מצעד המתים בתל אביב: לשקף את הזוועה שחווה החברה הערבית
היוזמה לצעוד עם 140 ארונות קבורה בלב תל אביב נולדה מארגונים ואנשים פרטים בחברה האזרחית הערבית. "אנחנו מדממים, חשוב להשמיע את הקול שלנו", אמר אחיו של אחד מקורבנות גל הרצח
מציאות שאי אפשר לסבול אותה. שוטרים בוחנים זירת רצח בחיפה, יולי 2023 (צילום: שיר טורם / פלאש 90)
המחאה נגד התפשטות האלימות ומקרי הרצח בחברה הערבית מגיעה היום לתל אביב, ואלפים צפויים להשתתף ב"מצעד המתים", שבה יינשאו לפחות 140 ארונות קבורה סמליים מכיכר הבימה לכיכר המוזיאון, כמספר הנרצחים מתחילת השנה. מה שמייחד את המחאה היום, שמתוכננת להתחיל בשבע בערב, היא שיזמו אותה פעילים, עמותות ואגונים אזרחיים, ולא גופים פוליטיים.
>> מצעד המתים בתל אביב: "אולי היהודים יבינו איפה אנחנו חיים"
"הרעיון של המצעד התחיל מקבוצת וואטסאפ שהקימה קבוצה של אנשים שהגיעו לייאוש ממה שקורה", אומרת ע'אדה זועבי, מנהלת ומייסדת אתר בוקרא, ואחת מהיוזמות הצעדה (גילוי נאות, אני כותב ועורך באתר בוקרא, ב"ז). "היוזמה הגיעה מאנשים רגילים, עיתונאים, יזמים חברתיים, אנשים מתחום ההייטק ומתחומים שונים. ההרג והדם חרגו מנושא חדשותי שאנחנו כותבים עליו, הם הפכו למציאות חיינו. זה לא מצב נורמלי ואף חברה לא יכולה לסבול אותו".
זועבי מספרת שאחרי שנפגשו, יוזמי הצעדה פנו גם לוועדת המעקב, למפלגות ולרשויות המקומיות הערביות. "כל הגורמים שפנינו אליהם הגיבו בחיוב, וכולם רצו לתמוך ולהשתתף, כל אחד בדרגות שונות", אומרת זועבי.
השתוללות ארגוני הפשיעה ברחוב הערבי הגיעה למדרגה כזו שמסתובבים סיפורים לפיהם ארגוני פשע הטילו קנסות על אזרחים ערבים רק משום שדיברו על קיומם של הארגונים או הזכירו את השמות של מנהיגיהם. גם אם הסיפורים האלה אינם נכונים, וקשה להוכיח אותם מטבע הדברים, עצם קיומם מלמד על התחושה בקרב הציבור שהארגונים האלה למעשה שולטים בו. זו אולי אחת הסיבות להתעניינות הגדולה, לפחות ברשתות החברתיות, ב"מצעד המתים", שייערך היום. אנשים זקוקים לתקווה.
"כארגוני חברה אזרחית ופעילים בחברה הערבית אנחנו חייבים להתאחד ולפעול יחד כדי לבנות עתיד טוב יותר עבור הדורות הבאים", אומר סולימאן אל-עמור, מנהל שותף ב"אג'יק – מכון הנגב", ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי השותף בארגון המצעד. "המצעד הוא הזדמנות חשובה להביע את הסירוב שלנו לקבל את המציאות הזו של הגידול במספר הרציחות והפשעים בחברה הערבית. זו מציאות שמעולם לא בחרנו בה".
הכוונה של מארגני הצעדה היא שמראה של 140 ארונות קבורה באמצע מתל אביב ייצור הד בחברה הישראלית כולה, וישקף את הזוועה שחווה החברה הערבית בשנים האחרונות, ובמיוחד השנה.
אל-עמור הזמין את כל החברה הערבית ואת "כל מי שחשוב לו לעצור את גל האלימות הזה להשתתף במצעד, ולהזמין גם את קרוביו וחבריו להצטרף. המטרה שלנו היא לחסל את האלימות והפשע בסביבתנו. נהפוך את המצעד לסמל של סולידריות ותקווה, כי איחוד הוא כוח".
במצעד ישתתפו בני משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בגל הרצח. בהם יהיה גם ג'אבר חיג'אזי, אחיו של אחמד חיג'אזי מטמרה, שנורה למוות במהלך חילופי אש בין שוטרים לרעולי פנים בפברואר 2021. מח"ש החליטה לסגור את תיק החקירה נגד השוטרים שפתחו באש באירוע בטענה שפעלו מתוך "הגנה עצמית" ומשום ש"סביר יותר" שחיג'אזי נהרג מירי של אחד מרעולי הפנים.
המחאות באות מלמטה. הפגנה ביפיע לאחר הרצח של חמישה תושבים, 9 ביוני 2023 (צילום: אורן זיו)
"אנחנו מדממים בכל ישוב ערבי ולכן חשוב מאוד להשתתף בצעדה הזו", אומר חיג'אזי. "האנשים בחברה הערבית צריכים להשמיע בקול רם את הקול שלנו ולהביע זעם על הפשע המשתולל. אנו חיים בחוסר ביטחון. אחי נהרג כי הוא יצא מביתו לאחר ששמע יריות, והוא לא היה היחיד. יש כחמישים קורבנות כתוצאה מאבחון שגוי, לכן אנחנו, כמשפחה של קורבן, מברכים על היוזמה ומקווים שתצליח".
המצעד הזה, שאורגן כאמור על ידי ארגונים ויחידים בחברה האזרחית, מזכיר את המחאות שהיו לאחרונה בג'יסר א-זרקא ובפוריידיס, שם נערכו הפגנות ספונטניות אחרי מקרי רצח, כולל חסימת כביש 4 לפרקי זמן מסוימים. "מה שקרה בג'יסר ובפוריידיס אלה הן מחאות שלא באות מההנהגה, מהמפלגות ומהתנועות הפוליטיות", כתב העיתונאי ואיל עווד. "ב'מצעד המתים' בתל אביב, במחאה להגנה על המנזר (סטלה מריס, ב"ז) בחיפה ובמחאות אחרות, אנשים יוצאים לרחוב באופן ספונטני. התנועות הללו דומות זו לזו, לא קשורות למפלגות, לחברי הכנסת ולמנהיגים הרשמיים. הם (ההנהגה הפוליטית, ב"ז) מצטרפים אחר כך, בלי לנסות להשתלט".
לפי עווד, למרות שהתנועות האלה עוקפות הן ההנהגה, הן מצליחות עד כה. "ראשי המפלגות דנים ב'גבולות ההשפעה' שלהם, אם להמליץ או לא להמליץ להצטרף לממשלה, ובינתיים אנשים החליטו לקחת את העניינים לידיים", כתב עווד. לדבריו, נושא הפשע הוא ה"דלק" המצית את התנועות האלה, אבל לטענתו אפשר להרחיב את הפעולה גם לנושאים אחרים כמו דיור, אפליה וגם לעניין הפלסטיני הרחב יותר.
"אנו עומדים בפני שלב קריטי ברמה של המודעות של ההמונים הערבים, של היחסים עם המדינה, ושל צורת המפה הפוליטית בחברה הערבית", כתב עווד. "מה שקורה עשוי להפיל את ההנהגה ואולי לייצר משהו חדש. אבל עלינו להיזהר. אם זה יקרה, אסור שנחזור לעידן של מנהיגות שבטית ועדתית".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
