שיר מפרסית: הארה
מאת ז'ילא מוסאעד
החבל חונק
את גוף האהבה
מושך אותה מטה ממרומיה
מלפף, מתלפף
עמוד תליה
עמוד תליה
עמוד תליה
הורידו את הגופות
סִפרו
סִפרו
סימני החבל
על צווארה העדין של האהבה
פתחו את ידיה
היא רצתה לכתוב דבר מה
אני אורגת
אתה פורם
אני תופרת
אתה משסע
האמת נקשרה בסבך החבל
כדי שהחיזיון יוכל לפסוע בשלווה
כדי שייוולד הסוד
כדי שהדמיון יעלה על גדותיו
כדי שייברא אלוהים
אני הנקתי מחלב רחמַי
אתה פצעת
אני שרתי
אתה צעקת
אני שאלתי
אתה בראת נביאים
אני שאלתי
אתה הראית לי גיהינום
אתה נלחמת
אני ילדתי
אתה הרגת
אני ילדתי
המלחמה שעשועיך
האהבה חלוני
כעת הירגע
לא נותר עוד הרבה זמן מהזמן
המַראה שלך בידי
הבט בה
הבט
זאת היא דמותך
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן