מעגל האלימות בתוכו חיים ילדי מזרח ירושלים
מעצרם של שני קטינים מהכפר סילוואן שבמזרח ירושלים הוא תזכורת לכך שגם בהליכים המשפטיים נגדם, עומדות לילדים זכויות המעוגנות בחוק, וכי מוטלת עלינו החובה להבין את ההקשר למעשים שלהם בתוך נסיבות קיצוניות של דיכוי
שאלת זכויות ילדים בהליכים פליליים אינה נוגעת לאשמה או חפות. שוטרים עוצרים ילד בכפר עיסאוויה במזרח ירושלים, 15 במאי 2012 (צילום: נועם מוסקוביץ' / פלאש 90)
לפני כשבוע הוגש כתב אישום כנגד ילד בן 14 בגין אחזקת בקבוק תבערה בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים. על פי הפרסומים, כוח מג"ב ביצע פעולה מבצעית בשעות הלילה בשכונה, שם בסימטאות הבחינו בילד, ירו לעברו, ובעודו פצוע עצרו אותו. בתוך כשבוע הוגשו נגדו הצהרת תובע וכתב אישום.
מוקדם יותר השנה נעצר ילד בן 13, מחמוד עליואת, גם הוא משכונת סילוואן בירושלים, שירה בנשק חם על עוברים ושבים בעיר דוד, האתר הארכיאולוגי וההתנחלות שבלב כפרו. בית משפחתו של עליואת נאטם על ידי כוחות הביטחון כעונש על מעשהו.
כהורים לנערים ולנערות, הלב נשבר למשמע אירועים קשים בהם מעורבים ילדים כל כך צעירים.
>> הילדים שלי יושבים בכיתה, ילדים פלסטינים יושבים במעצר
כששואלים אותנו, במסגרת הפעילות שלנו ב"הורים נגד מעצרי ילדים", על ההתייחסות שלנו לילדים פלסטינים המבצעים עבירות קשות ומסוכנות, אנחנו עונות ששאלת זכויות ילדים בהליכים פליליים אינה נוגעת לאשמה או חפות. לעיתים, במקרים נדירים, יש מצבים שבהם כוחות האכיפה נאלצים לעצור קטינים. בכל העולם ילדים מסתבכים עם החוק בכל מיני אופנים. לאותם מקרים בדיוק נועד "חוק הנוער (שפיטה וענישה ודרכי טיפול)", וכן האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, המעגנת עקרונות וערכים שיש ליישם באותן פעמים בהן אין ברירה ויש צורך לבצע פעולות אכיפה כנגד קטינים. ההגנות והזכויות של קטינים צריכות להישמר תמיד, בין אם זה נוח ובין אם לאו.
אולם אנחנו מרגישות שיש צורך לומר עוד כמה מילים כדי להבהיר את התמונה המורכבת. מחמוד עליואת נולד וגדל בשכונת סילוואן. כך גם הנער בן ה-14 שאשמתו עדיין לא התבררה בבית המשפט. כדי להבין את תבנית נוף מולדתם, צריך לבקר בשכונה – לראות ולשמוע מפי התושבות והתושבים הפלסטינים על ההתנכלויות, העוולות והניסיונות לגרשם מצד מתנחלי עיר דוד בסיוע המדינה על זרועותיה השונות. השכונה סובלת יום יום ולילה לילה מנחת ידם של מתנחלים, חיילים, שוטרים ומג"בניקים. כל אלה יכולים בכל רגע לעצור, לירות ולאיים, ולדכא בשלל צורות את חייהם של התושבים ושל הילדים החיים בשכונה.
כל הורה לילד בן 13 יודע.ת שכדי שילד בגיל הזה ייקח אקדח וייצא לרחוב לבצע מעשה קיצוני כמו ירי בנשק חי או השלכת בקבוק תבערה מסכן חיים, צריך נסיבות חיים קיצוניות. תושבי סילוואן חיים כולם בנסיבות חיים קיצוניות, כואבות, קשות, מתסכלות ומייאשות.
המחויבות שלנו כחברה היא להתבונן בנסיבות החיים הללו, ולענות בכנות האם בתוך מציאות של דיכוי אלים נוכל לצפות מהילדים לנהוג אחרת, לצפות שיימנעו מלקחת חלק בהתנגדות פעילה נגד המדכאים?
אי אפשר לחשוד בנו שאנחנו תומכות במעשי טרור ואלימות. מה שאנחנו מבקשות הוא להוציא את הילדים, כולם, מתוך הסכסוך, כדי לאפשר להם לגדול ולהתפתח באופן בריא יותר, פיזית ורגשית. החדשות המצערות הן שכל עוד מתקיימים כיבוש, נישול, דיכוי ועליונות יהודית, הילדים יהיו חלק ממעגל הדמים. הם קורבנות. לכן אסור לנו להסיט את המבט ממה שעובר עליהם וממציאות החיים שלהם.
כדי להתמודד עם הידיעה הקשה שילדים, בגיל הילדים שלנו ממש, ניסו וימשיכו לנסות לפגוע בכובשים, אנחנו חייבות להתבונן למציאות בעיניים ולנסות להבין אותה. בלי המחויבות לילדים, לכל הילדים, לשלומם במובן הרחב והעמוק של המילה, התמונה תישאר חלקית מאוד, רעועה ובלי תובנות שיסייעו לשנותה.
נירית בן חורין היא עו"ס ומייסדת קבוצת "הורים נגד מעצרי ילדים", מוריה שלומות היא עו"ד ומנכ"לית קבוצת "הורים נגד מעצרי ילדים"
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
