה. לא זכור לי שהיה לנו אי פעם קונצנזוס כזה. אנחנו מאמינים שחברות בממשלה מאפשרת לנו להשפיע יותר: באמצעות המשרדים שבשליטתנו, דרך חברות בקבינט המדיני-בטחוני, בוועדת השרים לענייני חקיקה. אני חושב שהאמונה הזאת נכונה, אבל היא עדיין טעונת הוכחה".

היו לכם בכלל דרישות כשהצטרפתם לממשלה, או שהיה ברור לכולם שאתם בכיס של כל מי שהוא לא נתניהו?

"שלוש הדרישות המרכזיות שלנו היו: הצהרה עקרונית על נישואים אזרחיים, גם לזוגות מקהילת הלהט"ב; חקיקת חוק אקלים עם מס פחמן; העלאת תקציב הבריאות".

במבט לאחור, לא יכולתם להציג את הדרישות האלה גם בלי להיות חברים בממשלה?

"יש תמיד אפשרות כזאת, אבל שר עם שליטה בתקציב יכול להשפיע יותר. החברות בממשלה מאפשרת לנו לקדם נושאים שלא ניתן להשיג מראש בהסכם קואליציוני. לדוגמא: ההחלטה של שר הבריאות מטעמנו (ניצן הורוביץ, יו"ש) לאפשר ביטוח בריאות למבקשי מקלט, ההנחיה לקבל תרומות דם מהומואים, ההחלטה להעביר חיסונים לרשות הפלסטינית (נכון שהביצוע שלה היה קצת עקום), פגישת שרי הגנת הסביבה בישראל וברשות הפלסטינית, מפגשי תיאום שיתקיימו בקרוב עם שרים נוספים ברשות".

מוטיבציות אישיות לא שיחקו תפקיד חשוב יותר בכניסתכם לממשלה?

"עניינים פרסונליים תמיד משחקים תפקיד, אבל מספר האנשים שקיבלו ג'ובים במשרדי ממשלה הוא קטן מאוד. בזכות חברותנו בממשלה נכנסו ח"כים חדשים לכנסת. זה עניין פרסונלי חשוב, אבל כאן כבר מדובר בהגדלת ההשפעה של מרצ. נכון שהשיקול הזה לא נדון באופן מפורש, אבל זו סיבה מהותית להצטרף לממשלה ולא רק לתמוך בה מבחוץ".

כשחד"ש תמכה מבחוץ בממשלת רבין השנייה היא הצליחה למנוע הרחבת התנחלויות והפקעת קרקעות מפלסטינים. תמיכה מבחוץ לא הייתה נותנת לכם אפשרות טובה יותר להילחם בכיבוש?

"אני לא בטוח. צריך לזכור שעמדות רבין ביחס להתנחלויות ("מוכן לנסוע לגוש עציון עם ויזה") היו שונות מאלו של בנט".

הגדלת תקציב הבריאות היתה תנאי יסוד להצטרפות לממשלה. שר הבריאות ניצן הורוביץ (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

הגדלת תקציב הבריאות היתה תנאי יסוד להצטרפות לממשלה. שר הבריאות ניצן הורוביץ (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

בוא באמת נעבור לנושא הזה של בנט. בוודאי תסכים איתי שבשנים הארוכות מדי של שלטון נתניהו נוצרה בישראל מין נורמליזציה מנטאלית של ההתנחלויות. הכיבוש נעלם מסדר היום. הצטרפתם לממשלת בנט בשביל להוריד את נתניהו, אבל תוכנית בנט לכיבוש כפי שהציג אותה בוושינגטון היא המשך מה שקרוי "גידול טבעי" בהתנחלויות, יחד עם "סטטוס קוו" ביחס למשטר הדיכוי על הפלסטינים. אין אפילו מראית עין של תהליך מדיני. זהו המשך ישיר של מדיניות נתניהו.

"האמירה של בנט שלא יהיה משא ומתן מדיני מקוממת אותי. יחד עם זאת, ההשוואה שלך בין המדיניות של נתניהו למדיניות בנט היא מחוכמת, אבל היא לא בהכרח במקום. האלטרנטיבה לממשלת בנט לא הייתה ממשלת שמאל, אלא ממשלה עם בן גביר וסמוטריץ'. ההישגים שלנו הם לא רק במניעת ממשלה כזאת, אלא גם בתחומים משמעותיים אחרים כמו קצבת הזקנה לנשים, הרפורמות בחקלאות, והרגולציה".

"אין מה לצפות מליברמן או מבנט שיקדמו הסכם עם הפלסטינים. אנחנו פונים לציבור הישראלי שיעזור לבחור בכנסת יותר נוחה לכיוון של הסכם"

אני רוצה להישאר בנושא הכיבוש. אתה הצגת את נושא הכיבוש ככזה שמקשה על חלקים גדולים מהציבור הישראלי לתמוך במדיניות הסוציאל-דמוקרטית של מרצ. קראת לכיבוש "הפיל שבחדר". עכשיו אנחנו רואים שהפיל הזה לא רק שלא נהיה יותר קטן בממשלה הנוכחית, הוא גם הפסיק להסתתר.

"אני מסכים אתך. זזנו 10 מעלות ימינה".

"אנחנו ממשיכים להתנגד לכיבוש"

אתה מסכים שלמרצ יש היום אחריות מיניסטריאלית למדיניות כיבוש הזהה למדיניות נתניהו. מה נשאר מהתוכנית הפוליטית שלכם ביחס לכיבוש?

"בממשלה הזאת יש לראשונה עבודה משותפת של יהודים וערבים. אנחנו מקווים שזה יעזור לישראלים להבין שיהודים וערבים יכולים לעבוד יחד. שיתוף הפעולה הזה צריך להימשך מעבר לקו הירוק. שרי מרצ והח"כים שלה מנסים לקיים כמה שיותר עבודה משותפת עם הפלסטינים בשטחים, כולל הרשות. אנחנו ממשיכים להצביע על עוולות הכיבוש. כל יום שישי אני מפגין בשייח' ג'ראח ומעלה את זה ברשתות החברתיות. אני הולך כמעט כל שבוע לפעילות בשטחים, מפרסם תמונות של נפגעים, מבקר משפחות של נפגעים ערבים ויהודים".

זה מזיז משהו לשותפים שלכם בממשלה? לבנט, לגנץ, לסער, לשקד, לליברמן?

"היעד שלי הוא לא ליברמן אלא הציבור הישראלי. הבעיה היא לא הממשלה אלא הכנסת. אין מה לצפות מליברמן או מבנט שיקדמו הסכם עם הפלסטינים. אנחנו פונים לציבור הישראלי שיעזור לבחור בכנסת יותר נוחה לכיוון של הסכם".

יוצא שבכנסת אתם מדברים בקול של קואליציית בנט, ובשייח' ג'ראח אתם מדברים בקול של קואליציית שייח' ג'ראח. עם שני קולות כאלה, יש איזה מסר קוהרנטי שיוצא ממרצ היום?

"אני חושב שהציבור מבין גם מסרים מורכבים כמו שלנו. הסיבות שציינתי לשותפות לממשלת בנט תקפות, והנימוקים שלנו להתנגד לכיבוש חזקים כמו תמיד".

אם היית יכול לבחור שני עניינים קונקרטיים חשובים במאבק נגד הכיבוש, מה היית בוחר?

"הקפאת הבנייה בהתנחלויות והיתרי עבודה לפלסטינים בישראל".

יש לך איזה תסכול אישי מיוחד, מאבק שהשקעת בו ונכשל, ושהיית ממש רוצה שיצליח?

"המאבק לעצירת המאחזים".

"לא בטוח שיש לנו יוזמה בעניין האקלים"

רז הוא טבעוני מוצהר ומשתמש בעיקר בתחבורה ציבורית. בעבר שימש בתפקידים בכירים בארגונים סביבתיים כמו "חיים וסביבה" ו"תחבורה היום ומחר". בתור אחד ההישגים של מרצ הוא מונה את תוכנית הפחתת הפליטות שאושרה בממשלה בתחילת אוגוסט.

אולם התוכנית פורסמה כבר באפריל על ידי ממשלת נתניהו. במונחים מערביים זוהי תוכנית צנועה מאוד. היא מכוונת להפחתת פליטות הפחמן ב-27% עד שנת 2030, וב-85% עד 2050. זה הרבה פחות מתוכנית ביידן ומהדרישות המקובלות על ידי קהילת מדעני האקלים. הבסיס לחישוב הפחתת הפליטות בישראל נעשה על פי שנת 2015, שהיא שנה שבה רוב החשמל בישראל הופק עדיין מפחם, אחד ממקורות האנרגיה המזהמים ביותר.

את תוכנית מס הפחמן החלה לקדם הממשלה הקודמת. שרת הגנת הסביבה תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

את תוכנית מס הפחמן החלה לקדם הממשלה הקודמת. שרת הגנת הסביבה תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

 התוכנית שקידמתם רחוקה שנות דור ממה שנדרש ממדינות ה-OECD. עם נתונים כאלה, במה הועילה החברות שלכם בממשלה לבלימת שינוי האקלים בישראל?

"אתה משווה אותנו לאיחוד האירופי ולארצות הברית. אנחנו בכלל לא שם. ביחס לישראל זאת תוכנית מהפכנית".

תראה מה קורה: ביחס לכיבוש אתם נאלצים לבלוע את תוכנית בנט ומצביעים בעד חוק האזרחות. אבל גם בעניין אזרחי מובהק שלא קשור לכיבוש אתם לא מצליחים להביא את ישראל מעבר לתוכנית שעוצבה כבר בימי ממשלת נתניהו.

"צריך לשפר את התוכנית הזאת".

ואז יגידו לכם: "העברנו כבר תוכנית שאתם בעצמכם הגדרתם כמהפכנית. מה אתם רוצים עכשיו?"

"נכון".

במסגרת ההסכם הקואליציוני מרצ קידמה טיוטה אחרת של גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה בממשלת נתניהו האחרונה: מס הפחמן. שיעור המס עדיין לא נקבע, אבל כבר הוחלט שהוא לא יעלה את מחיר החשמל ביותר מ-5%. ההישג הזה כל כך צנוע שאפילו אביגדור ליברמן כבר התגאה בו. לא יכולתם להשיג אותו דבר בלי שהשרה להגנת הסביבה תהיה מטעמכם? ואם המס יהיה גבוה יותר, איך תמנעו פגיעה בשכבות המוחלשות?

"יצטרכו לבדוק את זה. יש רשות חשמל. צריך לסדר את זה. ברור שמס פחמן משמעו עלייה במחיר החשמל ועלייה במחיר הדלק. יש לך דרך אחרת להטיל מס פחמן?"

חקיקה פרוגרסיבית. מס פחמן יכול לבוא במקביל לסובסידיות לחשמל: שבאופקים ובשדרות ישלמו קצת יותר על חשמל, אבל שבשיכון בבלי המחירים יעלו ב-30%. את המאבק הזה בכלל לא התחלתם. איפה מרצ בסיפור הזה?

"אולי זה רעיון שנעלה את זה לקריאה שנייה ושלישית, אבל מרצ לא יכולה להיות בכל מקום".

אתה הוא זה שהציג את מס הפחמן כהישג של מרצ.

"עצם קיומו של מס פחמן הוא ההישג".

אז בוא נניח ליוזמות של ממשלת נתניהו. יש לך דוגמא ליוזמה חדשה של מרצ בתחום המאבק בשינוי האקלים?

"אני לא בטוח שיש לנו יוזמה כזאת. יש יוזמות שעברו מזמן, כמו חוק הייצוג של ארגוני הסביבה (2002), ויש יוזמות שהן בחיתוליהן, עוד מלפני הקמת הממשלה, כמו יוזמה להתנות היתרי בנייה בהתקנת קולטים סולריים".

יש לך מינוף ליוזמות כאלה מתוך הממשלה?

"לצערי לא. אנחנו עובדים על זה".

כלומר, אתה מצפה שתמר זנדברג תבוא ותציב דרישות לאביגדור ליברמן?

"כן, זה יכול לקרות".

"יכולים להפיל ממשלה, אבל לא לעצור מבצע צבאי"

מוסי רז ועיסאווי פריג' הובילו ניסיון ליצור מנהיגות יהודית-ערבית במרצ. רז טען בשעתו שיש ציבור גדול שמייחל לשותפות הזו. לאחר שהניסיון הזה נכשל הוא אמר: "מרצ הייתה הראשונה שהרעיון הזה עלה בה, והיא תהיה גם הראשונה שזה יתבצע בה בעתיד".

ניסו לקדם את מרצ כמפלגה יהודית-ערבית. עיסאווי פריג' ומוסי רז (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

ניסו לקדם את מרצ כמפלגה יהודית-ערבית. עיסאווי פריג' ומוסי רז (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

ומה קורה היום?

"זה כבר כמעט קורה. יש לנו היום תשעה נציגים, ושלושה מהם ערבים".

אז עם ג'ידא רינאווי-זועבי, חברת כנסת ערביה מסיעתך, כבר נכנסת לוויכוח פומבי בנוגע לאיום שלה להפיל את הממשלה אם ישראל תיזום מבצע צבאי.

"אמרתי שלא אנחנו מקבלים החלטות, אלא הקבינט".

זאת לא הנקודה. מרצ לא חווה עכשיו שבר בין יהודים וערבים סביב השותפות שלכם בממשלה?

"לא כל מקרה של חילוקי דעות קשור לשסע בין יהודים וערבים. גם עיסאווי פריג' (שר לשיתוף פעולה אזורי מטעם מרצ, יו"ש) ועלי סלאלחה (ח"כ מרצ, יו"ש) לא היו בדיוק בדעה של רינאווי-זועבי.

בכל זאת: אין כאן פגיעה ביכולת שלכם לפנות לציבורים ערבים כשאתם חלק מממשלה כזאת?

"לא. אין לנו יד על השאלטר בנושאים צבאיים. אנחנו יכולים להפיל ממשלה אבל לא נוכל לעצור מבצע צבאי אם יתחיל".

אז למה אתה לא מאיים מראש שתפרשו במקרה כזה, כפי שעשתה רינאווי-זועבי?

"לא כדאי לאיים באקדח שאתה לא יכול להשתמש בו".

בשיחה שלך עם עאידה תומא סלימאן, שותפתך להרבה הצבעות בכנסת, היא אמרה: "ההתנהלות של מרצ בקואליציה (בנושא חלידה ג'ראר, בהצבעה על חוק האזרחות) היא שבירה של כל הכלים. זה מראה שהפער בין מרצ לחד"ש הוא בכלל לא בשאלות טקטיות … מוסי מכבד בתי משפט צבאיים, ואני מתנגדת להם כי הם כלי דיכוי בידי הכיבוש". גם אתה הודית שהשותפות שלכם בקואליציה מרחיקה את היעד האסטרטגי של שותפות יהודית-ערבית. זה שהכנסתם שר ערבי ושני חברי כנסת ערבים מפצה על השבר הזה?

"יש כאן כמה התפתחויות בכיוונים מנוגדים. יש את הממשלה היהודית-ערבית. חלק מהגורמים שלה הם אמנם שמרנים, ולא זה מה שרצינו".

רצתה שותפות רק במסגרת חד"ש או מק"י. ח"כ עאידה תומא-סלימאן (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

רצתה שותפות רק במסגרת חד"ש או מק"י. ח"כ עאידה תומא-סלימאן (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

קיבלנו ממשלה יהודית-ערבית שהימין הוא הכוח המרכזי שלה.

"נכון. אבל יחד עם זאת, מרצ עצמה קרובה היום להיות מפלגה יהודית-ערבית יותר מכל מפלגה אחרת ב-40 השנים האחרונות".

לא מבחינת הפעילים מהשורה.

"לא בטוח. אני חושב שלעיסאווי פריג' יש הרבה תומכים במרצ. הציבור רואה את הנציגים בכנסת, לא את ישיבות ההנהלה".

אני שאלתי על הפעילים, על ה-grassroots.

(רז מתעלם מהשאלה, יו"ש) "נושא אחר הוא הפיצול בין מרצ לרשימה המשותפת. עאידה תומא סלימאן תמיד התנגדה לאיחוד בין הסיעות. מבחינתה, שיתוף פעולה יהודי-ערבי יכול להיות רק במסגרת מק"י וחד"ש. אבל זאת עובדה שרוב הח"כים הערבים הצביעו בעד חוק האזרחות".

אתה מתגאה בהצבעה של מנסור עבאס בעד חוק האזרחות? זה פוליטיקאי שהעדיף את נתניהו על הממשלה הנוכחית.

"מנסור עבאס היה בשביל נתניהו מוצא אחרון, כמעט הגרוע מכל".

אז אתה מודיע כאן שהאפשרות היחידה לבנות שותפות יהודית-ערבית היא תחת דגל של הימין? ההישג הגדול של השותפות הערבית-יהודית היום היא ההצבעה שלכם בעד חוק האזרחות?

"לא, אבל הטענה של תומא סלימאן כאילו ההצבעה של מרצ מבטאת שבר בין יהודים לערבים לא נכונה עובדתית".

למה לא? אולי היא מבינה את מושג השותפות במונחים של שוויון אמיתי?

"אני חוזר על מה שאמרתי קודם: גם לפני ההצבעה הזאת לא שמעתי ממנה שהיא מעוניינת בשיתוף פעולה עם מרצ".

אז עכשיו אתה מצפה לגידול בתמיכה של הערבים אזרחי ישראל במרצ?

"אני מקווה, אבל אני לא מתכנן את האסטרטגיה שלי לפי פוטנציאל אלקטורלי".

"עומדים ביחד היא התנועה העממית היהודית-ערבית"

שלט של עומדים ביחד בהפגנה נגד חוק הלאום בתל אביב, ביולי 2018 (צילום: אורן זיו)

שלט של עומדים ביחד בהפגנה נגד חוק הלאום בתל אביב, ביולי 2018 (צילום: אורן זיו)

בוא נדבר על האסטרטגיה של מרצ. הפלג הביטחוניסטי שלכם, שהיום מיוצג על ידי יאיר גולן, יסכים שתהפכו למפלגה עם שותפות יהודית-ערבית אמיתית?

"אם היית שואל את הפלג הזה לפני שנה אם הם יסכימו לרשימה ששליש מנציגיה הם ערבים, הם היו עונים שלא".

כמו שליברמן מסכים לזה היום בממשלה?

"התשובה שלי היא ביחס למרצ: היום השותפות הזאת מתקבלת יפה על ידי כולם".

אחרי שנציגיכם הצביעו בעד חוק האזרחות.

"אני מצפה לשותפות יהודית-ערבית שדוגלת בזכויות אדם ובשוויון".

כלומר שותפות שתתנגד לחוק האזרחות.

"כן. חשוב לי לומר שאחרי שהחלק שלנו במרצ יזם את המהלך היהודי-ערבי, היה זה דווקא ניצן הורוביץ שתרגם אותו לשפת המציאות. הוא זה ששכנע את אילן גילאון להסיר את המועמדות שלו כדי לאפשר לנציגה ערביה להיבחר".

מה בקשר לתנועה עממית יהודית-ערבית?

"התנועה הזאת היום היא עומדים ביחד. היא עוד לא מספיק חזקה, אבל היא גדלה כל הזמן".

פעיליה תומכים במדיניות מרצ בממשלה?

"אני לא חושב שהם צריכים להתנגד או לתמוך. אני מניח שרובם שמחים שהצלחנו להכניס יותר נציגים ערבים".

'עומדים ביחד' הם הקאדר האידאולוגי של מרצ?

"לא רק של מרצ. אני מניח שרוב אנשי ונשות 'עומדים ביחד' לא מצביעים למרצ. אבל זו התנועה העממית היהודית-ערבית, שמפלגה כמותה עוד צריכה לקום".

יועד וינטר-שגב הוא מרצה לבלשנות ואינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטת אוטרכט, הולנד, ופעיל פוליטי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf