newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בלי פנסיה וחופשה: פועלות פלסטיניות במישור אדומים פתחו בשביתה

"אני עובדת עשר שעות ביום ומרוויחה 3,000 שקל בחודש. לא משלמים לי נסיעות, דמי הבראה או ימי מחלה"; "אילו היינו פועלים ישראלים לא היו מתנהגים אלינו ככה"; עובדות במפעל מבשלים בשבילך התארגנו למאבק על זכויותיהן. מנכ"לית החברה: "אנחנו המומים ומופתעים"

מאת:

ביום רביעי, 3 בדצמבר, 15 מ-20 הפועלות במפעל מבשלים בשבילך באזור התעשייה במישור אדומים יצאו לשביתה בת יומיים בתביעה לשכר הגון ולהטבות סוציאליות על פי החוק הישראלי. לדבריהן, הנהלת החברה קיצצה 1,000 שקל משכרן בחודש אוקטובר. החברה גם סירבה לשלם עבור ימי חופשה או חובות עבר למועסקות שלה.

השובתות, רובן נשים פלסטיניות שיצאו לשביתה כדי לדרוש את זכויותיהן כעובדות בפעם הראשונה, התארגנו בספטמבר בארגון העובדים מען. בתחילה, ההנהלה פתחה במשא ומתן וקיימה שתי פגישות עם נציגי האיגוד ונציגי הפועלות, אבל לטענת מען, למרות ההסכמות שהושגו, ההנהלה החליטה לקצץ בשכר באופן חד צדדי. חברת "מבשלים בשבילך" מציירת ירקות ממולאים בתוצרת עצמית.

בעיניהן של נוואל עראר, בת 37, ועדלה איאד, בת 49, שתיהן מרמאללה, זה היה הקש ששבר את גב הגמל. "אני עוזבת את הבית שלי ב-5:15 בבוקר וחוזרת ב-6:45 בערב", אומרת עראר, שעובדת במפעל כבר שנתיים וחצי. "אני עובדת עשר שעות עם הפסקה של חצי שעה בסך הכל", היא מפרטת את אחת מהפרות תנאי העבודה שהן מבקשות לתקן.

עדלה איאד, פועלת במפעל מבשלים בשבילך במישור אדומים, בפגישת סולידריות של העובדות השובתות ב-5 בדצמבר, 2019 (צילום: אקטיבסטילס)

"אני מגלגלת ירקות, וכדי לגלגל אני מתכופפת וכואב לי בגב. החברה לא מפרישה לי לפנסיה ולא משלמת לי על הנסיעות לעבודה. לא נותנים לנו חופש בחגים המוסלמיים ולא משלמים לנו על חופשות. לא משלמים לנו דמי הבראה או ימי מחלה", היא ממשיכה. לעראר יש שישה ילדים. היא המפרנסת היחידה במשפחתה, ולדבריה היא מרוויחה כ-3,000 שקל בחודש.

"אנחנו רק רוצים את הזכויות שמגיעות לנו", אומרת איאד שיש לה שבעה ילדים והיא עובדת במפעל שלוש וחצי שנים. "אם היינו פועלים ישראלים, לא היו מתנהגים אלינו ככה".

במשך שנים, הפועלים קיבלו שכר לפי מספר הצנצנות שמילאו ולא על פי מספר שעות העבודה שלהם.

מנכ"לית מבשלים בשבילך, שרון אביטל, אמרה ל-972+ בשיחת טלפון שחוסר ההתאמה בין משכורות ספטמבר ואוקטובר נובע מהשעות הנוספות שהפועלים עבדו בספטמבר, בגלל עודף ההזמנות לקראת החגים. לאור הבקשה של ארגון מען, אמרה אביטל, הם החליטו לשלם עבור ימי החגים היהודיים, והיתר ישולם בחודש הבא. לדבריה, בדרך כלל הם משלמים עבור החגים המוסלמיים, אבל במו"מ הקרוב עם ארגון מען העובדים יצטרכו להחליט אם הם רוצים ששילמו להם עבור החגים היהודיים או המוסלמיים.

אביטל הוסיפה כי "אנחנו יודעים שבמישור אדומים יש חברות שעדיין משלמות שכר מינימום על פי סולם השכר הירדני, וזה נורא. אבל אנחנו משלמים לפי שכר המינימום (הישראלי)".

אביטל אומרת כי עד כה הם לא הצליחו למצוא חברת ביטוח שתעניק לעובדים קרן פנסיה, אבל עכשיו הם מצאו חברה כזאת והם ישלמו תשלומי פנסיה לעובדים. "זו הסיבה לכך שאנחנו המומים ומופתעים ממה שקרה. אנחנו מפעל של שלום. אנחנו אוהבים את הפועלים שלנו ואנחנו כמו משפחה. זה יצר אווירה מתוחה ולא נעימה". לדבריה, הם יפתחו בקרוב במשא ומתן כדי לסכם את תנאי העובדים.

התארגנות ראשונה של נשים פלסטיניות

רוב העובדים באזור התעשייה הם גברים, אבל יש במקום מספר לא מבוטל של פועלות העובדות שם, בעיקר בתחומי המזון והקייטרינג. אולם עד היום, נשים לא העזו לדרוש את זכויותיהן או לקרוא תיגר על תנאי העבודה הקשים שלהן. רבות מהן לא מגיעות לשכר מינימום, לא מקבלות תלושי שכר ומועדות לפיטורים שרירותיים.

נציג מען יואב תמיר אמר כי זו הפעם הראשונה שקבוצה של נשים פלסטיניות מתאגדת באיגוד עובדים ודורשת פתיחה של משא ומתן קיבוצי כדי להבטיח את זכויותיה.

נציג מען יואב תמיר מדבר עם הפועלות הפלסטיניות השובתות (צילום: אקטיבסטילס)

במען מציינים כי האיגוד של הפועלות במבשלים בשבילך הוא חלק מגל של התאגדויות של פועלים פלסטינים באזורי תעשייה בהתנחלויות בחודשים האחרונים. "המצב הזה מוכיח שפלסטיניות ופלסטינים מאסו במצב הנוכחי, שבו הם עובדים במשך עשרות שנים בתנאים קשים והתחילו להגן על זכויותיהם", אומרים במען.

מישור אדומים הוא אחד מעשרים אזורי תעשייה בגדה המערבית, כולל אזור ברקן ליד סלפית, שחק ליד ג'נין, ניצני שלום ליד טולכרם, ועלי זהב, עמנואל וקרני שומרון באזור קלקיליה. לפי נתוני ארגון קו לעובד, כ-30 אלף פלסטינים מועסקים בהתנחלויות הישראליות, ורבים מהם סובלים מאפליה בשכר ובזכויותיהם הסוציאליות מצד המעסיקים הישראלים.

מעסיקים מפחיתים ממספר השעות והימים שהפועלים האלה עובדים ולא מכירים בשעות נוספות. כך, תלושי השכר מציגים כאילו הם מקבלים שכר מינימום, בעוד שבפועל הפועלים מקבלים פיצוי נמוך הרבה יותר.

בעבר היו מקרים של מעסיקים שסירבו להעניק לעובדים שלהם טיפול רפואי הולם בישראל, באמצעות ביטוח הבריאות שהפועלים משלמים דרך שכרם. במקום זה, הפועלים נאלצים לקבל טיפול רפואי במוסדות רפואיים פלסטינים, לשלם מכיסם ולנסות לקבל החזר מהמעסיקים.

"המעסיקים מנסים להתחמק כמה שאפשר", אומר עו"ד נאסר דקוואר מהאגודה לזכויות האזרח האחראי להפרת זכויות אדם בשטחים הכבושים. "אין פה שום דבר אישי נגד הפועלים הפלסטינים. יש להם אוכלוסייה שזקוקה לעבודה וכבר עושה את העבודה בתנאים האלה".

בשנים האחרונות, פלסטינים נעשו מודעים יותר לזכויות שלהם הודות לעבודה של קו לעובד, ארגון מען ואיגודי עובדים פלסטיניים, והחלו להגיש תביעות משפטיות נגד מעסיקים. לדברי דקוואר, מעסיקים רבים עדיין מעדיפים לא להעניק לעובדים את ההטבות שמגיעות להם ומוכנים להסתכן בכך שיתבעו אותם, שכן הם יודעים שבמקרים רבים הפלסטינים יעדיפו להגיע להסדר, וכך המעסיקים הישראלים באזורי התעשייה בהתנחלויות משלמים פחות ממה שהם אמורים לפי החוק.

בסיס נוח לניצול של פועלים

שיעור האבטלה בגדה המערבית נע השנה בין 15% ל-17%, לפי נתוני הבנק העולמי, ויש קושי להשיג אישורים לעבוד בישראל. בשל כך, פלסטינים מוכנים לקבל שכר נמוך יותר והטבות סוציאליות פחותות במפעלים באזורי תעשייה בהתנחלויות.

"בדרך הזו, מפעלים מרוויחים גם מהיתרונות הכלכליים המוענקים להם על ידי ישראל, משום שהוקמו באזורי עדיפות לאומית ומשום שהרשויות עוצמות עין במתכוון במה שנוגע לזכויות עובדים פלסטינים", נאמר בדו"ח של קו לעובד מ-2013. "המצב הזה יוצר בסיס נוח לניצול של פועלים שכושר המיקוח שלהם מופחת ולכן הם יכולים להגיש תביעות משפטיות רק כאשר התעסוקה שלהם באה לידי סיום (כאשר הם כבר אינם פוחדים שיאבדו את משרתם)".

ברוב המקרים, נאמר בדו"ח, התביעות של הפועלים הפלסטינים מסתיימות בהסדרים נמוכים בהרבה ממה שמגיע להם על פי החוק.

ההסדרה של מעמד הפועלים הפלסטינים עברה בהחלטת ממשלה ב-1970. ב-1994, 20 שנה מאוחר יותר, התקנות האלה הפכו לחוק בכנסת – כחלק מהחוק ליישום הסדר אזור רצועת עזה ויריחו שנחתם עם אש"ף.

לפי קו לעובד, ישראל לא ממלאת את החוק באופן מלא. "הממשלה כופה את חובתם של העובדים לשלם מסים ולהפקיד תשלומים עבור הטבות סוציאליות לעובדים, אבל אינה כופה את העברת הכספים שנאספו למוטבים המיועדים", כתב הארגון ב-2016.

פועלת במפעל מבשלים בשבילך במישור אדומים בשביתה (צילום: אקטיבסטילס)

בעקבות מאבק בן 14 שנה של קו לעובד, ב-2007 פסק בית המשפט העליון כי פלסטינים – כולל אלה העובדים בהתנחלויות בגדה המערבית – זכאים לאותם תנאי העסקה וזכויות שחוקי העבודה הישראלים מעניקים לפועלים יהודים ישראלים. זאת למרות התנגדות מצד כמה מעסיקים, כולל עיריית מעלה אדומים ומפעל נוסף במישור אדומים שנמצא בבעלות חברת אבן בר, שטענו שפלסטינים זכאים לפיצוי על פי חוק העובדה הירדניים.

בשנים האחרונות פלסטינים נוטים יותר ויותר לפנות לבית המשפט לתבוע את זכויותיהם. לפי יואב תמיר ממען, ככל שהם לומדים יותר על זכויותיהם לפי החוק הישראלי ורואים את התוצאות החיוביות של ההתאגדות, יותר פועלים פלסטינים מתחילים להתחבר ולארגן פעולות דומות. תמיר נפגש עם הפועלות ממבשלים בשבילך בשעה שהתחילו את יום השביתה הראשון.

"לפי החוק הישראלי, לפועלים יש זכות להתאגד ולשבות והמעסיק חייב להתמודד עם זה. הוא לא יכול לפטר אותם ולהביא עובדים חדשים. החוק הזה מחייב את המעסיק לשבת לנהל משא ומתן. זה נותן לעובדים מאוגדים מכשיר", אמר תמיר.

לאחרונה, ארגון מען עזר לאגד כמעט מחצית מ-250 הפועלים הפלסטינים במאכלי מאיה, חברה נוספת באזור התעשייה במישור אדומים. ביום חמישי הם התחילו בשיחות עם מנהלי המפעל, לאחר שבית הדין לעבודה הורה לחברה בנובמבר לנהל משא ומתן קיבוצי עם ארגון מען ולשלם פיצויים בסך 160 אלף שקל על כך שפגעו בזכותם של העובדים להתאגד. זאת, לאחר שהחברה ערכה שינויים פתאומיים בתפקידים ובשעות העבודה ופיטרה באופן לא חוקי פועלים שתמכו בהתאגדות.

צילום אווירי של פארק התעשייה במישור אדומים (צילום: Neukoln/CC BY-SA 3.0)

בנוסף, 50 עובדים פלסטינים מחברת ר.ס. שיווק ומזון (המוכרת גם כרג'ואן) באזור התעשייה עטרות בירושלים הצטרפו לארגון מען בספטמבר האחרון. בסוף נובמבר, הם קיימו שביתה בת יומיים בתביעה לקיים אתם משא ומתן קיבוצי שיבטיח העלאת שכר ושיפור בתנאי העבודה. לדברי העובדים, התנאים הנוכחיים כוללים תשלום מתחת לשכר המינימום, פיצוי מועט או אי-פיצוי על נסיעות, וחוסר שקיפות לגבי רישום שעות העבודה של הפועלים.

"אין עבודה ביריחו והעבודה כאן לא מכניסה מספיק", אמר עומר עוואדאת, בן 25, העובד באריזה ואיחסון במבשלים בשבילך. בבית לא מצפה לו כלום, הוא אמר בשעה שמפגש הסולידריות עם תמיר מארגון מען בבית קפה ליד צומת אלמוג התפזר. לדברי עוואדאת, "זה קשה לכולם. אני אוהב את העבודה שלי. אני רק רוצה את הזכויות שלי".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf