צריך לברך על הבקשה הפלסטינית להצטרף לבית המשפט הבינלאומי

אם נתניהו באמת חושב שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, הוא לא אמור לחשוש מהפניה של הפלסטינים להצטרפות לבית הדין הבינלאומי. הגיע הזמן שתלונות על עינויים וחשדות לפשעי מלחמה יבחנו על ידי מערכת המשפט הישראלית, אחרת הן יתבררו בהאג

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: ישי מנוחין

בימים אלה, ממשלת ישראל ממשיכה להזהיר את הרשות הפלסטינית מפני פניה לבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג ומאיימת בתגובה מידית והרסנית נגד הרשות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טען ש"מי שצריך לחשוש מבית הדין הבינלאומי בהאג זאת הרשות הפלסטינית שנמצאת בממשלת אחדות עם חמאס" וגם ש"ננקוט צעדי תגובה ונגן על חיילי צה"ל, הצבא המוסרי בעולם".

כמובן שניתן לטעון שאם כך הדבר ואם הוא מאמין בכך, אין צורך לחשוש מפסיקת בית המשפט. אולם, ממשלות ישראל אינן מצטרפות לבית המשפט ומשקיעות מאמץ רב למנוע מפלסטין להצטרף: מאמץ דיפלומטי רחב, קמפיינים של הסברה לציבור הישראלי ששוב "העולם כולו נגדנו" ואיומים מפורשים כנגד ממשלת פלסטין.

בשנת אלפיים הצהירה ממשלת ישראל לגבי אמנת רומא ש"כאחת מהוגות הרעיון של בית משפט פלילי בינלאומי […] נציגיה, תרמו לכל שלבי ההכנה של האמנה כשהם נושאים בליבם ובמוחם זיכרונות קולקטיביים, ולעתים אישיים, של השואה – הפשע הנורא ביותר שאי פעם בוצע בהיסטוריה של בני האדם. הם עשו זאת בהתלהבות, בתחושות עמוקות של כנות ורצינות". אולם די מהר לאחר הצהרה זאת, משכה ממשלת ישראל את חתימתה על אותה אמנה והכנות והרצינות של נציגיה הופנו לכיוונים אחרים.

חמש עשרה שנים ושתי עמדות פוליטיות מנוגדות בנושא בית המשפט הבינלאומי והעמדות והערכים האוניברסליים אותם הוא מייצג.

> רשיון להרוג: למה הורה אלוף משנה א' לירות באיהאב איסלים בן ה-17?

עצורים במהלך מבצע "שובו אחים" (צילום: אקטיבסטילס)

עצורים במהלך מבצע "שובו אחים" (צילום: אקטיבסטילס)

זכויות אדם מול ערכים לאומיים

במרחב הציבורי בישראל, בשנים האחרונות, אנו עדים למאבק אידאולוגי בין קידום ערכים אוניברסליים לקידום ערכים ייחודיים לאומיים. במרחב זה, עמדות לאומיות מתמקדות בקידום הייחודיות של החברה הישראלית והמצב בו היא נמצאת; עמדות אוניברסליות, לעומתן, מתמקדות בקידום המצב האנושי בכלל ובביסוס ערכים אוניברסליים כללים בישראל בפרט. זהו מרחב שבו ממשלת ישראל משקיעה משאבים רבים על מנת לגלות, להרחיב ואף ליצור סימנים מפרידים בין זהותנו הישראלית לבין זהות ה"אחרים", בעוד שמתדיינים רבים בעולם, שהבולטים בהם ארגוני חברה אזרחית, משקיעים את משאביהם בהקטנת הסימנים המפרידים, בהרחבת לגיטימיות השוני ובקידום ערכים אוניברסליים.

זהו הטווח בו מתקיים הדיון אודות בית המשפט הפלילי הבינלאומי – ממשלת ישראל ותנועות הימין מתמקדות בהתנגדות להכפפת ישראל לערכים, נורמות ומנגנונים אוניברסליים, בעוד ארגוני זכויות האדם ותנועות השמאל מתמקדות בקידום אותם ערכים, נורמות ומנגנונים.

מעניין לגלות שפעמים רבות הגישה הלאומית לערכים, למונחים ולרעיונות אוניברסליים היא של תמיכה בחשיבותם ובחשיבות יישומם במקומות אחרים, בד בבד עם הדגשת מורכבות מצב העניינים בהקשר הישראלי המקומי וחוסר אמון כלפי אלה שמנסים לקדם את אותם ערכים במרחב המקומי. בימין מקובל להציג חוסר אמון וזלזול בערכיהם האוניברסליים של אותם אנשי ארגוני זכויות אדם וכביכול לחשוף את הסיבות "האמיתיות" למעשיהם – בצע כסף, חוסר יושר, שנאה, אנטישמיות ושיתוף פעולה עם אויבי ישראל וכדומה.

אולם, כל אדם בישראל המעוניין בקידום זכויות אדם וערכים דמוקרטיים צריך לברך על בקשת פלסטין להצטרף לבית המשפט הבינלאומי הפלילי ולהצטער על כך שממשלתו שלו אינה מוכנה לכך. הגיע הזמן שנורמות וערכים אוניברסליים ישמשו בסיס לפתרון הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. הגיע הזמן שתלונות על עינויים וחשדות לפשעי מלחמה יבחנו על ידי מערכת המשפט הישראלית, אחרת הן יתבררו בהאג.

הגיע הזמן שנבין שהדיון במרחב הציבורי אינו רק כי "העולם כולו נגדנו" ועל הכפפת הדיון המשפטי החסר בישראל לאפשרות דיון פלילי בהאג, אלא לגבי הנורמות והערכים לפיהם החברה הישראלית פועלת – ערכים ישראלים-לאומיים-ייחודיים או ערכים דמוקרטים אוניברסליים.

ד"ר ישי מנוחין הוא מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ויו"ר הנהלת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עונשים של קטיעת כפות ידיים למי שלא הפיק מספיק גומי. פסל של המלך ליאופולד השני מלך בלגיה בכניסה למוזיאון הממלכתי למרכז אפריקה (צילום מקוויקיפדיה, CC-BY SA 3.0)

עונשים של קטיעת כפות ידיים למי שלא הפיק מספיק גומי. פסל של המלך ליאופולד השני מלך בלגיה בכניסה למוזיאון הממלכתי למרכז אפריקה (צילום מקוויקיפדיה, CC-BY SA 3.0)

אנו, האפריקאים, רוצים שהפסלים של מי שטבח בנו ייפלו

ליאופולד מלך בלגיה שיעבד את קונגו והביא למותם של מיליונים. אין סיבה שאנחנו נמשיך לראות את הפסלים שלו ושל אחרים ששיעבדו את אפריקה. מנהיג בקהילה הקונגולזית בישראל כותב ל"שיחה מקומית"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf