newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קיצור תולדות הבואש ומה אפשר לעשות אם נפגעת

האמצעי המסריח לפיזור ההפגנות, שהותז אתמול על מפגינים בירושלים, נכנס לשימוש בגדה המערבית ב-2008, ובמשך השנים הופעל גם נגד מפגינים חרדים, פעילי ימין ויוצאי אתיופיה. לפני שנתיים, עו"ד בן גביר הגיש עתירה נגד השימוש בו

מאת:
שימוש במכת"זית נגד מפגינים בירושלים, ב-24 ביולי 2023 (צילום: אורן זיו)

שימוש במכת"זית נגד מפגינים בירושלים, ב-24 ביולי 2023 (צילום: אורן זיו)

ביום שני, מיד לאחר העברת החוק לביטול עילת הסבירות, אלפי מפגינים ירדו לחסום את דרך בגין, ליד הכנסת בירושלים. לאחר שעתיים שבהן המשטרה ניסתה לפזר את המוחים, ללא הצלחה, באמצעות מעצרים, פרשים ומכת"זיות, הם התחילו להפעיל את הבואש.

הבואש הוא מכת"זית שהמיכל שלה מולא בנוזל מסריח מאוד, שריחו נשאר על הגוף והבגדים. הנשק פותח על ידי יחידת הטכנולוגיה של משטרת ישראל וחברת אודרטק. והנוזל הוא תמיסה של שמרים וסודה לשתייה בתנאי חומציות שבהם השמרים יוצרים חומצות אמינו מצחינות.

בנוהלי פיזור ההפגנות של המשטרה, בואש מוגדר כ"נוזל מרוכז בתרכובת של חומרים אורגניים שלאחר תהליך תסיסה הופך לחומר המפיץ ריח חריף הגורם לתחושת דחייה, עד כדי בחילה, ומקרים נדירים גם צריבה ו/או אדמומיות באזור העורף, הצוואר ובית החזה, אשר חולפים לאחר מספר שעות ללא התערבות רפואית".

כמעט כמו כל נשק לפיזור הפגנות אחר, גם בבואש נעשה שימוש לראשונה בגדה המערבית, כלפי מפגינים נגד גדר ההפרדה, ב-2008. במקביל, נעשה בו שימוש בכפרים בילעין ונעלין ליד רמאללה, כאשר בנעלין חיילים התיזו אותו בעזרת מיכל שנישא על הגב, בדומה לריסוס מזיקים, ואילו בבילעין בעזרת מכת"זית. המכת"זיות מיוצרות בקיבוץ בית אלפא ומיוצאות משם לשורת מדינות רודניות.

במשך שנים נעשה שימוש רחב בבואש בגדה, במזרח ירושלים – בין היתר בשייח' ג'ראח ובשער שכם – וגם נגד מפגינים חרדים, פעילי ימין ומפגינים יוצאי אתיופיה. אתמול (שני) זו היתה הפעם השנייה שבה השתמשו בכלי נגד מפגיני שמאל-מרכז בתוך ישראל, כשהפעם הראשונה היתה בצומת כרכור במרץ השנה.

ה"גאונות" באמצעי הזה היא שחד הוא מאוד אפקטיבי לפיזור הפגנות, מאוד לא נעים לחזור הביתה נגוע בריח מבחיל שלא עובר זמן רב. ומנגד, ריח לא מצטלם, ולכן לא גורם נזק תדמיתי למשטרה. בשטחים, לא פעם מפגינים צעירים לא בורחים גם מול ירי חי, כדורי מתכת מצופים גומי וירי גז, אבל כשהבואש מגיע, רבים עוזבים את המקום.

בן גביר נגד הבואש

ב-2021 הגיש עו"ד איתמר בן גביר, כיום השר לביטחון לאומי, עתירה בשם תושבים חרדים בירושלים נגד השימוש שעשתה המשטרה בבואש בהפגנות נגד הגיוס. בית המשפט דחה את העתירה, אך מתח ביקורת על המשטרה.

השופט אלכס שטיין הדגיש כי השימוש בבואש ייבחר רק כמוצא אחרון: "גם כאשר מדובר בהפרת סדר במדרג ג', חשוב לוודא שהשימוש במכת"ז יותר רק במצבי א"ב, במובן של 'אין ברירה' – הווה אומר: כאשר אמצעים פחות קשים אינם יעילים דיים כמענה לאלימות ההמונים". בסוף 2021 גם נפלה בכנסת הצעת חוק של ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) נגד השימוש בבואש באזור מגורים.

שימוש במכת"זית, כנראה בואש, נגד חרדים, בהפגנה נגד גיוס בירושלים, ב-7 במרץ 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

שימוש במכת"זית, כנראה בואש, נגד חרדים, בהפגנה נגד גיוס בירושלים, ב-7 במרץ 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

באותה שנה, לאחר הפגנה סוערת של פעילי ימין במרכז העיר לציון שנה למותו של אהוביה סנדק, שלשם פיזורה נעשה שימוש בבואש, פנה ראש העירייה, משה ליאון, למשטרה בדרישה להפסיק את השימוש באמצעי, בשל הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים, כולל תושבים שגרים בסמוך להפגנות.

ב-2022, בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח, פרסמה המשטרה את נוהלי פיזור ההפגנות שלה, שהיו חסויים עד אז. נקבע בהם כי חל איסור מוחלט להתיז בכינון ישיר לעבר בתים ומרפסות; עוד נקבע בנוהל כי השימוש במכת"זית בכלל ובבואש בפרט יעשה רק ב"דרגה ג'" של הפרת סדר: כאשר "המפגינים מתנהגים באלימות בהיקף נרחב כלפי הכוח המשטרתי"; בנוסף, נקבע כי יש להפסיק את השימוש "ברגע שמתקבל האפקט הנדרש, קרי, מפרי הסדר מתפנים מהמקום, או מפסיקים את הפעולה בגינה הופעל האמצעי לעברם".

חשוב לציין כי גם אתמול, כמו במקרים רבים אחרים, נעשה שימוש בבואש בניגוד לנוהלי המשטרה – כולל התזה על עוברי אורח, בתים ומפגינים שיושבים על הכביש ולא מתנהגים באלימות.

ב-2014 פורסם תיעוד שבו המשטרה עשתה שימוש בבואש בשכונת א-טור, וכיסתה ארבעה בתי ספר גדולים בנוזל בואש, מה שאילץ 4,500 תלמידים להישאר בבית מכיוון שהריח היה בלתי נסבל.

ב-2015 פנתה האגודה לזכויות האזרח למשטרה בדרישה להפסיק את השימוש בכלי בשכונות הצפופות של מזרח העיר. בפנייה נכתב: "המשטרה התיזה את חומר הבואש ללא הבחנה לעבר בתים, אנשים ומסעדות הומות אדם, ברחובות צפופים, תוך כדי פגיעה בתושבים תמימים. מהעדויות עולה כי בחלק מהמקרים השימוש בבואש נעשה ללא כל הצדקה נראית לעין, באופן שרירותי ומבלי שקדמו לכך הפרות סדר".

ב-2012 נעשה שימוש בבואש בהלוויה בחברון. במוקדי הפגנות, לעתים לאחר סיום מחאה או כשהיא כבר דעכה, המשטרה התיזרה בואש כלפי בתים בתור ענישה קולקטיבית. בכפר נבי סאלח שבגדה, שבו מחו במשך שנים נגד השתלטות מתנחלים על אדמות, הופעל הבואש כמעט מדי שבוע ב-2011 עד 2013, ופעמים רבות הותז על בתים כשהמחאה כבר התפזרה. תושבים במקום אספו את החומר כדי להבין מהם מרכיביו, לפני שהמשטרה פרסמה את הרכבו. ב-2016 פורסם תיעוד מהכפר קדום בגדה, שם מוחים תושבים על חסימת הכביש הראשי של הכפר עד ידי הצבא, שבו הבואש מתיז את הנוזל על בתים לאחר שההפגנה כבר הסתיימה.

מה עושים נגד הריח?

בבילעין, מפגינים הביאו מעילי גשם גדולים והסירו אותם לאחר שנרטבו. בהפגנות של חרדים, רבים מחזיקים סט בגדים מיוחד להפגנות. מסיכות פנים כמו מסיכות הקורונה יכולות לעזור מעט נגד הריח החריף.

כדאי להשאיר טלפונים, ארנקים וחפצים חשובים אחרים בתוך שקיות ניילון או בתיק אטום למים, ותמיד להביא בגדים להחלפה, כולל נעליים – שהריח נתפס בהן גם אם לא חוטפים את מי הבואש באופן ישיר.

הריח יורד מהגוף בעזרת מקלחת וסבון (לעתים נדרשת יותר ממקלחת אחת). מפגינים ותיקים ממליצים על טבילה בים כדרך מהירה להסיר את הריח.

הסרת הריח שנתפס בבגדים, בנעליים, בתיקים, ברצועות של מצלמה וכו' דורשת כמה כביסות, או אם לא ניתן לכבס, שבועות של גלות מחוץ לבית עד שהריח יתפוגג. נעליים ניתן להשרות בנוזל כלים ומלח, ולאחר מכן לכבס.

מצלמות, טלפונים ניידים וציוד אחר אפשר לנקות בפדי אלכוהול (שניתן לרכוש בכל בית מרקחת). לא מומלץ לרסס בבשמים או בתכשירים אחרים, מכיוון שריח הבושם מתערבב בריח הבואש, אך לא מעביר אותו.

השבוע, ובכמה מקרים אחרים בשבועות האחרונים, נעשה שימוש גם במים לא מסריחים שמעורבבים עם צבע – מה שאיפשר למשטרה לסמן מפגינים. בהפגנה במחלף חמד ליד ירושלים לפני שבועיים, למשל, נעשה שימוש בצבע כחול, ואחד המפקדים בשטח הורה לעצור את מי שישב על הקרקע וכוסה בצבע.

לגבי התגוננות ממכת"זיות, גם כאלה שמתיזות מים "רגילים", מומלץ לקרוא את המדריך הקצר שכתב יונתן המפל, כאן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאה של רבנים מול מחסום ארז (צילום: אורן זיו)

ההתעלמות מהסבל בעזה מנוגד למסורת היהודית. מחאה של רבנים מול מחסום ארז (צילום: אורן זיו)

רבניות הפגינו נגד ההרעבה של עזה. "היהדות דורשת לתת אוכל לרעבים"

אמריקאים וישראלים מארגון "רבנים למען הפסקת אש" ערכו צעדת מחאה ביום שישי ליד מעבר ארז בדרישה להכניס מזון לרצועה. "אם למסורת יש משמעות, אסור לתת לאנשים בעזה למות ברעב", אמרה אחת המפגינות. 7 נעצרו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf